ירידות מסחר בורסה עליות שוק ההון
צילום: Istock
דעה

בשביל מה צריך ממתן תנודה?

בחודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש קודם לכן - הגנה על המשקיעים זה שם המשחק
משה עסיס | (1)

במחצית הראשונה של השנה המשקיעים חוו תנודות בשווקי המניות והאג"ח. החששות מגובה האינפלציה והעלאות הריבית בעולם ובישראל, היוו טריגר לתנודות בשווקים.  בתקופות בהן השוק תנודתי, נושא  ממתן התנודות במסחר בבורסה הופך להיות משמעותי ורלבנטי מתמיד.

 

אנחנו חיים בעולם שרץ ללא הפסקה וכצרכנים ומשקיעים אנחנו רוצים שכל המידע יהיה זמין עבורנו בכל רגע נתון, באופן דיגיטלי, מהיר ובלחיצת כפתור. אך גם להפסקה קצרה יש ערך. אפילו במשחק כדורסל, הקבוצות יכולות לעצור את המשחק למספר דקות לצורך היערכות מחדש וזה כמובן מתקשר לכל נושא ממתן התנודות במהלך המסחר בבורסה בת"א.

 

באופן אידיאלי היינו רוצים שהמסחר בבורסה יתקיים באופן רציף וללא הפסקות בכל ניירות הערך, על מנת שלא לפגוע ברצף המסחר, אך לעיתים ובמקרים מסויימים, הפסקת מסחר הינה נחוצה וחשובה עבור המשקיעים.

 

הפסקות המסחר בבורסה נחלקות באופן גס לשתי קטגוריות עיקריות – הפסקות מסחר שנוצרות כתגובה להודעה מהותית שמפרסמת חברה הנסחרת בבורסה והפסקות מסחר כתוצאה מהפעלת מנגנון המוטמע במערכות המסחר של הבורסה.

 

בקטגוריה הראשונה, הפסקות המסחר למשך 30 דקות נוצרות על מנת לאפשר למשקיעים זמן לקרוא את ההודעה החדשה ולהגיב עליה, לאור זאת שההודעה עלולה להשפיע על מחיר ניירות הערך שלה.

 

בקטגוריה השנייה, הפסקות המסחר מופעלות על ידי הבורסה באופן אוטומטי וזאת כתוצאה מעלייה או ירידה מהותית במחיר נייר הערך, מה שמכונה כ"מנגנון למניעת תנודות שערים חדות"  או בקיצור ממתן תנודות, והוא קיים בבורסות הגדולות בעולם, בווריאציות שונות.

 

ממתן התנודות הינו אחד ממנגנוני ההגנה שמפעילה הבורסה, על מנת להגן על המשקיעים ונועד למתן תנודות שערים חדות הנגרמות בעקבות טעויות מהותיות של סוחרים ומשקיעים או פעילות חריגה בנייר הערך. בתקופות בהן השווקים תנודתיים מופעלים יותר ממתני תנודות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אז איך עובד מנגנון ממתן התנודות בבורסה?  

במידה ונשלחת פקודת קנייה או מכירה עם תנודה שצפויה להיות חריגה, העסקה לא תבוצע מיד, אלא לאחר הפסקה של כ- 3-4 דקות בשלב מסחר הפתיחה, כ- 5-6 דקות בשלב המסחר הרציף וכ- 3-4 דקות בשלב מסחר הנעילה. במהלך הפסקת המסחר, ניתן יהיה לבטל את הפקודה שגרמה לתנודה החריגה ולהגיש פקודה חדשה. בתום הפסקת המסחר, יתקיים  באותו נייר ערך מסחר רב צדדי ולאחריו יימשך המסחר כרגיל.

 

תנודה חריגה נקבעת בהתאם לקבוצת ניירות הערך אליו משתייך נייר הערך. במניות שאינן נכללות במאגר תמר, כי הן בעלות שווי שוק נמוך יחסית, תנודת המחיר לעומת שער הפתיחה תעמוד על 12% ואילו עבור מק"מ הפרמטר הוא 0.5%. ככל שהנייר הינו תנודתי יותר, כך נקבע עבורו פרמטר גבוה יותר. לקביעת הפרמטרים תפקיד משמעותי על מנת לאפשר איזון  בין שתי מטרות עיקריות, מצד אחד להקטין ככל האפשר את הפגיעה ברצף המסחר  ומצד שני ל"תפוס" אירועים חריגים ולטפל בהם באופן שלא יפגע בציבור המשקיעים. 

 

הפרמטר לתנודה חריגה עבור מניות הכלולות במדד ת"א-35 עומד על  7%. אם במהלך המסחר הרציף, נשלחה בטעות פקודת קנייה במניה הכלולה במדד ת"א-35 בהגבלת שער הגבוהה ב-10% מהמחיר שהמשקיע התכוון לשלוח, והפקודה הייתה מתבצעת מול פקודת מכירה נגדית באותו מחיר שנשלחה לספר הפקודות, אזי הייתה מתבצעת עסקה במחיר הגבוה ב-10% משער הפתיחה של המניה. מכיוון שהתנודה הצפויה של 10% גבוהה מהפרמטר של 7% שנקבע  במניה, לא תתבצע עסקה ויופעל ממתן תנודות מיידית. המשקיע יוכל לנצל את הפסקת המסחר במניה, על מנת לבטל את פקודת הקנייה השגויה ולשלוח פקודת קנייה מתוקנת.

חשוב להדגיש כי מטרתו של המנגנון אינה למנוע ביצוען של עסקאות, אלא לדחות את ביצוען של עסקאות בתנודות חריגות, וזאת על מנת לאפשר לפעילים בשוק למתן את התנודה החריגה טרם הביצוע. 

 

בתקופות בהם השווקים סוערים,  באופן טבעי צפויים יותר ממתני תנודות לעומת תקופות רגועות. כך למשל, במהלך חודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה וכללה את הסגר הראשון, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש ממוצע בתקופה שקדמה . 

 

כאמור, כל הבורסות המובילות בעולם מפעילות גם הן, ממתני תנודות, כהגנה על המשקיעים, וכל בורסה מיישמת מדיניות הגנה שונה. כך למשל, הבורסות בארה"ב מפעילות גם ממתני תנודות ברמת נייר ערך בודד וגם מנתקי זרם ברמת כלל השוק. המתודולוגיה של ממתן תנודות ברמת נייר בודד שונה מזו של הבורסה בתל אביב ולכן כמות הממתנים המופעלים בבורסות בארה"ב מינורית ביותר יחסית לתל אביב. 

בבורסה של לונדון ((LSE לעומת זאת, השיטה שונה ונקראת Security- by-security price monitoring mechanism, כלומר לא מופעלת הפסקת מסחר בכל שוק המניות, אלא רק בנייר בודד, בדומה למנגנון ממתן התנודות בבורסה בת"א. מדיניות דומה קיימת גם ביתר הבורסות האירופאיות הגדולות.

 

הבורסה בת"א פועלת כל העת על מנת לפעול בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים וליישם את הפרקטיקות המתקדמות ביותר בעולם בתחום מנגנוני ההגנה על המשקיעים.

משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים במחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 31/08/2022 20:04
    הגב לתגובה זו
    במצבים מסוימים. לדוגמה במניות דואליות אין עניין בממתן פקודה בזמן פרסום דוח כשאפשר לסחור בזה בחול וככה יוצא שמי שמחזיק במניה כאן נדפק כי 45 דקות הוא לא יכול להגיב. נוסף במקרה שמניה בפתיחה מעל 2.5% או בסגירה והיא עוצרת את הפתיחה או הסגירה במקום לנטרל את המניה ולהתחיל לסחור. ואז המניה תשתלב. כשבכלל זה צריך לעלות ל5% ולא ב2.5% ואז זה יותר סביר. דבר נוסף זה במניות דואליות שעושות תנועה בסגירה בחול ובגלל זה המשתנה זה לא נכון למנוע את הסגירה בגלל זה. הדברים האלה פוגעים בניהול התקין של המסחר ולא עוזרים לאף משקיע
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.