יניב חברון, אסטרטג ראשי של בית ההשקעות אלומות
צילום: יח"צ

"סימני האטה בנתוני המאקרו - אפשר להוריד חשיפה למניות"

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה וממליץ "להוריד הילוך"
נועם בראל | (6)

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה ולכן "אפשר להוריד חשיפה למניות".

לדבריו של חברון: "אם להאמין לשוק ההון המקומי, שמושפע בעיקר מירידת התשואות בארה"ב והתיסוף של השקל, הריבית בישראל לא תעלה בשנה הקרובה ובסה"כ תעלה פעם אחת בלבד בתחילת שנת 2021. אם להאמין לעקום האמריקאי, הריבית בישראל לא תעלה כלל בשנים הקרובות, שכן בתחילת 2021, עשויה בהסתברות לא נמוכה הריבית בארה"ב להתחיל לרדת".

"בתרחיש זה בנק ישראל יגיע להאטה הבאה עם ארגז כלים מוניטרית מצומצם עד לא קיים. אני לא אתווכח על סימני האטה, הם נראים ברוב הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים: הן באשראי, הן הצריכה הפרטית, הן בהכנסות ממיסים, הן במדדי אמון הצרכנים ועוד. למרות זאת אני מתקשה להבין מדוע בנק מרכזי שמעריך קצב צמיחה של 3% לפחות, ששוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה או לפחות קרוב לכך, ששוק הדיור סובל מעליות מחירים אסטרונומיות משך עשור, מתעקש בכל זאת להותיר את הריבית סמוך לאפס".

"העלאת ריבית באפריל הקרוב תחשב למפתיעה במיוחד אבל תכלס, למה לא? השוק המקומי מתמחר העלאת ריבית אחת בתוך שנתיים – אנחנו מעריכים כי הריבית תעלה 4-5 פעמים בשנתיים הקרובות. בשוק הגלובלי, אחרי עליות של יותר מ- 12% מתחילת השנה ויותר מ-19% מהשפל, אפשר להוריד הילוך ואת החשיפה לשוק המניות. הטריגר הבא לעליות או ירידות עשוי להגיע מכיוון ארה"ב-סין".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 18/03/2019 17:47
    הגב לתגובה זו
    כותבים משפטים שמייעצים במילה אחת -כלום.
  • הנושא הכי הכי- זה התמונה - אתה אבנתה ,,,,,,, (ל"ת)
    לאריק 19/03/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אי וודאות שהשוק לא אוהב (ל"ת)
    כותב 18/03/2019 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבעיה שכאשר מעלים ריבית התוצאות לא מיידיות (ל"ת)
    ג 18/03/2019 12:43
    הגב לתגובה זו
  • אורי 19/03/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
    השוק תמיד מנבא חצי שנה לפחות לפני הכלכלה
  • 1.
    רק הליכוד 18/03/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
    וכולנו נשלם את המחיר הכלכלי
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
דוחות

מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%

רווחי הליבה ברבעון עלה ב-22.5% ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל אשתקד, והיקף הנכסים המנוהלים עלה ל-563 מיליארד שקל בסוף הרבעון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

מגדל מגדל ביטוח 0%  מפרסמת את התוצאות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2025, ורושמת גידול הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה. רווחי הליבה ברבעון הגיעו ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-22.5%, אפשר לראות תנועה חיובית במרבית מגזרי הפעילות, לצד השפעות מהותיות של תנודות בשוקי ההון ועקום הריבית על מגזר החיים בתקופה המצטברת.


עיקרי התוצאות

ברבעון השלישי הרווח הכולל הסתכם ב-535 מיליון שקל, לעומת 363 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-47%, והתשואה על ההון הגיעה לכ-24%. היקף הנכסים המנוהלים עמד על 563 מיליארד שקל בסוף הרבעון ועל כ-575 מיליארד שקל במועד פרסום הדוחות. ההון העצמי צמח ל-18.3 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-9% מתחילת השנה.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הכולל הגיע ל-1.36 מיליארד שקל, לעומת 946 מיליון שקל בתקופה המקבילה בנטרול השפעה חד-פעמית, או 1.243 מיליארד שקל ללא הנטרול. בחברה מציינים כי עיקר השיפור נבע מגידול ברווחי הליבה ומהרווח הפיננסי העודף, שהסתכם בתקופה בכ-346 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל אשתקד. בתקופה זו גבו בקבוצה דמי ניהול משתנים של כ-1.1 מיליארד שקל, שהגדילו את מרווח השירות החוזי (CSM) וצפויים להשתקף ברווחיות העתידית. במקביל, הפרמיות ודמי הגמולים הסתכמו בכ-25.1 מיליארד שקל, גידול של כ-13% לעומת השנה שעברה.



פילוח מגזרים

במגזר ביטוח החיים וחיסכון ארוך טווח הפרמיות הכוללות, כולל תקבולים בגין חוזי השקעה, עולות ל-3,306 מיליון שקל לעומת 2,771 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ-19%. בתוך הפעילות נרשמת שונות בין המרכיבים: הפרמיות השוטפות יורדות ל-1,471 מיליון שקל לעומת 1,655 מיליון שקל בשנה שעברה - ירידה של כ-11% - ואילו הפרמיות החד-פעמיות והתקבולים החד-פעמיים עולים בחדות ל-1,835 מיליון שקל לעומת 1,116 מיליון שקל - זינוק של כ-64%. בחברה מציינים כי נתוני הרבעון המקביל עודכנו בעקבות המעבר לתקני הדיווח החדשים. הרווח הכולל לפני מס במגזר עומד על 181 מיליון שקל לעומת 273 מיליון שקל אשתקד, ירידה הנובעת בעיקר מעליית עקום הריבית אשתקד ומהשפעות אקטואריות חד-פעמיות.

בביטוח בריאות נרשם רווח כולל לפני מס של 359 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל אשתקד. העלייה מוסברת בשיפור בתביעות במוצרי הוצאות רפואיות, ביטוח סיעודי וביטוחי קולקטיבים. הפרמיות במגזר מגיעות ל-550 מיליון שקל, גידול של 7% לעומת השנה שעברה.