שמואל האוזר
צילום: אסף לב; יח"צ

פרופ' שמואל האוזר ו- Bizportal משיקים סדרת מדדי אמון לשוק ההון

מדדי אמון הציבור שיתפרסמו ב-Bizportal, בשיתוף עם הקריה האקדמית אונו, מבוססים על ניסיון מצטבר בעולם ובספרות הכלכלית. המטרה: לשקף את אמון המשקיעים באמצעות המסחר

ערן סוקול | (5)

חברת קו מנחה, בעלת השליטה באתר Bizportal, בשיתוף עם פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע הקודם, השלימו הליך פיתוח סדרת מדדים לאמון הציבור בשוק ההון, אשר יחושבו על ידי קו מנחה בחסות מכון המחקר בשוק ההון בישראל של הקריה האקדמית אונו, בראשותו של פרופ' האוזר.  

קישור למדדי אמון הציבור - המדור בשיתוף פרופ' האוזר, הקריה האקדמית אונו ו-Bizportal 

*** המדדים מפורסמים תחת "כלים למשקיע" => "מדדי אמון הציבור"  ***

  ההחלטה לרכוש או למכור נכסים פיננסיים דוגמת מניות ואג"ח תלויה בגורמים רבים, אשר אחד מהם הינו אמון הציבור בשוק ההון. לצורך כך, סוגי המדדים שיושקו יכללו מומנטום ותנודתיות בשוק המניות, האג"ח, ומטבעות הקריפטו; פעילות בעלי עניין בבורסה; ומידת החשיפה של השוק לחדלות פירעון. המדדים יחושבו, בין היתר, באמצעות נתוני מסחר יומיים בני"ע, חוזים עתידיים ומטבעות דיגיטליים, והם מיועדים לאמוד את אמון הציבור, הסנטימנט, המומנטום בשוק, חוזק השוק, מידת הפחד או אי הוודאות בשוקי ההון, ופרמטרים דומים.   מרבית המדדים מבוססים על מדדים דומים בעולם ועל הספרות הכלכלית מדדי אמון הציבור שיתפרסמו באתר Bizportal מבוססים על ניסיון מצטבר בעולם ובספרות הכלכלית, והם עשויים לשקף את אמון הציבור בשוק ההון באמצעות תוצאות ההחלטה של המשקיעים השונים במסחר עצמו, במניות, באג"ח, באופציות, בפעילות בעלי העניין, במטבעות דיגיטליים, ביחס התקשורת לאירועים בשוק ההון, ועוד.   מדד המומנטום בשוק המניות עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט חיובי או שלילי בשוק המניות ושוק האג"ח. מדד שמייצג יחס שלילי (חיובי) עשוי להוות אינדיקציה לסנטימנט שלילי (חיובי) של שערי המניות בבורסה.   הסנטימנט בשוק המניות נמדד גם באמצעות נפחי המסחר באופציות. מדד זה נאמד על פי היחס בין נפחי המסחר באופציות Call לבין נפחי המסחר באופציות Put, והוא נחשב בעיני סוחרים בשווקים השונים כאינדיקציה לסנטימנט חיובי של המשקיעים כלפי שוק המניות, כשהוא גדול מ- 1, וסנטימנט שלילי כשהוא קטן מ- 1.   מדד ייחודי: הסיכון לחדלות פירעון  מדד ייחודי, שלא קיים בעולם, למיטב ידיעות המחברים, הוא מדד הסיכון לחדלות פירעון בשוק ההון. המדד מייצג את היחס בין סך השווי של החברות שהתשואה לפדיון שלהן גבוהה מ- 8% (בתוספת ריבית בנק ישראל), לבין סך שווי של האג"ח של כלל החברות שהנפיקו בבורסה. אומדן הסיכון לחדלות פירעון מבוסס על ההנחה שמחיר הון של אג"ח גבוה מ- 8% בחברות, מעיד על קשיים פיננסים וקשיים בגיוס חוב, דוגמת המשבר בשנת 2008. מדד היציבות הישראלי   מדדי היציבות מיוצגים על ידי מידת התנודתיות של מחירי ניירות ערך מושפעת ממידע חדש לגבי הפעילות העסקית בחברה, מגורמים כלכליים פונדמנטליים, אירועים פוליטיים וגיאופוליטיים משמעותיים, משברים שמשפיעים על יחסם של המשקיעים לשוק ההון, וכדומה. השיטות המקובלות לאומדן תנודתיות כוללות: סטיית תקן או סטיית תקן גלומה במחירי האופציות. אחד המדדים הידועים הוא מדד ה- VIX המבוסס על התנודתיות הגלומה במסחר באופציות. אומדן התנודתיות שאנחנו מציעים מוצג במונחים שנתיים והוא נאמד על בסיס נתונים יומיים של שערי המניות הכוללים את שער המניות הגבוה והנמוך בכל יום. למדד המוצע מתאם גבוה של למעלה מ- 90% עם מדד VIX, למרות שהוא נמוך, בממוצע, מזה של ה- VIX. בעלי העניין מכירים את החברה טוב יותר  מדד פעילות בעלי ענין נאמד על ידי ממוצע נע של היחס בין סך בעלי עניין רוכשים לבין סך בעלי עניין מוכרים. הרציונל בבסיס מדד זה הוא הממצאים האמפיריים בספרות הכלכלית לפיהם, לעיתים קרובות, רכישות (מכירות) של בעלי עניין עשויות להוות אינדיקציה לעלייה (ירידה) של שערי המניות בחברה.   גם מטבעות הקריפטו נכנסו למדדים מדד תנודתיות במטבעות הקריפטו מתמקד בביטקוין ובאיטריום, כשני מטבעות בולטים במסחר העולמי. התנודתיות במטבעות אלה מגלמת בתוכה, ככל הנראה, את אי הוודאות לגבי זהות הפעילים בשוקי ההון בעולם, לגבי האחראים על הביקוש ועל ההיצע, וגם את אי הוודאות לגבי עתידם של המטבעות הדיגיטליים, והגורמים המשפיעים על אופיים וערכם של המטבעות הדיגיטליים. דיוק המדדים ייבחן באמצעות מחקרים אקדמיים   מכון המחקר של הקריה האקדמית אונו מבקש לממן מחקרים אקדמיים בתחום אמון הציבור בשוק ההון. בין השאר, המכון מבקש לקדם מחקרים ביחס  לשאלה: באיזו מידה מדד אמון הציבור מגלמים אינפורמציה חשובה למשקיעים, והאם מדדי אמון הציבור אינפורמטיביים במידה זו או אחרת, ואולי אף יש בהם כדי להצביע על מגמות (leading indicators) בשוק המניות, בשוק האג"ח ובשוק הקריפטו. על בסיס הניסיון המצטבר ומחקרים אלו, מכון המחקר בשיתוף עם קו מנחה ו- Bizportal יעדכנו, ישנו, ו/או יוסיפו מדדי אמון חדשים המבוססים על פעילות המשקיעים במסחר בבורסה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    למשקיעי דלק 06/08/2018 09:36
    הגב לתגובה זו
    זהירות! הפסד בטוח מובטח למי שיענה מחר ב 7/8 להצעת רכש של תשובה בדלק בפעם הקודמת שניסה לעשות זאת זה היה בדלק אנרגיה. המשקיעים לא נענו ותקעו את הרוכשים 3 שנים,בנתיים המניה עלתה לשמים, ומי שנענה להצעת הרכש, הפסיד את כל העליות. המניה עכשיו בקרשים. תשובה יודע למה הוא רוכש עכשיו.
  • 4.
    אנליסט 06/08/2018 07:19
    הגב לתגובה זו
    אני מוכרח לציין שיש לי המון כבוד והערצה למרצים שלמדו אותי באוניברסיטה כלכלה ומימון.אך הקשר בינם לבין שוק ההון במציאות רחוק שנות אור, מספיק שהם יושבים בוועדות השקעה של הגופים המוסדיים כדי להבין כמה הם לא מבינים על מה הם מדברים.
  • 3.
    טל 05/08/2018 23:02
    הגב לתגובה זו
    לא בטוח שאפעל לפי ההמלצות של מכון המחקר אבל טוב שהוא קיים.
  • 2.
    בני גור 05/08/2018 21:44
    הגב לתגובה זו
    את ענבל אור, לא רוצה לרדת מהכותרות, ולא מפסיק לדחוף את התמונה שלו.
  • 1.
    יוזמה ברוכה (ל"ת)
    משקיע רציונלי 05/08/2018 20:29
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).