מספנות ישראל
צילום: יח"צ

מספנות ישראל פתחה את ההנפקה לפי שווי חברה של 1.25 מיליארד שקל

הבוק נפתח היום למשך יומיים והחברה טוענת שתעניק עדיפות בהקצאות למשקיעים שיגישו הצעות ראשונים
ניצן כהן | (2)

לאחר אין סוף ספקולציות פתחה היום מספנות ישראל את ההנפקה לציבור בדרך של הקצאה לא שוויונית ולפי שווי חברה מינימלי של 1.25 מיליארד שקל.

הבוק נפתח היום למשך יומיים והחברה טוענת שתעניק עדיפות בהקצאות למשקיעים שיגישו הצעות ראשונים. בשלב זה החברה מנסה לעודד את המוסדיים להגיש הצעות לרכישת המניות בכך שהיא מגבילה את שווייה המקסימלי ל-1.5 מיליארד שקל.

את ההנפקה מובילות חברות החיתום פועלים אי.בי.אי ודיסקונט חיתום.

מספנות ישראל נמצאת בשליטת אנשי העסקים שלומי פוגל, סמי קצב ויורשי שלמה מלצר. החברה דיווחה לקראת ההנפקה כי מחזור המכירות שלה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-350 מיליון שקל, ה-EBITDA הסתכם בכ-80 מיליון שקל והרווח הנקי בכ-41 מיליון שקל.

כאן המקום לציין כי איש העסקים סמי קצב ושלומי פוגל (שנחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו) נמצאים כיום בפני מספר אקזיטים משמעותיים. מעבר להנפקת מספנות ישראל שהייתה השוט הקבוע של ממשלות נתניהו השונות מול ועדי הנמלים, מתכנן קצב הנפקה של יצרנית כלי הנשק שבבעלותו ככל הנראה בשנה הבאה.

קצב רכש את מפעל מגן שמייצר כלי נשק לפני 15 שנים בהליך הפרטה, במסגרתו קצב שילם בעד החברה למדינה סכום זעום של 2.5 מיליון דולר בעוד לחברה היה אז צבר הזמנות של 3 מיליון דולר שבסופו של דבר לא יצא לפועל, מאז עברה החברה תהליך השבחה בו הושקעו (לטענת גורמים המעורים בפרטים) מאות מיליוני שקלים וכיום החברה מייצאת לכ-50 מדינות בעוד בתהליך ההפרטה מכרה החברה מוצרים לישראל בלבד. החברה מעסיקה כיום כ-500 עובדים בעוד כשנרכשה העסיקה עשרות בודדות של עובדים.

כעת מנסה קצב להביא את החברה לבורסה לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל וזאת, נזכיר שוב, לאחר שרכש אותה מהמדינה ב-2.5 מיליון דולר והעביר אותה (לטענת הגורמים) תהליך הבראה והשבחה.

מובן שהחברה שבבעלות פרטית עברה תהליכים שונים שהביאו להשבחתה אך קשה להסביר קפיצה כזו בשווי תוך עשור בלבד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה מוזרה. בקושי עוסקת בכותרת אלא בזריעת ספק לא מבוסס (ל"ת)
    בזבזתם לי 2 דקות מהח 01/09/2020 00:04
    הגב לתגובה זו
  • חח.... גם לי אבל דקה קראתי מהר (ל"ת)
    שקל 01/09/2020 11:17
    הגב לתגובה זו
חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?

הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה

ליאור דנקנר |

היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :

נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע  טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.


הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה

בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".    

מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.

וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.

  

ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי

פריים טוענת שהייתה לה בלעדיות לרכישת מניות השליטה ושכבר לפני כעשרה ימים הסכימה להתקדם לעסקה, עכשיו היא מאותתת שתלך לבית המשפט ותנסה למנוע את המכירה לנופר של עופר ינאי

ליאור דנקנר |

פריים אנרג'י פריים אנרג'י 0.94%   נכנסת לתמונה אחרי ההודעה על רכישת השליטה באלומיי, ומציבה סימן שאלה סביב ההמשך. בחברה טוענים שהיה לה הסכם בלעדיות בקשר לאלומיי אלומיי -4.13%  , ובסביבתה אומרים שהיא כבר הסכימה להתקדם לרכישת החברה עוד לפני שהעסקה עם נופר אנרגיה נופר אנרג'י 0%  נסגרה, ולדבריהם הם כבר היו בדרך לעסקה משלהם. לטענת פריים, מדובר בזכויות שהיא מתכוונת למצות גם אם זה יגיע למסלול משפטי.


חלון הבלעדיות במוקד והאם היו מגעים במקביל

לטענת פריים, הסכם הבלעדיות נועד לייצר תקופה שבה המו"מ מתנהל רק איתה. בחברה אומרים כי בתוך אותה תקופה הם הביעו נכונות להתקדם לרכישת מניות השליטה, וכעת הם בוחנים האם ההתנהלות סביב העסקה חרגה מגבולות הבלעדיות ומהווה עילה לצעדים משפטיים. בפריים גם רומזים שהבעיה לא הייתה רק בתוכן, אלא בדרך שבה הדברים התנהלו.

גורם בהנהלת פריים אנרג'י מספר לביזפורטל כי "הגענו להבנות מולם ונחתם הסכם בלעדיות שכלל את מרבית התנאים המסחריים של העסקה, כולל מתווה העסקה ועקרונות התמחור, בכפוף להשלמת בדיקת נאותות. עוד לפני תום תקופת הבלעדיות הודענו שאנחנו מבקשים להשלים את ההסכם לפי התנאים שסוכמו". 

הגורם בחברה הוסיף כי "בפועל נתקלנו בבקשות לדחייה ומשיכת זמן, ובמקביל עלה אצלנו חשד שמתנהלים מגעים גם עם גורמים נוספים. מבחינתנו, אם זה אכן המצב, זו התנהלות שלא מתיישבת עם בלעדיות בתום לב, כי הסכם כזה לא נסגר בארבעה ימים. אנחנו מעדיפים לפתור את זה בדרך עסקית, אבל נשמור על כל הזכויות המשפטיות שלנו ונפעל בהתאם".

בשוק ההון מצפים שעסקאות שליטה יתנהלו בצורה מסודרת ושקופה מול הצד שמחזיק בבלעדיות. אם הטענות של פריים יתבררו כנכונות, זו כבר לא רק שאלה משפטית אלא גם שאלה של סטנדרט ניהול, ומה זה אומר על הדרך שבה מתקבלות החלטות סביב החברה.