קרן שתוי, מנכלית קבוצת הולמס פלייס גו אקטיב
צילום: גיא אסייאג
דוחות

למה ה-EBITDA של הולמס פלייס הוא בלוף גמור?

איך זה יכול להיות שהולמס פלייס מציגה EBITDA חיובי של 28 מיליון שקל בזמן שעקב הקורונה, הכנסותיה בשנת 2020 נחתכו ביותר מ-50%, היא הפסידה גולמית 42.5 מיליון שקל והפסידה תפעולית 70 מיליון שקל? התשובה; משחק חשבונאי במספרים
גלעד מנדל | (2)
נושאים בכתבה הולמס פלייס

חברת הולמס פלייס 1.51% , פרסמה את דוחותיה השנתיים לשנת 2020: ירידה של יותר מ-50% בהכנסות, הפסד גולמי של 42.5 מיליון לעומת רווח גולמי של 90 מיליון שקל בשנת 2019 והפסד תפעולי של 70 מיליון שקל, כל זה ברור ומובן - קורונה. אבל למרות שהחברה הפסידה כסף בשורת הרווח הגולמי ולמרות ההפסדים של המיליונים החברה הציגה EBITDA חיובי של 28 מיליון שקל. איך זה הגיוני? זה פשוט, הרווח EBITDA של החברה הוא בלוף.

EBITDA הוא בעצם הרווח של החברה, ללא הוצאות הפחת והפחתות, הוצאות המימון והמס. לחברות בסקטורים רבים כמו תעשייה וכו' מדובר בתקן שהוא מטעה את המשקיעים. לדוגמא (המספרים בה הומצאו, הרעיון אותו רעיון): חברה כמו הומלס פלייס - קונה אחת לעשר שנים הליכוני ריצה למועדונים שלה שיחליפו את הישנים ולאחר מכן רושמת הוצאות פחת שנפרסות על גבי 10 שנים. אם לדוגמא החברה קנה הליכונים ב-60 מיליון שקל, היא לא תרשום את הרכישה כהוצאה מיד אלא כל שנה היא תרשום הוצאות פחת של 6 מיליון שקל בדוחות.

ה-EBITDA בעצם בא ואומר שהפחת זה לא באמת הפסד כי החברה לא מוציאה מהקופה שלה כסף במהלך אותן 10 השנים, אבל ברור שזה לא נכון כי במועד הרכישה החברה הוציאה כסף על הליכונים. זה לא שלאחר אותן ה-10 שנים היא תשאיר את המתעמלים שלה ללכת יחפים על הרצפה של הסטודיו, היא תקנה שוב פעם את אותם ההליכונים.

חוץ מהדבר הזה - לחברה כמו הולמס פלייס התקן הזה הוא עוד יותר שגוי. עד ליציאת תקן IFRS16, אותו החברה החלה ליישם בדוחותיה משנת 2019 ואילך, כאשר החברה שילמה הוצאות שכירות, היא פשוט רשמה את זה כהוצאה ישירות בעלות המכירות. אבל תקן IFRS16 קבע, שחלק מהוצאות השכירות שמוגדרות כחכירה יועברו בחלקן אל ההפחתות ובחלקן אל הוצאות המימון. כפי שניתן לראות בתמונות שלהלן מהדוחות של החברה, הוצאות השכירות ב-2019 לעומת 2018 ירדו דרמטית, בעוד שההפחתות עלו ונוצר סעיף חדש בהוצאות המימון:

מתוך הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2020

כלומר במילים פשוטות יותר - מה שעושה הולמס פלייס ב-EBITDA זה לבטל את ההוצאות שלה בגין קניית ציוד (הפחת שנרשם לאורך שנים) ולבטל את כל ההוצאות שכירה של הסכמי החכירה שלה שמהווים 86% מסך כל הוצאות השכירות של החברה. לכן החברה מציגה רווח פיקטיבי של 28 מיליון שקל ב-EBITDA בזמן שאפילו ברמה הגולמית היא הפסידה יותר מ-40 מיליון שקל. לא נראה לי שזו הייתה כוונת המשורר שיצר את מדד ה-EBITDA.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    yk 31/05/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
    לך תעשה סיור במפעלי קנאביס במקום לקשקש
  • 1.
    ניתוח מעולה של הדוחות שפך אור על האמת...שאפו לכותב. (ל"ת)
    שגיא 31/05/2021 07:56
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.