גל ההנפקות ממשיך להתקרר; הנפקת איירובוטיקס כדוגמה
גל ההנפקות ששטף את הבורסה החל להתקרר בתקופה האחרונה. אפשר לראות זאת בשני אופנים: קצב ההנפקות שירד פלאים והפחתות השווי בהנפקות. הבעלים פשוט מבינים שהם צרכים לא להגזים עם התמחור, אחרת אף אחד לא יגיע. המשקיעים מפנימים שגל הנפקות כולל בתוכו קבוצה גדולה של חברות שגייסה בשווים מפולפלים. המניות שלהן ירדו מאז ב-30%, 40%, 50% ואפילו יותר. הם הופכים להיות בררניים יותר, ובצדק.
בשנת 2020 הונפקו 27 חברות בארץ, ובהינתן גל ההנפקות השנה, אנחנו כבר בדרך ל-100 הנפקות, כאשר מתחילת השנה ועד כה הונפקו כבר 77 חברות חדשות, יש עוד לפחות 30 חברות בדרך - אבל סיפרנו לכם לפני שבוע שהן כבר מקבלות כתף קרה ולא מצליחות להנפיק בשוויים המנופחים שראינו בשנה האחרונה.
הנה דוגמה - רב בריח, חברה טובה, אבל שווי של 700 מיליון שקל הוא מופרז אפילו מופרע.
דוגמה נוספת היא טופ גאם -4.93% . חברה מעניינת שעושה מעבר משוק הממתקים לתוספי התזונה. החברה רצתה לגייס לפי שווי של 700 מיליון שקל - כך לפי החתמים ובהמשך לביקורת שלנו על השווי, גייסה לפי 360 מיליון שקל. ככה אגב, גם נשאר "בשר" למשקיעים בהנפקה
- איירובוט צוללת ב-35% - חשש שהחברה לא תוכל להמשיך בפעילות
- בעקבות התנגדות הרגולטורים: אמזון ואיירובוט מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה עכשוויות היא איירובוטיקס, החברה עוסקת בתחום הרחפנים האוטונומים כאשר המודל שלה כיום הוא בניית רחפן שיכול לבצע עבודות משטרתיות, עבודות פיקוח וכו' ואז השכרתו ללקוח. החברה הפסדית ושורפת כסף, כאשר ב-2018 היא גייסה כסף לפי שווי של 250 מיליון דולר.
החברה נאלצה לחתוך שוב ושוב את השווי המבוקש בהנפקה עד לשווי של כ-50 מיליון דולר, אבל גם בשווי הזה החברה לא הצליחה להנפיק והיא נאלצה לבטל את ההנפקה שלה - עקב כך שלא הגיעו אפילו הביקושים המינימאליים הנדרשים לצורך ההנפקה.
לא נעים לומר, אבל טוב שגל ההנפקות הזה מתקרר. נכון, הנפקות זה טוב - הן לכלכלה והן למוסדיים שמקבלים מבחר רחב יותר של אפשרויות השקעה. אבל כשיש שטף של עשרות חברות בתוך חודשים ספורים וכאשר כל מטאטא שבור לשניים יורה - היחידים שמרוויחים בסופו של יום החברות המגייסות וגוזרי הקופונים. בהמשך ירוויחו גם פעילי שוק השלדים, כי ההנפקות האלו יגיעו לבית הקברות של הבורסה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
צריך להדגיש שאם חברה מורידה את השווי שלה, או יורדת לאחר ההנפקה - זה עדיין לא אומר שהיא אטרקטיבית. זה ברור שהיא יותר אטרקטיבית מהמצב הקודם. אבל במקרים רבים היא פשוט הונפקה במחיר מנופח מאוד והיא יורדת כעת למחיר פחות מנופח.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
