ד"ר יואב קידר חותך את אופקו - תראו את מחיר היעד שהציב
אופקו הלת' דיווחה ביום שישי על כישלון ניסוי במוצר מוביל שלה. כעת מתחילים האנליסטים לעדכן כלפי מטה את מחיר היעד למניה. סטיבן טפר מ-IBI הסביר אתמול שהוא מתקשה לראות את המניה מתאוששת בזמן הקרוב ולאחר מכן מציב ד"ר יואב קידר, יועץ חיצוני של בנק ירושלים, ברוקראז' מחיר יעד של 6.5 דולר למניה.
מחיר המניה בוול-סטריט נסגר ביום שישי על 9.3 דולר (אחרי נפילה של 20%) כך שמחיר היעד של ד"ר קידר נמוך ב-30% ממחיר השוק של המניה.
אופקו הודיעה ביחד עם שותפתה לפיתוח פייזר בסוף השבוע כי hGH CTP, הורמון הגדילה החד-שבועי שניסתה לפתח לכדי תרופה, נכשל בשלב 3 במתן למבוגרים שסובלים מחוסר בהורמון.
יואב קידר: "זוהי התפתחות מדאיגה מבחינתם של המשקיעים בחברה משום שפרולור יחד עם תוכניות הפיתוח שלה שנרכשו כזכור על ידי אופקו (בשנת 2013), מהווה לטעמנו את הנכס האינובטיבי העיקרי של החברה".
מה קרה בניסוי?
"מחקר הציר במבוגרים בדק את יכולת הורמון הגדילה להשרות הפחתה בהיקף המותניים של החולים, אך כאמור נכשל. החברה מסרה בתגובה כי המחקר הוטה ככל הנראה עקב הרכב קבוצות החולים בו, אך זו כאמור טענה הדורשת הוכחה. נזכיר כי במקביל הודיעה פייזר על התחלת שלב 3 עם התכשיר בילדים עם קומה נמוכה שם כוללות התוצאות השגת גובה ולא היקף מותניים. זו גם ההתוויה העיקרית של התכשיר".
- אופקו תגייס 200 מיליון דולר באג"ח להמרה - המניה צונחת ב-17%
- אופקו צופה זינוק בהכנסות - 100 מיליון דולר "תוך שנים ספורות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שווי אופקו לאחר כישלון הניסוי?
- 3.הניסוי בילדים 02/01/2017 15:03הגב לתגובה זוושם יש הצלחה.
- 2.עוד דוקטור 02/01/2017 15:02הגב לתגובה זולא אמין בעיניי
- 1.שרה 02/01/2017 11:03הגב לתגובה זוהאם להאמין לו או פשוט הוא רוצה לקנות במחיר נמוך? אני מעדיפה להקשיב לדעתם של אנליסטים בארה"ב הם יותר מיומנים ובטוח יודעים יותר טוב ואז להחליט באם כדאי לי לקנות.
- כבר לפני 3 שנים יצאה 02/01/2017 13:04הגב לתגובה זוכבר סיבך את טבע היור פיליפ פרוסט ואופקו זה פחד אלוהים. עוד עובדה שתומכת באופקו כתרמית היא תכנית הרכישות בבורסה של היור פיליפ פרוסט וחבריו שמריצים את המניה ועוד אחרי שהכניסו אותה למדד המעוף בדרך האחורית עם המיזוג של פרולור שמתברר שזה זבל אמיתי. חפשי באינטרנט עבודה של קרן גידור מוכשרת מאד עם מנהלי השקעוץ אדירים Opko is a placebo. יום יבוא וכל המעורבים בחברה הזו ישלמו על גזילת המשקיעים בעתיד ... נחכה ונראה
- מיכה הכהן 02/01/2017 12:48הגב לתגובה זומחיר אמיתי 12$
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
מיטב תנפיק מניות בכ-500 מיליון שקל, 85% ממשקיעים זרים
החברה מתקרבת לשווי של מעל 10 מיליארד שקל לאחר הכסף, לאחר שביצעה זינוק דרמטי בשנים האחרונות; במרכז: מימון מהלכי צמיחה, הרחבות ועסקאות מיזוג ורכישה
מיטב בית השקעות מיטב השקעות 1.07% הודיעה כי היא בוחנת הנפקת מניות בהיקף של כ־500 מיליון שקל, במהלך שנועד לממן יוזמות צמיחה אסטרטגיות. לפי נתוני ההקצאה שפורסמו, כ-85% מהגיוס מגיע ממשקיעים זרים, ורק כ-15% ממשקיעים ישראלים.
מהדיווח הרשמי עולה כי הוגשו למיטב הזמנות לרכישת מניות בהיקף של 16 מיליון מניות, פי שלושה מההיצע בפועל, שהסתכם ב־4.6 מיליון מניות רגילות. בתום הליך ההקצאה בחרה החברה במתווה גיוס מלא בהיקף של כחצי מיליארד שקלים (לפני הוצאות הנפקה), כאשר המשקיעים הזרים קיבלו
הקצאה של 4,025,642 מניות, כ-87.4% מסך ההנפקה. חלוקה זו, המופיעה בטבלה שפורסמה בעמוד 2 של הדוח, מציגה ביקוש דומיננטי מגופים בינלאומיים, חלקם מהגדולים בעולם.
הגיוס מתבצע בתקופה שבה מניית מיטב נמצאת באחת מתקופות הצמיחה המרשימות בתולדותיה. רק לפני
שלוש שנים נסחרה המניה במחזורים יומיים של עשרות אלפי שקלים בלבד, אולם השיפור החד בתוצאות, ההתרחבות בפעילויות והעלייה במכפילים הובילו את המניה לזינוק משמעותי. על פי השווי הנוכחי בבורסה, לאחר הגיוס צפויה מיטב לעבור לראשונה את רף ה-10 מיליארד שקל שווי שוק לאחר
הכסף, ציון דרך משמעותי לחברה שהייתה במשך שנים שחקנית משנית בענף.
בחברה מדגישים כי מטרת הגיוס היא האצה של מהלכי צמיחה קיימים והובלת מהלכים חדשים. במצגת שפורסמה לצד הדיווח מציינת מיטב כי הכסף יופנה להשקעה בתחומי ליבה, פיתוח מנועי צמיחה נוספים וכן
איתור מיזוגים ורכישות פוטנציאליים. ההחלטה לגייס, למרות רווחיות גבוהה, מאותתת כי מיטב מכוונת להמשך התרחבות ולא מסתפקת במעמדה הנוכחי.
- "אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
- מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כשנה, איביאי ביצעה גם היא גיוס הון, אך בניגוד למיטב, המטרה הייתה להגדיל את שיעור אחזקות הציבור לקראת כניסה
למדד ת"א־125. מיטב, לעומת זאת, בוחרת בגיוס כחלק מאסטרטגיית צמיחה אקטיבית ומיצוב כמספר אחת בתעשייה, ולא לשם שיפור סחירות בלבד.
