אורי אלדובי איגוד תעשיות חיפושי הגז והנפט בישראל
צילום: יח"צ

הלמן-אלדובי השלים גיוס של 57 מיליון שקל לקרן P2P - מה התשואה?

היקף הנכסים המנוהל בקרן הוכפל פי 7 תוך שנה, הקרן משקיעה בהלוואות צרכניות בארה"ב בריבית ממוצעת של 15% 
ערן סוקול |

בית ההשקעות הלמן-אלדובי דיווח בסוף השבוע על השלמת סבב גיוס נוסף בהיקף של כ-57 מיליון שקל לקרן הציבורית "הלמן-אלדובי P2P" המתמחה בהשקעה בהלוואות בתחום ה-Consumer Credit באמצעות פלטפורמות ה-P2P בארה"ב. מדובר בסבב הגיוס הגדול ביותר של הקרן עד כה. היקף הנכסים של הקרן, שהוקמה ביולי 2017 עם גיוס של כ-23 מיליון שקל, עומד כיום על כ-177 מיליון שקל, כאשר מהחברה נמסר כי הסבב הנוכחי אופיין בכניסה משמעותית של גופים מוסדיים להשקעה בקרן.

 

תשואה דולרית של כ-8.1% תוך שנה

נכון לסוף יולי 2018 הניבה הקרן למשקיעים תשואה דולרית מצטברת של כ-8.1% מאז החלה לפעול בחודש יולי 2017, זאת לעומת תשואה שלילית של 0.73% שהשיג מדד האג"ח הקונצרני בארה"ב בתקופה המקבילה. כמו כן, היות שמדובר בהשקעה דולרית, משקיעי הקרן שנכנסו אליה בשנה האחרונה נהנו גם מעלית שער הדולר אשר בעת הקמת הקרן עמד על כ-3.5 שקלים וכיום נסחר סביב 3.7 שקלים.

 

הלמן-אלדובי P2P, הינה קרן ציבורית לא סחירה, אשר פועלת, על פי תשקיף, בשקיפות מלאה ותחת ממשל תאגידי ציבורי, הכולל בין השאר, פרסום דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים ופרסום דוחות חודשיים על ביצועי הקרן באתר המגנ"א של רשות ניירות ערך. יצוין, כי פעילות בתחום הלוואות ה-P2P מצויה גם בבתי השקעות נוספים, אולם נכון לעכשיו זו הקרן היחידה הפועלת על פי תשקיף ציבורי, וזו הקרן היחידה הפתוחה לציבור.  

 

על פי התשקיף, הקרן פועלת במבנה של שותפות מוגבלת כאשר תיק ההלוואות שהקרן משקיעה בו יהיה בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן השואפת לפזר את תיק ההלוואות בפיזור דומה לזה של הפלטפורמות באמצעותן היא משקיעה. הקרן משקיעה באמצעות  Prosper ו-Lending Club, שתי פלטפורמות ה-P2P הגדולות בארה"ב, שאינן פתוחות להשקעות ישירות של משקיעים ישראליים או משקיעים מחוץ לארה"ב.

 

דמי ניהול בטווח של 0.6%-1%, בתוספת דמי הצלחה

בהתאם לתשקיף, דמי הניהול עומדים על 0.6%-1% מההשקעה, כאשר משקיע שרכש יחידות השתתפות ב-50 אלף דולר (סכום המינימום להשקעה) ישלם את דמי הניהול המרביים, ומשקיע שרכש יחידות השתתפות תמורת 2.5 מיליון דולר ויותר ישלם 0.6%. בנוסף, דמי הצלחה בשיעור של 10%-12.5% בשנה ייגבו מעליית הערך בקרן, כאשר למשקיעים שרכשו יחידות בהיקף של יותר מחצי מיליון דולר ומוגדרים כמשקיעי פרימיום, ניתנת הטבה וייגבו מהם דמי הצלחה רק אם הקרן תשיג עליית ערך שנתית של יותר מ־5%.

בבית ההשקות מציינים כי השקעה בתחום האשראי הצרכני באמצעות פלטפורמות P2P הפכה לנפוצה בקרב גופים מוסדיים וקרנות גידור אמריקאיות לאור האפשרות ליהנות מתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר מזו הקיימת במוצרי ההשקעה הקונבנציונאליים ובמיוחד על רקע סביבת הריביות הנמוכה השוררת כיום בעולם.

 

בשנים האחרונות העניקו הפלטפורמות המובילות בארה"ב, ובכללן Lending Club, Prosper ואחרות, הלוואות בהיקף העולה על 50 מיליארד דולר. ההבדל בין שוק ה-P2P  בישראל לזה שבארה״ב, מעבר להיקפים הכספיים, הינו ברמת המידע הפומבי ופירוט הנתונים הפיננסים על הלווים, הקיים בידי הפלטפורמות, נתונים המשפיעים על איכות מודל האשראי, על גובה הריבית והיכולת לאמוד את הסיכון של כל הלוואה. בארה"ב קיימות מזה מספר עשורים מערכות דירוג אשראי פרסונלי, כאשר על כל לווה קיים מידע פומבי ומלא של היסטוריית האשראי והתשלומים שלו וכן ציון אשראי (FICO) הניתן ע"י שלוש לשכות פדראליות לאשראי המוסמכות בארה"ב לעניין זה על פי חוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

השקעה בכ-2,500 הלוואות בריבית ממוצעת של 15%

מהנתונים עולה כי נכון לסוף חודש יולי 2018, הקרן משקיעה ב-2,509 הלוואות צרכניות בארה"ב, באמצעות הפלטפורמות של Prosper ו-Lending Club. שווי ההשקעה הממוצע בכל הלוואה עומד על כ-12.5 אלפי דולר והמח"מ הממוצע של ההלוואות עומד על כ-19 חודשים. עוד עולה מנתוני הקרן כי הריבית ממוצעת בה ניתנו ההלוואות עומד על כ-14.97%. גובה הריבית של כל הלוואה נקבע על ידי הפלטפורמות, לפי דירוג האשראי של נוטל ההלוואה, כאשר ציון דירוג האשראי (FICO) הממוצע המשוקלל של הלווים בקרן עמד על 705.

 

חן לוי, מנהל השקעות ותפעול ראשי של קרן ה-P2P  של הלמן-אלדובי: "אנו סוגרים בימים אלה שנה להקמת הקרן, שנה בה עשינו דרך ארוכה הן בגיוס משקיעים והן בתפעול וניהול כספי הקרן לטובת כלל מחזיקי יחידות ההשתתפות. תוצאות הגיוס הנוכחי משקפות את הדרך שעברו המשקיעים בשנה האחרונה בה הוכרה ההבנה כי בעידן של תנודתיות גבוהה בשווקים, ריביות נמוכות ותשואות נמוכות במרכיב האג"ח הקונצרני, יש צורך באלטרנטיבה שתניב תשואה גבוהה ויציבה.  ביצועי הקרן מהווים אישור נוסף ליכולותיה של הקרן להוות אלטרנטיבה ראויה להשקעה ותוצאות הגיוס הנוכחי משקפות זאת. כמו כן, כניסתם של גופים מוסדיים להשקעה בסבב הנוכחי מהווה הבעת אמון משמעותית בקרן, במנהליה וביכולותיהם בפרט, ובתחום ההשקעות האלטרנטיביות בכלל".

איך משקיעים בקרן?

החיסרון העיקרי של הקרן הוא היותה לא סחירה. בניגוד למניה או לקרן נאמנות, שאפשר למכור בכל עת, ההשקעה בקרן ההלוואות החברתיות של הלמן אלדובי היא לתשעה חודשים לפחות, ולאחר מכן משיכת הכספים מחייבת הודעה מוקדמת של 90 יום לפחות. כלומר, ההשקעה היא לשנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).