בורסה
צילום: תמר מצפי

גל ההנפקות ממשיך להתקרר; הנפקת איירובוטיקס כדוגמה

איירובוטיקס כשלה בהנפקה למרות שהורידה כמה פעמים את השווי שלה, זאת לאחר שטופ גאם צלחה בהנפקתה רק לאחר שחתמה משמעותית את השווי המבוקש - קצב ההנפקות יורד ולא נעים לומר, אבל זה הדבר הנכון בשביל הפנסיות שלנו
גלעד מנדל |

גל ההנפקות ששטף את הבורסה החל להתקרר בתקופה האחרונה. אפשר לראות זאת בשני אופנים: קצב ההנפקות שירד פלאים והפחתות השווי בהנפקות. הבעלים פשוט מבינים שהם צרכים לא להגזים עם התמחור, אחרת אף אחד לא יגיע. המשקיעים מפנימים שגל הנפקות כולל בתוכו קבוצה גדולה של חברות שגייסה בשווים מפולפלים. המניות שלהן ירדו מאז ב-30%, 40%, 50% ואפילו יותר.  הם הופכים להיות בררניים יותר, ובצדק. 

בשנת 2020 הונפקו 27 חברות בארץ, ובהינתן גל ההנפקות השנה, אנחנו כבר בדרך ל-100 הנפקות, כאשר מתחילת השנה ועד כה הונפקו כבר 77 חברות חדשות, יש עוד לפחות 30 חברות בדרך - אבל סיפרנו לכם לפני שבוע שהן כבר מקבלות כתף קרה ולא מצליחות להנפיק בשוויים המנופחים שראינו בשנה האחרונה.

הנה דוגמה - רב בריח, חברה טובה, אבל שווי של 700 מיליון שקל הוא מופרז אפילו מופרע. 

דוגמה נוספת היא טופ גאם 1.16% . חברה מעניינת שעושה מעבר משוק הממתקים לתוספי התזונה. החברה רצתה לגייס לפי שווי של 700 מיליון שקל - כך לפי החתמים ובהמשך לביקורת שלנו על השווי, גייסה לפי 360 מיליון שקל. ככה אגב, גם נשאר "בשר" למשקיעים בהנפקה 

דוגמה עכשוויות היא איירובוטיקס, החברה עוסקת בתחום הרחפנים האוטונומים כאשר המודל שלה כיום הוא בניית רחפן שיכול לבצע עבודות משטרתיות, עבודות פיקוח וכו' ואז השכרתו ללקוח. החברה הפסדית ושורפת כסף, כאשר ב-2018 היא גייסה כסף לפי שווי של 250 מיליון דולר.

החברה נאלצה לחתוך שוב ושוב את השווי המבוקש בהנפקה עד לשווי של כ-50 מיליון דולר, אבל גם בשווי הזה החברה לא הצליחה להנפיק והיא נאלצה לבטל את ההנפקה שלה - עקב כך שלא הגיעו אפילו הביקושים המינימאליים הנדרשים לצורך ההנפקה.

לא נעים לומר, אבל טוב שגל ההנפקות הזה מתקרר. נכון, הנפקות זה טוב - הן לכלכלה והן למוסדיים שמקבלים מבחר רחב יותר של אפשרויות השקעה. אבל כשיש שטף של עשרות חברות בתוך חודשים ספורים וכאשר כל מטאטא שבור לשניים יורה - היחידים שמרוויחים בסופו של יום החברות המגייסות וגוזרי הקופונים. בהמשך ירוויחו גם פעילי שוק השלדים, כי ההנפקות האלו יגיעו לבית הקברות של הבורסה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צריך להדגיש שאם חברה מורידה את השווי שלה, או יורדת לאחר ההנפקה - זה עדיין לא אומר שהיא אטרקטיבית. זה ברור שהיא יותר אטרקטיבית מהמצב הקודם. אבל במקרים רבים היא פשוט הונפקה במחיר מנופח מאוד והיא יורדת כעת למחיר פחות מנופח. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.