אבי גבאי
צילום: כפיר סיון

נחתם הסכם קיבוצי חדש בסלקום: העובדים הרוויחו קצת - ובעיקר החברה

השכר הבסיסי יוותר כפי שהיה, וכך גם סעיף שותפות העובדים ברווחי החברה (שבינתיים לא רלוונטי מכיוון שהחברה לא מתקרבת לרווח התפעולי המזכה). העובדים מצידם יקבלו קרן השתלמות לאחר 3 שנים בחברה ואת הסוכריה הכי גדולה - קביעות
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה אינטר סלקום

חברת הסלולר סלקום 2.24%  חתמה על הסכם קיבוצי ל-3 שנים עם ועד העובדים. החברה תוכל לפטר עד 150 עובדים (50 עובדים לשנה) תוך התייעצות עם הוועד, והעובדים יקבלו תנאי שכר משופרים.

על פי ההסכם החדש - שבניגוד להסכם הקודם ולשמחת החברה הפעם התנהל בשקט וללא סכסוך - שנחתם בין מנכ"ל סלקום אבי גבאי, יו"ר ועד עובדי סלקום מיה יניב ויקי חלוצי יו"ר איגוד האינטרנט, ההייטק והסלולר בהסתדרות בשנת 2022 ו-2023 תשולם לעובדים תוספת שכר ממוצעת של 3%.

סעיף השתתפות העובדים ברווח של החברה נותר ללא שינוי ועומד על 12.5%, מעל רווח תפעולי של 400 מיליון שקל בשנה ויועבר לעובדים בחישוב רבעוני, בצורת מענק השתתפות ברווחים. מהבחינה הזו החברה יכולה להיות רגועה. העובדים לא ממש שמו לב לכך שמאז 2015 סלקום לא הציגה רווח תפעולי כזה (למרות EBITDA של יותר מ-900 מיליון שקל בשנתיים הארונות). רחוק מכך. בשנת 2020 החברה דיווחה על הפסד תפעולי של 23 מיליון שקל, ב-2019 הרווח התפעולי עמד על 24 מיליון שקל. ב-2018 הוא עמד על 74 מיליון שקל, ב-2017 על 297 מיליון שקל, ובשנים 2015-2016 על 310 מיליון שקל בכל שנה.

על פי הודעת החברה, לאחר 3 שנים כל עובד יהיה זכאי לפתיחת קרן השתלמות והחברה תשתתף בשיעור של 7.5% מהשכר (כמקובל). מדובר בהטבה שמעסיקים לא מחויבים לתת לעובדים במגזר הפרטי. שכר המינימום בחברה ימשיך ויעמוד על כ-7% מעל לשכר המינימום הקבוע בחוק, כלומר כ-5670 שקל, ערך יום ההבראה ימשיך להיות כ-500 שקלים ליום. העובדים ימשיכו ויהיו זכאים לתשלום שנתי של 1000 שקלים בשנה. העובדים גם יקבלו בונוס בדמות הגדלת תקציב הרווחה על כל גיוס של לקוח חדש לחברה ביוזמתם, בשיעור של עד לכ-2 מיליון שקל.

בנוסף, עובדים שמגיעים לגיל 60 יוכלו לבקש לפרוש לפנסיה בתנאים של פנסית גישור. החברה התחייבה לסעיף "יציבות תעסוקתית" בדומה לקיים בשירות הציבורי, הקמת קרן מלגות ללימודים אקדמאים לעובדים וילדיהם.

אבי גבאי מנכ"ל סלקום: ״ההסכם מאפשר לנו להמשיך ולשפר את רמת השירות ללקוחותינו ולשפר את המצוינות התפעולית של החברה. העובדים והעובדות הם נכס חשוב ומשמעותי שלנו ואני שמח על ההסדרים שנחתמו, אשר מאפשרים לנו להעסיק עובדים בתנאים טובים מאד ולצד זה להמשיך ולהתאים את הוצאות החברה למציאות המשתנה".

מיה יניב, יו"ר ועד עובדי סלקום: "במיוחד בזמנים מורכבים ומאתגרים עבור שוק הסלולר, אין דבר יותר חשוב לעובד מאשר הסכם יציב וחזק אשר בכוחו לספק בטחון תעסוקתי, תנאי שכר עם אופק בהיר ובעיקר גב זקוף ואיתן  שכולל מנגנונים להתמודדות עם שינויים תכופים ובלתי צפויים בשוק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סלקום דיווחה על תוצאות טובות - בהתחשב בקורונה

בדוחותיה לשנת 2020, דיווחה החברה על דוחות טובים לתקופת הקורונה. ההכנסות הסתכמו ב-3,676 מיליון שקל, לעומת 3,708 מיליון שקל ב-2019. החבר הפסידה 170 מיליון שקל אבל, הצליחה לייצר תזרים של 250 מיליון שקל לעומת כ-210 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-918 מיליון שקל, שחיקה של 2.3% בלבד לעומת שנת 2019. 

 

מצבת מנויי הסלולר עמדה בסוף השנה על 3,204 אלפי מנויים (ללא 427,000 מנויי דאטה). לאחר מחיקה של 19,000 מנויי סלקום tv מספר המנויים עומד על 252 אלפי מנויים. נכון להיום, כ-105 אלף לקוחות מחוברים לתשתית הסיבים, מתוך כ-600 אלף משקי בית בבניינים המחוברים לתשתית IBC - הכפלה ביחס ל-2019.

מהלכי ההתייעלות הנרחבים הקטינו את  הוצאות החברה (ללא פחת וללא השפעת המיזוג עם גולן) בכ-110 מיליון שקל ח ביחס לשנת 2019. תרומת גולן טלקום בארבעה חודשים של 2020 לרווח הנקי הסתכמה בכ-20 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי עובד סלקום 20/04/2021 21:49
    הגב לתגובה זו
    היי ביז פורטל לא נראה שהבנתם את ההסכם חחח הגיע הזמן שתלמדו לקרוא הסכמים קיבוציים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?