גלעד אלטשולר
צילום: ביזפורטל

מי מהמוסדיים לא קנה בהנפקה של אלטשולר שחם, ולמה?

ילין לפידות, אנליסט ומור לא קנו בהנפקה של אלטשולר שחם; פסגות, הראל והפניקס קנו בהיקפים גדולים - איזו קבוצה מבין השתיים טובה יותר בניהול השקעות?
ערן סוקול | (5)

הנפקת המניות של אלטשולר שחם גמל בהצעת מכר היתה הצלחה גדולה. בעלי השליטה - אלטשולר שחם בית השקעות, יאיר לווינשטיין ופרפקט, מכרו מניות בהיקף של 283 מיליון שקל לפי שווי של 1.13 מיליארד שקל - 25% מעל שווי המינימום.

בשלב המוסדי, השלב הראשון של ההנפקה, הגופים המוסדיים הזמינו בכמעט מיליארד שקל, הרבה מעל ההיצע. לכאורה זה לא מפתיע - חברת הגמל וההשתלמות של אלטשולר שחם שמנוהלת על ידי יאיר לווינשטיין, שמגיע לו קרדיט גדול על היכולת להביא אותה כמעט מאפס למה שהיא כיום, מנהלת כ-91 מיליארד שקל, והרווח שלה צפוי להסתכם השנה בכ-100 מיליון שקל. 

המוסדיים שהזמינו בהנפקה, התבססו בין היתר על התחזית העתידית (רווח של 130 מיליון שקל בשנה הבאה) אשר ממנה נגזר מכפיל רווח יחסית סביר (כ-11.5). אבל, בשוק יש חברות במכפילים נמוכים יותר.

אז למה המוסדיים קנו? אולי בגלל שהמוסדיים פשוט מאמינים שמדובר בהשקעה טובה. ואולי (דגש על אולי) לחלק מהגופים היה אינטרס בהצלחת ההנפקה והם ערבבו בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי. כך למשל, פסגות עצמה רוצה לגייס בבורסה, אך לא הצליחה בעבר לקבל את תג המחיר שביקשה. ההצלחה בהנפקה של אלטשולר שחם, עשויה להחזיר אותה לניסיונות ההנפקה בנקודת פתיחה טובה יותר. אבל, מספיק עם הספקולציות, וחזרה לעובדות.

העובדות הן שפסגות, הראל והפניקס הזמינו בהיקף גדול - פסגות ב-42 מיליון שקל; הראל ב-45 מיליון שקל והפניקס ב-48 מיליון שקל. כמו כן, הזמינו קרנות הגידור - ספרה ונוקד מניות בהיקפים גבוהים של 35 ו-24 מיליון שקל בהתאמה.

מנגד, העובדות הן שילין לפידות, אנליסט ומור השקעות לא קנו בהנפקה. מדובר בבתי השקעות שמדורגים גבוה יותר בדירוגי התשואות לזמן ארוך (מור פחות פעילה בניהול לטווח ארוך, אך קרנות הנאמנות שלה מדורגות גבוה), הם אמנם הגישו הזמנות, אך במחיר נמוך יחסית ולא קיבלו מניות.

לקריאה נוספת של טור דעה: אלטשולר מוכר לציבור סחורה שהוא לא היה קונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רמי 17/07/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    ערן, סוף סוף מישהו שלא פוחדלאמר את האמת על השמור לי ואשמור לך של בתי ההשקעות
  • 4.
    איתן 17/07/2019 13:43
    הגב לתגובה זו
    לתשומת לב הלקוחות הלא מתחלפים של מוסדיים ציניים וכושלים
  • 3.
    אחד שמכיר 17/07/2019 13:07
    הגב לתגובה זו
    כולם רצו לקנות, אך ״התקמצנו״ ולא קיבלו...
  • 2.
    לרון 17/07/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    לאורך 40 שנותי בבורסה תמיד היו פראיירים,הפעם התופעה אמנם נרחבת אך פחות,כנראה בגלל השערים הגבוהים עולמית.
  • 1.
    כל הכבוד לביזפורטל; המלך הוא עירום, הנפקה במחיר מופקע, (ל"ת)
    עידו 17/07/2019 12:02
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: