צילום: Istock

דעה

בשביל מה צריך ממתן תנודה?

בחודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש קודם לכן - הגנה על המשקיעים זה שם המשחק

משה עסיס | 31/08/2022 18:41 (1)

נושאים בכתבה הבורסה לניירות ערך ירידות שערים נפילה שוק ההון

במחצית הראשונה של השנה המשקיעים חוו תנודות בשווקי המניות והאג"ח. החששות מגובה האינפלציה והעלאות הריבית בעולם ובישראל, היוו טריגר לתנודות בשווקים. בתקופות בהן השוק תנודתי, נושא ממתן התנודות במסחר בבורסה הופך להיות משמעותי ורלבנטי מתמיד.

אנחנו חיים בעולם שרץ ללא הפסקה וכצרכנים ומשקיעים אנחנו רוצים שכל המידע יהיה זמין עבורנו בכל רגע נתון, באופן דיגיטלי, מהיר ובלחיצת כפתור. אך גם להפסקה קצרה יש ערך. אפילו במשחק כדורסל, הקבוצות יכולות לעצור את המשחק למספר דקות לצורך היערכות מחדש וזה כמובן מתקשר לכל נושא ממתן התנודות במהלך המסחר בבורסה בת"א.

באופן אידיאלי היינו רוצים שהמסחר בבורסה יתקיים באופן רציף וללא הפסקות בכל ניירות הערך, על מנת שלא לפגוע ברצף המסחר, אך לעיתים ובמקרים מסויימים, הפסקת מסחר הינה נחוצה וחשובה עבור המשקיעים.

הפסקות המסחר בבורסה נחלקות באופן גס לשתי קטגוריות עיקריות – הפסקות מסחר שנוצרות כתגובה להודעה מהותית שמפרסמת חברה הנסחרת בבורסה והפסקות מסחר כתוצאה מהפעלת מנגנון המוטמע במערכות המסחר של הבורסה.

בקטגוריה הראשונה, הפסקות המסחר למשך 30 דקות נוצרות על מנת לאפשר למשקיעים זמן לקרוא את ההודעה החדשה ולהגיב עליה, לאור זאת שההודעה עלולה להשפיע על מחיר ניירות הערך שלה.

בקטגוריה השנייה, הפסקות המסחר מופעלות על ידי הבורסה באופן אוטומטי וזאת כתוצאה מעלייה או ירידה מהותית במחיר נייר הערך, מה שמכונה כ"מנגנון למניעת תנודות שערים חדות" או בקיצור ממתן תנודות, והוא קיים בבורסות הגדולות בעולם, בווריאציות שונות.

ממתן התנודות הינו אחד ממנגנוני ההגנה שמפעילה הבורסה, על מנת להגן על המשקיעים ונועד למתן תנודות שערים חדות הנגרמות בעקבות טעויות מהותיות של סוחרים ומשקיעים או פעילות חריגה בנייר הערך. בתקופות בהן השווקים תנודתיים מופעלים יותר ממתני תנודות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז איך עובד מנגנון ממתן התנודות בבורסה?

במידה ונשלחת פקודת קנייה או מכירה עם תנודה שצפויה להיות חריגה, העסקה לא תבוצע מיד, אלא לאחר הפסקה של כ- 3-4 דקות בשלב מסחר הפתיחה, כ- 5-6 דקות בשלב המסחר הרציף וכ- 3-4 דקות בשלב מסחר הנעילה. במהלך הפסקת המסחר, ניתן יהיה לבטל את הפקודה שגרמה לתנודה החריגה ולהגיש פקודה חדשה. בתום הפסקת המסחר, יתקיים באותו נייר ערך מסחר רב צדדי ולאחריו יימשך המסחר כרגיל.

תנודה חריגה נקבעת בהתאם לקבוצת ניירות הערך אליו משתייך נייר הערך. במניות שאינן נכללות במאגר תמר, כי הן בעלות שווי שוק נמוך יחסית, תנודת המחיר לעומת שער הפתיחה תעמוד על 12% ואילו עבור מק"מ הפרמטר הוא 0.5%. ככל שהנייר הינו תנודתי יותר, כך נקבע עבורו פרמטר גבוה יותר. לקביעת הפרמטרים תפקיד משמעותי על מנת לאפשר איזון בין שתי מטרות עיקריות, מצד אחד להקטין ככל האפשר את הפגיעה ברצף המסחר ומצד שני ל"תפוס" אירועים חריגים ולטפל בהם באופן שלא יפגע בציבור המשקיעים.

הפרמטר לתנודה חריגה עבור מניות הכלולות במדד ת"א-35 עומד על 7%. אם במהלך המסחר הרציף, נשלחה בטעות פקודת קנייה במניה הכלולה במדד ת"א-35 בהגבלת שער הגבוהה ב-10% מהמחיר שהמשקיע התכוון לשלוח, והפקודה הייתה מתבצעת מול פקודת מכירה נגדית באותו מחיר שנשלחה לספר הפקודות, אזי הייתה מתבצעת עסקה במחיר הגבוה ב-10% משער הפתיחה של המניה. מכיוון שהתנודה הצפויה של 10% גבוהה מהפרמטר של 7% שנקבע במניה, לא תתבצע עסקה ויופעל ממתן תנודות מיידית. המשקיע יוכל לנצל את הפסקת המסחר במניה, על מנת לבטל את פקודת הקנייה השגויה ולשלוח פקודת קנייה מתוקנת.

חשוב להדגיש כי מטרתו של המנגנון אינה למנוע ביצוען של עסקאות, אלא לדחות את ביצוען של עסקאות בתנודות חריגות, וזאת על מנת לאפשר לפעילים בשוק למתן את התנודה החריגה טרם הביצוע.

בתקופות בהם השווקים סוערים, באופן טבעי צפויים יותר ממתני תנודות לעומת תקופות רגועות. כך למשל, במהלך חודש מרץ 2020, החודש בו מגיפת הקורונה היתה בשיאה וכללה את הסגר הראשון, הופעלו למעלה מ-20 אלף (!) ממתני תנודות בניירות ערך שונים לעומת כ-1,000 ממתנים שהופעלו בחודש ממוצע בתקופה שקדמה .

כאמור, כל הבורסות המובילות בעולם מפעילות גם הן, ממתני תנודות, כהגנה על המשקיעים, וכל בורסה מיישמת מדיניות הגנה שונה. כך למשל, הבורסות בארה"ב מפעילות גם ממתני תנודות ברמת נייר ערך בודד וגם מנתקי זרם ברמת כלל השוק. המתודולוגיה של ממתן תנודות ברמת נייר בודד שונה מזו של הבורסה בתל אביב ולכן כמות הממתנים המופעלים בבורסות בארה"ב מינורית ביותר יחסית לתל אביב.

בבורסה של לונדון ((LSE לעומת זאת, השיטה שונה ונקראת Security- by-security price monitoring mechanism, כלומר לא מופעלת הפסקת מסחר בכל שוק המניות, אלא רק בנייר בודד, בדומה למנגנון ממתן התנודות בבורסה בת"א. מדיניות דומה קיימת גם ביתר הבורסות האירופאיות הגדולות.

הבורסה בת"א פועלת כל העת על מנת לפעול בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים וליישם את הפרקטיקות המתקדמות ביותר בעולם בתחום מנגנוני ההגנה על המשקיעים.

משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים במחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
נ.ש. 31/08/2022 20:04
הגב לתגובה זו
במצבים מסוימים. לדוגמה במניות דואליות אין עניין בממתן פקודה בזמן פרסום דוח כשאפשר לסחור בזה בחול וככה יוצא שמי שמחזיק במניה כאן נדפק כי 45 דקות הוא לא יכול להגיב. נוסף במקרה שמניה בפתיחה מעל 2.5% או בסגירה והיא עוצרת את הפתיחה או הסגירה במקום לנטרל את המניה ולהתחיל לסחור. ואז המניה תשתלב. כשבכלל זה צריך לעלות ל5% ולא ב2.5% ואז זה יותר סביר. דבר נוסף זה במניות דואליות שעושות תנועה בסגירה בחול ובגלל זה המשתנה זה לא נכון למנוע את הסגירה בגלל זה. הדברים האלה פוגעים בניהול התקין של המסחר ולא עוזרים לאף משקיע

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן