יוצאת מקנדה: סקייליין מוכרת את רוב נכסיה במדינה ב-164 מיליון דולר
סקייליין חברת הנדל"ן המניב סקייליין 0.17% הקנדית הנסחרת בישראל ומוחזקת ע"י מישורים -1.23% (כ-50%) והכשרת הישוב 1.85% (כ-20%) יוצאת מרוב אחזקותיה בקנדה. החברה שמפעילה מלונות ויוזמת נדל"ן בסביבתם מוכרת לחברת Freed (פריד) את זכויותיה באתרי הנופש של החברה בקנדה ובקרקעות לפיתוח הסמוכות לאתר הנופש Deerhurst ולאתר הנופש Horseshoe, ובכל הקרקעות לפיתוח שנותרו באתר הנופש Blue Mountain. בתמורה לכל העסקה תקבל סקייליין 210 מיליון דולר קנדי, שהם כ-164.4 מיליון דולר ארה"ב, כאשר במקביל, תוקם שותפות אליה Resort Communities LP בה סקייליין תהיה שותפה ב-26% מהזכויות, ואליה ייכנסו גם הזכויות באתר הנופש Muskoka Bay, ששייך לפריד, וגם הנכסים שהיו עד כה של סקייליין (השווי הכולל של השותפות יעמוד על כ-300 מיליון דולר קנדי). במועד הקלוזינג סקייליין תקבל תשלום במזומן בסך של כ-109 מיליון דולר קנדי (תזרים מזומנים חופשי נטו בסך של בין כ-30-35 מיליון דולר קנדי לאחר פירעון חובות כולל אגרות החוב סדרה א', תשלומים לבעלי זכויות מיעוט באחד הנכסים ואומדן תשלומי מיסים על העסקה). בנוסף, תהיה לה הלוואת מוכר (VTB) בסך של כ-60 מיליון דולר קנדי למשך ארבע שנים בריבית של 5%, וכן הלוואת גישור לפריד בסך של כ-8 מיליון דולר קנדי למשך שנתיים בריבית של 12% לשנה. וכן, סך של כ-33 מיליון דולר קנדי יתקבל בצורת אחזקות בשיעור של 29% בשותפות (החברה תחזיק כ-26% בשותפות וכ-3% הנותרים יוחזקו על-ידי צד שלישי המחזיק 40% מ-Blue Mountain). לקריאה נוספת: האם יש הזדמנות במניית מישורים? סקייליין צופה רווח לפני מס שבין 35 ל-45 מיליון דולר קנדי בקלוזינג. לאחר מס, צפוי הרווח הנקי לעמוד על בין 25 ל-35 מיליון דולר קנדי וההשפעה נטו על הון החברה לאחר התאמות רווח נקי ושווי הוגן באמצעות רווח כולל אחר צפוי לעמוד על בין 15 ל-25 מיליון דולר קנדי. מנכ"ל החברה, בלייק לאיין אומר בראיון לביזפורטל: "החברה מחליפה את המיקוד שלה מאתרי נופש וקרקעות, לבתי מלון. מדובר באחת מעסקאות מכירת אתרי הנופש הגדולות ביותר בקנדה בחמש עשרה השנים האחרונות". מדוע אתם יוצאים מאתרי הנופש? "אנחנו רוצים להוריד את החשיפה לאתרי הנופש ובמקביל להיכנס יותר למלונות. הקורונה הראתה לנו שמדובר בתחום יותר מסוכן ואנחנו רוצים להפחית את הסיכון שלנו, וגם להגדיל את תזרים המזומנים (קאש פלו) ואת הפוטנציאל לעסקאות אחרות - אבל רצינו לעשות את זה בזמן המתאים ובמחיר המתאים מבחינתנו". מדוע תחום אתרי הנופש יותר מסוכן ממלונאות? "אתרי נופש פחות יציב, נוטה לעונתיות ותלוי במזג אוויר, יותר מאשר מלונות או בכלל מפעילות בדאון טאון. אירועים מביאים אנשים לשם אבל כשיש מיתון אנשים פחות מגיעים לאתרי נופש, משפחות יותר מעדיפות מלונות, וגם אנחנו רוצים פחות להיות חשופים להשפעות של מזג האוויר ובקנדה זה משמעותי מאוד". מה תעשו עם הכסף הפנוי? "אנחנו נחפש להשקיע את הכסף שנקבל במלונות וחיפוש הזדמנויות נוספות. תחום המלונאות הוא יותר צפוי ויותר יציב. זה לא סוד שהמלונות חווים התאוששות מהקורונה ומכירות בעלייה. יש לנו כיוונים להיכן אנחנו רוצים לקנות אבל עוד לא משהו ספציפי שאפשר לספר עליו". בקנדה, ארה"ב או בכלל באירופה? "נכון לעכשיו אנחנו כנראה מעדיפים את ארה"ב. אנחנ ורואים יותר אפשרויות בארה"ב, אבל לא פוסלים גם את קנדה". בהתייחסות לכך מסר מנכ"ל החברה כי כלל הנכסים בקנדה טרם נמכרו וכי החברה מאמינה שתמשיך לפעול הן בקנדה והן בארה"ב. ברבעון השני של 2021 דיווחה סקייליין על NOI מנכסים זהים בסך כ-6.5 מיליון דולר קנדי ברבעון השני של השנה ועל FFO בסך 1.35 מיליון (0.08 דולר קנדי למניה). ברבעון המקביל אשתקד רשמה החברה הפרשה של NOI שלילי בסך 4.7 מיליון ו-FFO שלילי של 7.7 מיליון (מינוס 0.47 דולר קנדי למניה). שוויים ההוגן של נכסיה עלה מ-495 מיליון דולר קנדי בסוף 2020 לכ-500 מיליון דולר קנדי בסוף הרבעון השני של השנה. בסקייליין עדכנו כי עקב תוצאות הרבעון ירד שיעור הריבית שתישא יתרת הקרן של אגרות החוב מסדרה ב' בשיעור של 0.25% ל-5.65%. ב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה ב-46%, ומתחילת החודש ירדה מניית החברה בכ-3% והיא נסחרת לפי שווי של 263 מיליון שקל.
- 3.בן שי 19/09/2021 14:32הגב לתגובה זויש עוד הרבה מקום לעליות לדעתי, צריך סבלנות שיכנסו כספים ויתחלפו ידיים. מחזיקים בניירות מעט ציבור שרוצה לצאת.
- 2.משה משה 19/09/2021 11:23הגב לתגובה זולא עברו חודשיים מכתבה שפרסמתם כאן על מישורים והנה יש ארוע גדול. שאפו. שווה לעקוב
- 1.הערך הגלום במישורים הרבה יותר מסקייליין (ל"ת)רונן 19/09/2021 09:48הגב לתגובה זו
- נכון. הרבה יותר (ל"ת)שי 19/09/2021 23:22הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
