עסקת החלומות של עידן עופר: קנון מכרה את השליטה בקורוס
קורוס נכנסת למגרש של הגדולים. חברת ההחזקות של עידן עופר, קנון, מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. הרוכשת היא קבוצת באונג הסינית (Baoneng) בבעלות יאו ז'נואה (Yao Zhenhua), האיש העשיר הרביעי בסין.
מניית קנון -0.59% מזנקת ב-26% בת"א במחזור של 11.5 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 2.8 מיליון שקל בחודש האחרון.
עידן עופר העביר את הסיכון אליו לאחר שהבטיחו לשוק שקנון לא תזרים עוד כסף. ההזרמות של עידן עופר למיזם הרכב קורוס, שפוצל מהחברה לישראל, ושהסתכמו עד כה ב-70 מיליון דולר, נתנו איתות למשקיעים כי הוא מאמין בשוק הסיני, וזו נשאה כעת פרי.
מדובר באפסייד נאה לקנון כאשר קבוצת באוננג מתחייבת לקנות 300 אלף מכוניות ב-3 השנים הקרובות בשווי הכנסות של 4.5 מיליארד דולר. רק נזכיר כי עד כה קורוס מכרה 15 אלף מכוניות בשנה כך שההיקף היום מקפיץ את החברה למגרש של הגדולים. קנון התחייבה לא להגדיל את החשיפה לקורוס במהלך השנתיים האחרונות וזו התאפשרה באמצעות השקעה אישית של עידן עופר.
- 2.2 מיליארד אירו - כמה עולה קבוצת כדורגל בצמרת העולמית
- עידן עופר מממש את חלקו באתלטיקו מדריד עם רווח של מעל 600 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קורוס הוחזקה על ידי קנון וצ'רי בחלקים שווים (50%-50%). עם השלמת העסקה תקבל קורוס 20 מיליון דולר במזומן וקנון תרד לשיעור אחזקה של 24% לעומת 50% לפני השלמת העסקה. בנוסף במהלך החודשים הקרובים היא תקבל החזר הלוואות בעלים של כ-145 מיליון דולר ו-20 מיליון דולר נוספים. מסכום זה תחזיק קנון הלוואה לעידן עופר שהעמיד הלוואות של כ-70 מיליון דולר לצורך המשך קיומה של קורוס בשנתיים האחרונות. קנון גם תשוחרר מהערבויות 45 מיליון דולר.
הסעיף המהותי: לקנון עומדת בנוסף אופציית מכר המאפשרת למכור את יתרת ההחזקה (24%) בקורוס לבאוננג תמורת 480 מיליון דולר בשתי פעימות. אם החברה הופכת להיות בוננזה, כפי שמקווים בקנון, השווי המשתקף עשוי להיות גבוה יותר. מהלך שכזה יעלה את אחזקתה של באוננג בחברה ל-67%.
אחרי סגירת שנה מצוינת, קנון רושמת פתיחת שנה חלומית עם העסקה הנוכחית כאשר המניה רשמה בשנה החולפת תשואה על 65%. לאחרונה דיווחה החברה על חתימת הסכם למכירת עסקיה של IC Power באמריקה הלטינית והקריביים תמורת 1.17 מיליארד דולר - עסקה מצוינת לקנון שהוכיחה שהסבלנות משלמת, לאחר שסירבה לבצע הנפקה של POWER IC בשווי נמוך בהרבה.
- אפי נכסים: עלייה של 8.5% ב-NOI ו-10.7% ב-FFO המתואם בתשעת החודשים הראשונים
- שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
קנון הולדינגס הוקמה כחלק ממהלך פיצול של חלק מנכסי החברה לישראל, במהלכו קיבלה להחזקותיה את חלקה של החברה לישראל ביצרנית השבבים טאואר, בחברת תחנות הכח איי סי פאוור, ביצרנית המכוניות הסינית קורוס, בחברת הספנות צים וכן ב-איי סי גרין הפעילה בתחום האנרגיה הירוקה. קנון הולדינגס הינה חברה זרה, שנתאגדה בסינגפור ורשומה כדואלית (מניותיה נסחרות הן ב-NYSE והן בבורסה בתל אביב).
בתוך כך, בבית ההשקעות פסגות העלו המלצה לקנון על רקע העסקה ל'קנייה' מ'החזק'. נועם פינקו, פסגות: "עסקה מדהימה לקנון בפעם השניה תוך חודשיים, בעיקר כשלוקחים בחשבון את ההיסטוריה של קורוס ואת חוסר היכולת שלה להגדיל מכירות. העסקה, מעבר לכך שהיא יוצרת ערך מיידי אמיתי להחזקתה של קנון בקורוס גם יוצרת אפסייד נוסף בעתיד. אנו מעלים את מחיר היעד מ-78 שקל ל-112 שקל ואת המלצתנו ל'קנייה'. מטעמי שמרנות אנו עדיין מכניסים דיסקאונט חברת אחזקות של 10% בלעדיה מחיר היעד היה עומד על 124 שקל למניה".
מניית קנון - מהלך עליות של 240% מהשפל של אפריל 2016:
- 3.רונית 09/01/2018 14:32הגב לתגובה זושבורה.
- 2.רק כיל 09/01/2018 13:06הגב לתגובה זוהסכימו . לא מוכרים אוצרות מדינה. מנוולים על גב המשקיעים.
- 1.וכולם ירוויחו במיוחד המדינה (ל"ת)בקרוב גם את כיל 09/01/2018 11:34הגב לתגובה זו
- dw 09/01/2018 13:36הגב לתגובה זוסירוב שר האוצר יאיר לפיד לאשר את עיסקת מכירת כיל לפוטאש לפני כמה שנים היתה שגיאה קשה. כל המשקיעים, וגם המדינה (מיסים), הפסידו עשרות מיליארדי שקלים בגין החלטה ניהולית שגויה זו. באותו זמן ניתן היה למכור את כיל לפי שווי פי 4 מהיום, וכן לדרוש הבטחת תנאים למשך שנים רבות לעובדים. מה חבל שלא אישרו אז את העיסקה, שאינה שונה במהותה מאקזיט מובילאיי לאינטל או קייט פארמה.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים
של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.
הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%,
הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של יעקב פיננסים -7.31% נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10
שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72% נעה סביב המכפיל.
על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.
אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?
- יעקב פיננסים: עלייה של 12% ברווח הנקי וצמיחה של 42% בתיק האשראי
- יעקב פיננסים עם קפיצה של 52% בתיק האשראי ועלייה של 21% ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."
