מדריך ליבואנים: כיצד ניתן להתגבר על קושי תזרימי בגלל תשלום מע"מ מייד עם שחרור הסחורה במכס

רו"ח איילת יצחקי ממשרד BDO זיו-האפט מציעה מספר דרכים להסרת חסמים כדי להפוך להיות אטרקטיביים עבור שחקנים בינלאומיים

אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה איילת יצחקי יבוא

למרות שיעור הריבית הנמוך במשק ועלויות המימון הנמוכות יחסית, יבואנים רבים נתקלים בקשיי תזרים בגלל פער בזמנים בין התשלום עבור הסחורה שמיובאת לישראל לבין הרווח שגורפים ממנה. עו"ד איילת יצחקי ממשרד BDO זיו-האפט מסבירה כיצד ניתן להקל תזרימית באמצעות המע"מ המהווה כ-18% מסך ההוצאה. לדבריה "ישראל צריכה לראות מה קורה בעולם וליישם מנגנונים דומים".

 

מס ערך מוסף (מע"מ) מוטל על עיסקה בישראל, על מכר טובין ועל מתן שירותים, בשיעור אחד ממחיר העיסקה או הטובין, וכן מוטל מע"מ על יבוא טובין. באירופה קיימים מנגנונים שונים להקל על יבואנים כדי להפוך את המדינות לאטרקטיביות עבור סחר בינלאומי (כך למשל בהולנד, בלגיה, ספרד יוון ועוד).

 

איילת יצחקי: "מע"מ הוא מס שמשולם בייבוא על מלוא הערך לצרכי מכס הכולל עלויות הובלה משלוח ולעיתים מרכיבים נוספים ובנוסף על מיסי הייבוא (כגון מכס מס קניה) שחלים על הטובין המיובאים. המס משולם עם שחרור הטובין מפיקוח מכס. בישראל שיעור המע"מ 18% ובאירופה נע בין 17% (בלוכסמבורג למשל) ל-27% (בהונגריה). זהו נטל מימוני משמעותי בייבוא סחורות".

 

כיצד היבואנים מתמודדים עם המע"מ? "אמנם ניתן לקבל החזר בדרך של קיזוז מס תשומות, אך זאת במועד הגשת הדוח התקופתי למע"מ וככל שסך מס העסקאות באותה תקופת דיווח שווה או עולה על מס התשומות. הנטל המימוני גבוה בייחוד כאשר מס התשומות גבוה ממס העסקאות ומוגש דוח להחזר. החזר זה יתקבל תוך 30 יום אך הוא עשוי להיות מעוכב לעיתים חודשים ככל שהרשות מבקשת השלמת מסמכים או מבצעת בדיקה. כלומר אם מייבאים מלאי שעתיד לשמש לאורך זמן, אך קצב העסקאות החודשי (או הדו-חודשי) נמוך ממנו משמעותית, אזי נוצרת סיטואציה של החזר מע"מ בגובה הפער בין מס התשומות (ובכלל זה המע"מ ששולם ביבוא) לבין סך מס העסקאות באותה תקופה דיווח)".

 

תשלום המע"מ בייבוא חל בנוסף למיסי ייבוא שונים שמוטלים על ידי המדינה על סחורות שונות. שיעור המס הגבוה יותר מוטל על רכבים, חלפים, דלקים, סוללות, כימיקלים ועוד.

 

עו"ד איילת יצחקי מסבירה שפעמים רבות יבואנים רוכשים סחורות בהיקפים גדולים ומנגד ההכנסותיהם נפרסות לאורך זמן לפי קצב המכירות וההסכמים עם הלקוחות. כך גם מי שמייבאים ציוד רב ויקר ערך לצורך ביצוע פרוייקט תשתיתי או השקעה במכונות. המשמעות היא שיש נטל מע"מ כבר מהיום הראשון ותזרים רק בהמשך הדרך. היבואנים מתגברים על הפער הזה באמצעות אשראי בנקאי. הבנקים רוצים בטחונות והם לא מתרשמים במיוחד מהזכאות להחזרי מע"מ מהרשויות, העשויים למשל להיות מחולטים לטובת חוב מס אחר של הנישום.

 

מה קורה בעולם בתחום זה? "מדינות שונות מאפשרות כל מיני מנגנונים שמייתרים את פער המימון על המע"מ שמוטל על ייבוא. ישנו למשל מנגנון שמכונה דפרמנט (Deferment) שמיושם בהולנד, בלגיה ומדינות נוספות. רואים יותר ויותר מדינות שמקלות על יבואנים כדי שיפעלו בתחומן כמו למשל ספרד, צרפת, רומניה, אנגליה ויוון".

 

מה זה מנגנון דפרמנט? "מנגנון המאפשר תחת פרוצדורה מסוימת - העדר תשלום מעמ ביבוא ותחתיו דיווח בלבד על מס היבוא כמס תשומות ומס עסקאות בדוח התקופתי למעמ באופן היוצר "משחק סכום אפס". תחת הדפרמנט הקלאסי אין תשלום אין דוח להחזר ואין פער מימון".

 

האם יש דרכים נוספות? "יש מנגנונים נוספים שמאפשרים להמנע מפער מימון על מע"מ כמו למשל מדינות שמאפשרות להביא סחורה למחסן מע"מ (עם עלויות אחסנה נמוכות יחסית שלא כמחסן בונדד) ושניתן לשחרר ממנו סחורה בדיווח דומה לדיווח דפרמנט שהשורה התחתונה - משחק סכום אפס". ואם הזכרנו את הדוח להחזר מעמ, מדינות כמו איטליה מאפשרות לבצע פקטורינג של החזר המעמ כך שניתן להמחות את הזכות לטובת צד ג' למשל בנק".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ג'ורג' 23/05/2017 09:58
    הגב לתגובה זו
    מדריך לי יבואן זהב
  • 3.
    וסילי גונדר 11/06/2015 10:31
    הגב לתגובה זו
    עסקתי ביבוא 30 שנה, מעבר למספר עו דות לגבי מדינות אחרות אין בכתבה כלום ושום דבר. "הפתרון המוצע", קשקוש ישן וידוע, לכתוב כאילו פתרון קל מאוד, הייתי שולח את הכותב ויועצו לבצע במציאות ובשטף עסקים יומי שוטף אולי היו מקבלים זווית ראיה מעשית במקום גיבוב של מילים.
  • 2.
    אזרח 10/06/2015 20:59
    הגב לתגובה זו
    ולשחררה על פי קצב השיחרור? (יש לבדוק את עלות המימון מול עלות האפסנה)
  • 1.
    Shoimer 10/06/2015 19:23
    הגב לתגובה זו
    המגס לא מוכן להכניס סחורה עם חשבון פרופורמה, אפילו של ציוד להדגמה משומש. הוא דורש חשבונית מסחרית שבעבורן יביא כל מנת לחייב מכס ושאר מיסים כמו מעמ. לאחר חודש או חודשיים תלוי בתאריך אתה מקזז את המעמ ומתחיל סאגה שלמה. הספק בחול לא מבין למה דורשים לנפק חשבונית ואחר כך לבטל אותה. אז מה עושים, מוחקים בטיפקס את המילה פרופורמה. מדינת בננות.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומך בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 0%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.