דלויט: "הבנקים בישראל יתקשו למקסם רווחים אם לא יחליפו את מערכות המיחשוב המרכזיות שלהם"

הבנקים עובדים היום עם מערכות ליבה ישנות שהוקמו לפני עשרות שנים והעדכונים נעשים בשיטת תלאי על תלאי
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה דלויט מחשבים

שדרוג מערכות המיחשוב המרכזיות ("מערכות הליבה") בבנקים (המערכות שתומכות בתהליכי הליבה של הבנקים החל מניהול העו"ש, הלוואות, פיקדונות וכלה בניהול מוצרי שוק ההון), הינו תנאי הכרחי להגדיל את הרווחיות של הבנקים, כך עולה מדו"ח שפורסם על ידי פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ביחד עם ספקית התוכנה Temenos.

בדוח קודם שהפירמה ערכה בשנת 2012 שבחן את הרווחיות של תעשיית הבנקאות העולמית עולה כי ההחזר על ההון (RoE) של תעשיית הבנקאות העולמית ירד בכ-38% בהשוואה לתקופה של טרום המשבר של 2008 וכי שדרוג הליבה ישפיע באופן חיובי על רווחיות המגזר.

המהפכה הדיגיטלית נותנת יותר ויותר כח ללקוח

בשנתיים שחלפו מאז פרסום הדוח, הרווחיות של הבנקים בעולם לא הצליחה לבצע קפיצת מדרגה משמעותית, ויותר מזה ההשפעה של המהפכה הדיגיטלית מחריפה את המגמה. המהפכה הדיגיטלית נותנת יותר ויותר כח ללקוח, מפחיתה את היכולת של הבנק לשלוט על המחיר ועל עלות השירות, ומגבירה את התחרותיות בענף.

הדוח הנוכחי מוצא כי ההשפעה החיובית של שדרוג מערכות הליבה עדיין משמעותית מאוד עבור הבנקים, אך למרות זאת, הבנקים מעדיפים להשקיע בשדרוג והחלפת המערכות רק בעתות של עלייה ברווחיות ולא כמקדם של העלייה ברווחיות.

גם בנקים בישראל עדיין נמנעים ממודרניזציה של מערכות הליבה שלהם

לדברי מירב הכרי, דירקטורית, מובילת שירותי IT Advisory במגזר הפיננסי בפירמה בישראל: "אם הבנקים בישראל לא יחליפו את מערכות הליבה שלהם, הם יתקשו למקסם רווחים פוטנציאליים. הבנקים היום עובדים עם מערכות ישנות שהוקמו לפני עשרות שנים והעדכונים נעשים בשיטת תלאי על תלאי, דבר שאינו תואם את הדרישות המשתנות בסביבה העסקית העכשווית".

בנקים רבים בעולם, וגם בישראל עדיין נמנעים ממודרניזציה של מערכות הליבה שלהם. ניתוח נתונים שנאספו מחברות מחקר מובילות מראה ששוק הבנקאות נמצא מאחור באימוץ מערכות מדף (מערכות שהבנק לא מפתח אלא מערכות שהבנק קונה מספקי תוכנה חיצוניים) ביחס למגזרים אחרים רק 28% מהמערכות בבנק הינן מערכות מדף, לעומת 37% במגזר הבריאות ו-82% במגזר שירותי הצריכה.

בחינת החלפת מערכות שוק ההון במערכות הבנקאיות במערכות מדף

לדברי הכרי: "גם בישראל אחוז האימוץ של מערכות מדף כמערכות ליבה הינו נמוך ביותר אם כי לאחרונה בנק יהב החל בפרויקט של החלפת מערכות הליבה שלו במוצר מדף. הסיבה העיקרית לעיכוב החלפת מערכות הליבה בישראל נעוצה בלוקליזציה רבה ומורכבת שנדרשת על מנת לעמוד בדרישות החוקיות והרגולטוריות בישראל, זאת בנוסף לסיכונים הקיימים בפרויקט מורכב כזה לרבות עלויות. עם זאת, כן נרשמת מגמה של בחינת החלפת מערכות שוק ההון המהוות נתח חשוב ומהותי במערכות הבנקאיות במערכות מדף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד עולה מהדוח שבפני המערכת הבנקאית עומדות מספר אפשרויות למנף את האתגרים הפנימיים והחיצוניים בפניהם הם עומדים במטרה לשפר את הרווחיות, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא יישום מערכות ליבה חדשניות. תהליך זה יאפשר לבנק לענות במהירות לאתגרים כדוגמת גידול במוצרים ובערוצים, ניהול עלויות, עמידה בדרישות רגולטוריות משתנות והתמודדות עם שוק תחרותי.

הדוח מתבסס על ניתוח ביצועי בנקים שיישמו מערכות מידע מודרניות

"לא רק שהתהליך הכרחי לצורך הגדלת הרווחיות של הבנקים, נושא זה מתחיל להיכנס לראדר של בעלי המניות והרגולטורים בעולם. הסיכונים הנתפסים תחת פרויקטים אלו הולכים ופוחתים ככל שמערכות צד שלישי הופכות להיות מתוחכמות יותר ופירמות ייעוץ מובילות בונות התמחות בניהול וליווי פרויקטים בעולמות אלו. סיבות נוספות להאצת התהליך נעוצות במיזוגים ורכישות, הצורך להצדיק השקעות בערוצים דיגיטליים ולאפשר גמישות ומהירות בהתאמת המערכות לסביבה העסקית והתמעטות בעלי הידע במערכות הליבה הקיימות בבנקים", מציינת הכרי.

בנוסף, הדוח המתבסס על ניתוח ביצועי בנקים שיישמו מערכות מידע מודרניות בהשוואה לבנקים בהם קיימות מערכות ליבה ישנות, עולה כי בנקים אשר משתמשים במערכות ליבה שהינן מערכות מדף נהנים מ-RoA הגבוה בממוצע ב-19%, החזר על ההון (RoE) גבוה ב-28% ויחס עלות-הכנסה נמוך ב-6.5% מבנקים אשר משתמשים במערכות ליבה ישנות.

הפער ברווחיות הבנקים:

בשנים 1980-2007 ה-RoE הממוצע של הבנקים עמד על 16%. רווחיות גבוהה זו הייתה יציבה בזכות שלושה גורמים עיקריים דה-רגולציה, מקרו-כלכלה עולמית חזקה ומינוף גבוה. בעקבות המשבר הגלובלי, ה-RoE ירד לרמות נמוכות משמעותית ממוצע של 4% ב-2008. למרות השינויים הרבים שבוצעו בבנקים לאחר המשבר, ה-RoE לא הצליח לחזור לרמות של טרום המשבר ונשאר בממוצע של 10% ב-4 השנים האחרונות.

לאחר המשבר, הבנקים נקטו בצעדים של קיצוצים משמעותיים בכ"א, הקפאות של גיוסים, העברת פעילויות למיקור חוץ ו-offshoring והקפדה על תהליכי רכש, אך תהליכים אלו לא עזרו לבנקים להתמודד עם שורש הבעיה שנעוץ במספר סיבות:

1. רגולציה.

2. שינויים בהתנהגות הצרכנים - צרכנים מוכנים יותר בקלות לעבור בין בנקים. הסקר מראה כי 51% מהנשאלים טענו שבהכרח יחליפו בנק בהינתן עלייה של 10 דולר בחודש בעמלות הבנק.

3. התחזקות התחרותיות בבנקים.

4. דיגיטציה.

5. ניידות - 10% מבעלי המכשירים הניידים מבצעים פעולות בנקאיות כלשהן באמצעות הטלפון. נכון לשנת 2012, כ-16% מהפעולות הבנקאיות מבוצעות באמצעות מכשירים ניידים, וכ-59% באמצעות מחשבים - עלייה של כ-10% מ-2011. התחזיות קובעות שעד שנת 2020, אחוז הטרנזקציות המבוצעות באמצעות מכשירים ניידים אף יעלה על אלו שמבוצעות באמצעות חיבור לאינטרנט ממחשב.

6. אנליטיקס - 80% מהנשאלים מאמינים כי יכולות אנליטיקס מתקדמות יחזקו את היתרון התחרותי של הבנק.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מחשוב ענן בבנקים משול להתאבדות (ל"ת)
    אאא 06/10/2014 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היהודי הנודד 06/10/2014 07:09
    הגב לתגובה זו
    האם יכולה פירמת ייעוץ או ספקית תוכנה לייעץ שלא לשדרג מערכות במיוחד לבנקים ?
  • 1.
    אבשלום קור 05/10/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    צ"ל טלאי על טלאי.
  • אבל את המונחים באנגלית הם כותבים נכון... (ל"ת)
    ראית? 06/10/2014 10:47
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?