רוני חזקיהו
צילום: דוברות האוצר

משרד האוצר: מתקן ההתפלה הגדול בעולם יוצא לדרך

לאחר השלמת מתקן ההתפלה החדש בשורק, היקף המים המותפלים בישראל יעמוד על כ-85% מסך הצריכה הביתית והעירונית
ערן סוקול | (9)

משרד האוצר מדווח היום (א') כי נרשמה היענות רבה בפרויקט מתקן התפלה שורק ב', עם 7 קבוצות מקומיות ובינלאומיות שניגשו לשלב המיון המוקדם במכרז להקמה ותפעול של מתקן ההתפלה החדש בשורק, בהיקף של 200 מלמ"ש. הפרויקט, המשותף למשרדי האוצר, האנרגיה ורשות המים, יבוצע בשיטת PPP, בה היזם הנבחר יהיה אחראי לתכנון, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מתקן ההתפלה, לתקופה בת 25 שנה. המתקן עתיד לייצר כ-200 מיליון מטר קוב מים בשנה, ויביא את סך ייצור המים במתקני ההתפלה ל-785 מלמ"ק בשנה, כמות השווה לכ-85% מסך הצריכה הביתית והעירונית כל שנה.   7 קבוצות מקומיות ובינלאומיות הגישו היום את מועמדותן לשלב המיון המוקדם במכרז להקמת מתקן ההתפלה. ועדת המכרזים הבין-משרדית המשותפת למשרדי האוצר, האנרגיה ורשות המים, תבחן את ההצעות ולאחר מכן תכריז על המועמדים אשר עמדו בתנאי הסף. תנאים אלו כוללים ניסיון בהקמה, תפעול ותחזוקה של מתקני התפלה וכן איתנות פיננסית. רק מתמודדים אשר יעמדו בתנאי הסף יוזמנו ע"י ועדת המכרזים להגיש הצעה למכרז. הקבוצות המשתתפות הינן IDE, Hutchison ו-GES הישראליות, PMEC הסינית, SUEZ הצרפתית, שותפות בין Acciona הספרדית יחד עם Allied  הישראלית ושותפות נוספת בין Aqualia הספרדית ו-WPI הישראלית. החשב הכללי רוני חזקיהו: "המתקן החדש, הצפוי להיות הגדול בעולם מסוגו, יגדיל את תפוקת המים המותפלים בישראל בכ-25% ועל ידי כך יסייע למשק המים בהתמודדות עם ההרעה המתמשכת במצב מקורות המים הטבעיים של המדינה. אגף החשב הכללי, ביחד עם אגפי האוצר המקבילים ומשרדי הממשלה השותפים, ממשיך לפעול לקידום פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי במסגרת תכנית תשתיות 2030".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ומה איתו המחדל הזה יעלה בחיי אדם השרים יתנו תדין (ל"ת)
    מגנזיום 08/10/2018 22:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    באותו זמן תקבלו גם מים רעילים מאסדות הגז כל יום 800 אלף (ל"ת)
    האמיתי 08/10/2018 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דן 08/10/2018 09:46
    הגב לתגובה זו
    מתכננת ועושה .
  • 5.
    שי 08/10/2018 00:26
    הגב לתגובה זו
    וגידול קקטוסים. זה גם יוזיל את המחירים.
  • 4.
    בהצלחה! (ל"ת)
    שי 07/10/2018 17:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ינוהל על ידי מקורבים כמו המתקן הקודם מה שיעלה למדינה פי (ל"ת)
    תום 07/10/2018 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    12 שנה מינימום להשלמה (ל"ת)
    ירון 07/10/2018 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גבי ג 07/10/2018 17:02
    הגב לתגובה זו
    אם לא נתעורר מהר, לא ישאר לנו ים המלח. הגיע הזמן לתת את הפרויקט הנ"ל ליזמים השונים תוך תכנון אטרקציות ומלונאות לאורך כל המסלול.
  • המדינה 09/10/2018 07:27
    הגב לתגובה זו
    לבעיה הזו קוראים הון - שלטון
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.