האיום הישיר: סך החזקות הזרים במניות הבנקים בבורסה בת"א - צפו במספרים

ג'ון קרי מפחיד את המשקיעים במניות הבנקים בת"א. מדד הבנקים מאבד היום מעל 1% ומשלים נפילה של כ-6% מתחילת השנה, זאת ברקע לניסיון האגרסיבי של מזכיר המדינה האמריקני לקדם את המו"מ המדיני מול הפלסטינים וגם ברקע לדיווחים שלפחות אחד מהבנקים באירופה כבר החליט על מכירת מניות הבנקים בת"א ואחרים שוקלים את יחסיהם עם מערכת הבנקאות הישראלית.

היום אלו הצהרות שנשמעו בסוף השבוע מכיוונו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, לפיהם ישראל עלולה למצוא עצמה מול גל של חרמות, שמטילות צל כבד על מניות הבנקים בת"א. בנוסף, שניים מהבנקים הגדולים בסקנדינביה, נורדאה השבדי, ו'דנסקה בנק' מדנמרק, הודיעו בסוף השבוע כי הם שוקלים להחרים כמה מהבנקים הגדולים בישראל בשל השקעותיהם בהתנחלויות. גוף אירופי שלא רק שוקל, אלא כבר נקט עמדה הוא PGGM - קרן הפנסיה הגדולה בהולנד. הקרן משכה לאחרונה את השקעותיה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

הדברים מגיעים גם לאחר שבשבוע שעבר הודיעה קרן ההשקעות הגדולה בנורווגיה כי היא חוזרת ומחרימה את חברות אפריקה ישראל ודניה סיבוס בשל פעילותן בשטחים.

מבדיקה שערך Bizportal עולה כי שיעור ההחזקה הכולל של גורמים זרים בכל אחד מחמשת הבנקים הישראלים הגדולים הינו נמוך מגיע לאחוזים בודדים בלבד. מעבר לכך, מרבית האחזקה היא של גופים אמריקנים שההנחה לגביהם היא שלא ייקחו חלק בחרם, גם במקרה קיצוני. מעבר לכך, חלק ניכר מההחזקות הם דרך תעודות סל (למשל וואנגארד או בלקרוק), כלומר מדובר בכסף פאסיבי שלא צפוי לזוז.

צריך לציין שהאיום הישיר מצד גופי השקעה אירופים הוא רק חלק ממה שמעיב על מניות הבנקים, כנראה החלק הקטן. הסיפור הגדול הוא פגיעה בצמיחה הכלכלית בישראל בשל חרם מצד האירופים במקרה שהמו"מ יכשל, והרי ידוע שהבנקים הם המראה של הכלכלה. עם זאת, בסיטואציה הנוכחית - גם גוף זר קטן יחסית שמחליט למכור את מניות הבנקים עלול להביא ללחץ על המחירים, קודם כל בגלל הסנטימנט שיווצר ודבר שני בגלל שהמוסדיים בארץ "תקועים" עם מגבלת ה-5% אחזקה ולא יכולים לעמוד מנגד ולקנות.

• הגבלות בנק ישראל מתחילות להשפיע: המימון מתייקר, הרווחיות נשחקת
• שווקים תנודתיים טובים לבנקים - אבל, לא לאורך זמן

מנהל מחקר באחד הגופים הגדולים בארץ אמר היום ל-Bizportal כי מניות הבנקים לא יקרות היום בהשוואה למניות הבנקים בחו"ל, אבל יש בעיה קשה בכל מה שקשור לצד הביקוש וההיצע. במקרה של גל מכירות ואפילו קטן, אין ממש מי שייקנה".

בנק הפועלים: הגורם הזר שמחזיר בשיעור הגדול ביותר הוא VANGAURD GROUP, חברת תעודת סל אמריקאית, שמחזיקה ב-0.75% ממניות הבנק. הגוף הזר השני הוא הבנק המרכזי של נורווגיה (NORGES BANK) שמחזיק ב-0.7% ממניות הבנק. הבאה ברשימה היא תעודת הסל האמריקאית BLACKROCK שמחזיקה 0.6%, אח"כ החברה לניהול הנכסים מבריטניה, שרודרס, שמחזיקה ב0.3%, ALASKA PERMANENT האמריקאית מחזיקה 0.28% והקרן האמריקאית PIMENSIONAL שמחזיקה 0.26%. שיעור ההחזקה הכולל של גורמים זרים במניות הבנק עומד על ב-2.9%. בכסף, מדובר ב-700 מיליון שקלים. מתוך הסכום הזה 242 מיליון שקל בידיים אירופאיות.

בנק לאומי: כאן מחזיק הבנק המרכזי של נורווגיה שיעור גבוה יחסית של 0.91%, שרודרס מחזיקים ב-0.13% נוספים. שאר הגורמים ברשימה הינם אמריקאים: VANGAURD GROUP 0.85%, וגם BLACKROCK עם 0.57%, קרן DIMENSIONAL האמריקאית 0.23% וחברת ניהול הנכסים GRANTHAM MAYO שמחזיקה 0.18%. סה"כ ההחזקה של גורמים זרים במניות הבנק עומדת על כ-2.9% ששווים כ-568 מיליון שקל - מהם 205 מיליון שקל בידיים אירופאיות.

• מה יהיה מחר בבורסה?
• "גם ליועצים יש לילות לבנים - ככה זה בשוק ההון"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בנק דיסקונט: קרן ההשקעות האמריקאית DIMENSIONAL היא הגורם הזר העיקרי שמחזיק במניות הבנק בשיעור של 1.04%. אחריה ברשימה שוב הבנק המרכזי של נורווגיה שמחזיק 0.74% ממניות הבנק. אח"כ VANGAURD עם 0.71%, לשרודרס החזקה של 0.43%, GRANTHAM MAYO מחזיקה 0.41% ו-BLACKROCK עם 0.2%. אחוז ההחזקה הכללי של גורמים זרים עומד על כ-3.5%ששווי השוק שלהם 224 מיליון שקל מהם כ-75 מיליון שקל בידיים אירופאיות.

בנק מזרחי טפחות: הגורמים האירופאים העיקריים שמחזיקים במניות הבנק הם הבנק המרכזי של נורווגיה עם 0.44%, קרדיט סוויס 0.15% וחברת ההשקעות ההולנדית ROBECO שמחזיקה 0.13%. שאר הגורמים הם מארה"ב ושיעור ההחזקה הזר בבנק עומד על 1.8% בלבד - שווי ההחזקה האירופית בבנק היא כ-70.5 מיליון שקל.

בנק הבינלאומי: שיעור ההחזקה של גופים זרים בבנק נמוך בשיעור של 1.02% בלבד כשמתוכם הגורם האירופי היחיד שמחזיקה בנתח משמעותי הוא הבנק הנורווגי כמובן עם 0.2% ששווי השוק שלהם הינו כ-11 מיליון שקל.

בסיכום, שווי ההחזקה של גורמים זרים בבנקים ישראליים עומד היום על 1.7 מיליארד שקל, מהם כ-603 מיליון שקל בידי גופים אירופיים.