השנה של הראל ויזל; פוקס בתוצאות טובות למרות הקורונה
חברת פוקס 0% מדווחת על הכנסות של כ-3 מיליארד שקל בשנת 2020, קיטון של כ-7.4% בהשוואה לשנה שעברה. הרווח התפעולי בשנת 2020 הסתכם בכ-409 מיליון שקל, לעומת כ-349 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-202 מיליון שקל לעומת, 241 מיליון שקל אשתקד. התוצאות האלו מצוינות בהינתן "שנת הקורונה", כשעל הדרך פוקס מתרחבת גם באירופה ומתכננת להנפיק את החברה הבת ריטיילורס שמרכזת את פעילות נייקי.
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-796 מיליון שקל, לעומת 864 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ברבעון ב-222 מיליון שקל, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-96 מיליון שקל, לעומת 79 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ניתן לייחס רבות מההצלחה של פוקס לאתר הסחר המקוון "טרמינל X" המציע מגוון משמעותי מאוד של עשרות מותגים בינלאומיים בתחומי האופנה והלייף סטייל, וכן מותג פרטי של טרמינל X. בשנת 2020 חלה צמיחה משמעותית בפעילות אתרי הסחר של הקבוצה, ובפרט באתר טרמינל X - ולהערכת החברה מגמה זו צפויה להמשיך ואף להתחזק. "טרמינל X הוא מותג אי קומרס מוביל, וצריך לזכור שנכסנו לתחום שנים אחרי כולם" כך אומר מנכ"ל פוקס הראל ויזל. "האתר מכיל יותר ממאה מותגים, זה האתר היחידי שמרוויח כסף ביחס לאתרים שיש בשוק. הוא הראשון שהכניס את "מזמנים היום מקבלים מחר". קוביד לא קוביד, האתר הוא ליגה אחרת, מוכר ליגה אחרת ואהוב בליגה אחרת".
ההצלחה של פוקס בשנה המאתגרת הזו נובעת בראש וראשונה ממכירות מוגברות באינטרנט, לצד הקטנה דרמטית של ההוצאות. ויזל הדומיננטי נלחם בקניונים וכמעט ואיפס את הוצאות שכר הדירה על רקע הסגרים. כמו כן, הוא נלחם בממשלה כדי לקבל תמיכה. המלחמה שלו היתה "מדומה". פוקס כגורילה בתחומה לא היתה נפגעת דרמטית גם בתרחיש רע יותר, אבל ויזל נלחם כשבדרך הוא גם מבקש דיבידנדים לבעלי המניות (הוא בעל מניות עיקרי). לזכותו ייאמר שהוא ויתר על תמיכת המדינה (חלקית) וגם הפסיק להוביל את "מאבק העצמאים". לזכותו גם ייאמר שהוא פעל כל הזמן - גם כשקיבל ביקורת מהתקשורת והציבור - לטובת בעלי המניות שלו. זו אגב הסיבה שנבחר להיות איש השנה של ביזפורטל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2020 בנטרול תקן 16 IFRSובנטרול שערוך הסתכם בכ-90.5 מיליון שקל, ומהווה כ-11.4% מהמכירות. בהשוואה לרווח תפעולי בנטרול תקן 16 IFRS ובנטרול השערוך בסך של כ-101.3 מיליון שקל המהווה כ- 11.7% מהמכירות בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-10.8 מיליון שקל, קיטון של כ 10.6%.
ברבעון הרביעי נרשמו רווחי שערוך חד פעמיים בסך כ- 128 מיליון שקל כתוצאה מעליה לשליטה בחברת ללין, מנגד נרשמו הוצאות מימון בגין שערוך אופציה של לאומי פרטנרס לרכישת כ-10% ממניות חברת ריטיילורס.
הראל ויזל: "שנת 2020 הוכיחה את הגמישות העסקית והיכולות הניהוליות של קבוצת פוקס בתקופה מאתגרת נוכח השלכות מגפת הקורונה. התוצאות שאנו מציגים היום, חרף העובדה שהיינו סגורים מעל ל 130 ימים, מתבססות על היערכות אסטרטגית ותפעולית נכונה במהלך השנים, מיקוד עסקי גבוה וביצוע התאמות מתחייבות והתייעלות. אסטרטגית הצמיחה של פוקס מתמקדת בשלושה נדבכים מרכזיים: שימור ופיתוח הפעילות בארץ, עם דגש על ליבת האופנה והבית ומוצרי הצריכה הבסיסיים לכל משפחה, פיתוח עסקי הקבוצה בחו"ל לרבות באמצעות פעילות הספורט של החברה הבת, ריטיילורס, והמשך בחינה ומימוש של הזדמנויות עסקיות חדשות בדגש על גיוון הפורטפוליו של הקבוצה וקידום חדשנות בעסקי הקבוצה. במבט קדימה לשנת 2021, קבוצת פוקס ערוכה באופן מיטבי להמשך צמיחה ונהנית מאיתנות פיננסית שתאפשר לה להמשיך ולמנף את מנועי הצמיחה שלה, ביניהם פיתוח פעילות ריטיילורס באירופה ובקנדה עם פתיחתן המתוכננת של חנויות נוספות של נייקי ושל פוט-לוקר, וכן פעילות האון ליין טרמינל X אשר צברה תאוצה בשנת 2020 וצפויה להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות, בין היתר, בזכות מגוון מאוד משמעותי של מעל-80 מותגים בינלאומיים שונים".
- 3.טלי 26/03/2021 07:37הגב לתגובה זושאפו להראל ולכל הקבוצה!!!!
- 2.ססי 26/03/2021 00:33הגב לתגובה זופוקס גילתה את נייקי ועשתה יד אחת עם נייקי כדי לקחת פרנסה של 5000 משפחות בישראל ולתת אותה לאיש אחד מקווה שגם בארץ יחל חרם על נייקי כמו בארהב שגילו שהם פוגעים בעסקים הקטנים כדי לתת עוד לגדולים
- 1.המניה תזנק (ל"ת)אלין 24/03/2021 10:01הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
