צלעות טלה גריל בשר
צילום: Istock

כיל נכנסת לתחליפי הבשר - תשקיע 20 מיליון דולר בתחליפים צמחיים

החברה מרחיבה את נוכחותה בשוק הנאמד בלמעלה מ-4 מיליארד דולר, בהשקעה בטכנולוגיית Rovitaris לייצור מזון על בסיס צמחי. ההשקעה תטמיע את השימוש בפוספטים בצורה אנכית לאורך החברה
ארז ליבנה | (3)

נותנים ביס בשוק הבשר הצמחי: כיל הודיעה היום על השקעה של 20 מיליון דולר להרחבת כושר הייצור ויכולות המו"פ של ROVITARIS, טכנולוגיית החלבון החלופי שלה לשוק תחליפי הבשר.

 

לטענת החברה, ROVITARIS היא טכנולוגיה שפותחה על ידה, התומכת בייצור מזון על בסיס צמחי, נקי מאלרגנים. המוצר מאופיין בעמידות וניתן להתאימו לכל יישום של תחליפי בשר, עוף או דגים כדי לשפר באופן משמעותי את הטעם והמרקם.

 

בחברה מציינים כי אחד היתרונות המרכזיים של טכנולוגיית ROVITARIS הוא השימוש הגמיש שלה בשילוב עם מגוון רחב של מקורות חלבון צמחי. השקות והרחבות קווים שהחברה עומדת לבצע בעתיד הקרוב כוללות תערובות במרקם פירורי, אשר ירחיבו את תיק המוצרים של החברה בתחום החלבונים מבוססי הקטניות (אפונה ופול).

 

ההכנסות השנתיות של כיל משוק המזון נאמדות ב-600 מיליון דולר. להערכתם, העמדה המובילה של כיל בשוק רכיבי המזון הפונקציונאליים ממנפת את הרשת הגלובלית של מתקני הייצור והמו"פ של החברה, וכן את האינטגרציה האנכית לפוספט.

 

בחברה מציינים כי על פי נתוני מחקרים שונים של ענף המזון העולמי, שוק תחליפי הבשר העולמי הסתכם ביותר מ-4 מיליארד דולר בשנת 2018 וצפוי לצמוח בשיעור שנתי ממוצע (CAGR) של יותר מ-7%.

לאחר חתימה על הסכמי אספקה חדשים עם שותפים ולקוחות במספר שוקי מפתח גלובליים לרבות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה, כיל צפויה להשקיע כ-20 מיליון דולר בהרחבת יכולותיה בשוק זה המתאפיין בצמיחה מהירה.

 

עופר ליפשיץ, נשיא חטיבת פתרונות הפוספט של כיל: "יכולות התאמה ותגובה מהירה הן המפתח שלנו לשירות הלקוחות של כיל. כטכנולוגיה מובילה בשוק, ROVITARIS מאפשרת ליצרנים לענות על צרכי הלקוחות תוך הרחבת פיתוח המוצרים שלהם ליישומים מלהיבים חדשים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שוק תחליפי הבשר מעורר עניין רב לאחרונה, כאשר אחת החברות המובילות בתחום הינה ביונד מיט (סימול: BYND), אשר דיווחה ברבעון השני של 2019 על הכנסות של 67.7 מיליון דולר, זינוק של כ-287% ביחס לרבעון המקביל (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גם הודיעה לא מזמן על כניסה לתחום (ל"ת)
    אופקטרא 15/10/2019 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טיפשי 15/10/2019 13:32
    הגב לתגובה זו
    במקום תחליפי בשר עדיף היה להם לעשות מפעל דג מלוח רק זורקים לים דגים הם מתים ומשתמרים וישר לקופסאות פח. אבל הם מוכרחים להתחכם... תכף יעשו גם תחליף עשב לפרות והמדינה אורבת לתמלוגים מכל דבר. רק סתומים משקיעים בכיל
  • 1.
    תכף המדינה תתבע תמלוגים . (ל"ת)
    אוי ואבוי 15/10/2019 13:08
    הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

סוגת יקרה? עסקת פילטונה מוכיחה שגם ההנהלה חושבת כך

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 40, אבל כשגיא פרופר יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא מסרב לשלם יותר ממכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או תמרור אזהרה למחיר של המניה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 0%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "אנחנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון במציאות.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה" בשוק הפרטי. סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר על אזור ה-8 עד 10, תלוי בעלויות המימון והמס. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

ההנהלה של סוגת אומרת למשקיעים "הכסף שלכם שווה אצלנו פי 40 מהרווח", אבל כשהיא יוצאת לשוק עם הכסף הזה, היא מוצאת נכסים ששווים רק פי 10 מהרווח. הפער הזה, הארביטראז' של המכפילים האלה הוא מצד אחד המנוע של פורטיסימו - לקנות בזול פעילות ולבלוע אותה בחברה שמתומחרת ביוקר אבל מצד שני הוא גם חושף עד כמה מניית סוגת נסחרת בפרמיה חריגה.

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי, שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) משקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה.

פילטונה היא חברה פרטית הפועלת בייצור, אריזה, שיווק ומכירה של שימורי טונה, כולל סלטים וממרחים, לשוק הקמעונאי והמוסדי. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-117.8 מיליון שקל, וה-EBITDA עמד על כ-14 מיליון שקל. בסוף אותה שנה עמד החוב הפיננסי נטו המתואם של פילטונה על כ-32-36 מיליון שקל, בניתוח מהיר סוגת רוכשת את פילטונה במכפיל נמוך יחסית. הרכישה של פילטונה היא אמנם "נכונה אסטרטגית" היא מוסיפה סדר גודל של 12% להכנסות ומשפרת את שולי הרווח (פילטונה היא יותר רווחית תפעולית מסוגת)  אבל היא בעיקר מדגישה את חוסר ההיגיון בתמחור בשוק. אם חברה מצוינת כמו פילטונה, עם מפעל, מותג ונתח שוק, שווה רק מכפיל חד-ספרתי, למה שסוגת תהיה שווה מכפיל 40? נכון שיש פערים בין השוק הציבורי לפרטי - אבל עד כדי כך?