יניב חברון, אסטרטג ראשי של בית ההשקעות אלומות
צילום: יח"צ

"סימני האטה בנתוני המאקרו - אפשר להוריד חשיפה למניות"

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה וממליץ "להוריד הילוך"
נועם בראל | (6)

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה ולכן "אפשר להוריד חשיפה למניות".

לדבריו של חברון: "אם להאמין לשוק ההון המקומי, שמושפע בעיקר מירידת התשואות בארה"ב והתיסוף של השקל, הריבית בישראל לא תעלה בשנה הקרובה ובסה"כ תעלה פעם אחת בלבד בתחילת שנת 2021. אם להאמין לעקום האמריקאי, הריבית בישראל לא תעלה כלל בשנים הקרובות, שכן בתחילת 2021, עשויה בהסתברות לא נמוכה הריבית בארה"ב להתחיל לרדת".

"בתרחיש זה בנק ישראל יגיע להאטה הבאה עם ארגז כלים מוניטרית מצומצם עד לא קיים. אני לא אתווכח על סימני האטה, הם נראים ברוב הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים: הן באשראי, הן הצריכה הפרטית, הן בהכנסות ממיסים, הן במדדי אמון הצרכנים ועוד. למרות זאת אני מתקשה להבין מדוע בנק מרכזי שמעריך קצב צמיחה של 3% לפחות, ששוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה או לפחות קרוב לכך, ששוק הדיור סובל מעליות מחירים אסטרונומיות משך עשור, מתעקש בכל זאת להותיר את הריבית סמוך לאפס".

"העלאת ריבית באפריל הקרוב תחשב למפתיעה במיוחד אבל תכלס, למה לא? השוק המקומי מתמחר העלאת ריבית אחת בתוך שנתיים – אנחנו מעריכים כי הריבית תעלה 4-5 פעמים בשנתיים הקרובות. בשוק הגלובלי, אחרי עליות של יותר מ- 12% מתחילת השנה ויותר מ-19% מהשפל, אפשר להוריד הילוך ואת החשיפה לשוק המניות. הטריגר הבא לעליות או ירידות עשוי להגיע מכיוון ארה"ב-סין".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 18/03/2019 17:47
    הגב לתגובה זו
    כותבים משפטים שמייעצים במילה אחת -כלום.
  • הנושא הכי הכי- זה התמונה - אתה אבנתה ,,,,,,, (ל"ת)
    לאריק 19/03/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אי וודאות שהשוק לא אוהב (ל"ת)
    כותב 18/03/2019 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבעיה שכאשר מעלים ריבית התוצאות לא מיידיות (ל"ת)
    ג 18/03/2019 12:43
    הגב לתגובה זו
  • אורי 19/03/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
    השוק תמיד מנבא חצי שנה לפחות לפני הכלכלה
  • 1.
    רק הליכוד 18/03/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
    וכולנו נשלם את המחיר הכלכלי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?