צילום: בוצ'צ'ו

עסקת החלומות של עידן עופר: קנון מכרה את השליטה בקורוס

קבוצת באוננג הסינית רוכשת את השליטה לפי שווי של כמיליארד דולר; לקנון עומדת אופציית למכור את יתרת ההחזקה תמורת 480 מיליון דולר; קנון טסה

גיא בן סימון | 09/01/2018 10:29 (4)

נושאים בכתבה עידן עופר קורוס קנון

קורוס נכנסת למגרש של הגדולים. חברת ההחזקות של עידן עופר, קנון, מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. הרוכשת היא קבוצת באונג הסינית (Baoneng) בבעלות יאו ז'נואה (Yao Zhenhua), האיש העשיר הרביעי בסין.

מניית קנון -1.23% מזנקת ב-26% בת"א במחזור של 11.5 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 2.8 מיליון שקל בחודש האחרון.

עידן עופר העביר את הסיכון אליו לאחר שהבטיחו לשוק שקנון לא תזרים עוד כסף. ההזרמות של עידן עופר למיזם הרכב קורוס, שפוצל מהחברה לישראל, ושהסתכמו עד כה ב-70 מיליון דולר, נתנו איתות למשקיעים כי הוא מאמין בשוק הסיני, וזו נשאה כעת פרי.

מדובר באפסייד נאה לקנון כאשר קבוצת באוננג מתחייבת לקנות 300 אלף מכוניות ב-3 השנים הקרובות בשווי הכנסות של 4.5 מיליארד דולר. רק נזכיר כי עד כה קורוס מכרה 15 אלף מכוניות בשנה כך שההיקף היום מקפיץ את החברה למגרש של הגדולים. קנון התחייבה לא להגדיל את החשיפה לקורוס במהלך השנתיים האחרונות וזו התאפשרה באמצעות השקעה אישית של עידן עופר.

קורוס הוחזקה על ידי קנון וצ'רי בחלקים שווים (50%-50%). עם השלמת העסקה תקבל קורוס 20 מיליון דולר במזומן וקנון תרד לשיעור אחזקה של 24% לעומת 50% לפני השלמת העסקה. בנוסף במהלך החודשים הקרובים היא תקבל החזר הלוואות בעלים של כ-145 מיליון דולר ו-20 מיליון דולר נוספים. מסכום זה תחזיק קנון הלוואה לעידן עופר שהעמיד הלוואות של כ-70 מיליון דולר לצורך המשך קיומה של קורוס בשנתיים האחרונות. קנון גם תשוחרר מהערבויות 45 מיליון דולר.

הסעיף המהותי: לקנון עומדת בנוסף אופציית מכר המאפשרת למכור את יתרת ההחזקה (24%) בקורוס לבאוננג תמורת 480 מיליון דולר בשתי פעימות. אם החברה הופכת להיות בוננזה, כפי שמקווים בקנון, השווי המשתקף עשוי להיות גבוה יותר. מהלך שכזה יעלה את אחזקתה של באוננג בחברה ל-67%.

אחרי סגירת שנה מצוינת, קנון רושמת פתיחת שנה חלומית עם העסקה הנוכחית כאשר המניה רשמה בשנה החולפת תשואה על 65%. לאחרונה דיווחה החברה על חתימת הסכם למכירת עסקיה של IC Power באמריקה הלטינית והקריביים תמורת 1.17 מיליארד דולר - עסקה מצוינת לקנון שהוכיחה שהסבלנות משלמת, לאחר שסירבה לבצע הנפקה של POWER IC בשווי נמוך בהרבה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קנון הולדינגס הוקמה כחלק ממהלך פיצול של חלק מנכסי החברה לישראל, במהלכו קיבלה להחזקותיה את חלקה של החברה לישראל ביצרנית השבבים טאואר, בחברת תחנות הכח איי סי פאוור, ביצרנית המכוניות הסינית קורוס, בחברת הספנות צים וכן ב-איי סי גרין הפעילה בתחום האנרגיה הירוקה. קנון הולדינגס הינה חברה זרה, שנתאגדה בסינגפור ורשומה כדואלית (מניותיה נסחרות הן ב-NYSE והן בבורסה בתל אביב).

בתוך כך, בבית ההשקעות פסגות העלו המלצה לקנון על רקע העסקה ל'קנייה' מ'החזק'. נועם פינקו, פסגות: "עסקה מדהימה לקנון בפעם השניה תוך חודשיים, בעיקר כשלוקחים בחשבון את ההיסטוריה של קורוס ואת חוסר היכולת שלה להגדיל מכירות. העסקה, מעבר לכך שהיא יוצרת ערך מיידי אמיתי להחזקתה של קנון בקורוס גם יוצרת אפסייד נוסף בעתיד. אנו מעלים את מחיר היעד מ-78 שקל ל-112 שקל ואת המלצתנו ל'קנייה'. מטעמי שמרנות אנו עדיין מכניסים דיסקאונט חברת אחזקות של 10% בלעדיה מחיר היעד היה עומד על 124 שקל למניה".

מניית קנון - מהלך עליות של 240% מהשפל של אפריל 2016:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
רונית 09/01/2018 14:32
הגב לתגובה זו
שבורה.
2.
רק כיל 09/01/2018 13:06
הגב לתגובה זו
הסכימו . לא מוכרים אוצרות מדינה. מנוולים על גב המשקיעים.
1.
וכולם ירוויחו במיוחד המדינה (ל"ת)
בקרוב גם את כיל 09/01/2018 11:34
הגב לתגובה זו
dw 09/01/2018 13:36
הגב לתגובה זו
סירוב שר האוצר יאיר לפיד לאשר את עיסקת מכירת כיל לפוטאש לפני כמה שנים היתה שגיאה קשה. כל המשקיעים, וגם המדינה (מיסים), הפסידו עשרות מיליארדי שקלים בגין החלטה ניהולית שגויה זו. באותו זמן ניתן היה למכור את כיל לפי שווי פי 4 מהיום, וכן לדרוש הבטחת תנאים למשך שנים רבות לעובדים. מה חבל שלא אישרו אז את העיסקה, שאינה שונה במהותה מאקזיט מובילאיי לאינטל או קייט פארמה.

צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג | 03/12/2025 11:30

נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי | 03/12/2025 20:34

נושאים בכתבה ארית תעשיות רשף טכנולוגיות

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?

להמשך הכתבה לחץ כאן