קסטרו מדווחת: הרווח הנקי צלל ב-83% ל-2.4 מיליון שקל בלבד

תוצאות הרבעון הראשון הושפעו מעיתוי חג הפסח שחל השנה בחודש אפריל ומהחורף הקייצי; הרווח התפעולי 0.5 מיליון שקל
אבי שאולי | (3)
נושאים בכתבה גבי רוטר קסטרו

אחרי שחברת פוקס פרסמה דוחות חלשים לסיכום הרבעון הראשון של השנה, הגיעה התור של חברת קסטרו - סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם עלייה קלה של 0.4% ל-198 מיליון שקל ובשורה התחתונה צלילה של 83% ל2.4 מיליון שקל בלבד.

תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מעיתוי חג הפסח שחל השנה בחודש אפריל - הרבעון השני של השנה. בנוסף, בחודשי החורף שרר בארץ מזג אוויר קייצי בצורה לא אופיינית וזה השפיע לרעה על הכנסות קסטרו ועל הרווח הגולמי.

הרווח הגולמי הסתכם ב-108 מיליון שקל, ירידה של 6.6% והרווח התפעולי הסתכם ב-0.5 מיליון שקל, צלילה חופשית של 98%. לא ברור מה החברה כולל בסעיף "הוצאות מכירה ושיווק", אך מדובר בסעיף שמכביד על החברה - הוצאות של 100 מיליון שקל.

החורף החלש אילץ את קסטרו להפחית מחירים בכדי להיפטר מהסחורה

הגידול בהוצאות המכירה והשיווק כאחוז ממחזור המכירות נובע בעיקר מגידול בשטחי מסחר המביא לגידול בהוצאות שכ"ד, אחזקת חנויות ולהוצאות שכ"ע בחנויות ומגידול בהוצאות הפרסום.

קסטרו: "הירידה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר בשל תמחור תחרותי של המוצרים הנמכרים בחנויות, בין היתר בשל היעדרו של מזג האוויר החורפי בחודשים ינואר-פברואר 2014, אשר הביא לגידול בהנחות שניתנו וכן בשל עליית שיעור המע"מ והמכס בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. ההשפעות האמורות מותנו בשל הירידה בשער החליפין הממוצע של השקל דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד".

רוטר: "יציבות במכירות על אף עיתוי חג הפסח והיעדר מזג אוויר חורפי"

רשת קסטרו מונה 130 חנויות בישראל: 67 חנויות משולבות, 23 חנויות נשים, 8 חנויות עודפים ו-8 חנויות ילדים. שתי החנויות למכירת תיקים ונעליים הוסבו לחנויות לילדים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוחות גרועים מראה על תחילת מיתון והאטה במשק (ל"ת)
    שלמה מעוז 25/05/2014 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עידן 25/05/2014 11:45
    הגב לתגובה זו
    לפשוט רגל.
  • 1.
    תיזהרו מחברות בגדים כולל פוקס (ל"ת)
    גל גדות קללה !!!! 25/05/2014 10:49
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).