מי מהמוסדיים לא קנה בהנפקה של אלטשולר שחם, ולמה?
הנפקת המניות של אלטשולר שחם גמל בהצעת מכר היתה הצלחה גדולה. בעלי השליטה - אלטשולר שחם בית השקעות, יאיר לווינשטיין ופרפקט, מכרו מניות בהיקף של 283 מיליון שקל לפי שווי של 1.13 מיליארד שקל - 25% מעל שווי המינימום.
בשלב המוסדי, השלב הראשון של ההנפקה, הגופים המוסדיים הזמינו בכמעט מיליארד שקל, הרבה מעל ההיצע. לכאורה זה לא מפתיע - חברת הגמל וההשתלמות של אלטשולר שחם שמנוהלת על ידי יאיר לווינשטיין, שמגיע לו קרדיט גדול על היכולת להביא אותה כמעט מאפס למה שהיא כיום, מנהלת כ-91 מיליארד שקל, והרווח שלה צפוי להסתכם השנה בכ-100 מיליון שקל.
המוסדיים שהזמינו בהנפקה, התבססו בין היתר על התחזית העתידית (רווח של 130 מיליון שקל בשנה הבאה) אשר ממנה נגזר מכפיל רווח יחסית סביר (כ-11.5). אבל, בשוק יש חברות במכפילים נמוכים יותר.
אז למה המוסדיים קנו? אולי בגלל שהמוסדיים פשוט מאמינים שמדובר בהשקעה טובה. ואולי (דגש על אולי) לחלק מהגופים היה אינטרס בהצלחת ההנפקה והם ערבבו בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי. כך למשל, פסגות עצמה רוצה לגייס בבורסה, אך לא הצליחה בעבר לקבל את תג המחיר שביקשה. ההצלחה בהנפקה של אלטשולר שחם, עשויה להחזיר אותה לניסיונות ההנפקה בנקודת פתיחה טובה יותר. אבל, מספיק עם הספקולציות, וחזרה לעובדות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדות הן שפסגות, הראל והפניקס הזמינו בהיקף גדול - פסגות ב-42 מיליון שקל; הראל ב-45 מיליון שקל והפניקס ב-48 מיליון שקל. כמו כן, הזמינו קרנות הגידור - ספרה ונוקד מניות בהיקפים גבוהים של 35 ו-24 מיליון שקל בהתאמה.
מנגד, העובדות הן שילין לפידות, אנליסט ומור השקעות לא קנו בהנפקה. מדובר בבתי השקעות שמדורגים גבוה יותר בדירוגי התשואות לזמן ארוך (מור פחות פעילה בניהול לטווח ארוך, אך קרנות הנאמנות שלה מדורגות גבוה), הם אמנם הגישו הזמנות, אך במחיר נמוך יחסית ולא קיבלו מניות.
לקריאה נוספת של טור דעה: אלטשולר מוכר לציבור סחורה שהוא לא היה קונה.
- 5.רמי 17/07/2019 17:31הגב לתגובה זוערן, סוף סוף מישהו שלא פוחדלאמר את האמת על השמור לי ואשמור לך של בתי ההשקעות
- 4.איתן 17/07/2019 13:43הגב לתגובה זולתשומת לב הלקוחות הלא מתחלפים של מוסדיים ציניים וכושלים
- 3.אחד שמכיר 17/07/2019 13:07הגב לתגובה זוכולם רצו לקנות, אך ״התקמצנו״ ולא קיבלו...
- 2.לרון 17/07/2019 12:04הגב לתגובה זולאורך 40 שנותי בבורסה תמיד היו פראיירים,הפעם התופעה אמנם נרחבת אך פחות,כנראה בגלל השערים הגבוהים עולמית.
- 1.כל הכבוד לביזפורטל; המלך הוא עירום, הנפקה במחיר מופקע, (ל"ת)עידו 17/07/2019 12:02הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן. קרדיט: חן גליליאנרג'יאן מדווחת על חזרה לתפוקה מלאה, אך גם על ירידה בהכנסות וברווחיות
החברה מדווחת על תשעת החודשים הראשונים, ומציגה רבעון עם ירידה בהכנסות וברווחים; למרות השחיקה בתוצאות, החברה נהנתה מפיצוי ביטוחי, המשיכה לפתח את פרויקט קטלן והציגה שיפור בביצועי הגידור
חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 1.65% , המתפעלת את מאגר כריש, פרסמה את תוצאותיה עבור תשעת החודשים של 2025, ועל פיהם ברבעון השלישי החברה רושמת ירידה בהיקפי המכירות ובהכנסות לצד שחיקה ברווחיות התפעולית והנקייה. בעוד הרבעון השני נשען בחלקו על התאוששות מהשבתת כריש באמצע יוני, נתוני הרבעון השלישי מעידים על חזרה לפעילות סדירה, לצד שחיקה חלקית ברווחיות.
הכנסות החברה ברבעון השלישי הושפעו מהמשך ירידה בנפחי מכירות הנוזלים ומהתחזקות המגמה שהחלה כבר במחצית הראשונה של השנה: מכירות הגז
נותרו אמנם גבוהות יחסית, אך נמוכות מעט מהשנה שעברה, והיקף ההפקה של הידר-וקרבונים נוזליים המשיך להצטמצם. מגמות אלו ניכרו גם ברמה המצטברת, שכן הכנסות שלושת הרבעונים הראשונים ירדו לכ־845 מיליון דולר, לעומת כ־975 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתוך כך, הרבעון
השלישי עצמו הוסיף נדבך נוסף של שחיקה, אך ללא מהלומה דרמטית — תוצאה של חזרת ההפקה המלאה לאחר עצירת אמצע יוני.
על פי הדוחות, הרווח הנקי ברבעון השלישי עמד על כ-106 מיליון דולר, לעומת 110 מיליון דולר ברבעון השני, ירידה של כ-3.8% בלבד. העובדה שהחברה
הצליחה לשמור על רווח נקי כמעט זהה למרות ירידה מצטברת בהכנסות ותנודתיות במחירי הנפט והגז, מצביעה על רבעון יציב תפעולית והמשך בקרה על מבנה העלויות.
החזרה לתפוקה מלאה יצרה בסיס יציב לרבעון, אך תוצאותיו הפיננסיות עדיין הושפעו מירידה מתמשכת בהפקת ובמכירות
נוזלים, לצד תנודתיות במחירי המכירה בשוקי האנרגיה. אף שמכירות הגז נותרו גבוהות, הן לא עלו לקצבים שהיו נדרשים כדי להחזיר את ההכנסות לרמות שקדמו להשבתה. ירידה זו בהיקף המכירות הנוזליות, שהחלה כבר בתחילת השנה, ממשיכה להיות הגורם המרכזי לשחיקה במחזור וברווחיות.
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות המכירה ברבעון השלישי הסתכמו ב-176.5 מיליון דולר, לאחר חישוב ישיר מהנתונים המצטברים (433.3 מיליון דולר ב־9 החודשים הראשונים, לעומת 256.7 מיליון דולר במחצית הראשונה). מדובר בהוצאות המתיישבות עם חזרת ההפקה לקצב מלא, הכוללות תמלוגים, עלויות תפעול,
תחזוקה ביטוחית ועלויות אנרגיה. עלייה זו בהוצאות, בצירוף הירידה בנפחי המכירה של נוזלים, היא שהובילה לשחיקה המשמעותית בשורה התפעולית.
בנוסף, ברבעון השלישי הסתיימה ההכרה בחלק מההכנסות החד-פעמיות שנרשמו במחצית הראשונה, ובראשן פיצוי ביטוחי של 9.5 מיליון
דולר.
