טל גולדשטיין
צילום: רמי זרנגר

הוט מדווחת על שחיקה של 44% ברווח הנקי לרבעון השני של 2018

התחרות בכבלים הובילה לירידה של 2% בהכנסות, מגזר שירותי הסלולר צמח; הוצאות התפעול עלו ושולי הרווחיות צנחו
ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה הוט טל גולדשטיין

חברת התקשורת הוט דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם ירידה של 2% בהכנסות ירידה בשולי הרווחיות וצניחה של כ-44% ברווח הנקי.

הכנסות החברה ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכמיליארד שקל, ירידה של כ-2% ביחס להכנסות של כ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, המיוחסת בעיקר לירידה בהכנסות מגזר הכבלים אשר קוזזה בעליית ההכנסות משירותי סלולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-36 מיליון שקל, צניחה של כ-44% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-64 מיליון שקל.

צניחה בשולי הרווחיות

הוצאות התפעול של החברה הסתכמו בכ-642 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-3.4% ביחס להוצאות תפעול של כ-621 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מה שהוביל (בשילוב עם ירידת ההכנסות כאמור) לשחיקת הרווח התפעולי, אשר הסתכם בכ-108 מיליון שקל ברבעון, על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.5%, ירידה של כ-28% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-149 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-14.2%.

העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת בעיקר לגידול בעלויות רכישת מכשירים, בהתאם לעלייה בהכנסות ממכירת מכשירים במגזר הסלולר, גידול בהוצאות אחזקת הרשת וכן מגידול בהוצאות בגין מוקד השרות החיצוני.

ה-EBITDA ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-382 מיליון שקל, אשר היוו כ-37% מההכנסות, לעומת כ-429 מיליון שקל, אשר היוו כ-41% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-11%.

התחרות פגעה בתוצאות מגזר הכבלים

הכנסות החברה במגזר הכבלים הסתכמו בכ-722 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, ירידה של כ-5.5% ביחס להכנסות של כ-764 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU) במגזר הכבלים הסתכמה ב-214 שקל ברבעון השני, ירידה של כ-8% לעומת ARPU של 232 שקל ברבעון המקביל.

מגזר הסלולר צמח, אבל ה-ARPU ירדה

הכנסות החברה במגזר הסלולר הסתכמו בכ-321 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-7.2% ביחס להכנסות של כ-298 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גמלאי 05/08/2018 13:45
    הגב לתגובה זו
    תודה לאל התנתקנו מעונשם של הוט.גם סירבו לתאם מועד במייל להשבת ציוד ןחייבו 1800ש"ח-גנבים
  • 1.
    חחחח 02/08/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ישר כוח המשיכו כך!!!
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?