1 מתוך 8 חברות בבורסה בסכנת קריסה מיידית - כמה נמחקו ממסחר ב-2013?
1 מכל 8 חברות בבורסה בתל אביב נמצאת בסכנת קריסה מיידית והפסקת פעילותה העסקית, כך עולה מניתוח שערכה חברת המידע העסקי BDI-COFACE מתוך הדיווח השנתי של החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
מהבדיקה עולה כי כ-12% מהחברות שפרסמו את התוצאות הכספיות שלהן לדו"חות השנתיים של 2013, צירפו לדו"חות הכספיים "הערת עסק חי" כאזהרה מרואי החשבון המבקרים של החברה.
כלכלני BDI מסבירים שהערת עסק חי היא תמרור אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של החברה שרואי החשבון מחליטים להכניס לדוחות הכספיים כאשר החברה עלולה שלא לשלם את מלוא חובותיה לבעלי החוב ושמניותיה עשויות לאבד מערכן. הערת עסק חי תופיע בדרך כלל כשמתברר שלחברה אין מספיק מקורות לשלם את חובותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בזמן הקצר.
רואי חשבון נמנעו מלצרף הערת עסק חי
בנוסף ישנו מספר חברות גדול יותר שבדו"חות הכספיים שלהן רואי החשבון נמנעו מלצרף הערת עסק חי, אך מאידך צירפו הערה כללית המפנה את תשומת הלב למידע שעל קורא הדוח חשוב לדעת. הערות מסוג זה יכולות להיות הפניה לתוצאות הכספיות של החברה, אי עמידה באמות מידה פיננסיות, תביעות משפטיות מהותיות, מידע מהותי אודות חברות קשורות וכדומה.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהבדיקה עולה כי מתוך 584 חברות שדיווחו את תוצאותיהן הכספיות לבורסה, 69 מהן כוללות הערת עסק חי בדו"חות הכספיים שלהן. יש לציין כי בעת ביצוע הבדיקה על ידי כלכלני BDI-COFACE מספר חברות טרם דיווחו לבורסה חברות בורסאיות על התוצאות השנתיות ל-2013, כך שמספר הערות עסקי החי הסופי עשוי אף לגדול.
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BDI-COFACE, אומרת כי "לאור שש השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה מדאיגה של פי 3 בשיעור החברות הכוללות הערת עסק חי בדו"חותיהן, כאשר בשנת 2008 השיעור הסתכם בערך ב-4% מהחברות בבורסה, וכיום שיעור זה מגיע לכמעט 12%."
ינאי ממשיכה: "יש לזכור ש-2008 היתה שנת משבר בכלכלה העולמית, שהובילה לבעיות תזרים ומימון קשות בקרב חברות ישראליות בבורסה, אך מאז החברות עדיין מתמודדות עם השלכות המשבר על עסקיהן. בנוסף לכך יש לציין כי שיעור החברות עם הערת עסק חי גדל גם לאור ירידה חדה במספר החברות המדווחות בבורסה, כאשר את דו"חות 2008 פרסמו 771 חברות בורסאיות, ואילו את דו"חות 2013 פרסמו עד כה 584 חברות בלבד ירידה של כמעט רבע מסך החברות שדיווחו על תוצאותיהן הכספיות בבורסה".
- 7.יהודון 07/04/2014 23:35הגב לתגובה זוהחברה הישראלית שדור הצעירים שלה מובל כצאן לטבח, שנשדדו מזקניה כספי הפנסיה ושבני 40+ נזרקים ממערכת העבודה בבוז. כל זאת בכדי לממן את האריסטוקרטיה העלובה שיש כאן.
- 6.אלי 07/04/2014 17:51הגב לתגובה זובשוק כל כך קטן, שכל מוסדי בינוני עד קטן, יכול להרים או להפיל, ברור שהמסחר באמת משקף את השוק. הבורסה בארץ זה מניפולציה.
- 5.פורסם כבר בכלכליסט (ל"ת)תבדקו טוב 07/04/2014 14:42הגב לתגובה זו
- 4.למה לא מפרסמים את השמות שנידע לברוח מהר !! (ל"ת)avi2498 07/04/2014 12:08הגב לתגובה זו
- אנונימי 07/04/2014 13:30הגב לתגובה זוושלא יפלו כבר עכשיו
- 3.לא מאפשרים לגייס הון!! חוסר צדק! (ל"ת)יופיטר שוקי הון 07/04/2014 12:04הגב לתגובה זו
- 2.רגולציה = שחיתות! 07/04/2014 12:02הגב לתגובה זוכל מי שיכול לעזוב - עוזב.
- 1.יופיטר שוקי הון 07/04/2014 12:01הגב לתגובה זוהתפללו עבורי שאצלח!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.89% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
אבל הכי חשוב זה כמה המנכ"ל החדש עומד להשתכר. אתם קוראים נכון - 90,000 שקל בחודש, וזה עוד לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לפחות. קשה להאמין אבל זו חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון וזה השכר שהיא מציעה למנכ"ל החדש:
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
