חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ
דוחות

גזית: ה-FFO ירד ב-27% ברבעון; תקים SPAC ב-250 מ' ד' ותשקיע בקלינטק

הקלות לשוכרים, האטה בפעילות בברזיל והפרשי שער הורידו את ההכנסות ל-244 מ' ש' ברבעון האחרון, ועדיין החברה נסחרת ב-FFO נמוך של כ-7-8; גזית תנפיק שלד בורסאי שיחפש השקעות בחברות טק נדל"ניות ותיכנס לתחום האנרגיה הסולארית
איתי פת-יה | (7)
נושאים בכתבה גזית גלוב

חברת הנדל"ן המניב גזית גלוב מדווחת על FFO בסך 105 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020 (0.7 ש' למניה) על NOI של 244 מיליון שקל (באיחוד יחסי ללא שינוי בשערי חליפין ברבעון), ירידה בשני הפרמטרים לעומת 144 מיליון שקל (0.78 ש' למניה) ו-306 מיליון שקל ברבעון המקביל. החולשה היא בגלל הקורונה ובעיקר על רקע ההתאוששות האיטית בברזיל, אבל השאלה אם התמחור של מניית גזית - 3.2 מיליארד שקל, לא מבטא הזדמנות. גם אחרי השנה החלשה, מדובר במכפיל FFO של 7-8.   

הקיטון ב-NOI מוסבר בהיקף הפעילות החלקי של המשק בברזיל, התקשרויות מבוססות אחוז מהפדיון שהיה נמוך יותר אצל לקוחות החברה, ירידה מהכנסות החניונים גם כן עקב הפעילות החלקית במדינה, והפרשי שער (פיחות של 27% בריאל הברזילאי לעומת רבעון מקביל). כמו כן הקלות שנתנה חברת הבת אטריום בפולין בהתאם לצו שהוציאה הממשלה בתקופת הסגר גם כן פגעו בהכנסות מדמי שכירות.

בנוסף, שערוכים שליליים פגעו בשורה התחתונה, בה נרשם מעבר הפסד המיוחס לבעלי המניות בסך כ-163 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-222 מיליון שקל ברבעון המקביל. גזית גלוב רשמה ירידת ערך נכסים בסך 410 מיליון שקל (חלק החברה), בהשוואה לשערוכים חיוביים בסך 494 מיליון שקל שנה קודם לכן.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת סולו מורחב ברבעון הסתכם לכ-0.65 שקל למניה לעומת 0.94 שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הגבייה המשוקלל בקבוצה ברבעון הסתכם בכ- 88% (חריג לרעה שיעור הגבייה בישראל - 62%). בסוף 2020 ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם בכ-5.5 מיליארד שקל (36.8 שקל למניה) ושיעור המינוף סולו מורחב עמד על כ-61.8%, כשהריבית הממוצעת על החוב היא 3.5% והמח"מ הממוצע הוא 4.2 שנים (לעומת 3.41% ו-4.65 שנים בסוף 2019).

המנכ"ל ובעל השליטה חיים כצמן הודיע עם פרסום הדוחות על הקמה של חברת שלד (SPAC) בארה"ב שתחפש השקעות בחברות פינטק, פרופטק או ריטייל-טק העוסקות בתחום הנדל"ן, וכן אמר כי הקבוצה מנהלת החברה מו"מ מתקדם עם גורם מקומי מוביל בתחום האנרגיה הסולארית להקמת שותפות שתיזום פרויקטים של אנרגיה סולארית באזורי הפעילות של החברה.

בישראל גזית מרחיבה את קניון G בסביון ב-4,500 מ"ר ביעוד מסחר, ובונה 6,000 מ"ר לשימושי משרדים ומסחר בסמוך למרכז G בכפר סבא (תהליך שהשלמתו צפויה ברבעון הרביעי של השנה), שבו היא בוחנת גם הוספת שטחי מסחר ומשרדים. בנוסף, ברבעון השני תחל החברה בחפירה ודיפון פרויקט G CITY בראשון לציון.

חברת הבת סיטיקון הפועלת בצפון אירופה בונה 350 דירות להשכרה בהלסינקי שבפינלנד, ומקימה עם עיריית שטוקהולם שבשוודיה 120 דירות ו-3,000 עמדות עבודה, מה שיגדיל את חלק החברה בנכס מ-48,000 מ"ר קיימים לשימוש מסחר לכ-118,000 מ"ר בעירוב שימושים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אמיר 24/03/2021 09:33
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יש אפסייד גדול במניה מכיוון שהנכסים מתאוששים ושווים הרבה יותר משווי הבורסה כיום. גזית צלחה את המשבר בצורה טובה, הרבה יותר טוב ממה שצפו לה.
  • 5.
    אמינות חשובה 22/03/2021 16:17
    הגב לתגובה זו
    בגזית גלוב ציינו שהיא השפיעה חזק !
  • 4.
    שומר נפשו ירחק ממנה 22/03/2021 11:46
    הגב לתגובה זו
    או במניית האם (נורסטאר) אכל אותה קשות. מכצמן לעולם לא תבוא התשועה. ניהול רע מאד. בין הבודדות שלא התאוששו ממכת הקורונה בשנה שעברה. תבדקו לאורך 10 עד 13 שנה מה עשתה המניה הזאת או חברת האם, ותבינו את גודל הברוך שם. שומר נפשו ירחק.
  • 3.
    תקראו את הכותרת בגלובס לגבי גזית-זאת הכותרת המתאימה להם (ל"ת)
    ישראל 22/03/2021 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בונני 22/03/2021 10:34
    הגב לתגובה זו
    יש פה אפסייד עצום לטעמי
  • לדעתי אין סיכוי 22/03/2021 11:53
    הגב לתגובה זו
    פשוט הניהול גרוע מאד. וב-13 השנה האחרונות התואה שלה היתה אפסית, או שבכלל לא. פשוט ניהול גרוע מאד. שומר נפשו ירחק מהמניה הזאת.
  • 1.
    דוד 22/03/2021 10:25
    הגב לתגובה זו
    לברוח מהר
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 1.99%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נובה יורדת 3.3%, קמטק ב-2.8%; מגמה שלילית בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.6% ות"א 90 יורד 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח יורד 0.6%, מדד הנדל"ן יורד 0.8%, ומדד הנפט והגז מאבד 0.3%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 12.82%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.