יגאל זיתון וליאת גולדהמר סונוביה
צילום: סונוביה

סונוביה ונור מדווחות על פיילוט מוצלח בבדים ידידותיים לסביבה

במסגרת הפיילוט החברות ביצעו ניסוי באחד הבדים של נור, עליו ביצעו טיפול אולטרסוני המבוסס על הטכנולגיה של חברת סונוביה.
סתיו קורן | (3)

חברתסונוביה -2.29%  שפועלת בתחומי הטקסטילמנסה ליצור בדים ידידותיים לסביבה ולמשתמש, עם תכונות אנטי בקטריאליות. החבה ביצעה פיילוט מוצלח עם חברת  נור 1.7%  אינק אינוביישנס העוסקת במחקר ופיתוח של דיו פיגמנטי מבוסס מים וידידותי לסביבה. במסגרת הפיילוט החברות ביצעו ניסוי באחד הבדים של נור, עליו ביצעו טיפול אולטרסוני המבוסס על הטכנולגיה של חברת סונוביה.

במסגרת הפיילוט סונוביה טיפלה בבדים באמצעות הטכנולוגיה והכימיה שלהה להקניית תכונות אנטי בקטריאליות לטקסטיל. בהמשך, הבדים - שטופלו כאמור על ידי סנוביה הועברו לנור לצורך הדפסה על הבד באמצעות דיו פיגמנטי על בסיס מים להדפסה דיגיטלית שפותח על ידי החברה. 

בשלב השלישי, נשלחו הבדים עליהם בוצעה ההדפסה למעבדה בלתי תלויה בארה''ב אשר בדקה את היעילות האנטי בקטריאלית שלהם ע''פ תקן אמריקאי / בינ"ל AATCC100. בדיקות המעבדה הראו כי הבדים שטופלו כאמור, הציגו יעילות גבוהה נגד בקטריות (בשיעור של 99.9%) גם לאחר ההדפסה עליהם. לפי החברה, לאור ההצלחה הראשונית של הפיילוט הצדדים מבקשים לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה טכנולוגיים ומסחריים ביניהן, תוך שילוב הטכנולוגיות פרי פיתוחן.

שוקי הרשקוביץ, יו"ר ומנכ"ל סונוביה אמר אתמול בראיון לביזפורטל: "אנו ממשיכים לפתח אפליקציות נוספות תוך שימוש בטכנולוגיית האולטרה סאונד של החברה. בכוונתנו להמשיך לפיילוט תעשייתי ולפעול ליצירת שיתופי פעולה עסקיים נוספים, ביחד עם סיום פיתוח המכונה התעשייתית בהמשך השנה". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ייחודיות ופוטנציאל שוק גדול 04/06/2021 18:33
    הגב לתגובה זו
    ייחודיות ופוטנציאל שוק גדול
  • 2.
    סונוביה עושה צעד אחר צעד בדרך לכיבוש שוק הטקסטיל הירוק (ל"ת)
    אנליסט רכב 03/06/2021 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חגחגמ 03/06/2021 12:15
    הגב לתגובה זו
    ואת לייפווייב מפעם נשמע כמו השחלה קשה מאוד... בוא נגיד שחצי שקל ממני הם לא יראו חחח בהצלחה ליהודה לוי בהשקעה מעניין מה יהיה המחיר בעוד שלושה חודשים מהיום
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.