פלייטיקה
צילום: יוטיוב/פלייטיקה

הנפקת פלייטיקה: כמה ירוויחו העובדים מהאופציות שברשותם?

חברת משחקי המובייל תרשום בנאסד"ק את ה-IPO הגדול ביותר של חברה ישראלית כשתנפיק לפי שווי של 9 מיליארד דולר. קרוב ל-4,000 עובדים של החברה מחזיקים ב-8 מיליון אופציות לצד מניות חסומות. כמה ירוויח כל אחד מהם - ואיזה קופון תגזור ההנהלה?
איתי פת-יה | (6)

התשקיף שפרסמה פלייטיקה לקראת הנפקתה בנאסד"ק לפי שווי של 9 מיליארד דולר – שיא ל-IPO ישראלי- מגלה כמה כסף הולכים לקחת איתם הביתה עובדי החברה וההנהלה הודות לאופציות ולמניות החסומות שניתנו להם בעבר. המנכ"ל והמייסד רוברט אנטוקול צפוי לגרוף לכיסו 70 מיליון דולר, כ-31.5 מיליון דולר יתחלקו בין 4 חברי הנהלה, ו-43 מיליון דולר יתחלקו בין 3,700 עובדים.

 

לפי התשקיף, בידי העובדים כיום 8 מיליון אופציות לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר שיכנס "לתוך הכסף" היות וההנפקה תבוצע לפי מחיר של 22-24 דולר למניה. לצד זאת ישנן 90 אלף מניות חסומות אצל העובדים, גם הן לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. החברה כאמור מעסיקה כ-3,700 עובדים, ובחישוב לפי הקצה העליון של הטווח, מדובר ברווח של כ-43 מיליון דולר שיתחלקו ביניהם. כמובן שהחלוקה אינה שווה, אבל ניתן לומר שבממוצע מדובר בהטבה בסך 11 אלף דולר לכל עובד. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשווי לפי התמחור שברוב המקרים, המחיר בפועל עולה משמעותית על המחיר בשלב ה-IPO. משמע הרווח לעובד בממוצע יכול בקלות לעלות (לדוגמה - במחיר של 30 דולר, הרווח לעובד כבר מסתכם ב-23-25 אלף דולר). 

באשר להנהלה – כאן הסיפור מעט מסתבך. לחברי ההנהלה עופר קינברג ושלומי אייזנברג יש 600 אלף מניות חסומות ו-720 אלף אופציות. לפי אותו חישוב, אלה יהיו מרווחים בכ-7 מיליון דולר. למיכאל כהן יש 760 אלף אופציות ו-600 אלף מניות חסומות גם כן, במקרה שלו מדובר בהטבה שנאמדת ב-7.2 מיליון דולר. לקרייג אברהמס 960 אלף אופציות ומיליון מניות חסומות, כאן הסכום כבר עולה לכ-10 מיליון דולר.

בראש הפירמידה, אנטוקול אמנם לא מחזיקה באופציות, אבל בשנה האחרונה ניתנו לו שתי מניות חסומות בשתי פעימות. זו הראשונה נעשתה ביוני 2020, לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. מדובר ב-10 מיליון מניות חסומות, שהרווח מהן מסתכם בכ-53 מיליון דולר. הפעימה השנייה הייתה באוקטובר האחרון, כאן כבר לפי מחיר מימוש של 21.07 דולר. מדובר ב-5.85 מיליון מניות חסומות שיסדרו לאנטוקול הטבה של 17 מיליון דולר. ביחד מדובר ב-70 מיליון דולר.

בפלייטיקה מציינים בתשקיף את התגמול בדמות אופציות ומניות חסומות שניתן החל מסוף ספטמבר 2017. לפי הנכתב, מאז ועד לאמצע 2020 לא ניתנו תגמולים שכאלה. עוד הוזכר כי בפלייטיקה העניקו לעובדים אופציות ומניות חסומות באופן מתמיד, אולם ללא פירוט על התקופה שקדמה ל-2017, והחברה פועלת מ-2010.

פלייטיקה מפתחת משחקי מובייל ופלטפורמת מונטיזציה ומספר המשתמשים החודשיים שלה עומד על 35 מיליון איש. עובדי החברה מפוזרים בין 19 משרדים בעולם, בישראל – בה נמצא המטה בהרצליה, באנגליה, בגרמניה, בארה"ב, קנדה, ברומניה ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Omri aviv 08/06/2021 21:34
    הגב לתגובה זו
    ולכל הצרי עין כל העובדים מרוצים.
  • 4.
    העיקר שהמבכ"ל לוקח יותר מכל ההנהלה והעובדים יחד... (ל"ת)
    דואג לראש 10/01/2021 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי תתבצע ההנפקה? תאריך? (ל"ת)
    סמי 10/01/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אוי לנו 10/01/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
    אוי לנו
  • 1.
    [email protected] 10/01/2021 14:15
    הגב לתגובה זו
    ?
  • צבי נגב 12/01/2021 01:36
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה מחיר הפתיחה של טבע בעוד שבוע. למונייד פתחה 140 אחוז למעלה ביום הראשון.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים