יניב חברון, אסטרטג ראשי של בית ההשקעות אלומות
צילום: יח"צ

"סימני האטה בנתוני המאקרו - אפשר להוריד חשיפה למניות"

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה וממליץ "להוריד הילוך"
נועם בראל | (6)

יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות פרסם הבוקר את סקירתו השבועית ובה הסביר כי לטענתו רוב נתוני המאקרו מצביעים על האטה ולכן "אפשר להוריד חשיפה למניות".

לדבריו של חברון: "אם להאמין לשוק ההון המקומי, שמושפע בעיקר מירידת התשואות בארה"ב והתיסוף של השקל, הריבית בישראל לא תעלה בשנה הקרובה ובסה"כ תעלה פעם אחת בלבד בתחילת שנת 2021. אם להאמין לעקום האמריקאי, הריבית בישראל לא תעלה כלל בשנים הקרובות, שכן בתחילת 2021, עשויה בהסתברות לא נמוכה הריבית בארה"ב להתחיל לרדת".

"בתרחיש זה בנק ישראל יגיע להאטה הבאה עם ארגז כלים מוניטרית מצומצם עד לא קיים. אני לא אתווכח על סימני האטה, הם נראים ברוב הנתונים המאקרו כלכליים המקומיים: הן באשראי, הן הצריכה הפרטית, הן בהכנסות ממיסים, הן במדדי אמון הצרכנים ועוד. למרות זאת אני מתקשה להבין מדוע בנק מרכזי שמעריך קצב צמיחה של 3% לפחות, ששוק העבודה מצוי בתעסוקה מלאה או לפחות קרוב לכך, ששוק הדיור סובל מעליות מחירים אסטרונומיות משך עשור, מתעקש בכל זאת להותיר את הריבית סמוך לאפס".

"העלאת ריבית באפריל הקרוב תחשב למפתיעה במיוחד אבל תכלס, למה לא? השוק המקומי מתמחר העלאת ריבית אחת בתוך שנתיים – אנחנו מעריכים כי הריבית תעלה 4-5 פעמים בשנתיים הקרובות. בשוק הגלובלי, אחרי עליות של יותר מ- 12% מתחילת השנה ויותר מ-19% מהשפל, אפשר להוריד הילוך ואת החשיפה לשוק המניות. הטריגר הבא לעליות או ירידות עשוי להגיע מכיוון ארה"ב-סין".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריק 18/03/2019 17:47
    הגב לתגובה זו
    כותבים משפטים שמייעצים במילה אחת -כלום.
  • הנושא הכי הכי- זה התמונה - אתה אבנתה ,,,,,,, (ל"ת)
    לאריק 19/03/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אי וודאות שהשוק לא אוהב (ל"ת)
    כותב 18/03/2019 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבעיה שכאשר מעלים ריבית התוצאות לא מיידיות (ל"ת)
    ג 18/03/2019 12:43
    הגב לתגובה זו
  • אורי 19/03/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
    השוק תמיד מנבא חצי שנה לפחות לפני הכלכלה
  • 1.
    רק הליכוד 18/03/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
    וכולנו נשלם את המחיר הכלכלי
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.