בנק ישראל מותיר ללא שינוי את גובה הריבית על 0.1%, וחותך בתחזית הצמיחה
בנק ישראל מותיר היום את גובה הריבית על 0.1% וזאת בהתאם לציפיות. למעשה, מדובר בעדכון ה-29 ברציפות שבו הריבית נותרת ללא שינוי, כלומר מאז חודש מארס 2015.
בתחזית המקרו כלכלית הרבעונית שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל בצמוד לעדכון הריבית נכתב כי הריבית המוניטרית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון השלישי של 2018 ולעלות ל-0.25% ברבעון האחרון של 2018. זאת מול התחזית הקודמת מחודש יולי שבה נכתב כי הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד הרבעון הראשון של 2018 ולעלות בהדרגה מהרבעון השני של 2018. כלומר בבנק ישראל מרחיקים היום בצורה משמעותית את צפי העלאת הריבית הראשונה עמוק אל תוך השנה הבאה.
תחזית הצמיחה ל-2017 הונמכה ל-3.1% (מתחזית קודמת ל-3.4%) והתחזית ל-2018 נותרה ללא שינוי על 3.3%. כלומר הנמכת התחזית משקפת התפתחויות שכבר נרשמו בעוד בהסתכלות קדימה הדברים נותרו ללא שינוי מבחינת בנק ישראל.
בין היתר אמר פלוג במסיבת העיתונאים (בתשובה לשאלה) כי אין מקום כעת להפחית במיסים שכן עודף הגבייה נוצר "רובו ככולו" מהכנסות חד פעמיות. בכך יוצאת פלוג נגד כחלון ונתניהו שלפי הערכות שוקלים כעת לבצע הפחתת מיסים.
מתוך הודעת הריבית - "בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו."
הנה הנקודות העיקריות מתוך הודעת הריבית:
- סביבת האינפלציה עדיין מאוד נמוכה; האינפלציה השנתית חזרה לעלות אך היא מוסיפה להיות נמוכה מהיעד, ולא חל שינוי משמעותי בציפיות: הציפיות לטווחים הקצרים נמוכות מהיעד, בעוד הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוכו.
- האינדיקטורים לפעילות הריאלית תומכים בהערכה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב שתואם את פוטנציאל הצמיחה, לאחר האטה מסויימת במחצית הראשונה. מסתמנת חזרה של המשק לצמיחה מאוזנת מבחינת הרכב השימושים.
- תמונת הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להשתפר: קרן המטבע הבינלאומית העלתה את התחזיות לצמיחה בכל המשקים העיקריים ובסחר העולמי. האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה ביחס ליעדי הבנקים המרכזיים; בארה"ב צפויה עוד העלאת ריבית אחת השנה, וה-ECB צפוי להודיע על הפחתה מדורגת של ההרחבה הכמותית.
- בחודשים האחרונים התחדש הייסוף: מאז הדיון המוניטרי האחרון התחזק השקל בכ-3% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי; ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הייסוף במונחי השער האפקטיבי ב-6.1%.
- מחירי הדירות שבו לעלות, אם כי בשיעור מתון מבעבר; מרבית האינדיקטורים מצביעים על האטה בפעילות בשוק הדיור.
- 19.קרנית פלוץ 22/10/2017 10:56הגב לתגובה זובובה על חוט של האלפיון העליון,תלכי קיבינימט
- פלוג העיוורת 22/10/2017 15:48הגב לתגובה זוהרסת לי את הבית וחיי הנישואים שלי משרתת את האלפיון העליון בלבד לא מעניין אותה תעשייה מקומית ואזרחים
- 18.ישראל ישראלי 21/10/2017 15:44הגב לתגובה זונלמד ביחד כלכלה נכונה. ושלא יעבדו עליכם. בנק ישראל בשרות היחצנים בלבד.
- 17.מתבייש 20/10/2017 19:30הגב לתגובה זותתביישו לכם בנק ישראל קרנית פלוג וכחלון שאתם לא מצליחים לעצור את הטרוריסטים שמחזקים ככה את השקל והם משחיתים את הכלכלה והיצור כחול לבן שלנו
- 16.תהום 20/10/2017 19:18הגב לתגובה זובנק ישראל תתעוררו ואני לא מבין למה אתם לא עוצרים בכל הכוח את התחזקות השקל מול הדולר ואתם עוד תבכו על השאננות הזאת ביוקר של סגירת מפעלים שעוד יש בארץ
- 15.משה 20/10/2017 12:03הגב לתגובה זוהריבית לא תעלה גם ב 2018 ...ובתרחיש שלמיתון ב 2019 ..אחרי עשור של עליות בשוק המניות ספק עם נראה עליית ריבית בכלל בשנים הקרובות
- 14.משה 20/10/2017 12:02הגב לתגובה זוהריבית לא תעלה גם ב 2018 ...ובתרחיש שלמיתון ב 2019 ..אחרי עשור של עליות בשוק המניות ספק עם נראה עליית ריבית בכלל בשנים הקרובות
- 13.בלה בלה 20/10/2017 07:21הגב לתגובה זוובארץ הריבית גם תתחיל לעלות כנראה ב 2018 ובעוד מקומות. עידן הריבית הנמוכה הולך להסתיים . אם צמיחה או בלי תכף עלייה
- 12.והמנצח הוא.....וישראל באחרון (ל"ת)מלחמת מטבעות 20/10/2017 01:37הגב לתגובה זו
- 11.קרנית פלוג 19/10/2017 19:59הגב לתגובה זואני באמת לא מבינה כלום איך עדיין לא עלו על טפשותי ........
- 10.אין ספק שמישהו בבנק ישראל עושה קופה מהתחזקות השקל (ל"ת)דרושה חקירה משטרתית 19/10/2017 19:56הגב לתגובה זו
- 9.עובר אורח 19/10/2017 19:09הגב לתגובה זואולי הנגידים בארצות השונות יתחילו לחשוב שמה ריבית 0 היא מוגזמת? שמה היא גורמת למעמד הביניים לקחת חובות עצומים בשל בועות דיור? כמו כל תרופה אולי כך הורדת ריבית: קצת עוזר, אבל יותר מידי הורס. התוצאות לפני כולנו בכל העולם!
- 8.ג 19/10/2017 18:22הגב לתגובה זולשער הדולר ממש שניות לפני הנעילה ומבקשים הסברים מגברת פלוג.
- סוחר מט"ח 20/10/2017 18:44הגב לתגובה זוותראה מה קורה היום היורו נופל מול הדולר וכמובן השקל יורד מול הדולר וזה כבר מתחילת השנה שאין מי שיעצור את הטרוריסטים שמפילים את הכלכלה של ישראל ומצליחים כי אין מי שיעצור אותם קרנית פלוג וכחלון מאכזבים ביותר , יש סרטים על טרור בעזרת התחזקות המטבע של המדינה ומציע לציבור ובנק ישראל לראות
- 7.מס פלוג 19/10/2017 17:23הגב לתגובה זואף אחד לא יוזם אלה לוקח מיליונים מהבנק בריבית נמוכה וקונה דירות וחושב להתאשר מזה במקום ליזום להקים עסקים. אז בסופו של יום הריבית תעלה מחירי דירות ירדו ומה אז כל מה שקרה זה סתם להמתין 10 שנים. כדי לעודד את ההשקעות הפרטיות צריך להוריד מיסים ולהוריד גם את מס הבורסה שגורם לחוסר אטרקטיביות של המשק ולהשקעות לזלוג לחו״ל. וגם להתחיל להפריט כמה שיותר מהמשרדי ממשלה כי עשרות מיליארדים נזרקים לריק ואין תועלת עדיף שהכסף ישאר אצל האזרחים שישקיעו אותו ויצרכו עוד כך תעלה רמת החיים.
- 6.נגידה בתרדמת 19/10/2017 17:08הגב לתגובה זוכל חלפן בלילנבום היה מחכה לספקולנטים ביום שישי בערב עם 200 מיליון דולר ועושה להם מארב
- 5.אברשה 19/10/2017 17:01הגב לתגובה זומבין יותר מהעבמית הכלומניקית הזאת
- 4.משה 19/10/2017 16:41הגב לתגובה זוחוץ מלדקלם משפטים מספרי כלכלה שנה א -לא הבנה לא מעוף -בושה וכלימה של נגידה
- 3.בבנק ישראל מאות עבמים משתכרים מיליאד שח בשנה (ל"ת)פלוג עבמית 19/10/2017 16:35הגב לתגובה זו
- 2.הצמיחה יורדת כי מרבית הכסף הולך לדיור (ל"ת)גבי 19/10/2017 16:34הגב לתגובה זו
- 1.איציק 19/10/2017 16:13הגב לתגובה זורוצה רמז?
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
