צילום: Istock

דעה

בשביל מה צריך ממתן תנודה?

בחודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש קודם לכן - הגנה על המשקיעים זה שם המשחק

משה עסיס | 31/08/2022 18:41 (1)

נושאים בכתבה הבורסה לניירות ערך ירידות שערים נפילה שוק ההון

במחצית הראשונה של השנה המשקיעים חוו תנודות בשווקי המניות והאג"ח. החששות מגובה האינפלציה והעלאות הריבית בעולם ובישראל, היוו טריגר לתנודות בשווקים. בתקופות בהן השוק תנודתי, נושא ממתן התנודות במסחר בבורסה הופך להיות משמעותי ורלבנטי מתמיד.

אנחנו חיים בעולם שרץ ללא הפסקה וכצרכנים ומשקיעים אנחנו רוצים שכל המידע יהיה זמין עבורנו בכל רגע נתון, באופן דיגיטלי, מהיר ובלחיצת כפתור. אך גם להפסקה קצרה יש ערך. אפילו במשחק כדורסל, הקבוצות יכולות לעצור את המשחק למספר דקות לצורך היערכות מחדש וזה כמובן מתקשר לכל נושא ממתן התנודות במהלך המסחר בבורסה בת"א.

באופן אידיאלי היינו רוצים שהמסחר בבורסה יתקיים באופן רציף וללא הפסקות בכל ניירות הערך, על מנת שלא לפגוע ברצף המסחר, אך לעיתים ובמקרים מסויימים, הפסקת מסחר הינה נחוצה וחשובה עבור המשקיעים.

הפסקות המסחר בבורסה נחלקות באופן גס לשתי קטגוריות עיקריות – הפסקות מסחר שנוצרות כתגובה להודעה מהותית שמפרסמת חברה הנסחרת בבורסה והפסקות מסחר כתוצאה מהפעלת מנגנון המוטמע במערכות המסחר של הבורסה.

בקטגוריה הראשונה, הפסקות המסחר למשך 30 דקות נוצרות על מנת לאפשר למשקיעים זמן לקרוא את ההודעה החדשה ולהגיב עליה, לאור זאת שההודעה עלולה להשפיע על מחיר ניירות הערך שלה.

בקטגוריה השנייה, הפסקות המסחר מופעלות על ידי הבורסה באופן אוטומטי וזאת כתוצאה מעלייה או ירידה מהותית במחיר נייר הערך, מה שמכונה כ"מנגנון למניעת תנודות שערים חדות" או בקיצור ממתן תנודות, והוא קיים בבורסות הגדולות בעולם, בווריאציות שונות.

ממתן התנודות הינו אחד ממנגנוני ההגנה שמפעילה הבורסה, על מנת להגן על המשקיעים ונועד למתן תנודות שערים חדות הנגרמות בעקבות טעויות מהותיות של סוחרים ומשקיעים או פעילות חריגה בנייר הערך. בתקופות בהן השווקים תנודתיים מופעלים יותר ממתני תנודות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז איך עובד מנגנון ממתן התנודות בבורסה?

במידה ונשלחת פקודת קנייה או מכירה עם תנודה שצפויה להיות חריגה, העסקה לא תבוצע מיד, אלא לאחר הפסקה של כ- 3-4 דקות בשלב מסחר הפתיחה, כ- 5-6 דקות בשלב המסחר הרציף וכ- 3-4 דקות בשלב מסחר הנעילה. במהלך הפסקת המסחר, ניתן יהיה לבטל את הפקודה שגרמה לתנודה החריגה ולהגיש פקודה חדשה. בתום הפסקת המסחר, יתקיים באותו נייר ערך מסחר רב צדדי ולאחריו יימשך המסחר כרגיל.

תנודה חריגה נקבעת בהתאם לקבוצת ניירות הערך אליו משתייך נייר הערך. במניות שאינן נכללות במאגר תמר, כי הן בעלות שווי שוק נמוך יחסית, תנודת המחיר לעומת שער הפתיחה תעמוד על 12% ואילו עבור מק"מ הפרמטר הוא 0.5%. ככל שהנייר הינו תנודתי יותר, כך נקבע עבורו פרמטר גבוה יותר. לקביעת הפרמטרים תפקיד משמעותי על מנת לאפשר איזון בין שתי מטרות עיקריות, מצד אחד להקטין ככל האפשר את הפגיעה ברצף המסחר ומצד שני ל"תפוס" אירועים חריגים ולטפל בהם באופן שלא יפגע בציבור המשקיעים.

הפרמטר לתנודה חריגה עבור מניות הכלולות במדד ת"א-35 עומד על 7%. אם במהלך המסחר הרציף, נשלחה בטעות פקודת קנייה במניה הכלולה במדד ת"א-35 בהגבלת שער הגבוהה ב-10% מהמחיר שהמשקיע התכוון לשלוח, והפקודה הייתה מתבצעת מול פקודת מכירה נגדית באותו מחיר שנשלחה לספר הפקודות, אזי הייתה מתבצעת עסקה במחיר הגבוה ב-10% משער הפתיחה של המניה. מכיוון שהתנודה הצפויה של 10% גבוהה מהפרמטר של 7% שנקבע במניה, לא תתבצע עסקה ויופעל ממתן תנודות מיידית. המשקיע יוכל לנצל את הפסקת המסחר במניה, על מנת לבטל את פקודת הקנייה השגויה ולשלוח פקודת קנייה מתוקנת.

חשוב להדגיש כי מטרתו של המנגנון אינה למנוע ביצוען של עסקאות, אלא לדחות את ביצוען של עסקאות בתנודות חריגות, וזאת על מנת לאפשר לפעילים בשוק למתן את התנודה החריגה טרם הביצוע.

בתקופות בהם השווקים סוערים, באופן טבעי צפויים יותר ממתני תנודות לעומת תקופות רגועות. כך למשל, במהלך חודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה וכללה את הסגר הראשון, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש ממוצע בתקופה שקדמה .

כאמור, כל הבורסות המובילות בעולם מפעילות גם הן, ממתני תנודות, כהגנה על המשקיעים, וכל בורסה מיישמת מדיניות הגנה שונה. כך למשל, הבורסות בארה"ב מפעילות גם ממתני תנודות ברמת נייר ערך בודד וגם מנתקי זרם ברמת כלל השוק. המתודולוגיה של ממתן תנודות ברמת נייר בודד שונה מזו של הבורסה בתל אביב ולכן כמות הממתנים המופעלים בבורסות בארה"ב מינורית ביותר יחסית לתל אביב.

בבורסה של לונדון ((LSE לעומת זאת, השיטה שונה ונקראת Security- by-security price monitoring mechanism, כלומר לא מופעלת הפסקת מסחר בכל שוק המניות, אלא רק בנייר בודד, בדומה למנגנון ממתן התנודות בבורסה בת"א. מדיניות דומה קיימת גם ביתר הבורסות האירופאיות הגדולות.

הבורסה בת"א פועלת כל העת על מנת לפעול בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים וליישם את הפרקטיקות המתקדמות ביותר בעולם בתחום מנגנוני ההגנה על המשקיעים.

משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים במחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
נ.ש. 31/08/2022 20:04
הגב לתגובה זו
במצבים מסוימים. לדוגמה במניות דואליות אין עניין בממתן פקודה בזמן פרסום דוח כשאפשר לסחור בזה בחול וככה יוצא שמי שמחזיק במניה כאן נדפק כי 45 דקות הוא לא יכול להגיב. נוסף במקרה שמניה בפתיחה מעל 2.5% או בסגירה והיא עוצרת את הפתיחה או הסגירה במקום לנטרל את המניה ולהתחיל לסחור. ואז המניה תשתלב. כשבכלל זה צריך לעלות ל5% ולא ב2.5% ואז זה יותר סביר. דבר נוסף זה במניות דואליות שעושות תנועה בסגירה בחול ובגלל זה המשתנה זה לא נכון למנוע את הסגירה בגלל זה. הדברים האלה פוגעים בניהול התקין של המסחר ולא עוזרים לאף משקיע

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף

הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג | 02/12/2025 13:05

נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

להמשך הכתבה לחץ כאן