פרטנר בדוח טוב: ההכנסות צמחו ב-8.5%, הרווח עדיין קטן
חברת פרטנר -1.39% רשמה הכנסות של כ-840 מיליון שלק ברבעון השני של השנה, גידול של כ-8.5% אל מול הכנסות של 774 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי של החברה שהסתכם בכ-9 מיליון שקל ברבעון (אל מול 7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד), הוא עדיין מינורי - הן בהשוואה לרמת המכירות שלה והן בהשוואה לשווי השוק שלה שעומד על כ-2.5 מיליארד שקל.
הרווח עומד על בערך אחוז מההכנסות, אנקדוטה מעניינת היא שמרוב שהרווח מינורי, החלק הארי ממנו כ-8 מיליון שקל לפני מס, מגיע בכלל מריבית על חלק מחובות הלקוחות. הריבית על חלק מהלקוחות נרשמת תחת סעיף "הוצאות אחרות" שבדוחות למחצית ולרבעון לא מפורט הרכבן - אך בהערה 23 לדוחות הכספיים השנתיים של החברה, שהוצאו בפורמט F-20 כיאה לחברה דואלית, מצוין כי מדובר בריבית על לקוחות.
כמו כן, נתון מאכזב קמעה - הוא שהחברה הציגה לראשונה מזה תקופה ארוכה מאוד ירידה במספר המנויים לשירותי הטלוויזיה שלה שהסתכמו בכ-223 אלף, זאת אל מול 234 אלף מנויים ברבעון הראשון של השנה. הסיבה שזה בעייתי היא שעד כה היה מדובר במנוע צמיחה של החברה שצמח בקצב של עשרות רבים של אחוזים.
- פרטנר: צמיחה מתונה אך עקבית גם ברבעון השלישי
- נטפליקס תקפיץ את פרטנר - ואיך זה קשור למע"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מצידה, מסבירה כי היא הסירה במהלך הרבעון כ-21 אלף מנויים ש-"חרגו מתקופת ניסיון של 6 חודשים". הסבר מאוד מוזר - שכן האם ברבעונים הקודמים לא הוסרו לקוחות לא משלמים שנגמרה להם תקופת הניסיון? סביר להניח שכן, כמו כן - לא מדובר בשירות חדש שעכשיו יש חצי שנה להקמתו ומתחיל הסינון - אלא בשירות שקיים כבר תקופה.
גם סלקום הציגה תוצאות מאכזבות בענף הטלוויזיה, כאשר ברבעון השני השנה הסתכמו המנויים של החברה לשירותי הטלוייזיה שלה בכ-250 אלף, קיטון אל מול 254 אלף מנויים ברבעון הקודם.
אך הנפילה של פרטנר כואבת הרבה יותר. בעוד שסלקום מלכתחילה חוותה צמיחה של אחוזים בודדים בשנה ואז חוותה ירידה - פרטנר הציגה צמיחה של עשרות אחוזים בשנה ואז חוותה ירידה. עכשיו נשאר רק לחכות לרבעונים הבאים ולראות האם הצמיחה חוזרת או לאו.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
ההכנסות מפעילות הסלולר של החברה ברבעון הסתכמו לכ-577 מיליון שקל, גידול של 7% אל מול הכנסות של 539 מיליון שקל מפעילות הסלולר ברבעון המקביל אשתקד.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
