ד"ר יואב קידר חותך את אופקו - תראו את מחיר היעד שהציב
אופקו הלת' דיווחה ביום שישי על כישלון ניסוי במוצר מוביל שלה. כעת מתחילים האנליסטים לעדכן כלפי מטה את מחיר היעד למניה. סטיבן טפר מ-IBI הסביר אתמול שהוא מתקשה לראות את המניה מתאוששת בזמן הקרוב ולאחר מכן מציב ד"ר יואב קידר, יועץ חיצוני של בנק ירושלים, ברוקראז' מחיר יעד של 6.5 דולר למניה.
מחיר המניה בוול-סטריט נסגר ביום שישי על 9.3 דולר (אחרי נפילה של 20%) כך שמחיר היעד של ד"ר קידר נמוך ב-30% ממחיר השוק של המניה.
אופקו הודיעה ביחד עם שותפתה לפיתוח פייזר בסוף השבוע כי hGH CTP, הורמון הגדילה החד-שבועי שניסתה לפתח לכדי תרופה, נכשל בשלב 3 במתן למבוגרים שסובלים מחוסר בהורמון.
יואב קידר: "זוהי התפתחות מדאיגה מבחינתם של המשקיעים בחברה משום שפרולור יחד עם תוכניות הפיתוח שלה שנרכשו כזכור על ידי אופקו (בשנת 2013), מהווה לטעמנו את הנכס האינובטיבי העיקרי של החברה".
מה קרה בניסוי?
"מחקר הציר במבוגרים בדק את יכולת הורמון הגדילה להשרות הפחתה בהיקף המותניים של החולים, אך כאמור נכשל. החברה מסרה בתגובה כי המחקר הוטה ככל הנראה עקב הרכב קבוצות החולים בו, אך זו כאמור טענה הדורשת הוכחה. נזכיר כי במקביל הודיעה פייזר על התחלת שלב 3 עם התכשיר בילדים עם קומה נמוכה שם כוללות התוצאות השגת גובה ולא היקף מותניים. זו גם ההתוויה העיקרית של התכשיר".
- אופקו תגייס 200 מיליון דולר באג"ח להמרה - המניה צונחת ב-17%
- אופקו צופה זינוק בהכנסות - 100 מיליון דולר "תוך שנים ספורות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שווי אופקו לאחר כישלון הניסוי?
- 3.הניסוי בילדים 02/01/2017 15:03הגב לתגובה זוושם יש הצלחה.
- 2.עוד דוקטור 02/01/2017 15:02הגב לתגובה זולא אמין בעיניי
- 1.שרה 02/01/2017 11:03הגב לתגובה זוהאם להאמין לו או פשוט הוא רוצה לקנות במחיר נמוך? אני מעדיפה להקשיב לדעתם של אנליסטים בארה"ב הם יותר מיומנים ובטוח יודעים יותר טוב ואז להחליט באם כדאי לי לקנות.
- כבר לפני 3 שנים יצאה 02/01/2017 13:04הגב לתגובה זוכבר סיבך את טבע היור פיליפ פרוסט ואופקו זה פחד אלוהים. עוד עובדה שתומכת באופקו כתרמית היא תכנית הרכישות בבורסה של היור פיליפ פרוסט וחבריו שמריצים את המניה ועוד אחרי שהכניסו אותה למדד המעוף בדרך האחורית עם המיזוג של פרולור שמתברר שזה זבל אמיתי. חפשי באינטרנט עבודה של קרן גידור מוכשרת מאד עם מנהלי השקעוץ אדירים Opko is a placebo. יום יבוא וכל המעורבים בחברה הזו ישלמו על גזילת המשקיעים בעתיד ... נחכה ונראה
- מיכה הכהן 02/01/2017 12:48הגב לתגובה זומחיר אמיתי 12$
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 2.49% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
