בשביל מה צריך ממתן תנודה?
במחצית הראשונה של השנה המשקיעים חוו תנודות בשווקי המניות והאג"ח. החששות מגובה האינפלציה והעלאות הריבית בעולם ובישראל, היוו טריגר לתנודות בשווקים. בתקופות בהן השוק תנודתי, נושא ממתן התנודות במסחר בבורסה הופך להיות משמעותי ורלבנטי מתמיד.
אנחנו חיים בעולם שרץ ללא הפסקה וכצרכנים ומשקיעים אנחנו רוצים שכל המידע יהיה זמין עבורנו בכל רגע נתון, באופן דיגיטלי, מהיר ובלחיצת כפתור. אך גם להפסקה קצרה יש ערך. אפילו במשחק כדורסל, הקבוצות יכולות לעצור את המשחק למספר דקות לצורך היערכות מחדש וזה כמובן מתקשר לכל נושא ממתן התנודות במהלך המסחר בבורסה בת"א.
באופן אידיאלי היינו רוצים שהמסחר בבורסה יתקיים באופן רציף וללא הפסקות בכל ניירות הערך, על מנת שלא לפגוע ברצף המסחר, אך לעיתים ובמקרים מסויימים, הפסקת מסחר הינה נחוצה וחשובה עבור המשקיעים.
הפסקות המסחר בבורסה נחלקות באופן גס לשתי קטגוריות עיקריות – הפסקות מסחר שנוצרות כתגובה להודעה מהותית שמפרסמת חברה הנסחרת בבורסה והפסקות מסחר כתוצאה מהפעלת מנגנון המוטמע במערכות המסחר של הבורסה.
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקטגוריה הראשונה, הפסקות המסחר למשך 30 דקות נוצרות על מנת לאפשר למשקיעים זמן לקרוא את ההודעה החדשה ולהגיב עליה, לאור זאת שההודעה עלולה להשפיע על מחיר ניירות הערך שלה.
בקטגוריה השנייה, הפסקות המסחר מופעלות על ידי הבורסה באופן אוטומטי וזאת כתוצאה מעלייה או ירידה מהותית במחיר נייר הערך, מה שמכונה כ"מנגנון למניעת תנודות שערים חדות" או בקיצור ממתן תנודות, והוא קיים בבורסות הגדולות בעולם, בווריאציות שונות.
ממתן התנודות הינו אחד ממנגנוני ההגנה שמפעילה הבורסה, על מנת להגן על המשקיעים ונועד למתן תנודות שערים חדות הנגרמות בעקבות טעויות מהותיות של סוחרים ומשקיעים או פעילות חריגה בנייר הערך. בתקופות בהן השווקים תנודתיים מופעלים יותר ממתני תנודות.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
אז איך עובד מנגנון ממתן התנודות בבורסה?
במידה ונשלחת פקודת קנייה או מכירה עם תנודה שצפויה להיות חריגה, העסקה לא תבוצע מיד, אלא לאחר הפסקה של כ- 3-4 דקות בשלב מסחר הפתיחה, כ- 5-6 דקות בשלב המסחר הרציף וכ- 3-4 דקות בשלב מסחר הנעילה. במהלך הפסקת המסחר, ניתן יהיה לבטל את הפקודה שגרמה לתנודה החריגה ולהגיש פקודה חדשה. בתום הפסקת המסחר, יתקיים באותו נייר ערך מסחר רב צדדי ולאחריו יימשך המסחר כרגיל.
תנודה חריגה נקבעת בהתאם לקבוצת ניירות הערך אליו משתייך נייר הערך. במניות שאינן נכללות במאגר תמר, כי הן בעלות שווי שוק נמוך יחסית, תנודת המחיר לעומת שער הפתיחה תעמוד על 12% ואילו עבור מק"מ הפרמטר הוא 0.5%. ככל שהנייר הינו תנודתי יותר, כך נקבע עבורו פרמטר גבוה יותר. לקביעת הפרמטרים תפקיד משמעותי על מנת לאפשר איזון בין שתי מטרות עיקריות, מצד אחד להקטין ככל האפשר את הפגיעה ברצף המסחר ומצד שני ל"תפוס" אירועים חריגים ולטפל בהם באופן שלא יפגע בציבור המשקיעים.
הפרמטר לתנודה חריגה עבור מניות הכלולות במדד ת"א-35 עומד על 7%. אם במהלך המסחר הרציף, נשלחה בטעות פקודת קנייה במניה הכלולה במדד ת"א-35 בהגבלת שער הגבוהה ב-10% מהמחיר שהמשקיע התכוון לשלוח, והפקודה הייתה מתבצעת מול פקודת מכירה נגדית באותו מחיר שנשלחה לספר הפקודות, אזי הייתה מתבצעת עסקה במחיר הגבוה ב-10% משער הפתיחה של המניה. מכיוון שהתנודה הצפויה של 10% גבוהה מהפרמטר של 7% שנקבע במניה, לא תתבצע עסקה ויופעל ממתן תנודות מיידית. המשקיע יוכל לנצל את הפסקת המסחר במניה, על מנת לבטל את פקודת הקנייה השגויה ולשלוח פקודת קנייה מתוקנת.
חשוב להדגיש כי מטרתו של המנגנון אינה למנוע ביצוען של עסקאות, אלא לדחות את ביצוען של עסקאות בתנודות חריגות, וזאת על מנת לאפשר לפעילים בשוק למתן את התנודה החריגה טרם הביצוע.
בתקופות בהם השווקים סוערים, באופן טבעי צפויים יותר ממתני תנודות לעומת תקופות רגועות. כך למשל, במהלך חודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה וכללה את הסגר הראשון, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש ממוצע בתקופה שקדמה .
כאמור, כל הבורסות המובילות בעולם מפעילות גם הן, ממתני תנודות, כהגנה על המשקיעים, וכל בורסה מיישמת מדיניות הגנה שונה. כך למשל, הבורסות בארה"ב מפעילות גם ממתני תנודות ברמת נייר ערך בודד וגם מנתקי זרם ברמת כלל השוק. המתודולוגיה של ממתן תנודות ברמת נייר בודד שונה מזו של הבורסה בתל אביב ולכן כמות הממתנים המופעלים בבורסות בארה"ב מינורית ביותר יחסית לתל אביב.
בבורסה של לונדון ((LSE לעומת זאת, השיטה שונה ונקראת Security- by-security price monitoring mechanism, כלומר לא מופעלת הפסקת מסחר בכל שוק המניות, אלא רק בנייר בודד, בדומה למנגנון ממתן התנודות בבורסה בת"א. מדיניות דומה קיימת גם ביתר הבורסות האירופאיות הגדולות.
הבורסה בת"א פועלת כל העת על מנת לפעול בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים וליישם את הפרקטיקות המתקדמות ביותר בעולם בתחום מנגנוני ההגנה על המשקיעים.
משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים במחלקת מסחר, נגזרים ומדדים
- 1.נ.ש. 31/08/2022 20:04הגב לתגובה זובמצבים מסוימים. לדוגמה במניות דואליות אין עניין בממתן פקודה בזמן פרסום דוח כשאפשר לסחור בזה בחול וככה יוצא שמי שמחזיק במניה כאן נדפק כי 45 דקות הוא לא יכול להגיב. נוסף במקרה שמניה בפתיחה מעל 2.5% או בסגירה והיא עוצרת את הפתיחה או הסגירה במקום לנטרל את המניה ולהתחיל לסחור. ואז המניה תשתלב. כשבכלל זה צריך לעלות ל5% ולא ב2.5% ואז זה יותר סביר. דבר נוסף זה במניות דואליות שעושות תנועה בסגירה בחול ובגלל זה המשתנה זה לא נכון למנוע את הסגירה בגלל זה. הדברים האלה פוגעים בניהול התקין של המסחר ולא עוזרים לאף משקיע

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
