קרנות נאמנות בינואר: הכספיות גייסו עוד 5.1 מיליארד, המסורתיות פדו 2.5 מיליארד שקל
אלטשולר צפוי לבלוט בצמרת אבל החוסכים שפודים את הכסף בהתאם לרוח לא נהנו מזה. המזל - בחודש ינואר הם לא ברחו בהמוניהם; למדריך קרנות כספיות - ומדוע מנהלי הכספים הקפיצו את דמי הניהול בקרנות הכספיות?
אחרי שנה לא פשוטה ב-2022, כאשר התעשייה המסורתית פדתה 27 מיליארד שקל, ומנגד הקרנות הכספיות גייסו 33 מיליארד שקל, נדמה שהמגמה ממשיכה לתוך שנת 2023. בחודש ינואר הקרנות המסורתיות פדו עוד 2.5 מיליארד שקל, כשמנגד הקרנות הכספיות גייסו 5.1 מיליארד שקל. השאלה מתי ייעצרו הפידיונות בתעשייה המסורתית. זה יקרה מן הסתם אחרי שהשווקים יעלו.
הציבור יחזור לקרנות המסורתיות אחרי שהשווקים יעלו, ופה הבעיה - הניסיון לתזמן את השוק נדון לכישלון מראש: אי אפשר לדעת מתי השווקים יעלו ומתי הם יירדו. הנה, רק בחודש האחרון יש גופי השקעות מאוד רציניים בעולם, מנהלי נכסים, בנקים גדולים, שחששו שהשוק הולך ליפול ב-20%, הזהירו, אמרו שכדאי להוציא כסף לפני נפילות, אבל הם טעו. לחודש ינואר היו תוכניות משלו: השווקים בעולם דווקא זינקו - והקרנות המנייתיות צפויות לרשום תשואה של 4.3% בממוצע. מדד הנאסד"ק קפץ ב-11%, ה-S&P500 עלה ב-6.2%, הדאקס הגרמני טיפס ב-9% והניקיי היפני ב-5% (בארץ השווקים דווקא לא עלו).
הניסיון לתזמן את השוק נכשל, אבל הציבור פודה את הכסף כשהוא חושש מנפילות ומנגד חוזר לשוק אחרי שהשווקים עולים. הציבור מפסיד פעמיים אבל עושה את הטעות הזו שוב ושוב. הנה עוד דוגמה - כפי שהערכנו בביזפורטל לפני שבוע, אלטשולר שחם צפוי להיות גבוה בצמרת התשואות בחודש ינואר (בזכות העליות בשווקים בחו"ל), אבל החוסכים שפדו לא נהנו מזה. הם ספגו את ההפסדים אבל לא נהנים בעליות. גם בוועידת ההשקעות של ישראל המומחים אמרו שחבל על הניסיון לתזמן את השוק. זה פשוט לא עובד. אז האם לא חבל על הניסיון? האם לא עדיף לוותר על הרצון להיות 'יותר טוב מכולם' - כשזה בדרך כלל מוביל לתוצאות פחות טובות - ופשוט לתת לשווקים לעשות את שלהם, כשהתוחלת בחיסכון לטווח ארוך היא חיובית?
קרנות הנאמנות המסורתיות נחשבות כחיסכון לטווח קצר, אבל זה לא אומר שצריך להתייחס אליהן ככאלה. אפשר לחסוך גם לטווחים ארוכים יותר. בכל מקרה, באיילון - שרכשו את הקרנות של א.ד רוטשילד - סבורים שהעלאות הריבית במשק קרובות למיצוי ומעריכים כי השווקים יעלו בשנת 2023 (הנה בחודש ינואר הם צדקו). אם זה יקרה, הם מקווים, הכסף יתחיל לזרום בחזרה לתעשייה המסורתית (לראיון המלא - לחצו כאן)
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, הקרנות הכספיות נהנות מכך והן המגייסות הגדולות של 2022, ובינתיים גם של חודש ינואר 2023. בשנה שעברה איבדה התעשייה 9% מנכסיה (כ-35 מיליארדי שקלים), אבל בחודש ינואר היקף הכספים המנוהל גדל ב-6 מיליארד שקל. הסיבה היא העליות בשווקים.
הנה הגיוסים והפידיונות בחודש ינואר 2023:
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- 78 מליון דולר: אלקטרה נדל"ן ו-IBI מכרו מקבץ דיור בטמפה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
התעשייה הפאסיבית:
למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפינרג'י קופצת 11% פלסאנמור ב-7%; מגמה מעורבת במדדים
פינרג'י קופצת אחרי מזכר הבנות - אבל למה כדאי לכם דווקא להזהר?
התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.29% מדד ת"א 90 -0.44% מדד ת"א 125
דולר שקל רציף 0.41%
BITCOIN -0.41%
מחזור המסחר עומד על כ-1.2 מיליארד שקל
