פלייטיקה
צילום: יוטיוב/פלייטיקה

הנפקת פלייטיקה: כמה ירוויחו העובדים מהאופציות שברשותם?

חברת משחקי המובייל תרשום בנאסד"ק את ה-IPO הגדול ביותר של חברה ישראלית כשתנפיק לפי שווי של 9 מיליארד דולר. קרוב ל-4,000 עובדים של החברה מחזיקים ב-8 מיליון אופציות לצד מניות חסומות. כמה ירוויח כל אחד מהם - ואיזה קופון תגזור ההנהלה?
איתי פת-יה | (6)

התשקיף שפרסמה פלייטיקה לקראת הנפקתה בנאסד"ק לפי שווי של 9 מיליארד דולר – שיא ל-IPO ישראלי- מגלה כמה כסף הולכים לקחת איתם הביתה עובדי החברה וההנהלה הודות לאופציות ולמניות החסומות שניתנו להם בעבר. המנכ"ל והמייסד רוברט אנטוקול צפוי לגרוף לכיסו 70 מיליון דולר, כ-31.5 מיליון דולר יתחלקו בין 4 חברי הנהלה, ו-43 מיליון דולר יתחלקו בין 3,700 עובדים.

 

לפי התשקיף, בידי העובדים כיום 8 מיליון אופציות לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר שיכנס "לתוך הכסף" היות וההנפקה תבוצע לפי מחיר של 22-24 דולר למניה. לצד זאת ישנן 90 אלף מניות חסומות אצל העובדים, גם הן לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. החברה כאמור מעסיקה כ-3,700 עובדים, ובחישוב לפי הקצה העליון של הטווח, מדובר ברווח של כ-43 מיליון דולר שיתחלקו ביניהם. כמובן שהחלוקה אינה שווה, אבל ניתן לומר שבממוצע מדובר בהטבה בסך 11 אלף דולר לכל עובד. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשווי לפי התמחור שברוב המקרים, המחיר בפועל עולה משמעותית על המחיר בשלב ה-IPO. משמע הרווח לעובד בממוצע יכול בקלות לעלות (לדוגמה - במחיר של 30 דולר, הרווח לעובד כבר מסתכם ב-23-25 אלף דולר). 

באשר להנהלה – כאן הסיפור מעט מסתבך. לחברי ההנהלה עופר קינברג ושלומי אייזנברג יש 600 אלף מניות חסומות ו-720 אלף אופציות. לפי אותו חישוב, אלה יהיו מרווחים בכ-7 מיליון דולר. למיכאל כהן יש 760 אלף אופציות ו-600 אלף מניות חסומות גם כן, במקרה שלו מדובר בהטבה שנאמדת ב-7.2 מיליון דולר. לקרייג אברהמס 960 אלף אופציות ומיליון מניות חסומות, כאן הסכום כבר עולה לכ-10 מיליון דולר.

בראש הפירמידה, אנטוקול אמנם לא מחזיקה באופציות, אבל בשנה האחרונה ניתנו לו שתי מניות חסומות בשתי פעימות. זו הראשונה נעשתה ביוני 2020, לפי מחיר מימוש של 18.7 דולר. מדובר ב-10 מיליון מניות חסומות, שהרווח מהן מסתכם בכ-53 מיליון דולר. הפעימה השנייה הייתה באוקטובר האחרון, כאן כבר לפי מחיר מימוש של 21.07 דולר. מדובר ב-5.85 מיליון מניות חסומות שיסדרו לאנטוקול הטבה של 17 מיליון דולר. ביחד מדובר ב-70 מיליון דולר.

בפלייטיקה מציינים בתשקיף את התגמול בדמות אופציות ומניות חסומות שניתן החל מסוף ספטמבר 2017. לפי הנכתב, מאז ועד לאמצע 2020 לא ניתנו תגמולים שכאלה. עוד הוזכר כי בפלייטיקה העניקו לעובדים אופציות ומניות חסומות באופן מתמיד, אולם ללא פירוט על התקופה שקדמה ל-2017, והחברה פועלת מ-2010.

פלייטיקה מפתחת משחקי מובייל ופלטפורמת מונטיזציה ומספר המשתמשים החודשיים שלה עומד על 35 מיליון איש. עובדי החברה מפוזרים בין 19 משרדים בעולם, בישראל – בה נמצא המטה בהרצליה, באנגליה, בגרמניה, בארה"ב, קנדה, ברומניה ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Omri aviv 08/06/2021 21:34
    הגב לתגובה זו
    ולכל הצרי עין כל העובדים מרוצים.
  • 4.
    העיקר שהמבכ"ל לוקח יותר מכל ההנהלה והעובדים יחד... (ל"ת)
    דואג לראש 10/01/2021 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתי תתבצע ההנפקה? תאריך? (ל"ת)
    סמי 10/01/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אוי לנו 10/01/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
    אוי לנו
  • 1.
    [email protected] 10/01/2021 14:15
    הגב לתגובה זו
    ?
  • צבי נגב 12/01/2021 01:36
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה מחיר הפתיחה של טבע בעוד שבוע. למונייד פתחה 140 אחוז למעלה ביום הראשון.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

אגח
צילום: ביזפורטל

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?

אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לידר שוקי הון

התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה. 

כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות. 

"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"


תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון