מי מהמוסדיים לא קנה בהנפקה של אלטשולר שחם, ולמה?
הנפקת המניות של אלטשולר שחם גמל בהצעת מכר היתה הצלחה גדולה. בעלי השליטה - אלטשולר שחם בית השקעות, יאיר לווינשטיין ופרפקט, מכרו מניות בהיקף של 283 מיליון שקל לפי שווי של 1.13 מיליארד שקל - 25% מעל שווי המינימום.
בשלב המוסדי, השלב הראשון של ההנפקה, הגופים המוסדיים הזמינו בכמעט מיליארד שקל, הרבה מעל ההיצע. לכאורה זה לא מפתיע - חברת הגמל וההשתלמות של אלטשולר שחם שמנוהלת על ידי יאיר לווינשטיין, שמגיע לו קרדיט גדול על היכולת להביא אותה כמעט מאפס למה שהיא כיום, מנהלת כ-91 מיליארד שקל, והרווח שלה צפוי להסתכם השנה בכ-100 מיליון שקל.
המוסדיים שהזמינו בהנפקה, התבססו בין היתר על התחזית העתידית (רווח של 130 מיליון שקל בשנה הבאה) אשר ממנה נגזר מכפיל רווח יחסית סביר (כ-11.5). אבל, בשוק יש חברות במכפילים נמוכים יותר.
אז למה המוסדיים קנו? אולי בגלל שהמוסדיים פשוט מאמינים שמדובר בהשקעה טובה. ואולי (דגש על אולי) לחלק מהגופים היה אינטרס בהצלחת ההנפקה והם ערבבו בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי. כך למשל, פסגות עצמה רוצה לגייס בבורסה, אך לא הצליחה בעבר לקבל את תג המחיר שביקשה. ההצלחה בהנפקה של אלטשולר שחם, עשויה להחזיר אותה לניסיונות ההנפקה בנקודת פתיחה טובה יותר. אבל, מספיק עם הספקולציות, וחזרה לעובדות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדות הן שפסגות, הראל והפניקס הזמינו בהיקף גדול - פסגות ב-42 מיליון שקל; הראל ב-45 מיליון שקל והפניקס ב-48 מיליון שקל. כמו כן, הזמינו קרנות הגידור - ספרה ונוקד מניות בהיקפים גבוהים של 35 ו-24 מיליון שקל בהתאמה.
מנגד, העובדות הן שילין לפידות, אנליסט ומור השקעות לא קנו בהנפקה. מדובר בבתי השקעות שמדורגים גבוה יותר בדירוגי התשואות לזמן ארוך (מור פחות פעילה בניהול לטווח ארוך, אך קרנות הנאמנות שלה מדורגות גבוה), הם אמנם הגישו הזמנות, אך במחיר נמוך יחסית ולא קיבלו מניות.
לקריאה נוספת של טור דעה: אלטשולר מוכר לציבור סחורה שהוא לא היה קונה.
- 5.רמי 17/07/2019 17:31הגב לתגובה זוערן, סוף סוף מישהו שלא פוחדלאמר את האמת על השמור לי ואשמור לך של בתי ההשקעות
- 4.איתן 17/07/2019 13:43הגב לתגובה זולתשומת לב הלקוחות הלא מתחלפים של מוסדיים ציניים וכושלים
- 3.אחד שמכיר 17/07/2019 13:07הגב לתגובה זוכולם רצו לקנות, אך ״התקמצנו״ ולא קיבלו...
- 2.לרון 17/07/2019 12:04הגב לתגובה זולאורך 40 שנותי בבורסה תמיד היו פראיירים,הפעם התופעה אמנם נרחבת אך פחות,כנראה בגלל השערים הגבוהים עולמית.
- 1.כל הכבוד לביזפורטל; המלך הוא עירום, הנפקה במחיר מופקע, (ל"ת)עידו 17/07/2019 12:02הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
הכשרת הישוב ומנורה בהסכם נוסף בהיקף 250 מיליון שקל והרחבת העסקה הקודמת
מנורה תשקיע עד 200 מיליון שקל בפרויקטי מגורים של הקבוצה; שישה פרויקטים, 1,336 יחידות דיור, והוספת שלב נוסף בעסקת קרית ים
הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרת הישוב -3.44% מודיעה על מהלך אסטרטגי משמעותי נוסף עם מנורה מבטחים מנורה מב החז -1.7% : הסכם שיתוף פעולה חדש (“עסקת מנורה 2”), לצד הרחבה של העסקה הקיימת
(“עסקת מנורה 1”). היקף ההשקעה המצטבר במסגרת עסקת מנורה 2 עשוי להגיע עד 250 מיליון שקל, כאשר מנורה מבטחים פנסיה וגמל תשקיע עד 200 מיליון שקל, והכשרת הישוב, באמצעות חברת-הבת "הישוב החדש", תשקיע עד 50 מיליון שקל.
ההסכם קובע כי תוקם חברה משותפת בבעלות של 80% ל"הישוב החדש" ו-20% למנורה גמל, שתשמש כשותף מוגבל בשותפויות הייעודיות שאליהן יועברו זכויות והתחייבויות הפרויקטים. במסגרת ההסכם יושקעו שישה פרויקטי מגורים הכוללים יחד 1,336 יחידות דיור:
פרויקט הדרור ביבנה עם 244 יחידות דיור שבבעלות מלאה של הקבוצה; פרויקט גבריאלוב 144 ברחובות הכולל 156 יחידות דיור והחזקת 50%; פרויקט הרצל–ביאליק בראשון לציון עם 221 יחידות דיור והחזקת 55%; פרויקט ההסתדרות בחולון הכולל 408 יחידות דיור בבעלות מלאה; פרויקט בורוכוב בירושלים עם 190 יחידות דיור והחזקת 50%; ופרויקט עמק רפאים בירושלים עם 117 יחידות דיור והחזקת 50%.
מבנה ההשקעה שנקבע קובע כי מנורה גמל תעמיד עד 80% מההשקעות הנדרשות, בעוד שהכשרת הישוב תעמיד את יתרת 20%, כאשר בכל פרויקט תיעשה השקעה פרטנית בהתאם לצרכיו. כמו כן נקבע מפל תשלומים לחלוקת עודפים ורווחים, המשקף בשלב
זה חלוקה משוערת של כ-60% להכשרת הישוב וכ-40% למנורה, אך הדגש הוא כי בפועל שיעורים אלו עשויים להשתנות בהתאם לביצועי הפרויקטים.
- הכשרת הישוב מגייסת כ-100 מיליון שקל מהמוסדיים
- עופר נמרודי: "ה-NOI של הכשרת הישוב בישראל יגדל ב-50% ליותר מ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד עסקת מנורה 2, נחתמה גם תוספת להסכם הקיים עם מנורה (“עסקת מנורה 1”), במסגרתה מצטרף שלב ב' של פרויקט קרית ים – 210
יח"ד נוספות – אל שלב א' הקיים (268 יח"ד). ההרחבה נעשית ללא שינוי בתנאי העסקה המקוריים, כפי שתוארו בדוח התקופתי של 2024.
החברה מבהירה כי עסקת מנורה 1 ועסקת מנורה 2 הן נפרדות ובלתי תלויות, וכל אחת מהן תהליך עצמאי מבחינת השקעות, הליכים ותנאים מתלים.
