גלעד אלטשולר
צילום: ביזפורטל

מי מהמוסדיים לא קנה בהנפקה של אלטשולר שחם, ולמה?

ילין לפידות, אנליסט ומור לא קנו בהנפקה של אלטשולר שחם; פסגות, הראל והפניקס קנו בהיקפים גדולים - איזו קבוצה מבין השתיים טובה יותר בניהול השקעות?
ערן סוקול | (5)

הנפקת המניות של אלטשולר שחם גמל בהצעת מכר היתה הצלחה גדולה. בעלי השליטה - אלטשולר שחם בית השקעות, יאיר לווינשטיין ופרפקט, מכרו מניות בהיקף של 283 מיליון שקל לפי שווי של 1.13 מיליארד שקל - 25% מעל שווי המינימום.

בשלב המוסדי, השלב הראשון של ההנפקה, הגופים המוסדיים הזמינו בכמעט מיליארד שקל, הרבה מעל ההיצע. לכאורה זה לא מפתיע - חברת הגמל וההשתלמות של אלטשולר שחם שמנוהלת על ידי יאיר לווינשטיין, שמגיע לו קרדיט גדול על היכולת להביא אותה כמעט מאפס למה שהיא כיום, מנהלת כ-91 מיליארד שקל, והרווח שלה צפוי להסתכם השנה בכ-100 מיליון שקל. 

המוסדיים שהזמינו בהנפקה, התבססו בין היתר על התחזית העתידית (רווח של 130 מיליון שקל בשנה הבאה) אשר ממנה נגזר מכפיל רווח יחסית סביר (כ-11.5). אבל, בשוק יש חברות במכפילים נמוכים יותר.

אז למה המוסדיים קנו? אולי בגלל שהמוסדיים פשוט מאמינים שמדובר בהשקעה טובה. ואולי (דגש על אולי) לחלק מהגופים היה אינטרס בהצלחת ההנפקה והם ערבבו בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי. כך למשל, פסגות עצמה רוצה לגייס בבורסה, אך לא הצליחה בעבר לקבל את תג המחיר שביקשה. ההצלחה בהנפקה של אלטשולר שחם, עשויה להחזיר אותה לניסיונות ההנפקה בנקודת פתיחה טובה יותר. אבל, מספיק עם הספקולציות, וחזרה לעובדות.

העובדות הן שפסגות, הראל והפניקס הזמינו בהיקף גדול - פסגות ב-42 מיליון שקל; הראל ב-45 מיליון שקל והפניקס ב-48 מיליון שקל. כמו כן, הזמינו קרנות הגידור - ספרה ונוקד מניות בהיקפים גבוהים של 35 ו-24 מיליון שקל בהתאמה.

מנגד, העובדות הן שילין לפידות, אנליסט ומור השקעות לא קנו בהנפקה. מדובר בבתי השקעות שמדורגים גבוה יותר בדירוגי התשואות לזמן ארוך (מור פחות פעילה בניהול לטווח ארוך, אך קרנות הנאמנות שלה מדורגות גבוה), הם אמנם הגישו הזמנות, אך במחיר נמוך יחסית ולא קיבלו מניות.

לקריאה נוספת של טור דעה: אלטשולר מוכר לציבור סחורה שהוא לא היה קונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רמי 17/07/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    ערן, סוף סוף מישהו שלא פוחדלאמר את האמת על השמור לי ואשמור לך של בתי ההשקעות
  • 4.
    איתן 17/07/2019 13:43
    הגב לתגובה זו
    לתשומת לב הלקוחות הלא מתחלפים של מוסדיים ציניים וכושלים
  • 3.
    אחד שמכיר 17/07/2019 13:07
    הגב לתגובה זו
    כולם רצו לקנות, אך ״התקמצנו״ ולא קיבלו...
  • 2.
    לרון 17/07/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    לאורך 40 שנותי בבורסה תמיד היו פראיירים,הפעם התופעה אמנם נרחבת אך פחות,כנראה בגלל השערים הגבוהים עולמית.
  • 1.
    כל הכבוד לביזפורטל; המלך הוא עירום, הנפקה במחיר מופקע, (ל"ת)
    עידו 17/07/2019 12:02
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


המניות הדואליות חוזרות עם עלייה קטנה - 0.1% אחרי שוול סטריט ננעלה אמש בירידות - נעילה שלילית בוול-סטריט; מארוול נפלה ב-7%, פרמאונט זינקה ב-9%. מניית נייס -4.56%  תעלה ב-1.7%, טבע -2.16%  ב-0.7%.. הנה הרשימה של הגדולות (הקליקו לקבל את כל הרשימה): 




החוזים על המדדים העיקריים בוול סטריט סביב האפס. אסיה בירידות בהמשך למגמה בוול סטריט. לכאורה אמורה להיות פתיחה מגומגמת בשוק המקומי, אבל הסנטימנט החיובי כאן חזק. 


אחרי פתיחה חלשה לדצמבר, המומנטום חזר לשוק המקומי כשגם מעבר לים יש שיפור בסנטימנט. זה זמן טוב גם לבדוק מי שלושת המניות שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר מתחילת החודש ומה הסיבות לזה: