מי מהמוסדיים לא קנה בהנפקה של אלטשולר שחם, ולמה?
הנפקת המניות של אלטשולר שחם גמל בהצעת מכר היתה הצלחה גדולה. בעלי השליטה - אלטשולר שחם בית השקעות, יאיר לווינשטיין ופרפקט, מכרו מניות בהיקף של 283 מיליון שקל לפי שווי של 1.13 מיליארד שקל - 25% מעל שווי המינימום.
בשלב המוסדי, השלב הראשון של ההנפקה, הגופים המוסדיים הזמינו בכמעט מיליארד שקל, הרבה מעל ההיצע. לכאורה זה לא מפתיע - חברת הגמל וההשתלמות של אלטשולר שחם שמנוהלת על ידי יאיר לווינשטיין, שמגיע לו קרדיט גדול על היכולת להביא אותה כמעט מאפס למה שהיא כיום, מנהלת כ-91 מיליארד שקל, והרווח שלה צפוי להסתכם השנה בכ-100 מיליון שקל.
המוסדיים שהזמינו בהנפקה, התבססו בין היתר על התחזית העתידית (רווח של 130 מיליון שקל בשנה הבאה) אשר ממנה נגזר מכפיל רווח יחסית סביר (כ-11.5). אבל, בשוק יש חברות במכפילים נמוכים יותר.
אז למה המוסדיים קנו? אולי בגלל שהמוסדיים פשוט מאמינים שמדובר בהשקעה טובה. ואולי (דגש על אולי) לחלק מהגופים היה אינטרס בהצלחת ההנפקה והם ערבבו בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי. כך למשל, פסגות עצמה רוצה לגייס בבורסה, אך לא הצליחה בעבר לקבל את תג המחיר שביקשה. ההצלחה בהנפקה של אלטשולר שחם, עשויה להחזיר אותה לניסיונות ההנפקה בנקודת פתיחה טובה יותר. אבל, מספיק עם הספקולציות, וחזרה לעובדות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העובדות הן שפסגות, הראל והפניקס הזמינו בהיקף גדול - פסגות ב-42 מיליון שקל; הראל ב-45 מיליון שקל והפניקס ב-48 מיליון שקל. כמו כן, הזמינו קרנות הגידור - ספרה ונוקד מניות בהיקפים גבוהים של 35 ו-24 מיליון שקל בהתאמה.
מנגד, העובדות הן שילין לפידות, אנליסט ומור השקעות לא קנו בהנפקה. מדובר בבתי השקעות שמדורגים גבוה יותר בדירוגי התשואות לזמן ארוך (מור פחות פעילה בניהול לטווח ארוך, אך קרנות הנאמנות שלה מדורגות גבוה), הם אמנם הגישו הזמנות, אך במחיר נמוך יחסית ולא קיבלו מניות.
לקריאה נוספת של טור דעה: אלטשולר מוכר לציבור סחורה שהוא לא היה קונה.
- 5.רמי 17/07/2019 17:31הגב לתגובה זוערן, סוף סוף מישהו שלא פוחדלאמר את האמת על השמור לי ואשמור לך של בתי ההשקעות
- 4.איתן 17/07/2019 13:43הגב לתגובה זולתשומת לב הלקוחות הלא מתחלפים של מוסדיים ציניים וכושלים
- 3.אחד שמכיר 17/07/2019 13:07הגב לתגובה זוכולם רצו לקנות, אך ״התקמצנו״ ולא קיבלו...
- 2.לרון 17/07/2019 12:04הגב לתגובה זולאורך 40 שנותי בבורסה תמיד היו פראיירים,הפעם התופעה אמנם נרחבת אך פחות,כנראה בגלל השערים הגבוהים עולמית.
- 1.כל הכבוד לביזפורטל; המלך הוא עירום, הנפקה במחיר מופקע, (ל"ת)עידו 17/07/2019 12:02הגב לתגובה זו

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

מה יקרה מחר בבורסה? המניה שתזנק ב-8.5% ועל מניות הביטוח
מניות הביטוח - ההיסטוריה, ההווה והעתיד
אייל דבי, מנהל המחקר של בנק לאומי הוא אנליסט מקצועי, מנוסה ו...עקשן. בהשקעות לטווח ארוך צריך להיות עקשן. אם אתה יודע שמשהו מעוות, בסוף זה יתוקן. גם שלמה אליהו עקשן, וגם הוא האמין שאם משהו מעוות בסוף זה יתוקן. העיוות בתמחור של מניות הביטוח צעק לשמיים עשרות שנים - חברות הענק האלו נסחרו ב-0.3-0.4 על ההון העצמי. משקיעים ברחו מהם כי לא הבינו את הדוחות הכספיים. תחום הביטוח מאוד מורכב ותלוי באינסוף פרטים - רגולציה, ריבית, עקום תשואה, שרפות בעולם, תוחלת חיים.
לפני כ-4-5 שנים, החברות האלו היו במשבר גדול - הריבית הנמוכה פגעה בהם, הרגולטור הטיל הוראות שנדרשו מהם להפריש סכומי עתק. מנכ"ל של חברת ביטוח גדולה אמר לנו אז ביושר כששאלנו אותו אם הוא יודע לקרוא ולנתח דוחות של החברה שלו - "אני לא מבין את הדוחות הכספיים, אף אחד לא מבין אותם, יש כמות אדירה של גורמים משתנים שמשפיעה על הדוחות שלנו. יש לנו הערכה של רווח מייצג, אבל בפועל, בגלל התנודתיות בשווקים, השינויים הרגולטורים, והריבית, אנחנו מדווחים על מספרים שונים לחלוטין". אז הוא חשש מהפסדים נוספים ומתקופה קשה, וחודשים לאחר מכן החלה הקורונה שהיתה נעלם גדול. המניות המשיכו לקרוס.
בכל הזמן הזה, ולמעשה הרבה לפני - במשך כ-10-15 שנים, אייל דבי מאמין בתחום הביטוח. שלמה אליהו, לא סתם מאמין הוא רכש את השליטה במגדל. שניהם ראו את העיוות הגדול - חברות הביטוח הן מפלצות של ביטוח ושל ניהול כספי לקוחות. התחומים האלו לא יכולים להפסיד כלכלית. ביטוח זה סטטיסטיקה. אתם מרוויחים פער מסוים, קופון ביחס להתפלגות הנורמלית לתוחלת מסוימת - אם הסיכוי שתהיה שריפה הוא X והנזק הוא Y ויש לכם 1 מיליון אנשים שעשו כיסוי כזה, אז אתם יודעים שיש לכם תוחלת של הפסד מסוים. תגבו פי 1.5 מהתוחלת הפסד והרווחתם. הרווחתם - 20 שנה ואז הגיעה השריפה, ועדיי אתם מאוד רווחיים. במספרים גדולים ובמגוון ביטוחים, אין מקום להפסדים.
ניהול כספים זה עסק נהדר - אתם לוקחים קופון - דמי ניהול, ומעבר לכך, בחברות הביטוח יש גם פוליסות משתתפות ברווחים וזה בכלל מצוין, הן סוג של קרן גידור שלוקחת רווחים מהרווח של הלקוחות. ולמרות זאת, היה עיוות ענק בשוק. בשעה שמניות הפיננסים והבנקים בראשם זינקו, הביטוח היה תקוע. בשנתיים האחרונות על רקע הגאות בשוק ההון ועל רקע האימפוטנטיות של הרגולטור, לצד שינוי הדיווח החשבונאי שהפך לברור יותר למשקיעים, מניות הביטוח זינקו פי 3-4. אייל דבי צדק. שלמה אליהו צדק והפך את ההשקעה שלו לרווחית מאוד. 90% מהזמן הוא היה בהפסד עליה, ועכשיו הוא מורווח (עם דיבידנדים) בערך פי 3.5.
- הביטקוין מזנק, שער הדולר צונח בעולם - גם בישראל;
- מדד הביטוח טיפס ב-8.4% בהובלת מגדל; אלוני חץ עלתה ב-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסבלנות משתלמת - אבל סבלנות זה למשקיעים ארוכי טווח.
וצריך להסתכל קדימה - האם חברות הביטוח מעניינות כעת? התשובה היא כנראה לא. גופים פיננסים מקבלים דיסקאונט בתמחור כי הם נתונים לרגולציה. הבנקים וחברות הביטוח עושים מאיתנו צחוק מאז המלחמה. למעשה, ג לפני זה, אבל מאז המלחמה אין פיקוח, אין רגולטור, הם גורפים כסף גדול - מספיק להסתכל על הרווחיות של הבנקים , על הריבית הנמוכה בפקדונות, עושק העו"ש; וגם - תסתכלו על הרווחיות הגדולה בתחום ביטוח הרכב וביטוח החיים. אין מישהו שדואג לציבור. הרווחים מזנקים, אבל האיום של רגולטור חזק לא מתומחר. איך זה ייתכן שבמשך שנים רבות חברות ביטוח נסחרו ב-0.5-0.6 על ההון שלהם בגלל האיומים הגדולים ועכשיו כולם מקבלים את זה שהן נסחרות ב-1.4-1.8 על ההון. אז היה עיוות, כנראה שגם עכשיו יש עיוות, אבל הוא לא מאוד גדול.