קרסו נדלן
צילום: קרסו נדלן
IPO

הביקורת עזרה: קרסו נדל"ן מורידה את מחיר ההנפקה ב-41%

החברה רצתה להנפיק לפי שווי של  מעל 3 מיליארד שקל, ביזפורטל הסביר מדוע אסור להתקרב להנפקה הזו; השווי התכווץ ל-1.9 מיליארד שקל
נתנאל אריאל | (17)
נושאים בכתבה IPO נדלן קרסו

קרסו נדל"ן מורידה את מחיר המניה לצורך ההנפקה (IPO) בבורסה המקומית מ-66 שקל ל-38.8 שקל. אתם כאילו קונים בהנחה של 41%, זו לא באמת הנחה, זה פשוט מחיר יותר ריאלי. אם ההנפקה היתה מתבצעת לפי 66 שקל, סיכוי מאוד טוב, כפי שהסברנו כאן בעבר שהמחיר היה צונח.

אז איך המחיר התכווץ ב-41% בתוך כמה שבועות בודדים. הרי אנחנו מדברים על נדל"ן, ככה פתאום צנחו מחירי הנדל"ן והיתה קטסטרופה בשוק. ברור שלא. פשוט - בקרסו ניסו פשוט להנפיק במחיר גבוה. שיטת מצליח - מצליח, נהדר, לא מצליח, לא קרה כלום. מנסים במחיר נמוך יותר (או ליתר דיוק - פחות גבוה). דווקא ההתעקשות להמשיך ולצאת להנפקה ולא לבטל את קיומה, מוכיחים מצד אחד בגרות והפנמה שזה המצב וזו האמת, ומצד שני - שהתשקיף הראשון היה ניסיון למחטף. ניסיון לחטוף את הכסף שלכם.

הקרדיט להפחתת המחיר ואנחנו לא מביעים דעה על המחיר, אלא רק על ההפחתה,  מגיע לגופים המוסדיים שהפעם התעקשו להוריד מחיר, ואם הביקורת שלנו על משפחת קרסו ומחיר ההנפקה, עזרו להם לקבל החלטה, אז עשינו את שלנו

כך או אחרת, קרסו פועלת בשלושה תחומים - נדל"ן מניב, ייזום מגורים ותמ"א. בתחום הנכסים המניבים לחברה 16 נכסים שכוללים 75.5 אלף מ"ר שמניבים NOI שנתי של 51.5 מיליון שקל. כמו כן, לחברה 227 אלף מ"ר בייזום שצפויים להניב עם השלמת הפרויקטים NOI נוסף של 187 מיליון שקל.

בתחום הנדל"ן למגורים לחברה 55 פרויקטים בהם נבנים 11,100 יחידות דיור. ההכנסה הצפויה בפרויקטים האלו - 18.7 מיליארד שקל והרווח הגולמי הצפוי בפרויקטים - 3.7 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    מי החתם שניסה ככה להשחיל את הציבור ? (ל"ת)
    דן 16/07/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יריב 15/07/2022 21:45
    הגב לתגובה זו
    הורדה של 20-25% מהמחיר המבוקש זה סטנדרט שכל חתם דורש מכל מנפיק. כאן פשוט ניסו להשחיל יותר, ועודבת-וםה שהשווקים קורסים והריביות עולות. מה הסיכוי שבאוקטובר המחיר יהיה גבוה יותר ממחיר ההנפקה? לא יקרה. אם בקרסו רצעתם להשקיע, תנו למניה קצת לרדת וקנו בזול בעוד 3-4 חודשים.
  • 12.
    ג 14/07/2022 16:51
    הגב לתגובה זו
    שווה את העליה ב 50%?
  • 11.
    חיים בסרט שבגלל ביזפורטל הורידו מחיר בהנפקה (ל"ת)
    אסולין 14/07/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    המוסדיים מבינים שהבורסה היא רק בתחילת הדרך ל50/54%מינוס (ל"ת)
    רק 14/07/2022 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    קש 14/07/2022 12:06
    הגב לתגובה זו
    חובות לזמן ארוך או קצר בנוסף ההכנסות מהנכסים .לפי דעתי הנדל"ן מיצה את עצמו מעל ומעבר לשפיות ולכן הדרך למטה החלה בתחילת השנה אך עליית מחירי חומרי הגלם וההובלה הימית עזרו להנשמה אחרונה
  • 8.
    ירמיהו 14/07/2022 10:13
    הגב לתגובה זו
    תשומת לב להנפקת KSP שביקשה שווי הזוי של 1.5 מיליארד ש"ח. נראה שהבעלים החליטו לדחות עקב חוסר הסכמה עם הגופים המוסדיים על המחיר. דומה למה שקרה כאן. סה"כ רשת חנויות למכירת מוצרי מחשב ובית. אולי שווים חצי מזה.
  • 7.
    מני 14/07/2022 09:52
    הגב לתגובה זו
    חיים בסרט. יש לחברות כל כך הרבה שיקולים פנימיים אחרים שימו את עצמכם אפילו לא בסוך הרשימה.
  • למוסדיים לא אכפת, ביזפורטל הציפו את הבעיה (ל"ת)
    צחי 14/07/2022 19:44
    הגב לתגובה זו
  • מנפקים במכפיל הון מוגזם ראו אקוואריוס (ל"ת)
    יוסי 14/07/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    איפה השוק החולה ? 14/07/2022 09:35
    הגב לתגובה זו
    עוד לא נסחרים יום אחד וכבר ניסו לגנוב את הציבור !!! שומר נפשו ירחק ! אבל פה במועדון המוסדיים ירוצו לקנות אצלם כי אין פה שום עקרונות או הוגנות או הגינות ! מזל שיש את ביזפורטל !
  • 5.
    יוסי 14/07/2022 09:34
    הגב לתגובה זו
    חברות על סמך מידע כביכול טוב מבקשות מחיר גבוה .לאחר ההנפקה מתגלה הכל שקרי והמניה מתרסקת.ראו מניות אקווריוס,רייזור ירדו 65% 93% בהתאמה .הבורסה אינה בבודקת מידע שמפרסמת אמת
  • 4.
    מיכה 14/07/2022 09:33
    הגב לתגובה זו
    לחייב מוסדות לפרסם כל שנה את התשואות השנתיות בניירות ערך שנרכשו מהנפקות .הפרסום יחשוף קומבינציות
  • 3.
    שי 14/07/2022 09:28
    הגב לתגובה זו
    שינפיקו ב700 מילארד מי שחכם גם בשקל וחצי לא יקנה מניה שלהם (כי יום למחרת היא תיפול בחמישים אחוז)
  • נחום 14/07/2022 17:56
    הגב לתגובה זו
    לא מבין אותך, אתה מעדיף שביזפורטל יעצמו עיניים ? עובדה שאתה כן נכנס לאתר, וחשוב לך לקרוא מה הכתבים המצויינים כותבים פה.
  • 2.
    גדוד 14/07/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
    קרסו ניסתה סבוב על משקיעם תמימים. אני לא היתי משקיע בחברה שעל ההתחלה עושה סבוב על המשקיע
  • 1.
    אנונימי 14/07/2022 09:11
    הגב לתגובה זו
    וגם לביזפורטל שהציף את הנושא
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.