לא לשימוש
צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל מותיר ללא שינוי את גובה הריבית על 0.1%, וחותך בתחזית הצמיחה

שימו לב - השינוי המשמעותי בצפי לגבי העלאת הריבית הראשונה. פלוג: "לא נכון להפחית כעת את המיסים"
מערכת Bizportal | (21)

בנק ישראל מותיר היום את גובה הריבית על 0.1% וזאת בהתאם לציפיות. למעשה, מדובר בעדכון ה-29 ברציפות שבו הריבית נותרת ללא שינוי, כלומר מאז חודש מארס 2015.

בתחזית המקרו כלכלית הרבעונית שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל בצמוד לעדכון הריבית נכתב כי הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון השלישי של 2018 ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של 2018. זאת מול התחזית הקודמת מחודש יולי שבה נכתב כי הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון הראשון של 2018 ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018. כלומר בבנק ישראל מרחיקים היום בצורה משמעותית את צפי העלאת הריבית הראשונה עמוק אל תוך השנה הבאה.

תחזית הצמיחה ל-2017 הונמכה ל-3.1% (מתחזית קודמת ל-3.4%) והתחזית ל-2018 נותרה ללא שינוי על 3.3%. כלומר הנמכת התחזית משקפת התפתחויות שכבר נרשמו בעוד בהסתכלות קדימה הדברים נותרו ללא שינוי מבחינת בנק ישראל.

בין היתר אמר פלוג במסיבת העיתונאים (בתשובה לשאלה) כי אין מקום כעת להפחית במיסים שכן עודף הגבייה נוצר "רובו ככולו" מהכנסות חד פעמיות. בכך יוצאת פלוג נגד כחלון ונתניהו שלפי הערכות שוקלים כעת לבצע הפחתת מיסים.

מתוך הודעת הריבית - "בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו."

הנה הנקודות העיקריות מתוך הודעת הריבית:

- סביבת האינפלציה עדיין מאוד נמוכה; האינפלציה השנתית חזרה לעלות אך היא מוסיפה להיות נמוכה מהיעד, ולא חל שינוי משמעותי בציפיות: הציפיות לטווחים הקצרים נמוכות מהיעד, בעוד הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוכו.

- האינדיקטורים לפעילות הריאלית תומכים בהערכה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב שתואם את פוטנציאל הצמיחה, לאחר האטה מסויימת במחצית הראשונה. מסתמנת חזרה של המשק לצמיחה מאוזנת מבחינת הרכב השימושים.

- תמונת הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להשתפר: קרן המטבע הבינלאומית העלתה את התחזיות לצמיחה בכל המשקים העיקריים ובסחר העולמי. האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה ביחס ליעדי הבנקים המרכזיים; בארה"ב צפויה עוד העלאת ריבית אחת השנה, וה-ECB צפוי להודיע על הפחתה מדורגת של ההרחבה הכמותית.

- בחודשים האחרונים התחדש הייסוף: מאז הדיון המוניטרי האחרון התחזק השקל בכ-3% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי; ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הייסוף במונחי השער האפקטיבי ב-6.1%.

- מחירי הדירות שבו לעלות, אם כי בשיעור מתון מבעבר; מרבית האינדיקטורים מצביעים על האטה בפעילות בשוק הדיור.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    קרנית פלוץ 22/10/2017 10:56
    הגב לתגובה זו
    בובה על חוט של האלפיון העליון,תלכי קיבינימט
  • פלוג העיוורת 22/10/2017 15:48
    הגב לתגובה זו
    הרסת לי את הבית וחיי הנישואים שלי משרתת את האלפיון העליון בלבד לא מעניין אותה תעשייה מקומית ואזרחים
  • 18.
    ישראל ישראלי 21/10/2017 15:44
    הגב לתגובה זו
    נלמד ביחד כלכלה נכונה. ושלא יעבדו עליכם. בנק ישראל בשרות היחצנים בלבד.
  • 17.
    מתבייש 20/10/2017 19:30
    הגב לתגובה זו
    תתביישו לכם בנק ישראל קרנית פלוג וכחלון שאתם לא מצליחים לעצור את הטרוריסטים שמחזקים ככה את השקל והם משחיתים את הכלכלה והיצור כחול לבן שלנו
  • 16.
    תהום 20/10/2017 19:18
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל תתעוררו ואני לא מבין למה אתם לא עוצרים בכל הכוח את התחזקות השקל מול הדולר ואתם עוד תבכו על השאננות הזאת ביוקר של סגירת מפעלים שעוד יש בארץ
  • 15.
    משה 20/10/2017 12:03
    הגב לתגובה זו
    הריבית לא תעלה גם ב 2018 ...ובתרחיש שלמיתון ב 2019 ..אחרי עשור של עליות בשוק המניות ספק עם נראה עליית ריבית בכלל בשנים הקרובות
  • 14.
    משה 20/10/2017 12:02
    הגב לתגובה זו
    הריבית לא תעלה גם ב 2018 ...ובתרחיש שלמיתון ב 2019 ..אחרי עשור של עליות בשוק המניות ספק עם נראה עליית ריבית בכלל בשנים הקרובות
  • 13.
    בלה בלה 20/10/2017 07:21
    הגב לתגובה זו
    ובארץ הריבית גם תתחיל לעלות כנראה ב 2018 ובעוד מקומות. עידן הריבית הנמוכה הולך להסתיים . אם צמיחה או בלי תכף עלייה
  • 12.
    והמנצח הוא.....וישראל באחרון (ל"ת)
    מלחמת מטבעות 20/10/2017 01:37
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קרנית פלוג 19/10/2017 19:59
    הגב לתגובה זו
    אני באמת לא מבינה כלום איך עדיין לא עלו על טפשותי ........
  • 10.
    אין ספק שמישהו בבנק ישראל עושה קופה מהתחזקות השקל (ל"ת)
    דרושה חקירה משטרתית 19/10/2017 19:56
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עובר אורח 19/10/2017 19:09
    הגב לתגובה זו
    אולי הנגידים בארצות השונות יתחילו לחשוב שמה ריבית 0 היא מוגזמת? שמה היא גורמת למעמד הביניים לקחת חובות עצומים בשל בועות דיור? כמו כל תרופה אולי כך הורדת ריבית: קצת עוזר, אבל יותר מידי הורס. התוצאות לפני כולנו בכל העולם!
  • 8.
    ג 19/10/2017 18:22
    הגב לתגובה זו
    לשער הדולר ממש שניות לפני הנעילה ומבקשים הסברים מגברת פלוג.
  • סוחר מט"ח 20/10/2017 18:44
    הגב לתגובה זו
    ותראה מה קורה היום היורו נופל מול הדולר וכמובן השקל יורד מול הדולר וזה כבר מתחילת השנה שאין מי שיעצור את הטרוריסטים שמפילים את הכלכלה של ישראל ומצליחים כי אין מי שיעצור אותם קרנית פלוג וכחלון מאכזבים ביותר , יש סרטים על טרור בעזרת התחזקות המטבע של המדינה ומציע לציבור ובנק ישראל לראות
  • 7.
    מס פלוג 19/10/2017 17:23
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא יוזם אלה לוקח מיליונים מהבנק בריבית נמוכה וקונה דירות וחושב להתאשר מזה במקום ליזום להקים עסקים. אז בסופו של יום הריבית תעלה מחירי דירות ירדו ומה אז כל מה שקרה זה סתם להמתין 10 שנים. כדי לעודד את ההשקעות הפרטיות צריך להוריד מיסים ולהוריד גם את מס הבורסה שגורם לחוסר אטרקטיביות של המשק ולהשקעות לזלוג לחו״ל. וגם להתחיל להפריט כמה שיותר מהמשרדי ממשלה כי עשרות מיליארדים נזרקים לריק ואין תועלת עדיף שהכסף ישאר אצל האזרחים שישקיעו אותו ויצרכו עוד כך תעלה רמת החיים.
  • 6.
    נגידה בתרדמת 19/10/2017 17:08
    הגב לתגובה זו
    כל חלפן בלילנבום היה מחכה לספקולנטים ביום שישי בערב עם 200 מיליון דולר ועושה להם מארב
  • 5.
    אברשה 19/10/2017 17:01
    הגב לתגובה זו
    מבין יותר מהעבמית הכלומניקית הזאת
  • 4.
    משה 19/10/2017 16:41
    הגב לתגובה זו
    חוץ מלדקלם משפטים מספרי כלכלה שנה א -לא הבנה לא מעוף -בושה וכלימה של נגידה
  • 3.
    בבנק ישראל מאות עבמים משתכרים מיליאד שח בשנה (ל"ת)
    פלוג עבמית 19/10/2017 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הצמיחה יורדת כי מרבית הכסף הולך לדיור (ל"ת)
    גבי 19/10/2017 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איציק 19/10/2017 16:13
    הגב לתגובה זו
    רוצה רמז?
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?