אסף טוקר מנכל מטריסלף
צילום: מטריסלף
ראיון

"המטרה היא ליצור 'חלקי חילוף' לבני אדם; נערכים לניסויים בבני אדם בשנה הבאה"

כך אומר ד"ר אסף טוקר, מנכ"ל מטריסלף, בראיון לביזפורטל. החברה חתמה על הסכם שת"פ עם תאגיד בינלאומי גדול, שאמור לספק גב לחברה. "העולם הולך לכך שבמקום לטפל בסימפטומים אפשר יהיה לרפא מחלות". האם זה יצליח? טוקר אופטימי
איציק יצחקי | (6)

חברת מטריסלף מטריסלף -0.83%  הישראלית, היא חברת חלום שרוצה להדפיס רקמות ואיברים לבני אדם, כדי לסייע למשותקים בחוט השדרה ובתקווה - להקים אותם מכסא הגלגלים. הרעיון הוא שבמקום שיהיה צורך להשתיל מאנשים אחרים - אפשר יהיה 'להדפיס' את החלק בגוף שהמטופל צריך. זה חלום, אפילו חלום גדול וחשוב שעשוי - אם יצליח - לסייע להרבה אנשים בעולם. מטריסלף היא לא היחידה בתחום ובחברות מהסוג הזה צריך להשקיע הרבה מאוד במו"פ (מחקר ופיתוח) כדי להגיע למוצר סופי. כאשר החברה הונפקה לפני שנה וחצי השוק היה באופוריה, אבל זו התחלפה בחששות והמניה איבדה 70% מערכה מאז השיא, שאליו הגיעה זמן קצר אחרי ההנפקה. המניה נסחרת במחיר של 5 שקלים ולפי שווי שוק של 75 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הפסידה כ-6.2 מיליון שקל. בשנה שעברה כולה הפסידה כ-16 מיליון שקל. מטריסלף עוד רחוקה ממוצר מוגמר אבל מדווחת היום על "הסכם עם תאגיד בינלאומי מהגדולים בעולם". על מי מדובר? בחברה לא מוכנים להגיד, ורק מציינים שמדובר ב"תאגיד בעל שם ענק". על פי ההסכם, השת"פ יספק תמיכה להדפסת חומרים ביולוגיים בתלת ממד. בשלב הראשון, צריך לציין, ההסכם הוא ללא הכנסות למטריסלף, שתוכל לשמור על הבעלות ועל הקניין הרוחני שייווצרו כתוצאה מהשימוש. כלומר, התאגיד לא יהיה רשאי להשתמש בו או להעבירו לצד שלישי. החברה נוסדה בשנת 2019 על ידי אלון סיני ועל ידי פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, המשמש כמדען הראשי של החברה, על בסיס טכנולוגיה אשר פותחה במעבדה של האחרון. באמצעותה הודפס לדברי החברה "הלב האנושי הראשון בהיסטוריה", לפני שלוש שנים.  "כשאתה מדפיס חומר נוזלי, אתה לא יכול להדפיס רקמות ואברים. כי מבחינה נפחית הם גדולים", מסביר ד"ר אסף טוקר, מנכ"ל מטריסלף, בראיון לביזפורטל. "אחד הפיתוחים של החברה הוא שאנחנו יכולים להדפיס אברים כאלה. מדובר בננו חלקיקים שמונעים מהרקמה לזוז. כל פעם שהמחט שמה עוד פס, היא סוגרת שוב על אותו חלק מודפס". מה המטרה הסופית שלכם?

"לקחת אברים ולהשתיל בבני אדם. עד היום זה לא קרה בעולם. אחד מהצעדים שאנחנו מנסים לעשות, הוא שיתוף פעולה עם אותו תאגיד. אנחנו רוצים להפיץ את הטכנולוגיה שלנו וללכת לכיוון של ייצור אברים בתלת מימד". בכל העולם מנסים לעצור את סחר האיברים בבני אדם. אתם הבשורה? "המטרה היא ליצור חלקי חילוף למטופלים. כשיש לך בעיה ברכב, המוסך מציע חלק מקורי או חליפי, אנחנו מציעים את המקורי. אני מייצר את זה מהמטופל עצמו. אני לא מציע איבר אחר, אני מציע את האיבר המקורי". החברה, שמשרדיה ממוקמים בנס ציונה, מעסיקה 12 עובדים. "אנחנו אחת החברות היחידות בתקופה האחרונה ממשיכה לקלוט עובדים. חצי שנה אחרונה של 20 מיליון שקל. גיוסים נוספים: כל הזמן. יש סיבוב פתוח של 5 מיליון דולר, שכן דווח ומתוכו ממש דיווחנו שלשום על 3 מיליון שקל שכבר גייסנו". מה המטרה של הגיוס הבא? "התכנית של 2023 היא לפתוח ולבנות חדר נקי שיאפשר לנו להיערך לקראת ניסויים בבני אדם. אנחנו רוצים להתחיל לפתח אינדיקציה נוספת לגבי מחלה נוספת שיש בה פגיעה ברקמה. גם את זה אנחנו הולכים לתקן". לאן העולם הזה הולך בעוד 10-20 שנה? "זה הולך למצב שבו יהיו הרבה מאוד מחלות שבמקום לטפל בסימפטומים שלהם, אפשר יהיה לרפא את המחלה עצמה. תחשוב שיש היום מיליוני חולים בעולם, שיש מחלות תלויות רקמה, בדרך כלל מחלה כרונית שמהווה נטל חברתי וכלכלי ובעיקר בריאותי. הפתרון הוא הנדסת רקמות. אם יש רקמה פגומה - נבנה כזאת למטופלים. הפגיעה בחוט שדרה היא התכנית הכי מתקדמת שלנו". גרף המניה בשנה האחרונה:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גפ 26/12/2022 06:00
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שבעשור הקרוב או במקרה קיצון בעשור הבא המדע יגיע למוצר מוגמר שיחליף חלקים חיים בחלקים ביונים
  • 3.
    בן 25/12/2022 21:10
    הגב לתגובה זו
    לא להתבלבל
  • במסגרת הפרוייקט ישתילו לסמוטריץ חשיבה פתוחה וחיובי 26/12/2022 17:07
    הגב לתגובה זו
    במסגרת הפרוייקט ישתילו לסמוטריץ חשיבה פתוחה וחיובית
  • 2.
    שמעון 25/12/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    אתם חושבים שסמוטריץ יתן לכם
  • סתם אחד 25/12/2022 17:36
    הגב לתגובה זו
    נראה לך שהוא יעצור אותם? מקסימום יקחו את הלפ טופ ויעברו לחו"ל. הרבה מדינות ישמחו לקבל אותם
  • 1.
    הבטחות, כנראה לוח הזמנים יהיה ארוך מאוד (ל"ת)
    משקיע 25/12/2022 15:56
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.