טל גולדשטיין
צילום: רמי זרנגר

הוט מדווחת על שחיקה של 44% ברווח הנקי לרבעון השני של 2018

התחרות בכבלים הובילה לירידה של 2% בהכנסות, מגזר שירותי הסלולר צמח; הוצאות התפעול עלו ושולי הרווחיות צנחו
ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה הוט טל גולדשטיין

חברת התקשורת הוט דיווחה הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם ירידה של 2% בהכנסות ירידה בשולי הרווחיות וצניחה של כ-44% ברווח הנקי.

הכנסות החברה ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכמיליארד שקל, ירידה של כ-2% ביחס להכנסות של כ-1.05 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, המיוחסת בעיקר לירידה בהכנסות מגזר הכבלים אשר קוזזה בעליית ההכנסות משירותי סלולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-36 מיליון שקל, צניחה של כ-44% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-64 מיליון שקל.

צניחה בשולי הרווחיות

הוצאות התפעול של החברה הסתכמו בכ-642 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-3.4% ביחס להוצאות תפעול של כ-621 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מה שהוביל (בשילוב עם ירידת ההכנסות כאמור) לשחיקת הרווח התפעולי, אשר הסתכם בכ-108 מיליון שקל ברבעון, על שולי רווחיות תפעולית של כ-10.5%, ירידה של כ-28% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-149 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-14.2%.

העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת בעיקר לגידול בעלויות רכישת מכשירים, בהתאם לעלייה בהכנסות ממכירת מכשירים במגזר הסלולר, גידול בהוצאות אחזקת הרשת וכן מגידול בהוצאות בגין מוקד השרות החיצוני.

ה-EBITDA ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-382 מיליון שקל, אשר היוו כ-37% מההכנסות, לעומת כ-429 מיליון שקל, אשר היוו כ-41% מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-11%.

התחרות פגעה בתוצאות מגזר הכבלים

הכנסות החברה במגזר הכבלים הסתכמו בכ-722 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, ירידה של כ-5.5% ביחס להכנסות של כ-764 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU) במגזר הכבלים הסתכמה ב-214 שקל ברבעון השני, ירידה של כ-8% לעומת ARPU של 232 שקל ברבעון המקביל.

מגזר הסלולר צמח, אבל ה-ARPU ירדה

הכנסות החברה במגזר הסלולר הסתכמו בכ-321 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-7.2% ביחס להכנסות של כ-298 מיליון שקל ברבעון המקביל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גמלאי 05/08/2018 13:45
    הגב לתגובה זו
    תודה לאל התנתקנו מעונשם של הוט.גם סירבו לתאם מועד במייל להשבת ציוד ןחייבו 1800ש"ח-גנבים
  • 1.
    חחחח 02/08/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ישר כוח המשיכו כך!!!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.