עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

עסקת החלומות של עידן עופר: קנון מכרה את השליטה בקורוס

קבוצת באוננג הסינית רוכשת את השליטה לפי שווי של כמיליארד דולר; לקנון עומדת אופציית למכור את יתרת ההחזקה תמורת 480 מיליון דולר; קנון טסה
גיא בן סימון | (4)

קורוס נכנסת למגרש של הגדולים. חברת ההחזקות של עידן עופר, קנון, מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. הרוכשת היא קבוצת באונג הסינית (Baoneng) בבעלות יאו ז'נואה (Yao Zhenhua), האיש העשיר הרביעי בסין.

מניית קנון 3% מזנקת ב-26% בת"א במחזור של 11.5 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 2.8 מיליון שקל בחודש האחרון.

עידן עופר העביר את הסיכון אליו לאחר שהבטיחו לשוק שקנון לא תזרים עוד כסף. ההזרמות של עידן עופר למיזם הרכב קורוס, שפוצל מהחברה לישראל, ושהסתכמו עד כה ב-70 מיליון דולר, נתנו איתות למשקיעים כי הוא מאמין בשוק הסיני, וזו נשאה כעת פרי.

מדובר באפסייד נאה לקנון כאשר קבוצת באוננג מתחייבת לקנות 300 אלף מכוניות ב-3 השנים הקרובות בשווי הכנסות של 4.5 מיליארד דולר. רק נזכיר כי עד כה קורוס מכרה 15 אלף מכוניות בשנה כך שההיקף היום מקפיץ את החברה למגרש של הגדולים. קנון התחייבה לא להגדיל את החשיפה לקורוס במהלך השנתיים האחרונות וזו התאפשרה באמצעות השקעה אישית של עידן עופר.

קורוס הוחזקה על ידי קנון וצ'רי בחלקים שווים (50%-50%). עם השלמת העסקה תקבל קורוס 20 מיליון דולר במזומן וקנון תרד לשיעור אחזקה של 24% לעומת 50% לפני השלמת העסקה. בנוסף במהלך החודשים הקרובים היא תקבל החזר הלוואות בעלים של כ-145 מיליון דולר ו-20 מיליון דולר נוספים. מסכום זה תחזיק קנון הלוואה לעידן עופר שהעמיד הלוואות של כ-70 מיליון דולר לצורך המשך קיומה של קורוס בשנתיים האחרונות. קנון גם תשוחרר מהערבויות 45 מיליון דולר. 

הסעיף המהותי: לקנון עומדת בנוסף אופציית מכר המאפשרת למכור את יתרת ההחזקה (24%) בקורוס לבאוננג תמורת 480 מיליון דולר בשתי פעימות. אם החברה הופכת להיות בוננזה, כפי שמקווים בקנון, השווי המשתקף עשוי להיות גבוה יותר. מהלך שכזה יעלה את אחזקתה של באוננג בחברה ל-67%.

אחרי סגירת שנה מצוינת, קנון רושמת פתיחת שנה חלומית עם העסקה הנוכחית כאשר המניה רשמה בשנה החולפת תשואה על 65%. לאחרונה דיווחה החברה על חתימת הסכם למכירת עסקיה של IC Power באמריקה הלטינית והקריביים תמורת 1.17 מיליארד דולר - עסקה מצוינת לקנון שהוכיחה שהסבלנות משלמת, לאחר שסירבה לבצע הנפקה של POWER IC בשווי נמוך בהרבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קנון הולדינגס הוקמה כחלק ממהלך פיצול של חלק מנכסי החברה לישראל, במהלכו קיבלה להחזקותיה את חלקה של החברה לישראל ביצרנית השבבים טאואר, בחברת תחנות הכח איי סי פאוור, ביצרנית המכוניות הסינית קורוס, בחברת הספנות צים וכן ב-איי סי גרין הפעילה בתחום האנרגיה הירוקה. קנון הולדינגס הינה חברה זרה, שנתאגדה בסינגפור ורשומה כדואלית (מניותיה נסחרות הן ב-NYSE והן בבורסה בתל אביב).

בתוך כך, בבית ההשקעות פסגות העלו המלצה לקנון על רקע העסקה ל'קנייה' מ'החזק'. נועם פינקו, פסגות: "עסקה מדהימה לקנון בפעם השניה תוך חודשיים, בעיקר כשלוקחים בחשבון את ההיסטוריה של קורוס ואת חוסר היכולת שלה להגדיל מכירות. העסקה, מעבר לכך שהיא יוצרת ערך מיידי אמיתי להחזקתה של קנון בקורוס גם יוצרת אפסייד נוסף בעתיד. אנו מעלים את מחיר היעד מ-78 שקל ל-112 שקל ואת המלצתנו ל'קנייה'. מטעמי שמרנות אנו עדיין מכניסים דיסקאונט חברת אחזקות של 10% בלעדיה מחיר היעד היה עומד על 124 שקל למניה".

מניית קנון - מהלך עליות של 240% מהשפל של אפריל 2016:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רונית 09/01/2018 14:32
    הגב לתגובה זו
    שבורה.
  • 2.
    רק כיל 09/01/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
    הסכימו . לא מוכרים אוצרות מדינה. מנוולים על גב המשקיעים.
  • 1.
    וכולם ירוויחו במיוחד המדינה (ל"ת)
    בקרוב גם את כיל 09/01/2018 11:34
    הגב לתגובה זו
  • dw 09/01/2018 13:36
    הגב לתגובה זו
    סירוב שר האוצר יאיר לפיד לאשר את עיסקת מכירת כיל לפוטאש לפני כמה שנים היתה שגיאה קשה. כל המשקיעים, וגם המדינה (מיסים), הפסידו עשרות מיליארדי שקלים בגין החלטה ניהולית שגויה זו. באותו זמן ניתן היה למכור את כיל לפי שווי פי 4 מהיום, וכן לדרוש הבטחת תנאים למשך שנים רבות לעובדים. מה חבל שלא אישרו אז את העיסקה, שאינה שונה במהותה מאקזיט מובילאיי לאינטל או קייט פארמה.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים