פלייטיקה
צילום: יוטיוב/פלייטיקה

הנפקת פלייטיקה: כמה ירוויחו העובדים מהאופציות שברשותם?

חברת משחקי המובייל תרשום בנאסד"ק את ה-IPO הגדול ביותר של חברה ישראלית כשתנפיק לפי שווי של 9 מיליארד דולר. קרוב ל-4,000 עובדים של החברה מחזיקים ב-8 מיליון אופציות לצד מניות חסומות. כמה ירוויח כל אחד מהם - ואיזה קופון תגזור ההנהלה?
איתי פת-יה | (6)

התשקיף שפרסמה פלייטיקה לקראת הנפקתה בנאסד"ק לפי שווי של 9 מיליארד דולר – שיא ל-IPO ישראלי- מגלה כמה כסף הולכים לקחת איתם הביתה עובדי החברה וההנהלה הודות לאופציות ולמניות החסומות שניתנו להם בעבר. המנכ"ל והמייסד רוברט אנטוקול צפוי לגרוף לכיסו 70 מיליון דולר, כ-31.5 מיליון דולר יתחלקו בין 4 חברי הנהלה, ו-43 מיליון דולר יתחלקו בין 3,700 עובדים.

 

לפי התשקיף, בידי העובדים כיום 8 מיליון אופציות לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר שיכנס "לתוך הכסף" היות וההנפקה תבוצע לפי מחיר של 22-24 דולר למניה. לצד זאת ישנן 90 אלף מניות חסומות אצל העובדים, גם הן לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. החברה כאמור מעסיקה כ-3,700 עובדים, ובחישוב לפי הקצה העליון של הטווח, מדובר ברווח של כ-43 מיליון דולר שיתחלקו ביניהם. כמובן שהחלוקה אינה שווה, אבל ניתן לומר שבממוצע מדובר בהטבה בסך 11 אלף דולר לכל עובד. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשווי לפי התמחור שברוב המקרים, המחיר בפועל עולה משמעותית על המחיר בשלב ה-IPO. משמע הרווח לעובד בממוצע יכול בקלות לעלות (לדוגמה - במחיר של 30 דולר, הרווח לעובד כבר מסתכם ב-23-25 אלף דולר). 

באשר להנהלה – כאן הסיפור מעט מסתבך. לחברי ההנהלה עופר קינברג ושלומי אייזנברג יש 600 אלף מניות חסומות ו-720 אלף אופציות. לפי אותו חישוב, אלה יהיו מרווחים בכ-7 מיליון דולר. למיכאל כהן יש 760 אלף אופציות ו-600 אלף מניות חסומות גם כן, במקרה שלו מדובר בהטבה שנאמדת ב-7.2 מיליון דולר. לקרייג אברהמס 960 אלף אופציות ומיליון מניות חסומות, כאן הסכום כבר עולה לכ-10 מיליון דולר.

בראש הפירמידה, אנטוקול אמנם לא מחזיקה באופציות, אבל בשנה האחרונה ניתנו לו שתי מניות חסומות בשתי פעימות. זו הראשונה נעשתה ביוני 2020, לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. מדובר ב-10 מיליון מניות חסומות, שהרווח מהן מסתכם בכ-53 מיליון דולר. הפעימה השנייה הייתה באוקטובר האחרון, כאן כבר לפי מחיר מימוש של 21.07 דולר. מדובר ב-5.85 מיליון מניות חסומות שיסדרו לאנטוקול הטבה של 17 מיליון דולר. ביחד מדובר ב-70 מיליון דולר.

בפלייטיקה מציינים בתשקיף את התגמול בדמות אופציות ומניות חסומות שניתן החל מסוף ספטמבר 2017. לפי הנכתב, מאז ועד לאמצע 2020 לא ניתנו תגמולים שכאלה. עוד הוזכר כי בפלייטיקה העניקו לעובדים אופציות ומניות חסומות באופן מתמיד, אולם ללא פירוט על התקופה שקדמה ל-2017, והחברה פועלת מ-2010.

פלייטיקה מפתחת משחקי מובייל ופלטפורמת מונטיזציה ומספר המשתמשים החודשיים שלה עומד על 35 מיליון איש. עובדי החברה מפוזרים בין 19 משרדים בעולם, בישראל – בה נמצא המטה בהרצליה, באנגליה, בגרמניה, בארה"ב, קנדה, ברומניה ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Omri aviv 08/06/2021 21:34
    הגב לתגובה זו
    ולכל הצרי עין כל העובדים מרוצים.
  • 4.
    העיקר שהמבכ"ל לוקח יותר מכל ההנהלה והעובדים יחד... (ל"ת)
    דואג לראש 10/01/2021 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי תתבצע ההנפקה? תאריך? (ל"ת)
    סמי 10/01/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אוי לנו 10/01/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
    אוי לנו
  • 1.
    [email protected] 10/01/2021 14:15
    הגב לתגובה זו
    ?
  • צבי נגב 12/01/2021 01:36
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה מחיר הפתיחה של טבע בעוד שבוע. למונייד פתחה 140 אחוז למעלה ביום הראשון.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים


רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.