איך לקבל מענק גם אם לא עומדים ביעדים? השיטה של אייל חנקין
אחת הנפגעות מהתפשטות נגיף הקורונה במהלך השנה החולפת היתה חברת עזריאלי קבוצה -2.5% . החברה סבלה מהסגרים ומירידה דרמטית, אך זמנית, בביקורים בקניונים. עזריאלי היא קבוצה חזקה ומפוזרת היטב בין תחומים שונים - קניונים, משרדים, בתי אבות כשלאחרונה נכנסה גם לתחום הנדל"ן לשרתים. אז 2020 לא היתה משהו - לא "ביג דיל" לחברה. אבל זה אולי "ביג דיל" למנכ"ל שלה שמקבל מענקים בהתאם לביצועים עסקיים. אז מה עושים? משנים את כללי המשחק ומפחיתים את היעד רק כדי שהמנכ"ל יוכל לעמוד בו. כשהמצב הפוך - שהתחזיות עולות, לא מרימים את היעד, אבל שהתחזיות יורדות מפחיתים את היעד. במצב כזה, אין באמת תמריץ למנכ"ל, במצב כזה, הכל בלוף.
אז יגידו בחברה - "מה אתה רוצה, היתה קורונה", אבל זה בדיוק העניין - אף אחד לא נביא ואף אחד לא יודע מה יהיה בשנה הקרובה, ובדיוק בשביל זה יש תחזיות ויעדים, ובדיוק בגלל זה התמרוץ במענקים הוא לטווח ארוך ולא לשנה ספציפית. זה עלוב, פאתי ומביש לשנות את היעדים ולגרום לכך שבשנה של ירידה בפעילות, שנה חלשה, המנכ"ל - אייל חנקין, ייקבל מענק כאילו מדובר בשנה נהדרת.
המענקים למנכ"ל אייל חנקין הותאמו רק באוגוסט 2020 לתחזיות המעודכנות שפרסמה החברה, מה שמדגיש עוד יותר כמה מדובר ב"משחק מכור". באוגוסט - הרבה אחרי התפרצות הקורונה, משנים את היעד וקובעים עקיפין שמגיע בונוס למנכ"ל. בזמן שהחברה רושמת ירידה של כ-25% במדדי ה-NOI וה-FFO, חנקין גורף לכיסו מענקים בגובה של כ-2.7 מיליון שקל, קצת פחות מהמענק אותו קיבל בשנת 2019, בה הציגה החברה נתוני שיא.
במסגרת דוחות החברה שפורסמו לפני כשבועיים, הציגה החברה את התשלומים שניתנו במהלך השנה החולפת לנושאי המשרה, וביניהם גם המענקים שניתנו להם. על פי הסכם העסקתו, זכאי חנקין למענק על בסיס עמידה ב-90% מייעדי ה-NOI וה-FFO שנקבעו בתכנית העבודה השנתית של החברה. שאלה ראשונה - האם 90% מהיעד זה תמריץ? הרי כל הרעיון של מענקים כאלו הוא לייצר למנכ"ל תמריץ, ואם נותנים לו "הנחה" של 10% מהיעד, אין כאן תמריץ.
- עזריאלי: ה-NOI עלה ב-28% ל-630 מ' שקל ברבעון
- עזריאלי: ה-NOI ברבעון עלה ב-10% ל-586 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנה בשל השפעות נגיף הקורנה, הציגה החברה תוצאות רחוקות מאלו שצפתה במסגרת תכנית העבודה. כך למשל, ה-FFO בתחזית המקורית עמד על 1.33 מיליארד שקל, לעומת 1.02 מיליארד שקל בפועל. כך גם בתחזית ה-NOI, שעמדה על 1.63 מיליארד שקל בתכנית המקורית, לעומת 1.21 מיליארד שקל בפועל.
אלא שכל אלו לא השפיעו כלל על המענקים של חנקין. למה? מכיוון שהחברה החליטה לתת לו מענק על בסיס התחזיות המעודכנות אותם פרסמה במהלך חודש אוגוסט, בהן הוא כמובן עמד. כך שבשנה בה הציגה החברה נתונים חלשים, גרף לכיסו המנכ"ל מענקים בגובה של כ-2.7 מיליון שקל, קצת פחות כאמור מהמענק אותו קיבל בשנת 2019, שעד על כ-2.9 בהם הציגה החברה נתוני שיא. סך התגמול לחנקין מסתכם ב-6.8 מיליון שקל.
אגב, בחברת ארפורט סיטי -2.53% , גם חברה גדולה בתחום הנדל"ן המניב, יש תגמול שנגזר גם מביצועים. פריאל אטיאס מנכ"ל החברה מקבל פחות מרבע מהשכר של חנקין - 1.5 מיליון שקל בשנה ואצלו לא הזיזו את היעדים כלפי מטה כדי לקבל בונוס. פשוט - מקבלים מה שמגיע.
- 7.שמעון רוזן 05/04/2021 08:52הגב לתגובה זובעקבות הכתבה מכרתי את כל מניותיי בחברה , כי חברה שמתנהלת תפתיע לרעה בעוד הרבה נושאים
- 6.אייל 05/04/2021 07:27הגב לתגובה זוכרגיל בנוף הישראלי המנכל חוגג גם ללא ביצועים והמשקעים במניה אוכלים קש מתי יהיה סוף לגועל הזה ?
- 5.אייל 04/04/2021 20:45הגב לתגובה זוזה לא אני זה בעלי המניות והמוסדיים חותמת הגומי שלהם שהסכימו לדרישה שלי...
- 4.חזי 04/04/2021 20:42הגב לתגובה זולהוציא את הכסף מגזלני הפנסיה שלנו. ומיד!
- 3.סוחר 04/04/2021 20:22הגב לתגובה זולא אתקרב לנייר הפח הזה יותר.מעדיף לקנות מניות נדלן אחרות. אזורים,נורסטאר מחר אני קונה אותם.
- 2.תרגיל לא הוגן של עזריאלי (ל"ת)לא הוגן 04/04/2021 12:09הגב לתגובה זו
- 1.זה הפתרון 04/04/2021 11:04הגב לתגובה זוזה הפתרון
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
