גל ההנפקות ממשיך להתקרר; הנפקת איירובוטיקס כדוגמה
גל ההנפקות ששטף את הבורסה החל להתקרר בתקופה האחרונה. אפשר לראות זאת בשני אופנים: קצב ההנפקות שירד פלאים והפחתות השווי בהנפקות. הבעלים פשוט מבינים שהם צרכים לא להגזים עם התמחור, אחרת אף אחד לא יגיע. המשקיעים מפנימים שגל הנפקות כולל בתוכו קבוצה גדולה של חברות שגייסה בשווים מפולפלים. המניות שלהן ירדו מאז ב-30%, 40%, 50% ואפילו יותר. הם הופכים להיות בררניים יותר, ובצדק.
בשנת 2020 הונפקו 27 חברות בארץ, ובהינתן גל ההנפקות השנה, אנחנו כבר בדרך ל-100 הנפקות, כאשר מתחילת השנה ועד כה הונפקו כבר 77 חברות חדשות, יש עוד לפחות 30 חברות בדרך - אבל סיפרנו לכם לפני שבוע שהן כבר מקבלות כתף קרה ולא מצליחות להנפיק בשוויים המנופחים שראינו בשנה האחרונה.
הנה דוגמה - רב בריח, חברה טובה, אבל שווי של 700 מיליון שקל הוא מופרז אפילו מופרע.
דוגמה נוספת היא טופ גאם 3.77% . חברה מעניינת שעושה מעבר משוק הממתקים לתוספי התזונה. החברה רצתה לגייס לפי שווי של 700 מיליון שקל - כך לפי החתמים ובהמשך לביקורת שלנו על השווי, גייסה לפי 360 מיליון שקל. ככה אגב, גם נשאר "בשר" למשקיעים בהנפקה
- איירובוט צוללת ב-35% - חשש שהחברה לא תוכל להמשיך בפעילות
- בעקבות התנגדות הרגולטורים: אמזון ואיירובוט מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה עכשוויות היא איירובוטיקס, החברה עוסקת בתחום הרחפנים האוטונומים כאשר המודל שלה כיום הוא בניית רחפן שיכול לבצע עבודות משטרתיות, עבודות פיקוח וכו' ואז השכרתו ללקוח. החברה הפסדית ושורפת כסף, כאשר ב-2018 היא גייסה כסף לפי שווי של 250 מיליון דולר.
החברה נאלצה לחתוך שוב ושוב את השווי המבוקש בהנפקה עד לשווי של כ-50 מיליון דולר, אבל גם בשווי הזה החברה לא הצליחה להנפיק והיא נאלצה לבטל את ההנפקה שלה - עקב כך שלא הגיעו אפילו הביקושים המינימאליים הנדרשים לצורך ההנפקה.
לא נעים לומר, אבל טוב שגל ההנפקות הזה מתקרר. נכון, הנפקות זה טוב - הן לכלכלה והן למוסדיים שמקבלים מבחר רחב יותר של אפשרויות השקעה. אבל כשיש שטף של עשרות חברות בתוך חודשים ספורים וכאשר כל מטאטא שבור לשניים יורה - היחידים שמרוויחים בסופו של יום החברות המגייסות וגוזרי הקופונים. בהמשך ירוויחו גם פעילי שוק השלדים, כי ההנפקות האלו יגיעו לבית הקברות של הבורסה.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
צריך להדגיש שאם חברה מורידה את השווי שלה, או יורדת לאחר ההנפקה - זה עדיין לא אומר שהיא אטרקטיבית. זה ברור שהיא יותר אטרקטיבית מהמצב הקודם. אבל במקרים רבים היא פשוט הונפקה במחיר מנופח מאוד והיא יורדת כעת למחיר פחות מנופח.

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

