גלעד אלטשולר
צילום: ביזפורטל

מי מהמוסדיים לא קנה בהנפקה של אלטשולר שחם, ולמה?

ילין לפידות, אנליסט ומור לא קנו בהנפקה של אלטשולר שחם; פסגות, הראל והפניקס קנו בהיקפים גדולים - איזו קבוצה מבין השתיים טובה יותר בניהול השקעות?
ערן סוקול | (5)

הנפקת המניות של אלטשולר שחם גמל בהצעת מכר היתה הצלחה גדולה. בעלי השליטה - אלטשולר שחם בית השקעות, יאיר לווינשטיין ופרפקט, מכרו מניות בהיקף של 283 מיליון שקל לפי שווי של 1.13 מיליארד שקל - 25% מעל שווי המינימום.

בשלב המוסדי, השלב הראשון של ההנפקה, הגופים המוסדיים הזמינו בכמעט מיליארד שקל, הרבה מעל ההיצע. לכאורה זה לא מפתיע - חברת הגמל וההשתלמות של אלטשולר שחם שמנוהלת על ידי יאיר לווינשטיין, שמגיע לו קרדיט גדול על היכולת להביא אותה כמעט מאפס למה שהיא כיום, מנהלת כ-91 מיליארד שקל, והרווח שלה צפוי להסתכם השנה בכ-100 מיליון שקל. 

המוסדיים שהזמינו בהנפקה, התבססו בין היתר על התחזית העתידית (רווח של 130 מיליון שקל בשנה הבאה) אשר ממנה נגזר מכפיל רווח יחסית סביר (כ-11.5). אבל, בשוק יש חברות במכפילים נמוכים יותר.

אז למה המוסדיים קנו? אולי בגלל שהמוסדיים פשוט מאמינים שמדובר בהשקעה טובה. ואולי (דגש על אולי) לחלק מהגופים היה אינטרס בהצלחת ההנפקה והם ערבבו בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי. כך למשל, פסגות עצמה רוצה לגייס בבורסה, אך לא הצליחה בעבר לקבל את תג המחיר שביקשה. ההצלחה בהנפקה של אלטשולר שחם, עשויה להחזיר אותה לניסיונות ההנפקה בנקודת פתיחה טובה יותר. אבל, מספיק עם הספקולציות, וחזרה לעובדות.

העובדות הן שפסגות, הראל והפניקס הזמינו בהיקף גדול - פסגות ב-42 מיליון שקל; הראל ב-45 מיליון שקל והפניקס ב-48 מיליון שקל. כמו כן, הזמינו קרנות הגידור - ספרה ונוקד מניות בהיקפים גבוהים של 35 ו-24 מיליון שקל בהתאמה.

מנגד, העובדות הן שילין לפידות, אנליסט ומור השקעות לא קנו בהנפקה. מדובר בבתי השקעות שמדורגים גבוה יותר בדירוגי התשואות לזמן ארוך (מור פחות פעילה בניהול לטווח ארוך, אך קרנות הנאמנות שלה מדורגות גבוה), הם אמנם הגישו הזמנות, אך במחיר נמוך יחסית ולא קיבלו מניות.

לקריאה נוספת של טור דעה: אלטשולר מוכר לציבור סחורה שהוא לא היה קונה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רמי 17/07/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    ערן, סוף סוף מישהו שלא פוחדלאמר את האמת על השמור לי ואשמור לך של בתי ההשקעות
  • 4.
    איתן 17/07/2019 13:43
    הגב לתגובה זו
    לתשומת לב הלקוחות הלא מתחלפים של מוסדיים ציניים וכושלים
  • 3.
    אחד שמכיר 17/07/2019 13:07
    הגב לתגובה זו
    כולם רצו לקנות, אך ״התקמצנו״ ולא קיבלו...
  • 2.
    לרון 17/07/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
    לאורך 40 שנותי בבורסה תמיד היו פראיירים,הפעם התופעה אמנם נרחבת אך פחות,כנראה בגלל השערים הגבוהים עולמית.
  • 1.
    כל הכבוד לביזפורטל; המלך הוא עירום, הנפקה במחיר מופקע, (ל"ת)
    עידו 17/07/2019 12:02
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.