בנק ישראל: הסכם סחר בין ארה"ב לסין יחזיר את האופטימיות לשווקים
"לעת עתה התפוגג החשש מתנודות חריגות בשוק ההון אשר ישפיעו לרעה על הפעילות הריאלית, אולם הירידה בסחר העולמי תמשיך להעיב על הפעילות בישראל"
בנק ישראל פרסם היום (ה') את תמצית הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל כדי להחליט על השארת גובה הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. בין היתר, העריכו חברי הוועדה כי לעת עתה התפוגג החשש מתנודות חריגות בשוק ההון אשר ישפיעו לרעה על הפעילות הריאלית בישראל, כי הירידה בסחר העולמי תמשיך להעיב על הפעילות במשק המקומי, אולם להערכתם הסכם סחר בין ארה"ב לסין יחזיר את האופטימיות לשווקים.
התפוגג החשש מתנודות חריגות בשוק ההון
הוועדה העריכה כי ההאטה היחסית בנתוני הרבעון השני והשלישי של 2018 הייתה זמנית בלבד, בהתבסס בעיקר של שוק העבודה שנהנה משיעור תעסוקה גבוה ושיעור אבטלה נמוך, במקביל לשיעור גבוה של משרות פנויות (ביקוש לעובדים), המתבטאים בהמשך עליית השכר, בעיקר במגזר העסקי. בנוסף, הצריכה הפרטית התאוששה, ולתפיסתם מעידה על רמה גבוהה של הביקושים במשק, באופן בו לעת עתה התפוגג החשש מתנודות חריגות בשווקים הפיננסיים שישפיעו לרעה על הפעילות הריאלית.
עם זאת, הם העירו שכמה אינדיקטורים מעידים כי ייתכן שהגאות בשוק העבודה הגיעה לשיאה, שכן מסתמנת הקלה מסוימת במגבלת המחסור בעובדים שעליה מדווחים המעסיקים בכמה ענפים ושיעור המשרות הפנויות עדיין גבוה אך הוא יורד במתינות.
הירידה בסחר העולמי תמשיך להעיב על הפעילות בישראל
הוועדה דנה בהתמתנות הפעילות הכלכלית בעולם, בכך שתחזיות הצמיחה העולמיות עודכנו כלפי מטה, ובשינוי בצפי לגבי תוואי הריבית והמדיניות המוניטרית בעולם. בארה"ב – כעת צופים תוואי ריבית נמוך מאשר בעבר, ובאירופה נדחה המועד הצפוי לתחילת העלאת הריבית. בעניין זה, חברי הוועדה העריכו שהירידה בסחר העולמי צפויה להמשיך להשפיע על הפעילות בישראל.
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם סחר בין ארה"ב וסין יחזיר את האופטימיות לשווקים
בנוסף, הוועדה דנה בעוד גורמי סיכון שמשפיעים על הכלכלה העולמית, בהם אי-הוודאות סביב תהליך הברקזיט וסביב הסכם סחר אפשרי בין ארה"ב וסין. לשיטתם, חלק מהסיכונים עשויים גם להוביל להשפעות חיוביות על המשק, למשל במקרה בו ארה"ב וסין יגיעו להסכם סחר, האופטימיות תחזור לשווקים העולמיים, באופן אשר צפוי לתמוך בהמשך הגידול בפעילות במשק המקומי.
האינפלציה נמצאת בתוך תחום היעד
על פי הדיווח, בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית כאמור ללא שינוי, ברמה של 0.25%, כאשר ארבעה חברים תמכו בהצעה להותיר את הריבית בעינה, וחבר אחד תמך בהצעה להעלותה ל-0.5%.
- 13.כריש 04/09/2019 19:32הגב לתגובה זובנק ישראל זה גוף שזר להבנת השווקים העלאת ריבית?!!!! ואו אם יהיה הסכם סחר מה הסיכוי לכך בטווח הנראה לעין ?!!!! הם הזויים ומבזבזים כספי ציבור
- 12.לרון 21/04/2019 11:33הגב לתגובה זותוסיף האצה בגרף היורד עם התהפכות המגמה והתגברות כח הכבידה.
- 11.יוסי 20/04/2019 19:04הגב לתגובה זוהמון כסף עולים לנו הגאונים בבנק ישראל שגילו לנו את מה שכולם יודעים; שאם ארה״ב וסין יחתמו על הסכם סחר, האופטימיות תחזור לשווקים. פששש...
- לרון 21/04/2019 11:34הגב לתגובה זונזהר תמיד בהערכות פסימיות כדי לא להאט את המשק פסיכולוגית.
- 10.שרי 18/04/2019 18:11הגב לתגובה זושברו את הכללים ומריצים הכל
- 9.שרי 18/04/2019 18:09הגב לתגובה זושחזרו להריץ ולנפח עם ריבית 0 נגידי העולם שדואגים לעצמם ולעשירים .בזיון
- 8.הציבור 18/04/2019 17:18הגב לתגובה זולא ייאמן...מפיצים אינפורמציה שקרית...הגופים הגדולים ובעליי העניין יודעים את המצב לאשורו...והם במקום לדאוג לציבור הולכים לגרום לו לשלם את המחיר.
- 7.החבובות 18/04/2019 16:21הגב לתגובה זויש עם שיושב בציון .
- 6.כאילו עד עכשיו היה פסימי (ל"ת)יעקה 18/04/2019 16:20הגב לתגובה זו
- 5.אין .... אין דאגות (ל"ת)יוסי 18/04/2019 16:17הגב לתגובה זו
- 4.לכל המגיבים כאילו תהיה קריסה, שבו בשקט . בטח אתם בשורט (ל"ת)מישהו 18/04/2019 16:06הגב לתגובה זו
- 3.כמו חזירים בדרך לשחיטה, הקריסה תיקרה מהר ללא התראה (ל"ת)רועי 18/04/2019 15:18הגב לתגובה זו
- 2.הביאו עוד דחליל שמתיישר עם הנוכלים בפד ובעולם (ל"ת)עלאק נגיד 18/04/2019 15:05הגב לתגובה זו
- 1.חברים, מדובר בסוג של גאון שמנהל פה את הכלכלה. חחחחחחחחח (ל"ת)ממי 18/04/2019 14:27הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
