אחרי משאל העם - יש כבר דד-ליין נוסף וברור מאוד לקריסת יוון

יוסי פינק | (18)
נושאים בכתבה יוון

כעת זה כבר ברור. אזרחי יוון אמרו "לא" בקול חד וברור להצעת הנושים האירופים. עכשיו השאלה היא מה הלאה? הראשון שיצטרך להגיב הוא כנראה הבנק המרכזי האירופי. הפעולה הראשונה של ממשלת יוון ברגע שהתבררו תוצאות המשאל (ועוד לפני התוצאות הסופיות) הייתה פניה בהולה לבנק המרכזי האירופי שישחרר את הברז ויאפשר את פתיחת הבנקים ביוון. במילים אחרות, יו"ר הבנק המרכזי האירופי דראגי יצטרך להחליט אם הוא קופץ לזירה הפוליטית ומזרים חמצן לכלכלה היוונית הקורסת - או שהוא מחכה למרקל והולנד.

כבר מחר (יום ב') יפגשו השניים (מרקל והולנד) בפריס בכדי לתכנן את המהלך הבא. טרם המשאל הבהירו מארל, הולנד ושאר מנהיגי אירופה כי אם אזרחי יוון יצביעו "לא" במשאל העם - המשמעות היא יציאה מהגוש האירופי. ציפראס מצידו חזר וטען בפני אזרחי יוון כי המנהיגים האירופים מבלפים - ולמעשה בחירה ב"לא" רק תביא לשיפור עמדות במו"מ לקבלת סיוע. נראה שאזרחי יוון קנו את האמירה של ציפראס, עכשיו נשאר לראות אם הוא באמת מסוגל לסגור הסכם בתנאים טובים יותר. אנחנו סקפטיים, מאוד.

למה ספקטיים? אחד זה בגלל שמה שלא הושג במשך 5 חודשים של מו"מ מתיש ובלתי נגמר, ספק אם יושג לפתע כעת. ושתיים זה בגלל שהאירופים לא יכולים לזוז במ"מ מהעמדות שלהם, כל תזוזה תיפגע אנושות ביכולת העמידה של מנהיגי הגוש מול כלכלות בעייתיות וגדולות הרבה יותר - כמו ספרד או איטליה. ב-20 בדצמבר ספרד הולכת לבחירות כלליות, אם מפלגת ה'סיריזיה' תצליח לגרד הישג מול הנושים, מפלגת 'פודמוס' הספרדית (המקבילה של 'סיריזיה' בספרד) תצבור כוח אדיר. מרקל והולנד ימנעו זאת בכל תוקף.

בדויטשה בנק כתבו לאחרונה לגבי התרחישים הצפויים כי במקרה של "לא", אז ככל שהפער יהיה גדול יותר - כל עולה הסבירות ליציאה של יוון מהגוש. בג'י פי מורגן אומרים הלילה כי התרחיש של יציאה יוונית מגוש האירו הוא כרגע התרחיש הסביר ביותר.

וכבר יש דד-ליין. תרשמו את ה-20 ביולי, יום שני בעוד שבועיים ויום. עד לתאריך זה צריכה יוון להחזיר חוב אג"חי בהיקף של 3.5 מיליארד אירו, הפעם לאיחוד האירופי. כמובן שליוון אין את הכסף. אי עמידה בהחזר החוב יביא בסבירות גבוהה את ה-ECB לסגור סופית את הברז. ובכדי לפתוח את הבנקים במצב שכזה, יוון תהיה חייבת להדפיס מטבע חדש. זה אומר סוף דרכה בגוש האירו, או במילים אחרות - grexit.

לגבי תגובת הבורסות, מדובר באירוע שלילי ולכן המסכים צפויים להיות אדומים (והאירו צפוי לחטוף). עם זאת, כל עוד האירוע הוא אירוע יווני, זה נסבל והאירופים יוכלו להכיל את זה. החשש הוא מהידבקות של מדינות כמו ספרד, איטליה או פורטוגל - בהן ההתאוששות הכלכלית היא מאוד שבירה. מחר ובתקופה הקרובה נכון יהיה לשים לב לתשואות האג"חים של מדינות אלו.

כתבה קשורה: 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    תמיד המלווה לא יושן 06/07/2015 06:34
    הגב לתגובה זו
    מי המציא עניין הלוואות משכנתאות וכל חרטא הזו
  • 12.
    רוני 06/07/2015 03:01
    הגב לתגובה זו
    צלחת שבורה....
  • 11.
    גרייס 06/07/2015 00:39
    הגב לתגובה זו
    אז לא פלא שאמרו לא ברור. מפליא שמרקל והמוסדות ממשיכים באותה השיטה גם לאחר שהוכח שהיא לא עובדת....
  • מני 06/07/2015 11:23
    הגב לתגובה זו
    כלכלת יוון היא כלכלה ברמה של גנון ליד כלכלות אירופיות ברמה של אוניברסיטה. היוונים לא השכילו ליצור מנועי צמיחה וליעל את שוק העבודה שלהם. ביוון ממשיכים לגדל זיתים ולצאת לגמלאות בגיל 55. מול כלכלות ענק אירופיות שבהן יש הייטק, תעשיה כבדה, מסחר. 5 שנים האחרונות של יוון שהן המשך שלעשרות שנים שהם לא מזיזים את עצמם לשום מקום. מתנהגים כמו תינוקות. אבל מקום נחמד לטייל
  • 10.
    אלי 06/07/2015 00:22
    הגב לתגובה זו
    הפיראטים של הזמן החדש, הם פשוט שדדו את אירופה.
  • 9.
    שגיא 05/07/2015 22:46
    הגב לתגובה זו
    אבל איטליה וספרד ירוויחו הם יקבלו תמיכה גדולה לאג"ח ע"ח יוון שתצא.
  • 125 מליארד. (ל"ת)
    רונן 05/07/2015 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יתכן שיוון תוכל לתקן את כלכלתה בחוץ אבל זה לא מובטח כלל (ל"ת)
    יוון מדינה מקסימה 05/07/2015 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רון 05/07/2015 22:31
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 6.
    מוטי 05/07/2015 22:26
    הגב לתגובה זו
    בתמורה נקבל גישה חופשית לרודוס
  • 5.
    הבורסות צוללות 05/07/2015 22:24
    הגב לתגובה זו
    אין מה לברבר יותר. ניתוח המצב הוא ברור ונכון. היוונים לא יחזירו גרוש בטווח הנראה בעין- כי אין להם!!! נשארה רק אופציה אחת: יציאה מגוש האירו, הקפאת חובות והדפסת דרכמות. .....והבורסות צוללות!!!!
  • 4.
    ירון 05/07/2015 21:46
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שנמצאים כל היום בטברנות ומאמינים לבעלי אגו נפוח
  • 3.
    שמטוב 05/07/2015 21:44
    הגב לתגובה זו
    יוון יכולה להציע לרוסיה בסיס יבשתי וימי תמורת סיוע ודלק זול.
  • אפשר לחשוב רוסיה תעזור לה?!..גם היא גמורה... (ל"ת)
    tpar 05/07/2015 23:03
    הגב לתגובה זו
  • רוסיה מחפשת מי יעזור לה (ל"ת)
    יעקב 05/07/2015 22:21
    הגב לתגובה זו
  • צדק 05/07/2015 22:07
    הגב לתגובה זו
    רוסיה הגיע כמעט למצב קריסה, עוד טיפה והיא במצב אנוש. כמעט כל דבר עלה פי 2 ברוסיה, כאשר שכר ירד ב10-60%. איזה אזרח רוסי יתאהב בלעזור ליווני בזבזן? (רוסיה אגב תמיד הייתה חסכנית ותושביה גם, ויחס חוב תוצר תמיד היה סביר+, בין הנמוכים בעולם)
  • 2.
    דודו 05/07/2015 21:42
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף אפשריהיה לזרוק דרכמות
  • 1.
    חדלת פרעון כבר אמרנו.אמרנו אין הפתעות (ל"ת)
    רמי 05/07/2015 21:40
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.