פלייטיקה
צילום: יוטיוב/פלייטיקה

הנפקת פלייטיקה: כמה ירוויחו העובדים מהאופציות שברשותם?

חברת משחקי המובייל תרשום בנאסד"ק את ה-IPO הגדול ביותר של חברה ישראלית כשתנפיק לפי שווי של 9 מיליארד דולר. קרוב ל-4,000 עובדים של החברה מחזיקים ב-8 מיליון אופציות לצד מניות חסומות. כמה ירוויח כל אחד מהם - ואיזה קופון תגזור ההנהלה?
איתי פת-יה | (6)

התשקיף שפרסמה פלייטיקה לקראת הנפקתה בנאסד"ק לפי שווי של 9 מיליארד דולר – שיא ל-IPO ישראלי- מגלה כמה כסף הולכים לקחת איתם הביתה עובדי החברה וההנהלה הודות לאופציות ולמניות החסומות שניתנו להם בעבר. המנכ"ל והמייסד רוברט אנטוקול צפוי לגרוף לכיסו 70 מיליון דולר, כ-31.5 מיליון דולר יתחלקו בין 4 חברי הנהלה, ו-43 מיליון דולר יתחלקו בין 3,700 עובדים.

 

לפי התשקיף, בידי העובדים כיום 8 מיליון אופציות לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר שיכנס "לתוך הכסף" היות וההנפקה תבוצע לפי מחיר של 22-24 דולר למניה. לצד זאת ישנן 90 אלף מניות חסומות אצל העובדים, גם הן לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. החברה כאמור מעסיקה כ-3,700 עובדים, ובחישוב לפי הקצה העליון של הטווח, מדובר ברווח של כ-43 מיליון דולר שיתחלקו ביניהם. כמובן שהחלוקה אינה שווה, אבל ניתן לומר שבממוצע מדובר בהטבה בסך 11 אלף דולר לכל עובד. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשווי לפי התמחור שברוב המקרים, המחיר בפועל עולה משמעותית על המחיר בשלב ה-IPO. משמע הרווח לעובד בממוצע יכול בקלות לעלות (לדוגמה - במחיר של 30 דולר, הרווח לעובד כבר מסתכם ב-23-25 אלף דולר). 

באשר להנהלה – כאן הסיפור מעט מסתבך. לחברי ההנהלה עופר קינברג ושלומי אייזנברג יש 600 אלף מניות חסומות ו-720 אלף אופציות. לפי אותו חישוב, אלה יהיו מרווחים בכ-7 מיליון דולר. למיכאל כהן יש 760 אלף אופציות ו-600 אלף מניות חסומות גם כן, במקרה שלו מדובר בהטבה שנאמדת ב-7.2 מיליון דולר. לקרייג אברהמס 960 אלף אופציות ומיליון מניות חסומות, כאן הסכום כבר עולה לכ-10 מיליון דולר.

בראש הפירמידה, אנטוקול אמנם לא מחזיקה באופציות, אבל בשנה האחרונה ניתנו לו שתי מניות חסומות בשתי פעימות. זו הראשונה נעשתה ביוני 2020, לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. מדובר ב-10 מיליון מניות חסומות, שהרווח מהן מסתכם בכ-53 מיליון דולר. הפעימה השנייה הייתה באוקטובר האחרון, כאן כבר לפי מחיר מימוש של 21.07 דולר. מדובר ב-5.85 מיליון מניות חסומות שיסדרו לאנטוקול הטבה של 17 מיליון דולר. ביחד מדובר ב-70 מיליון דולר.

בפלייטיקה מציינים בתשקיף את התגמול בדמות אופציות ומניות חסומות שניתן החל מסוף ספטמבר 2017. לפי הנכתב, מאז ועד לאמצע 2020 לא ניתנו תגמולים שכאלה. עוד הוזכר כי בפלייטיקה העניקו לעובדים אופציות ומניות חסומות באופן מתמיד, אולם ללא פירוט על התקופה שקדמה ל-2017, והחברה פועלת מ-2010.

פלייטיקה מפתחת משחקי מובייל ופלטפורמת מונטיזציה ומספר המשתמשים החודשיים שלה עומד על 35 מיליון איש. עובדי החברה מפוזרים בין 19 משרדים בעולם, בישראל – בה נמצא המטה בהרצליה, באנגליה, בגרמניה, בארה"ב, קנדה, ברומניה ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Omri aviv 08/06/2021 21:34
    הגב לתגובה זו
    ולכל הצרי עין כל העובדים מרוצים.
  • 4.
    העיקר שהמבכ"ל לוקח יותר מכל ההנהלה והעובדים יחד... (ל"ת)
    דואג לראש 10/01/2021 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי תתבצע ההנפקה? תאריך? (ל"ת)
    סמי 10/01/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אוי לנו 10/01/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
    אוי לנו
  • 1.
    [email protected] 10/01/2021 14:15
    הגב לתגובה זו
    ?
  • צבי נגב 12/01/2021 01:36
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה מחיר הפתיחה של טבע בעוד שבוע. למונייד פתחה 140 אחוז למעלה ביום הראשון.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.