איתמר דויטשר אלקטרה תשתיות
צילום: לירון אלוני
דוחות

אלקטרה: ה-EBITDA עלה ב-14.3% ל-145.6 מיליון שקל

החברה מדווחת על גידול של 6.7% בהכנסות לכ-2 מיליארד שקל, וכן על זינוק של כ-24% ברווח הנקי
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אלקטרה

קבוצת  אלקטרה -0.85%  שבשליטת אלקו 1.29% (48.55%) מדווחת על גידול בשורה העליונה והתחתונה. הכנסות הקבוצה ברבעון הראשון של 2021 עלו בכ-6.7% לכ-2 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.88 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע ממגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל ומגזר הפעלה, שירות ותחזוקה. הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-9% לכ-169.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-155.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2020.

ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-145.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-127.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-14.3%.

הרווח נקי עלה ב-23.7% לכ-50.2 מיליון שקל (כ-48.3 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות של החברה), בהשוואה לכ-40.5 מיליון שקל (כ-32 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות של החברה) ברבעון המקביל אשתקד.

צבר העבודות נכון לסוף הרבעון, הסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-16.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2020.

 

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "לצד השיפור בפרמטרים התפעוליים נמשכה מגמת הצמיחה של צבר העבודות שלנו, שהגיע בסוף חודש מרץ לכ-18.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הנענו מהלך אסטרטגי של כניסה לתחום התפעול והתחזוקה בתחבורה ציבורית, ובמסגרת זו ביצענו שתי עסקאות משמעותיות. השלמנו את רכישת חברת 'אפיקים', וכן דיווחנו לאחרונה על רכישת חברת 'אגד-תעבורה'. מהלכים אלה, שיחלו לבוא לידי ביטוי רק בתוצאות הרבעון השני של השנה, הופכים את אלקטרה תוך זמן קצר לשחקנית השלישית בגודלה בשוק התחבורה בישראל, בו אנו מזהים פוטנציאל צמיחה משמעותי לשנים הבאות. בנוסף, במהלך הרבעון הושלמה הסגירה הפיננסית של פרויקט תחנת הכוח במנרה, ואלקטרה יצאה לדרך בביצוע הפרויקט, שהינו אחד הייחודיים בישראל, שהיקפו הכספי מעל 1.1 מיליארד שקל. אלקטרה ממשיכה ביישום אסטרטגיית מעגל החיים, המובילה אותנו לאורך כל השנים, ופועלת להרחבת פעילותה, הן באמצעות צמיחה אורגנית, והן על ידי איתור הזדמנויות לרכישת חברות התואמות אסטרטגיה זו".

 

תוצאות המגזרים:

ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו ברבעון הראשון בכ-7% לכ-1.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.03 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לתשתיות.  הרווח התפעולי במגזר הסתכם ברבעון לכ-27.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-33.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת מירידה ברווחיות במספר תחומי פעילות במגזר.

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, עלו ההכנסות בכ-15.6% לכ-313.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-271.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בהיקף הפעילות בתחום התקנת מערכות אלקטרו-מכניות באירופה, והכנסות של חברה שאוחדה לראשונה בשנת 2020 ולא נכללה באופן מלא ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם ברבעון לכ-9.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ברבעון הראשון לשנת 2021 ההכנסות בכ-6% לכ-506.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-478.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות במגזר נובעת בעיקר מהכנסות מהפעלת מעבדה לבדיקות קורונה ברבעון, שלא נכללו אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בכ-45.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-40.3 מיליון שקל  ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-13.8%.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום הסתכמו ההכנסות ברבעון בכ-119.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-143.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם ברבעון בכ-8.3 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-19 מיליון שקל אשתקד. הירידה נובעת ממספר פרויקטים ברבעון המקביל אשתקד שהסתיימו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

במגזר הזכיינות רשמה החברה הכנסות ברבעון של כ-29.8 מיליון שקל, לעומת כ-46.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר ההכנסות במגזר זה נובעות מהכנסות שהוכרו בפרויקט לייזום, הקמה ותפעול מתחם קריית הממשלה המחוזית בנתניה. החברה רשמה ברבעון הראשון הפסד תפעולי במגזר זה של כ-0.7 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר ההפסד בתקופת הדוח נבע מהפסד בחברה המטופלת לפי השווי המאזני, וכן כתוצאה מעלויות הגשת מכרזים.

 

המזומנים ושווי המזומנים וניירות ערך סחירים הסתכמו בכ-559 מיליון שקל. ההון של החברה הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל, מתוכו כ-1.17 מיליארד שקל הון המיוחס לבעלי המניות של החברה.

  

אירועים נוספים בתקופת הדוח ולאחריה:

  • בחודש מאי 2021 דיווחה אלקטרה כי התקשרה באמצעות החברת הבת אלקטרה אפיקים (51%), בהסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת אגד-תעבורה. תמורת העיסקה מסתכמת בכ-200 מיליון שקל,  בכפוף להתאמות שונות, שסוכמו בין הצדדים.
  • בחודש אפריל 2021 דיווחה אלקטרה  כי השלימה את רכישת 51% מהון המניות המונפק והנפרע של חברת אמנון מסילות, חברה פרטית-משפחתית, הכוללת גם את חברת 'אפיקים' שבבעלותה. בסך הכל, מבטאת העיסקה שווי של כ-154 מיליון שקל לאמנון מסילות ולאפיקים.
  • בפברואר 2021 דיווחה החברה כי חתמה, באמצעות החברה-הבת אלקטרה תשתיות, על ההסכם עם חברת אלומיי לתכנון והקמה של פרויקט הענק תחנת הכוח אגירה שאובה בצוק מנרה תמורת כ-1.13 מיליארד שקל – זאת לאחר שאלומיי השלימה את הסגירה הפיננסית.
 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.