הוט מדווחת על שחיקה של 44% ברווח הנקי לרבעון השני של 2018
חברת התקשורת הוט דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם ירידה של 2% בהכנסות ירידה בשולי הרווחיות וצניחה של כ-44% ברווח הנקי.
הכנסות החברה ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכמיליארד שקל, ירידה של כ-2% ביחס להכנסות של כ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, המיוחסת בעיקר לירידה בהכנסות מגזר הכבלים אשר קוזזה בעליית ההכנסות משירותי סלולר.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-36 מיליון שקל, צניחה של כ-44% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-64 מיליון שקל.
צניחה בשולי הרווחיות
הוצאות התפעול של החברה הסתכמו בכ-642 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-3.4% ביחס להוצאות תפעול של כ-621 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מה שהוביל (בשילוב עם ירידת ההכנסות כאמור) לשחיקת הרווח התפעולי, אשר הסתכם בכ-108 מיליון שקל ברבעון, על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.5%, ירידה של כ-28% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-149 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-14.2%.
העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת בעיקר לגידול בעלויות רכישת מכשירים, בהתאם לעלייה בהכנסות ממכירת מכשירים במגזר הסלולר, גידול בהוצאות אחזקת הרשת וכן מגידול בהוצאות בגין מוקד השרות החיצוני.
ה-EBITDA ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-382 מיליון שקל, אשר היוו כ-37% מההכנסות, לעומת כ-429 מיליון שקל, אשר היוו כ-41% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-11%.
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- מועדון הוט נכנס לנדל״ן בקפריסין: מסלול רכישה חדש לחברי המועדון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחרות פגעה בתוצאות מגזר הכבלים
הכנסות החברה במגזר הכבלים הסתכמו בכ-722 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, ירידה של כ-5.5% ביחס להכנסות של כ-764 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU) במגזר הכבלים הסתכמה ב-214 שקל ברבעון השני, ירידה של כ-8% לעומת ARPU של 232 שקל ברבעון המקביל.
מגזר הסלולר צמח, אבל ה-ARPU ירדה
הכנסות החברה במגזר הסלולר הסתכמו בכ-321 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-7.2% ביחס להכנסות של כ-298 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- 2.גמלאי 05/08/2018 13:45הגב לתגובה זותודה לאל התנתקנו מעונשם של הוט.גם סירבו לתאם מועד במייל להשבת ציוד ןחייבו 1800ש"ח-גנבים
- 1.חחחח 02/08/2018 11:57הגב לתגובה זוכל הכבוד ישר כוח המשיכו כך!!!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
