טל גולדשטיין
צילום: רמי זרנגר

הוט מדווחת על שחיקה של 44% ברווח הנקי לרבעון השני של 2018

התחרות בכבלים הובילה לירידה של 2% בהכנסות, מגזר שירותי הסלולר צמח; הוצאות התפעול עלו ושולי הרווחיות צנחו
ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה הוט טל גולדשטיין

חברת התקשורת הוט דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם ירידה של 2% בהכנסות ירידה בשולי הרווחיות וצניחה של כ-44% ברווח הנקי.

הכנסות החברה ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכמיליארד שקל, ירידה של כ-2% ביחס להכנסות של כ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, המיוחסת בעיקר לירידה בהכנסות מגזר הכבלים אשר קוזזה בעליית ההכנסות משירותי סלולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-36 מיליון שקל, צניחה של כ-44% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-64 מיליון שקל.

צניחה בשולי הרווחיות

הוצאות התפעול של החברה הסתכמו בכ-642 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-3.4% ביחס להוצאות תפעול של כ-621 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מה שהוביל (בשילוב עם ירידת ההכנסות כאמור) לשחיקת הרווח התפעולי, אשר הסתכם בכ-108 מיליון שקל ברבעון, על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.5%, ירידה של כ-28% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-149 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-14.2%.

העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת בעיקר לגידול בעלויות רכישת מכשירים, בהתאם לעלייה בהכנסות ממכירת מכשירים במגזר הסלולר, גידול בהוצאות אחזקת הרשת וכן מגידול בהוצאות בגין מוקד השרות החיצוני.

ה-EBITDA ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-382 מיליון שקל, אשר היוו כ-37% מההכנסות, לעומת כ-429 מיליון שקל, אשר היוו כ-41% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-11%.

התחרות פגעה בתוצאות מגזר הכבלים

הכנסות החברה במגזר הכבלים הסתכמו בכ-722 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, ירידה של כ-5.5% ביחס להכנסות של כ-764 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU) במגזר הכבלים הסתכמה ב-214 שקל ברבעון השני, ירידה של כ-8% לעומת ARPU של 232 שקל ברבעון המקביל.

מגזר הסלולר צמח, אבל ה-ARPU ירדה

הכנסות החברה במגזר הסלולר הסתכמו בכ-321 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-7.2% ביחס להכנסות של כ-298 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גמלאי 05/08/2018 13:45
    הגב לתגובה זו
    תודה לאל התנתקנו מעונשם של הוט.גם סירבו לתאם מועד במייל להשבת ציוד ןחייבו 1800ש"ח-גנבים
  • 1.
    חחחח 02/08/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ישר כוח המשיכו כך!!!
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.