עדיקה: ההכנסות צמחו ב-50%, אך הקורונה הרסה את החגיגה
חברת האופנה עדיקה סטייל מדווחת על צמיחה של כ-50% בהכנסות הרבעון הרביעי לצד צניחה של 89% ברווח הנקי. על רקע התפשטות נגיף הקורנה, צופה החברה פגיעה מהותית בהכנסותיה בשל סגירת חנויותיה, לצד גידול בפעילות המסחר המקוון. מתחילת השנה נחתך מחיר המניה בכמחצית, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-51 מיליון שקל.
הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2019 גדלו בכ-50.3% והסתכמו בכ-50.8 מיליון שקל לעומת כ-33.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס בעיקר לצמיחה בפעילות השוטפת של החברה. ההכנסות מפעילות Adika ברבעון קפצו בכ-63% והסתכמו בכ-45.6 מיליון ש"קל לעומת כ-28 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-0.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי, צנחו בכ-89%, לעומת כ-1.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שיפור ברווח הגולמי לצד צניחה בתפעולי
הרווח הגולמי מפעילות Adika הסתכם ברבעון בכ-26.4 מיליון שקל (58% מהמכירות), עלייה של כ-59%, לעומת כ-16.6 מיליון שקל (59.2% מהמכירות), ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-2.4 מיליון שקל, ירידה של כ-35%, לעומת כ-3.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות הסתכמו ברבעון בכ-25.1 מיליון שקל (כ-55.1% מהמכירות), לעומת כ-13.6 מיליון שקל (כ-48.5% מסך ההכנסות), ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מפתיחת חנויות חדשות במהלך השנה ומפעילויות פיתוח עסקי, בין היתר הוצאות בגין פיתוח פעילות האתר הבינלאומי אשר הסתכמו ברבעון בכ-14.8 מיליון שקל.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות התפשטות נגיף הקורונה
לדברי החברה, להתפשטות נגיף הקורונה, צפויות להיות להשלכות המהותיות לרעה על היקפי המכירות של החברה, בשל סגירת החנויות. אי לכך, הנהלת החברה נקטה ובצעדים על מנת להקטין במידת האפשר את השפעות המשבר. החברה פועלת במתכונת מצומצמת כאשר מרבית עובדי החברה הוצאו לחופשה ללא תשלום, למעט חריגים אשר שכרם צומצם באופן משמעותי.
מנגד, בחברה מדווחים על גידול משמעותי בהיקף פעילות המסחר הקמעונאי המקוון בישראל של החברה אשר צמחה ממועד סגירת החנויות בכ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה בפעילות הבינלאומית לבדה הסתכמו מתחילת השנה ועד עתה בכ- 14.5 מיליון שק מהם כ-3.5 מיליון שקל מאז ה-16 במרץ 2020.
- 2.אופנה פאסה. קרן הצבי (ל"ת)אנונימי 12/04/2020 23:57הגב לתגובה זו
- 1.פוקס מזמן עקפה את המכירות של עדיקה (ל"ת)אלין 12/04/2020 10:44הגב לתגובה זו
- לרון 13/04/2020 09:34הגב לתגובה זולהריץ את פוקס, היא גם בצרות אחר עליות
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
