איתמר דויטשר אלקטרה תשתיות
צילום: לירון אלוני
דוחות

אלקטרה: ה-EBITDA עלה ב-14.3% ל-145.6 מיליון שקל

החברה מדווחת על גידול של 6.7% בהכנסות לכ-2 מיליארד שקל, וכן על זינוק של כ-24% ברווח הנקי
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אלקטרה

קבוצת  אלקטרה 1.75%  שבשליטת אלקו 2.04% (48.55%) מדווחת על גידול בשורה העליונה והתחתונה. הכנסות הקבוצה ברבעון הראשון של 2021 עלו בכ-6.7% לכ-2 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.88 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע ממגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל ומגזר הפעלה, שירות ותחזוקה. הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-9% לכ-169.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-155.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2020.

ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-145.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-127.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-14.3%.

הרווח נקי עלה ב-23.7% לכ-50.2 מיליון שקל (כ-48.3 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות של החברה), בהשוואה לכ-40.5 מיליון שקל (כ-32 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות של החברה) ברבעון המקביל אשתקד.

צבר העבודות נכון לסוף הרבעון, הסתכם בכ-18.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-16.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2020.

 

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "לצד השיפור בפרמטרים התפעוליים נמשכה מגמת הצמיחה של צבר העבודות שלנו, שהגיע בסוף חודש מרץ לכ-18.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הנענו מהלך אסטרטגי של כניסה לתחום התפעול והתחזוקה בתחבורה ציבורית, ובמסגרת זו ביצענו שתי עסקאות משמעותיות. השלמנו את רכישת חברת 'אפיקים', וכן דיווחנו לאחרונה על רכישת חברת 'אגד-תעבורה'. מהלכים אלה, שיחלו לבוא לידי ביטוי רק בתוצאות הרבעון השני של השנה, הופכים את אלקטרה תוך זמן קצר לשחקנית השלישית בגודלה בשוק התחבורה בישראל, בו אנו מזהים פוטנציאל צמיחה משמעותי לשנים הבאות. בנוסף, במהלך הרבעון הושלמה הסגירה הפיננסית של פרויקט תחנת הכוח במנרה, ואלקטרה יצאה לדרך בביצוע הפרויקט, שהינו אחד הייחודיים בישראל, שהיקפו הכספי מעל 1.1 מיליארד שקל. אלקטרה ממשיכה ביישום אסטרטגיית מעגל החיים, המובילה אותנו לאורך כל השנים, ופועלת להרחבת פעילותה, הן באמצעות צמיחה אורגנית, והן על ידי איתור הזדמנויות לרכישת חברות התואמות אסטרטגיה זו".

 

תוצאות המגזרים:

ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלו ברבעון הראשון בכ-7% לכ-1.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.03 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לתשתיות.  הרווח התפעולי במגזר הסתכם ברבעון לכ-27.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-33.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נובעת מירידה ברווחיות במספר תחומי פעילות במגזר.

 

במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, עלו ההכנסות בכ-15.6% לכ-313.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-271.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בהיקף הפעילות בתחום התקנת מערכות אלקטרו-מכניות באירופה, והכנסות של חברה שאוחדה לראשונה בשנת 2020 ולא נכללה באופן מלא ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם ברבעון לכ-9.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ברבעון הראשון לשנת 2021 ההכנסות בכ-6% לכ-506.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-478.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות במגזר נובעת בעיקר מהכנסות מהפעלת מעבדה לבדיקות קורונה ברבעון, שלא נכללו אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם בכ-45.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-40.3 מיליון שקל  ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של כ-13.8%.

 

במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום הסתכמו ההכנסות ברבעון בכ-119.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-143.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם ברבעון בכ-8.3 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-19 מיליון שקל אשתקד. הירידה נובעת ממספר פרויקטים ברבעון המקביל אשתקד שהסתיימו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

במגזר הזכיינות רשמה החברה הכנסות ברבעון של כ-29.8 מיליון שקל, לעומת כ-46.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר ההכנסות במגזר זה נובעות מהכנסות שהוכרו בפרויקט לייזום, הקמה ותפעול מתחם קריית הממשלה המחוזית בנתניה. החברה רשמה ברבעון הראשון הפסד תפעולי במגזר זה של כ-0.7 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר ההפסד בתקופת הדוח נבע מהפסד בחברה המטופלת לפי השווי המאזני, וכן כתוצאה מעלויות הגשת מכרזים.

 

המזומנים ושווי המזומנים וניירות ערך סחירים הסתכמו בכ-559 מיליון שקל. ההון של החברה הסתכם בכ-1.18 מיליארד שקל, מתוכו כ-1.17 מיליארד שקל הון המיוחס לבעלי המניות של החברה.

  

אירועים נוספים בתקופת הדוח ולאחריה:

  • בחודש מאי 2021 דיווחה אלקטרה כי התקשרה באמצעות החברת הבת אלקטרה אפיקים (51%), בהסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת אגד-תעבורה. תמורת העיסקה מסתכמת בכ-200 מיליון שקל,  בכפוף להתאמות שונות, שסוכמו בין הצדדים.
  • בחודש אפריל 2021 דיווחה אלקטרה  כי השלימה את רכישת 51% מהון המניות המונפק והנפרע של חברת אמנון מסילות, חברה פרטית-משפחתית, הכוללת גם את חברת 'אפיקים' שבבעלותה. בסך הכל, מבטאת העיסקה שווי של כ-154 מיליון שקל לאמנון מסילות ולאפיקים.
  • בפברואר 2021 דיווחה החברה כי חתמה, באמצעות החברה-הבת אלקטרה תשתיות, על ההסכם עם חברת אלומיי לתכנון והקמה של פרויקט הענק תחנת הכוח אגירה שאובה בצוק מנרה תמורת כ-1.13 מיליארד שקל – זאת לאחר שאלומיי השלימה את הסגירה הפיננסית.
 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?