קרנות נאמנות בינואר: הכספיות גייסו עוד 5.1 מיליארד, המסורתיות פדו 2.5 מיליארד שקל
אלטשולר צפוי לבלוט בצמרת אבל החוסכים שפודים את הכסף בהתאם לרוח לא נהנו מזה. המזל - בחודש ינואר הם לא ברחו בהמוניהם; למדריך קרנות כספיות - ומדוע מנהלי הכספים הקפיצו את דמי הניהול בקרנות הכספיות?
אחרי שנה לא פשוטה ב-2022, כאשר התעשייה המסורתית פדתה 27 מיליארד שקל, ומנגד הקרנות הכספיות גייסו 33 מיליארד שקל, נדמה שהמגמה ממשיכה לתוך שנת 2023. בחודש ינואר הקרנות המסורתיות פדו עוד 2.5 מיליארד שקל, כשמנגד הקרנות הכספיות גייסו 5.1 מיליארד שקל. השאלה מתי ייעצרו הפידיונות בתעשייה המסורתית. זה יקרה מן הסתם אחרי שהשווקים יעלו.
הציבור יחזור לקרנות המסורתיות אחרי שהשווקים יעלו, ופה הבעיה - הניסיון לתזמן את השוק נדון לכישלון מראש: אי אפשר לדעת מתי השווקים יעלו ומתי הם יירדו. הנה, רק בחודש האחרון יש גופי השקעות מאוד רציניים בעולם, מנהלי נכסים, בנקים גדולים, שחששו שהשוק הולך ליפול ב-20%, הזהירו, אמרו שכדאי להוציא כסף לפני נפילות, אבל הם טעו. לחודש ינואר היו תוכניות משלו: השווקים בעולם דווקא זינקו - והקרנות המנייתיות צפויות לרשום תשואה של 4.3% בממוצע. מדד הנאסד"ק קפץ ב-11%, ה-S&P500 עלה ב-6.2%, הדאקס הגרמני טיפס ב-9% והניקיי היפני ב-5% (בארץ השווקים דווקא לא עלו).
הניסיון לתזמן את השוק נכשל, אבל הציבור פודה את הכסף כשהוא חושש מנפילות ומנגד חוזר לשוק אחרי שהשווקים עולים. הציבור מפסיד פעמיים אבל עושה את הטעות הזו שוב ושוב. הנה עוד דוגמה - כפי שהערכנו בביזפורטל לפני שבוע, אלטשולר שחם צפוי להיות גבוה בצמרת התשואות בחודש ינואר (בזכות העליות בשווקים בחו"ל), אבל החוסכים שפדו לא נהנו מזה. הם ספגו את ההפסדים אבל לא נהנים בעליות. גם בוועידת ההשקעות של ישראל המומחים אמרו שחבל על הניסיון לתזמן את השוק. זה פשוט לא עובד. אז האם לא חבל על הניסיון? האם לא עדיף לוותר על הרצון להיות 'יותר טוב מכולם' - כשזה בדרך כלל מוביל לתוצאות פחות טובות - ופשוט לתת לשווקים לעשות את שלהם, כשהתוחלת בחיסכון לטווח ארוך היא חיובית?
קרנות הנאמנות המסורתיות נחשבות כחיסכון לטווח קצר, אבל זה לא אומר שצריך להתייחס אליהן ככאלה. אפשר לחסוך גם לטווחים ארוכים יותר. בכל מקרה, באיילון - שרכשו את הקרנות של א.ד רוטשילד - סבורים שהעלאות הריבית במשק קרובות למיצוי ומעריכים כי השווקים יעלו בשנת 2023 (הנה בחודש ינואר הם צדקו). אם זה יקרה, הם מקווים, הכסף יתחיל לזרום בחזרה לתעשייה המסורתית (לראיון המלא - לחצו כאן)
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, הקרנות הכספיות נהנות מכך והן המגייסות הגדולות של 2022, ובינתיים גם של חודש ינואר 2023. בשנה שעברה איבדה התעשייה 9% מנכסיה (כ-35 מיליארדי שקלים), אבל בחודש ינואר היקף הכספים המנוהל גדל ב-6 מיליארד שקל. הסיבה היא העליות בשווקים.
הנה הגיוסים והפידיונות בחודש ינואר 2023:
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
התעשייה הפאסיבית:
למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35
במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.
חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.
