"המטרה היא ליצור 'חלקי חילוף' לבני אדם; נערכים לניסויים בבני אדם בשנה הבאה"
חברת מטריסלף מטריסלף -0.56% הישראלית, היא חברת חלום שרוצה להדפיס רקמות ואיברים לבני אדם, כדי לסייע למשותקים בחוט השדרה ובתקווה - להקים אותם מכסא הגלגלים. הרעיון הוא שבמקום שיהיה צורך להשתיל מאנשים אחרים - אפשר יהיה 'להדפיס' את החלק בגוף שהמטופל צריך. זה חלום, אפילו חלום גדול וחשוב שעשוי - אם יצליח - לסייע להרבה אנשים בעולם. מטריסלף היא לא היחידה בתחום ובחברות מהסוג הזה צריך להשקיע הרבה מאוד במו"פ (מחקר ופיתוח) כדי להגיע למוצר סופי. כאשר החברה הונפקה לפני שנה וחצי השוק היה באופוריה, אבל זו התחלפה בחששות והמניה איבדה 70% מערכה מאז השיא, שאליו הגיעה זמן קצר אחרי ההנפקה. המניה נסחרת במחיר של 5 שקלים ולפי שווי שוק של 75 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הפסידה כ-6.2 מיליון שקל. בשנה שעברה כולה הפסידה כ-16 מיליון שקל. מטריסלף עוד רחוקה ממוצר מוגמר אבל מדווחת היום על "הסכם עם תאגיד בינלאומי מהגדולים בעולם". על מי מדובר? בחברה לא מוכנים להגיד, ורק מציינים שמדובר ב"תאגיד בעל שם ענק". על פי ההסכם, השת"פ יספק תמיכה להדפסת חומרים ביולוגיים בתלת ממד. בשלב הראשון, צריך לציין, ההסכם הוא ללא הכנסות למטריסלף, שתוכל לשמור על הבעלות ועל הקניין הרוחני שייווצרו כתוצאה מהשימוש. כלומר, התאגיד לא יהיה רשאי להשתמש בו או להעבירו לצד שלישי. החברה נוסדה בשנת 2019 על ידי אלון סיני ועל ידי פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, המשמש כמדען הראשי של החברה, על בסיס טכנולוגיה אשר פותחה במעבדה של האחרון. באמצעותה הודפס לדברי החברה "הלב האנושי הראשון בהיסטוריה", לפני שלוש שנים. "כשאתה מדפיס חומר נוזלי, אתה לא יכול להדפיס רקמות ואברים. כי מבחינה נפחית הם גדולים", מסביר ד"ר אסף טוקר, מנכ"ל מטריסלף, בראיון לביזפורטל. "אחד הפיתוחים של החברה הוא שאנחנו יכולים להדפיס אברים כאלה. מדובר בננו חלקיקים שמונעים מהרקמה לזוז. כל פעם שהמחט שמה עוד פס, היא סוגרת שוב על אותו חלק מודפס". מה המטרה הסופית שלכם?
"לקחת אברים ולהשתיל בבני אדם. עד היום זה לא קרה בעולם. אחד מהצעדים שאנחנו מנסים לעשות, הוא שיתוף פעולה עם אותו תאגיד. אנחנו רוצים להפיץ את הטכנולוגיה שלנו וללכת לכיוון של ייצור אברים בתלת מימד".
בכל העולם מנסים לעצור את סחר האיברים בבני אדם. אתם הבשורה?
"המטרה היא ליצור חלקי חילוף למטופלים. כשיש לך בעיה ברכב, המוסך מציע חלק מקורי או חליפי, אנחנו מציעים את המקורי. אני מייצר את זה מהמטופל עצמו. אני לא מציע איבר אחר, אני מציע את האיבר המקורי".
החברה, שמשרדיה ממוקמים בנס ציונה, מעסיקה 12 עובדים. "אנחנו אחת החברות היחידות בתקופה האחרונה ממשיכה לקלוט עובדים. חצי שנה אחרונה של 20 מיליון שקל. גיוסים נוספים: כל הזמן. יש סיבוב פתוח של 5 מיליון דולר, שכן דווח ומתוכו ממש דיווחנו שלשום על 3 מיליון שקל שכבר גייסנו".
מה המטרה של הגיוס הבא?
"התכנית של 2023 היא לפתוח ולבנות חדר נקי שיאפשר לנו להיערך לקראת ניסויים בבני אדם. אנחנו רוצים להתחיל לפתח אינדיקציה נוספת לגבי מחלה נוספת שיש בה פגיעה ברקמה. גם את זה אנחנו הולכים לתקן".
לאן העולם הזה הולך בעוד 10-20 שנה?
"זה הולך למצב שבו יהיו הרבה מאוד מחלות שבמקום לטפל בסימפטומים שלהם, אפשר יהיה לרפא את המחלה עצמה. תחשוב שיש היום מיליוני חולים בעולם, שיש מחלות תלויות רקמה, בדרך כלל מחלה כרונית שמהווה נטל חברתי וכלכלי ובעיקר בריאותי. הפתרון הוא הנדסת רקמות. אם יש רקמה פגומה - נבנה כזאת למטופלים. הפגיעה בחוט שדרה היא התכנית הכי מתקדמת שלנו".
גרף המניה בשנה האחרונה:
- 4.גפ 26/12/2022 06:00הגב לתגובה זואני מאמין שבעשור הקרוב או במקרה קיצון בעשור הבא המדע יגיע למוצר מוגמר שיחליף חלקים חיים בחלקים ביונים
- 3.בן 25/12/2022 21:10הגב לתגובה זולא להתבלבל
- במסגרת הפרוייקט ישתילו לסמוטריץ חשיבה פתוחה וחיובי 26/12/2022 17:07הגב לתגובה זובמסגרת הפרוייקט ישתילו לסמוטריץ חשיבה פתוחה וחיובית
- 2.שמעון 25/12/2022 16:20הגב לתגובה זואתם חושבים שסמוטריץ יתן לכם
- סתם אחד 25/12/2022 17:36הגב לתגובה זונראה לך שהוא יעצור אותם? מקסימום יקחו את הלפ טופ ויעברו לחו"ל. הרבה מדינות ישמחו לקבל אותם
- 1.הבטחות, כנראה לוח הזמנים יהיה ארוך מאוד (ל"ת)משקיע 25/12/2022 15:56הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליאלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים
קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.
ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.
מה מתוכנן בחברת אסקו?
במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.
אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו.
- אחרי ביטול העסקה, האם מכירת אקסלרה עדיין על השולחן?
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשולש החדש – ד.ב.מ, אלומה ודיסקונט קפיטל, יוצר מבנה בעלות המשלב יזם פעיל בחברה כבר היום (דן בר משיח), משקיעה פיננסית ותיקה (אלומה) וגורם מוסדי גדול (דיסקונט קפיטל) שנכנס לראשונה לחברה. נראה שמדובר על מהלך חיובי עבור אסקו.
