בנק ישראל מותיר ללא שינוי את גובה הריבית על 0.1%, וחותך בתחזית הצמיחה
בנק ישראל מותיר היום את גובה הריבית על 0.1% וזאת בהתאם לציפיות. למעשה, מדובר בעדכון ה-29 ברציפות שבו הריבית נותרת ללא שינוי, כלומר מאז חודש מארס 2015.
בתחזית המקרו כלכלית הרבעונית שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל בצמוד לעדכון הריבית נכתב כי הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון השלישי של 2018 ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של 2018. זאת מול התחזית הקודמת מחודש יולי שבה נכתב כי הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון הראשון של 2018 ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018. כלומר בבנק ישראל מרחיקים היום בצורה משמעותית את צפי העלאת הריבית הראשונה עמוק אל תוך השנה הבאה.
תחזית הצמיחה ל-2017 הונמכה ל-3.1% (מתחזית קודמת ל-3.4%) והתחזית ל-2018 נותרה ללא שינוי על 3.3%. כלומר הנמכת התחזית משקפת התפתחויות שכבר נרשמו בעוד בהסתכלות קדימה הדברים נותרו ללא שינוי מבחינת בנק ישראל.
בין היתר אמר פלוג במסיבת העיתונאים (בתשובה לשאלה) כי אין מקום כעת להפחית במיסים שכן עודף הגבייה נוצר "רובו ככולו" מהכנסות חד פעמיות. בכך יוצאת פלוג נגד כחלון ונתניהו שלפי הערכות שוקלים כעת לבצע הפחתת מיסים.
מתוך הודעת הריבית - "בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו."
הנה הנקודות העיקריות מתוך הודעת הריבית:
- סביבת האינפלציה עדיין מאוד נמוכה; האינפלציה השנתית חזרה לעלות אך היא מוסיפה להיות נמוכה מהיעד, ולא חל שינוי משמעותי בציפיות: הציפיות לטווחים הקצרים נמוכות מהיעד, בעוד הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוכו.
- האינדיקטורים לפעילות הריאלית תומכים בהערכה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב שתואם את פוטנציאל הצמיחה, לאחר האטה מסויימת במחצית הראשונה. מסתמנת חזרה של המשק לצמיחה מאוזנת מבחינת הרכב השימושים.
- תמונת הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להשתפר: קרן המטבע הבינלאומית העלתה את התחזיות לצמיחה בכל המשקים העיקריים ובסחר העולמי. האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה ביחס ליעדי הבנקים המרכזיים; בארה"ב צפויה עוד העלאת ריבית אחת השנה, וה-ECB צפוי להודיע על הפחתה מדורגת של ההרחבה הכמותית.
- בחודשים האחרונים התחדש הייסוף: מאז הדיון המוניטרי האחרון התחזק השקל בכ-3% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי; ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הייסוף במונחי השער האפקטיבי ב-6.1%.
- מחירי הדירות שבו לעלות, אם כי בשיעור מתון מבעבר; מרבית האינדיקטורים מצביעים על האטה בפעילות בשוק הדיור.
- 19.קרנית פלוץ 22/10/2017 10:56הגב לתגובה זובובה על חוט של האלפיון העליון,תלכי קיבינימט
- פלוג העיוורת 22/10/2017 15:48הגב לתגובה זוהרסת לי את הבית וחיי הנישואים שלי משרתת את האלפיון העליון בלבד לא מעניין אותה תעשייה מקומית ואזרחים
- 18.ישראל ישראלי 21/10/2017 15:44הגב לתגובה זונלמד ביחד כלכלה נכונה. ושלא יעבדו עליכם. בנק ישראל בשרות היחצנים בלבד.
- 17.מתבייש 20/10/2017 19:30הגב לתגובה זותתביישו לכם בנק ישראל קרנית פלוג וכחלון שאתם לא מצליחים לעצור את הטרוריסטים שמחזקים ככה את השקל והם משחיתים את הכלכלה והיצור כחול לבן שלנו
- 16.תהום 20/10/2017 19:18הגב לתגובה זובנק ישראל תתעוררו ואני לא מבין למה אתם לא עוצרים בכל הכוח את התחזקות השקל מול הדולר ואתם עוד תבכו על השאננות הזאת ביוקר של סגירת מפעלים שעוד יש בארץ
- 15.משה 20/10/2017 12:03הגב לתגובה זוהריבית לא תעלה גם ב 2018 ...ובתרחיש שלמיתון ב 2019 ..אחרי עשור של עליות בשוק המניות ספק עם נראה עליית ריבית בכלל בשנים הקרובות
- 14.משה 20/10/2017 12:02הגב לתגובה זוהריבית לא תעלה גם ב 2018 ...ובתרחיש שלמיתון ב 2019 ..אחרי עשור של עליות בשוק המניות ספק עם נראה עליית ריבית בכלל בשנים הקרובות
- 13.בלה בלה 20/10/2017 07:21הגב לתגובה זוובארץ הריבית גם תתחיל לעלות כנראה ב 2018 ובעוד מקומות. עידן הריבית הנמוכה הולך להסתיים . אם צמיחה או בלי תכף עלייה
- 12.והמנצח הוא.....וישראל באחרון (ל"ת)מלחמת מטבעות 20/10/2017 01:37הגב לתגובה זו
- 11.קרנית פלוג 19/10/2017 19:59הגב לתגובה זואני באמת לא מבינה כלום איך עדיין לא עלו על טפשותי ........
- 10.אין ספק שמישהו בבנק ישראל עושה קופה מהתחזקות השקל (ל"ת)דרושה חקירה משטרתית 19/10/2017 19:56הגב לתגובה זו
- 9.עובר אורח 19/10/2017 19:09הגב לתגובה זואולי הנגידים בארצות השונות יתחילו לחשוב שמה ריבית 0 היא מוגזמת? שמה היא גורמת למעמד הביניים לקחת חובות עצומים בשל בועות דיור? כמו כל תרופה אולי כך הורדת ריבית: קצת עוזר, אבל יותר מידי הורס. התוצאות לפני כולנו בכל העולם!
- 8.ג 19/10/2017 18:22הגב לתגובה זולשער הדולר ממש שניות לפני הנעילה ומבקשים הסברים מגברת פלוג.
- סוחר מט"ח 20/10/2017 18:44הגב לתגובה זוותראה מה קורה היום היורו נופל מול הדולר וכמובן השקל יורד מול הדולר וזה כבר מתחילת השנה שאין מי שיעצור את הטרוריסטים שמפילים את הכלכלה של ישראל ומצליחים כי אין מי שיעצור אותם קרנית פלוג וכחלון מאכזבים ביותר , יש סרטים על טרור בעזרת התחזקות המטבע של המדינה ומציע לציבור ובנק ישראל לראות
- 7.מס פלוג 19/10/2017 17:23הגב לתגובה זואף אחד לא יוזם אלה לוקח מיליונים מהבנק בריבית נמוכה וקונה דירות וחושב להתאשר מזה במקום ליזום להקים עסקים. אז בסופו של יום הריבית תעלה מחירי דירות ירדו ומה אז כל מה שקרה זה סתם להמתין 10 שנים. כדי לעודד את ההשקעות הפרטיות צריך להוריד מיסים ולהוריד גם את מס הבורסה שגורם לחוסר אטרקטיביות של המשק ולהשקעות לזלוג לחו״ל. וגם להתחיל להפריט כמה שיותר מהמשרדי ממשלה כי עשרות מיליארדים נזרקים לריק ואין תועלת עדיף שהכסף ישאר אצל האזרחים שישקיעו אותו ויצרכו עוד כך תעלה רמת החיים.
- 6.נגידה בתרדמת 19/10/2017 17:08הגב לתגובה זוכל חלפן בלילנבום היה מחכה לספקולנטים ביום שישי בערב עם 200 מיליון דולר ועושה להם מארב
- 5.אברשה 19/10/2017 17:01הגב לתגובה זומבין יותר מהעבמית הכלומניקית הזאת
- 4.משה 19/10/2017 16:41הגב לתגובה זוחוץ מלדקלם משפטים מספרי כלכלה שנה א -לא הבנה לא מעוף -בושה וכלימה של נגידה
- 3.בבנק ישראל מאות עבמים משתכרים מיליאד שח בשנה (ל"ת)פלוג עבמית 19/10/2017 16:35הגב לתגובה זו
- 2.הצמיחה יורדת כי מרבית הכסף הולך לדיור (ל"ת)גבי 19/10/2017 16:34הגב לתגובה זו
- 1.איציק 19/10/2017 16:13הגב לתגובה זורוצה רמז?

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.94% והכסף כסף 1.64% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
