"המטרה היא ליצור 'חלקי חילוף' לבני אדם; נערכים לניסויים בבני אדם בשנה הבאה"
חברת מטריסלף מטריסלף 4.4% הישראלית, היא חברת חלום שרוצה להדפיס רקמות ואיברים לבני אדם, כדי לסייע למשותקים בחוט השדרה ובתקווה - להקים אותם מכסא הגלגלים. הרעיון הוא שבמקום שיהיה צורך להשתיל מאנשים אחרים - אפשר יהיה 'להדפיס' את החלק בגוף שהמטופל צריך. זה חלום, אפילו חלום גדול וחשוב שעשוי - אם יצליח - לסייע להרבה אנשים בעולם. מטריסלף היא לא היחידה בתחום ובחברות מהסוג הזה צריך להשקיע הרבה מאוד במו"פ (מחקר ופיתוח) כדי להגיע למוצר סופי. כאשר החברה הונפקה לפני שנה וחצי השוק היה באופוריה, אבל זו התחלפה בחששות והמניה איבדה 70% מערכה מאז השיא, שאליו הגיעה זמן קצר אחרי ההנפקה. המניה נסחרת במחיר של 5 שקלים ולפי שווי שוק של 75 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הפסידה כ-6.2 מיליון שקל. בשנה שעברה כולה הפסידה כ-16 מיליון שקל. מטריסלף עוד רחוקה ממוצר מוגמר אבל מדווחת היום על "הסכם עם תאגיד בינלאומי מהגדולים בעולם". על מי מדובר? בחברה לא מוכנים להגיד, ורק מציינים שמדובר ב"תאגיד בעל שם ענק". על פי ההסכם, השת"פ יספק תמיכה להדפסת חומרים ביולוגיים בתלת ממד. בשלב הראשון, צריך לציין, ההסכם הוא ללא הכנסות למטריסלף, שתוכל לשמור על הבעלות ועל הקניין הרוחני שייווצרו כתוצאה מהשימוש. כלומר, התאגיד לא יהיה רשאי להשתמש בו או להעבירו לצד שלישי. החברה נוסדה בשנת 2019 על ידי אלון סיני ועל ידי פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, המשמש כמדען הראשי של החברה, על בסיס טכנולוגיה אשר פותחה במעבדה של האחרון. באמצעותה הודפס לדברי החברה "הלב האנושי הראשון בהיסטוריה", לפני שלוש שנים. "כשאתה מדפיס חומר נוזלי, אתה לא יכול להדפיס רקמות ואברים. כי מבחינה נפחית הם גדולים", מסביר ד"ר אסף טוקר, מנכ"ל מטריסלף, בראיון לביזפורטל. "אחד הפיתוחים של החברה הוא שאנחנו יכולים להדפיס אברים כאלה. מדובר בננו חלקיקים שמונעים מהרקמה לזוז. כל פעם שהמחט שמה עוד פס, היא סוגרת שוב על אותו חלק מודפס". מה המטרה הסופית שלכם?
"לקחת אברים ולהשתיל בבני אדם. עד היום זה לא קרה בעולם. אחד מהצעדים שאנחנו מנסים לעשות, הוא שיתוף פעולה עם אותו תאגיד. אנחנו רוצים להפיץ את הטכנולוגיה שלנו וללכת לכיוון של ייצור אברים בתלת מימד".
בכל העולם מנסים לעצור את סחר האיברים בבני אדם. אתם הבשורה?
"המטרה היא ליצור חלקי חילוף למטופלים. כשיש לך בעיה ברכב, המוסך מציע חלק מקורי או חליפי, אנחנו מציעים את המקורי. אני מייצר את זה מהמטופל עצמו. אני לא מציע איבר אחר, אני מציע את האיבר המקורי".
החברה, שמשרדיה ממוקמים בנס ציונה, מעסיקה 12 עובדים. "אנחנו אחת החברות היחידות בתקופה האחרונה ממשיכה לקלוט עובדים. חצי שנה אחרונה של 20 מיליון שקל. גיוסים נוספים: כל הזמן. יש סיבוב פתוח של 5 מיליון דולר, שכן דווח ומתוכו ממש דיווחנו שלשום על 3 מיליון שקל שכבר גייסנו".
מה המטרה של הגיוס הבא?
"התכנית של 2023 היא לפתוח ולבנות חדר נקי שיאפשר לנו להיערך לקראת ניסויים בבני אדם. אנחנו רוצים להתחיל לפתח אינדיקציה נוספת לגבי מחלה נוספת שיש בה פגיעה ברקמה. גם את זה אנחנו הולכים לתקן".
לאן העולם הזה הולך בעוד 10-20 שנה?
"זה הולך למצב שבו יהיו הרבה מאוד מחלות שבמקום לטפל בסימפטומים שלהם, אפשר יהיה לרפא את המחלה עצמה. תחשוב שיש היום מיליוני חולים בעולם, שיש מחלות תלויות רקמה, בדרך כלל מחלה כרונית שמהווה נטל חברתי וכלכלי ובעיקר בריאותי. הפתרון הוא הנדסת רקמות. אם יש רקמה פגומה - נבנה כזאת למטופלים. הפגיעה בחוט שדרה היא התכנית הכי מתקדמת שלנו".
גרף המניה בשנה האחרונה:
- 4.גפ 26/12/2022 06:00הגב לתגובה זואני מאמין שבעשור הקרוב או במקרה קיצון בעשור הבא המדע יגיע למוצר מוגמר שיחליף חלקים חיים בחלקים ביונים
- 3.בן 25/12/2022 21:10הגב לתגובה זולא להתבלבל
- במסגרת הפרוייקט ישתילו לסמוטריץ חשיבה פתוחה וחיובי 26/12/2022 17:07הגב לתגובה זובמסגרת הפרוייקט ישתילו לסמוטריץ חשיבה פתוחה וחיובית
- 2.שמעון 25/12/2022 16:20הגב לתגובה זואתם חושבים שסמוטריץ יתן לכם
- סתם אחד 25/12/2022 17:36הגב לתגובה זונראה לך שהוא יעצור אותם? מקסימום יקחו את הלפ טופ ויעברו לחו"ל. הרבה מדינות ישמחו לקבל אותם
- 1.הבטחות, כנראה לוח הזמנים יהיה ארוך מאוד (ל"ת)משקיע 25/12/2022 15:56הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
