יניב חברון, אסטרטג ראשי של בית ההשקעות אלומות
צילום: יח"צ

"סימני האטה בנתוני המאקרו - אפשר להוריד חשיפה למניות"

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה וממליץ "להוריד הילוך"
נועם בראל | (6)

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה ולכן "אפשר להוריד חשיפה למניות".

לדבריו של חברון: "אם להאמין לשוק ההון המקומי, שמושפע בעיקר מירידת התשואות בארה"ב והתיסוף של השקל, הריבית בישראל לא תעלה בשנה הקרובה ובסה"כ תעלה פעם אחת בלבד בתחילת שנת 2021. אם להאמין לעקום האמריקאי, הריבית בישראל לא תעלה כלל בשנים הקרובות, שכן בתחילת 2021, עשויה בהסתברות לא נמוכה הריבית בארה"ב להתחיל לרדת".

"בתרחיש זה בנק ישראל יגיע להאטה הבאה עם ארגז כלים מוניטרית מצומצם עד לא קיים. אני לא אתווכח על סימני האטה, הם נראים ברוב הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים: הן באשראי, הן הצריכה הפרטית, הן בהכנסות ממיסים, הן במדדי אמון הצרכנים ועוד. למרות זאת אני מתקשה להבין מדוע בנק מרכזי שמעריך קצב צמיחה של 3% לפחות, ששוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה או לפחות קרוב לכך, ששוק הדיור סובל מעליות מחירים אסטרונומיות משך עשור, מתעקש בכל זאת להותיר את הריבית סמוך לאפס".

"העלאת ריבית באפריל הקרוב תחשב למפתיעה במיוחד אבל תכלס, למה לא? השוק המקומי מתמחר העלאת ריבית אחת בתוך שנתיים – אנחנו מעריכים כי הריבית תעלה 4-5 פעמים בשנתיים הקרובות. בשוק הגלובלי, אחרי עליות של יותר מ- 12% מתחילת השנה ויותר מ-19% מהשפל, אפשר להוריד הילוך ואת החשיפה לשוק המניות. הטריגר הבא לעליות או ירידות עשוי להגיע מכיוון ארה"ב-סין".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 18/03/2019 17:47
    הגב לתגובה זו
    כותבים משפטים שמייעצים במילה אחת -כלום.
  • הנושא הכי הכי- זה התמונה - אתה אבנתה ,,,,,,, (ל"ת)
    לאריק 19/03/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אי וודאות שהשוק לא אוהב (ל"ת)
    כותב 18/03/2019 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבעיה שכאשר מעלים ריבית התוצאות לא מיידיות (ל"ת)
    ג 18/03/2019 12:43
    הגב לתגובה זו
  • אורי 19/03/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
    השוק תמיד מנבא חצי שנה לפחות לפני הכלכלה
  • 1.
    רק הליכוד 18/03/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
    וכולנו נשלם את המחיר הכלכלי
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: