בשביל מה צריך ממתן תנודה?
במחצית הראשונה של השנה המשקיעים חוו תנודות בשווקי המניות והאג"ח. החששות מגובה האינפלציה והעלאות הריבית בעולם ובישראל, היוו טריגר לתנודות בשווקים. בתקופות בהן השוק תנודתי, נושא ממתן התנודות במסחר בבורסה הופך להיות משמעותי ורלבנטי מתמיד.
אנחנו חיים בעולם שרץ ללא הפסקה וכצרכנים ומשקיעים אנחנו רוצים שכל המידע יהיה זמין עבורנו בכל רגע נתון, באופן דיגיטלי, מהיר ובלחיצת כפתור. אך גם להפסקה קצרה יש ערך. אפילו במשחק כדורסל, הקבוצות יכולות לעצור את המשחק למספר דקות לצורך היערכות מחדש וזה כמובן מתקשר לכל נושא ממתן התנודות במהלך המסחר בבורסה בת"א.
באופן אידיאלי היינו רוצים שהמסחר בבורסה יתקיים באופן רציף וללא הפסקות בכל ניירות הערך, על מנת שלא לפגוע ברצף המסחר, אך לעיתים ובמקרים מסויימים, הפסקת מסחר הינה נחוצה וחשובה עבור המשקיעים.
הפסקות המסחר בבורסה נחלקות באופן גס לשתי קטגוריות עיקריות – הפסקות מסחר שנוצרות כתגובה להודעה מהותית שמפרסמת חברה הנסחרת בבורסה והפסקות מסחר כתוצאה מהפעלת מנגנון המוטמע במערכות המסחר של הבורסה.
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקטגוריה הראשונה, הפסקות המסחר למשך 30 דקות נוצרות על מנת לאפשר למשקיעים זמן לקרוא את ההודעה החדשה ולהגיב עליה, לאור זאת שההודעה עלולה להשפיע על מחיר ניירות הערך שלה.
בקטגוריה השנייה, הפסקות המסחר מופעלות על ידי הבורסה באופן אוטומטי וזאת כתוצאה מעלייה או ירידה מהותית במחיר נייר הערך, מה שמכונה כ"מנגנון למניעת תנודות שערים חדות" או בקיצור ממתן תנודות, והוא קיים בבורסות הגדולות בעולם, בווריאציות שונות.
ממתן התנודות הינו אחד ממנגנוני ההגנה שמפעילה הבורסה, על מנת להגן על המשקיעים ונועד למתן תנודות שערים חדות הנגרמות בעקבות טעויות מהותיות של סוחרים ומשקיעים או פעילות חריגה בנייר הערך. בתקופות בהן השווקים תנודתיים מופעלים יותר ממתני תנודות.
- טיב טעם: הכנסות הרבעון עלו ב-15.7%, הרווח הנקי ל-15.6 מיליון שקל
- עלייה במכירות לצד שחיקה גולמית: שטראוס רושמת רווח נקי של 150 מיליון שקל ברבעון השלישי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
אז איך עובד מנגנון ממתן התנודות בבורסה?
במידה ונשלחת פקודת קנייה או מכירה עם תנודה שצפויה להיות חריגה, העסקה לא תבוצע מיד, אלא לאחר הפסקה של כ- 3-4 דקות בשלב מסחר הפתיחה, כ- 5-6 דקות בשלב המסחר הרציף וכ- 3-4 דקות בשלב מסחר הנעילה. במהלך הפסקת המסחר, ניתן יהיה לבטל את הפקודה שגרמה לתנודה החריגה ולהגיש פקודה חדשה. בתום הפסקת המסחר, יתקיים באותו נייר ערך מסחר רב צדדי ולאחריו יימשך המסחר כרגיל.
תנודה חריגה נקבעת בהתאם לקבוצת ניירות הערך אליו משתייך נייר הערך. במניות שאינן נכללות במאגר תמר, כי הן בעלות שווי שוק נמוך יחסית, תנודת המחיר לעומת שער הפתיחה תעמוד על 12% ואילו עבור מק"מ הפרמטר הוא 0.5%. ככל שהנייר הינו תנודתי יותר, כך נקבע עבורו פרמטר גבוה יותר. לקביעת הפרמטרים תפקיד משמעותי על מנת לאפשר איזון בין שתי מטרות עיקריות, מצד אחד להקטין ככל האפשר את הפגיעה ברצף המסחר ומצד שני ל"תפוס" אירועים חריגים ולטפל בהם באופן שלא יפגע בציבור המשקיעים.
הפרמטר לתנודה חריגה עבור מניות הכלולות במדד ת"א-35 עומד על 7%. אם במהלך המסחר הרציף, נשלחה בטעות פקודת קנייה במניה הכלולה במדד ת"א-35 בהגבלת שער הגבוהה ב-10% מהמחיר שהמשקיע התכוון לשלוח, והפקודה הייתה מתבצעת מול פקודת מכירה נגדית באותו מחיר שנשלחה לספר הפקודות, אזי הייתה מתבצעת עסקה במחיר הגבוה ב-10% משער הפתיחה של המניה. מכיוון שהתנודה הצפויה של 10% גבוהה מהפרמטר של 7% שנקבע במניה, לא תתבצע עסקה ויופעל ממתן תנודות מיידית. המשקיע יוכל לנצל את הפסקת המסחר במניה, על מנת לבטל את פקודת הקנייה השגויה ולשלוח פקודת קנייה מתוקנת.
חשוב להדגיש כי מטרתו של המנגנון אינה למנוע ביצוען של עסקאות, אלא לדחות את ביצוען של עסקאות בתנודות חריגות, וזאת על מנת לאפשר לפעילים בשוק למתן את התנודה החריגה טרם הביצוע.
בתקופות בהם השווקים סוערים, באופן טבעי צפויים יותר ממתני תנודות לעומת תקופות רגועות. כך למשל, במהלך חודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה וכללה את הסגר הראשון, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש ממוצע בתקופה שקדמה .
כאמור, כל הבורסות המובילות בעולם מפעילות גם הן, ממתני תנודות, כהגנה על המשקיעים, וכל בורסה מיישמת מדיניות הגנה שונה. כך למשל, הבורסות בארה"ב מפעילות גם ממתני תנודות ברמת נייר ערך בודד וגם מנתקי זרם ברמת כלל השוק. המתודולוגיה של ממתן תנודות ברמת נייר בודד שונה מזו של הבורסה בתל אביב ולכן כמות הממתנים המופעלים בבורסות בארה"ב מינורית ביותר יחסית לתל אביב.
בבורסה של לונדון ((LSE לעומת זאת, השיטה שונה ונקראת Security- by-security price monitoring mechanism, כלומר לא מופעלת הפסקת מסחר בכל שוק המניות, אלא רק בנייר בודד, בדומה למנגנון ממתן התנודות בבורסה בת"א. מדיניות דומה קיימת גם ביתר הבורסות האירופאיות הגדולות.
הבורסה בת"א פועלת כל העת על מנת לפעול בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים וליישם את הפרקטיקות המתקדמות ביותר בעולם בתחום מנגנוני ההגנה על המשקיעים.
משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים במחלקת מסחר, נגזרים ומדדים
- 1.נ.ש. 31/08/2022 20:04הגב לתגובה זובמצבים מסוימים. לדוגמה במניות דואליות אין עניין בממתן פקודה בזמן פרסום דוח כשאפשר לסחור בזה בחול וככה יוצא שמי שמחזיק במניה כאן נדפק כי 45 דקות הוא לא יכול להגיב. נוסף במקרה שמניה בפתיחה מעל 2.5% או בסגירה והיא עוצרת את הפתיחה או הסגירה במקום לנטרל את המניה ולהתחיל לסחור. ואז המניה תשתלב. כשבכלל זה צריך לעלות ל5% ולא ב2.5% ואז זה יותר סביר. דבר נוסף זה במניות דואליות שעושות תנועה בסגירה בחול ובגלל זה המשתנה זה לא נכון למנוע את הסגירה בגלל זה. הדברים האלה פוגעים בניהול התקין של המסחר ולא עוזרים לאף משקיע
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןבוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר
עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.
הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.
מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה
בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -1.58% , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
- הממונה על שוק ההון:" יש תופעות של עושק ועמלות מופרזות"
- הממונה על שוק ההון הטיל קנס של 7.3 מיליון שקל על חברת ממונא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפניקס: הדוגמא הנגדית
ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.
