1 מתוך 8 חברות בבורסה בסכנת קריסה מיידית - כמה נמחקו ממסחר ב-2013?
1 מכל 8 חברות בבורסה בתל אביב נמצאת בסכנת קריסה מיידית והפסקת פעילותה העסקית, כך עולה מניתוח שערכה חברת המידע העסקי BDI-COFACE מתוך הדיווח השנתי של החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
מהבדיקה עולה כי כ-12% מהחברות שפרסמו את התוצאות הכספיות שלהן לדו"חות השנתיים של 2013, צירפו לדו"חות הכספיים "הערת עסק חי" כאזהרה מרואי החשבון המבקרים של החברה.
כלכלני BDI מסבירים שהערת עסק חי היא תמרור אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של החברה שרואי החשבון מחליטים להכניס לדוחות הכספיים כאשר החברה עלולה שלא לשלם את מלוא חובותיה לבעלי החוב ושמניותיה עשויות לאבד מערכן. הערת עסק חי תופיע בדרך כלל כשמתברר שלחברה אין מספיק מקורות לשלם את חובותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בזמן הקצר.
רואי חשבון נמנעו מלצרף הערת עסק חי
בנוסף ישנו מספר חברות גדול יותר שבדו"חות הכספיים שלהן רואי החשבון נמנעו מלצרף הערת עסק חי, אך מאידך צירפו הערה כללית המפנה את תשומת הלב למידע שעל קורא הדוח חשוב לדעת. הערות מסוג זה יכולות להיות הפניה לתוצאות הכספיות של החברה, אי עמידה באמות מידה פיננסיות, תביעות משפטיות מהותיות, מידע מהותי אודות חברות קשורות וכדומה.
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהבדיקה עולה כי מתוך 584 חברות שדיווחו את תוצאותיהן הכספיות לבורסה, 69 מהן כוללות הערת עסק חי בדו"חות הכספיים שלהן. יש לציין כי בעת ביצוע הבדיקה על ידי כלכלני BDI-COFACE מספר חברות טרם דיווחו לבורסה חברות בורסאיות על התוצאות השנתיות ל-2013, כך שמספר הערות עסקי החי הסופי עשוי אף לגדול.
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BDI-COFACE, אומרת כי "לאור שש השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה מדאיגה של פי 3 בשיעור החברות הכוללות הערת עסק חי בדו"חותיהן, כאשר בשנת 2008 השיעור הסתכם בערך ב-4% מהחברות בבורסה, וכיום שיעור זה מגיע לכמעט 12%."
ינאי ממשיכה: "יש לזכור ש-2008 היתה שנת משבר בכלכלה העולמית, שהובילה לבעיות תזרים ומימון קשות בקרב חברות ישראליות בבורסה, אך מאז החברות עדיין מתמודדות עם השלכות המשבר על עסקיהן. בנוסף לכך יש לציין כי שיעור החברות עם הערת עסק חי גדל גם לאור ירידה חדה במספר החברות המדווחות בבורסה, כאשר את דו"חות 2008 פרסמו 771 חברות בורסאיות, ואילו את דו"חות 2013 פרסמו עד כה 584 חברות בלבד ירידה של כמעט רבע מסך החברות שדיווחו על תוצאותיהן הכספיות בבורסה".
- 7.יהודון 07/04/2014 23:35הגב לתגובה זוהחברה הישראלית שדור הצעירים שלה מובל כצאן לטבח, שנשדדו מזקניה כספי הפנסיה ושבני 40+ נזרקים ממערכת העבודה בבוז. כל זאת בכדי לממן את האריסטוקרטיה העלובה שיש כאן.
- 6.אלי 07/04/2014 17:51הגב לתגובה זובשוק כל כך קטן, שכל מוסדי בינוני עד קטן, יכול להרים או להפיל, ברור שהמסחר באמת משקף את השוק. הבורסה בארץ זה מניפולציה.
- 5.פורסם כבר בכלכליסט (ל"ת)תבדקו טוב 07/04/2014 14:42הגב לתגובה זו
- 4.למה לא מפרסמים את השמות שנידע לברוח מהר !! (ל"ת)avi2498 07/04/2014 12:08הגב לתגובה זו
- אנונימי 07/04/2014 13:30הגב לתגובה זוושלא יפלו כבר עכשיו
- 3.לא מאפשרים לגייס הון!! חוסר צדק! (ל"ת)יופיטר שוקי הון 07/04/2014 12:04הגב לתגובה זו
- 2.רגולציה = שחיתות! 07/04/2014 12:02הגב לתגובה זוכל מי שיכול לעזוב - עוזב.
- 1.יופיטר שוקי הון 07/04/2014 12:01הגב לתגובה זוהתפללו עבורי שאצלח!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
