1 מתוך 8 חברות בבורסה בסכנת קריסה מיידית - כמה נמחקו ממסחר ב-2013?

מבדיקת BDI-COFACE עולה כי מספר החברות עם הערת "עסק חי" קפץ פי 3 מ-2013 - צפו בכל הגרפים והנתונים המדאיגים
לירן סהר | (8)

1 מכל 8 חברות בבורסה בתל אביב נמצאת בסכנת קריסה מיידית והפסקת פעילותה העסקית, כך עולה מניתוח שערכה חברת המידע העסקי BDI-COFACE מתוך הדיווח השנתי של החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב.

מהבדיקה עולה כי כ-12% מהחברות שפרסמו את התוצאות הכספיות שלהן לדו"חות השנתיים של 2013, צירפו לדו"חות הכספיים "הערת עסק חי" כאזהרה מרואי החשבון המבקרים של החברה.

כלכלני BDI מסבירים שהערת עסק חי היא תמרור אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של החברה שרואי החשבון מחליטים להכניס לדוחות הכספיים כאשר החברה עלולה שלא לשלם את מלוא חובותיה לבעלי החוב ושמניותיה עשויות לאבד מערכן. הערת עסק חי תופיע בדרך כלל כשמתברר שלחברה אין מספיק מקורות לשלם את חובותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בזמן הקצר.

רואי חשבון נמנעו מלצרף הערת עסק חי

בנוסף ישנו מספר חברות גדול יותר שבדו"חות הכספיים שלהן רואי החשבון נמנעו מלצרף הערת עסק חי, אך מאידך צירפו הערה כללית המפנה את תשומת הלב למידע שעל קורא הדוח חשוב לדעת. הערות מסוג זה יכולות להיות הפניה לתוצאות הכספיות של החברה, אי עמידה באמות מידה פיננסיות, תביעות משפטיות מהותיות, מידע מהותי אודות חברות קשורות וכדומה.

מהבדיקה עולה כי מתוך 584 חברות שדיווחו את תוצאותיהן הכספיות לבורסה, 69 מהן כוללות הערת עסק חי בדו"חות הכספיים שלהן. יש לציין כי בעת ביצוע הבדיקה על ידי כלכלני BDI-COFACE מספר חברות טרם דיווחו לבורסה חברות בורסאיות על התוצאות השנתיות ל-2013, כך שמספר הערות עסקי החי הסופי עשוי אף לגדול.

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BDI-COFACE, אומרת כי "לאור שש השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה מדאיגה של פי 3 בשיעור החברות הכוללות הערת עסק חי בדו"חותיהן, כאשר בשנת 2008 השיעור הסתכם בערך ב-4% מהחברות בבורסה, וכיום שיעור זה מגיע לכמעט 12%."

ינאי ממשיכה: "יש לזכור ש-2008 היתה שנת משבר בכלכלה העולמית, שהובילה לבעיות תזרים ומימון קשות בקרב חברות ישראליות בבורסה, אך מאז החברות עדיין מתמודדות עם השלכות המשבר על עסקיהן. בנוסף לכך יש לציין כי שיעור החברות עם הערת עסק חי גדל גם לאור ירידה חדה במספר החברות המדווחות בבורסה, כאשר את דו"חות 2008 פרסמו 771 חברות בורסאיות, ואילו את דו"חות 2013 פרסמו עד כה 584 חברות בלבד ירידה של כמעט רבע מסך החברות שדיווחו על תוצאותיהן הכספיות בבורסה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יהודון 07/04/2014 23:35
    הגב לתגובה זו
    החברה הישראלית שדור הצעירים שלה מובל כצאן לטבח, שנשדדו מזקניה כספי הפנסיה ושבני 40+ נזרקים ממערכת העבודה בבוז. כל זאת בכדי לממן את האריסטוקרטיה העלובה שיש כאן.
  • 6.
    אלי 07/04/2014 17:51
    הגב לתגובה זו
    בשוק כל כך קטן, שכל מוסדי בינוני עד קטן, יכול להרים או להפיל, ברור שהמסחר באמת משקף את השוק. הבורסה בארץ זה מניפולציה.
  • 5.
    פורסם כבר בכלכליסט (ל"ת)
    תבדקו טוב 07/04/2014 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה לא מפרסמים את השמות שנידע לברוח מהר !! (ל"ת)
    avi2498 07/04/2014 12:08
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 07/04/2014 13:30
    הגב לתגובה זו
    ושלא יפלו כבר עכשיו
  • 3.
    לא מאפשרים לגייס הון!! חוסר צדק! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 07/04/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רגולציה = שחיתות! 07/04/2014 12:02
    הגב לתגובה זו
    כל מי שיכול לעזוב - עוזב.
  • 1.
    יופיטר שוקי הון 07/04/2014 12:01
    הגב לתגובה זו
    התפללו עבורי שאצלח!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: