מכלול: תיק האשראי מתקרב למיליארד שקל. ההכנסות עלו ל-24 מיליון
חברת האשראי החוץ בנקאי ליזמים בבנייה למגורים מכלול מימון מכלול מימון 4.61% הגדילה את תיק האשראי ברבעון השלישי ב-15% לעומת הרבעון הקודם, מתוכם, 479 מיליון שקל במכלול נדל״ן, 27 מיליון שקל במכלול מזנין, ו-366 מיליון שקל במכלול צמיחה. מאז סוף הרבעון ועד עכשיו, עלה התיק בעוד 100 מיליון שקל. מסגרות האשראי והאג"ח מסתכמות ב-1.18 מיליארד שקל.
מכלול הכניסה 24.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2022, עליה של 21.5% לעומת 19.9 מיליון ברבעון השני של השנה, אבל זינוק בהפרשות להפסדי אשראי ובשווי ההוגן של הלוואות גרם לכך שהרווח התפעולי עלה רק ב-6% ל-15.95 מיליון שקל, לעומת 15 מיליון ברבעון הקודם. הרווח הנקי הסתכם ב-6.4 מיליון שקל, לעומת 3.7 מיליון שקל ברבעון הקודם.
אורי פז, מנכ"ל מכלול: "המשך ביקושים משמעותיים לפתרונות אשראי, גם בתחום הנדל"ן וגם בקרב חברות הזקוקות לאשראי לצמיחה. צמיחת החברה צפויה להמשיך גם ברבעונים הבאים על רקע הקשחת תנאי אשראי של המערכת הבנקאית בכלל ולתחום הנדל"ן בפרט וכן חולשה של השוק הראשוני להנפקות ולאג"ח. אנו ממשיכים לבצע תהליך חיתום קפדני, במיוחד בראי התקופה של עליית הריבית, מטייבים את התיק ומצפים להמשך עליה בהכנסות, ברווחים וברווחיות".
מכלול נדל"ן מעניקה ליווי פיננסי ל-163 פרויקטי בנייה, לא כולל פרויקטים שמסגרת האשראי שלהם אופסה אך עדיין נמצאים בליווי, ועוד כ-90 פרויקטים אושרו וצפויים להיכנס לליווי ברבעונים הקרובים.
- "המוסדות הפיננסים הגדולים מאמינים בנו"
- מכלול מימון: התשואה על ההון עלתה ל-19.9%, ההכנסות עלו ב-4.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה נסחרת במחיר של 7.5 שקל למניה, אחרי שאיבדה מתחילת השנה 22% מערכה והיא נסחרת לפי שווי שוק של 306 מילון שקל, כלומר מכפיל רווח של 13.
החברה הגדולה בתחום האשראי החוץ בנקאי היא מימון ישיר. אחריה נאוי, אס אר אקורד, מניף, פנינסולה ואחרות. מימון ישיר משקיפה מעל כולן, גם אחרי שנפלה ב-7.5% לפני יומיים אחרי הדוחות שאמנם הצביעו על קצב רווחים של 200 מיליון שקל בשנה, אבל גם על עליה בהפרשות להפסדי אשראי. אפשר לראות את הגידול בהפרשות להפסדי אשראי כמעט אצל כל החברות בתחום:
>>> מימון ישיר בקצב רווחים של מעל 200 מיליון שקל; אבל ההפרשות להפסדי אשראי כבר 3%
>>> אס.אר אקורד עם גידול של 48% בהכנסות, הרווח הנקי עלה ב-30%, ההפרשות להפסדי אשראי 4.2%
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
>>> הרווח של פנינסולה תקוע, ההפרשות להפסדי אשראי גדלות
>>> אופל בלאנס: ירידה בתיק האשראי ל-503 מיליון שקל, ההפרשה להפסדי אשראי זינקה
יוצאות הדופן הן שתיים, אבל לא בטוח שזה אמיתי:
>>> הקוסם שאול נאוי מציג - ההפרשה להפסדי אשראי יורדת בשעה שהיא עולה אצל האחרים
>>> מניף: ההכנסות 48 מיליון שקל, תשואה להון 26.5%, מה יקרה ברבעון הבא ומה לגבי ההפרשות להפסדי אשראי?
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
