ניתוח

האיום הישיר: סך החזקות הזרים במניות הבנקים בבורסה בת"א - צפו במספרים

הנפילה - מדד הבנקים משלים היום נפילה של כ-6% מתחילת השנה. והיום: האזהרה של ג'ון קרי בסופ"ש מטרידה את המשקיעים בת"א
נושאים בכתבה בנקים חרם

ג'ון קרי מפחיד את המשקיעים במניות הבנקים בת"א. מדד הבנקים מאבד היום מעל 1% ומשלים נפילה של כ-6% מתחילת השנה, זאת ברקע לניסיון האגרסיבי של מזכיר המדינה האמריקני לקדם את המו"מ המדיני מול הפלסטינים וגם ברקע לדיווחים שלפחות אחד מהבנקים באירופה כבר החליט על מכירת מניות הבנקים בת"א ואחרים שוקלים את יחסיהם עם מערכת הבנקאות הישראלית.

היום אלו הצהרות שנשמעו בסוף השבוע מכיוונו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, לפיהם ישראל עלולה למצוא עצמה מול גל של חרמות, שמטילות צל כבד על מניות הבנקים בת"א. בנוסף, שניים מהבנקים הגדולים בסקנדינביה, נורדאה השבדי, ו'דנסקה בנק' מדנמרק, הודיעו בסוף השבוע כי הם שוקלים להחרים כמה מהבנקים הגדולים בישראל בשל השקעותיהם בהתנחלויות. גוף אירופי שלא רק שוקל, אלא כבר נקט עמדה הוא PGGM - קרן הפנסיה הגדולה בהולנד. הקרן משכה לאחרונה את השקעותיה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

הדברים מגיעים גם לאחר שבשבוע שעבר הודיעה קרן ההשקעות הגדולה בנורווגיה כי היא חוזרת ומחרימה את חברות אפריקה ישראל ודניה סיבוס בשל פעילותן בשטחים.

מבדיקה שערך Bizportal עולה כי שיעור ההחזקה הכולל של גורמים זרים בכל אחד מחמשת הבנקים הישראלים הגדולים הינו נמוך מגיע לאחוזים בודדים בלבד. מעבר לכך, מרבית האחזקה היא של גופים אמריקנים שההנחה לגביהם היא שלא ייקחו חלק בחרם, גם במקרה קיצוני. מעבר לכך, חלק ניכר מההחזקות הם דרך תעודות סל (למשל וואנגארד או בלקרוק), כלומר מדובר בכסף פאסיבי שלא צפוי לזוז.

צריך לציין שהאיום הישיר מצד גופי השקעה אירופים הוא רק חלק ממה שמעיב על מניות הבנקים, כנראה החלק הקטן. הסיפור הגדול הוא פגיעה בצמיחה הכלכלית בישראל בשל חרם מצד האירופים במקרה שהמו"מ יכשל, והרי ידוע שהבנקים הם המראה של הכלכלה. עם זאת, בסיטואציה הנוכחית - גם גוף זר קטן יחסית שמחליט למכור את מניות הבנקים עלול להביא ללחץ על המחירים, קודם כל בגלל הסנטימנט שיווצר ודבר שני בגלל שהמוסדיים בארץ "תקועים" עם מגבלת ה-5% אחזקה ולא יכולים לעמוד מנגד ולקנות.

מנהל מחקר באחד הגופים הגדולים בארץ אמר היום ל-Bizportal כי מניות הבנקים לא יקרות היום בהשוואה למניות הבנקים בחו"ל, אבל יש בעיה קשה בכל מה שקשור לצד הביקוש וההיצע. במקרה של גל מכירות ואפילו קטן, אין ממש מי שייקנה".

בנק הפועלים: הגורם הזר שמחזיר בשיעור הגדול ביותר הוא VANGAURD GROUP, חברת תעודת סל אמריקאית, שמחזיקה ב-0.75% ממניות הבנק. הגוף הזר השני הוא הבנק המרכזי של נורווגיה (NORGES BANK) שמחזיק ב-0.7% ממניות הבנק. הבאה ברשימה היא תעודת הסל האמריקאית BLACKROCK שמחזיקה 0.6%, אח"כ החברה לניהול הנכסים מבריטניה, שרודרס, שמחזיקה ב0.3%, ALASKA PERMANENT האמריקאית מחזיקה 0.28% והקרן האמריקאית PIMENSIONAL שמחזיקה 0.26%. שיעור ההחזקה הכולל של גורמים זרים במניות הבנק עומד על ב-2.9%. בכסף, מדובר ב-700 מיליון שקלים. מתוך הסכום הזה 242 מיליון שקל בידיים אירופאיות.

בנק לאומי: כאן מחזיק הבנק המרכזי של נורווגיה שיעור גבוה יחסית של 0.91%, שרודרס מחזיקים ב-0.13% נוספים. שאר הגורמים ברשימה הינם אמריקאים: VANGAURD GROUP 0.85%, וגם BLACKROCK עם 0.57%, קרן DIMENSIONAL האמריקאית 0.23% וחברת ניהול הנכסים GRANTHAM MAYO שמחזיקה 0.18%. סה"כ ההחזקה של גורמים זרים במניות הבנק עומדת על כ-2.9% ששווים כ-568 מיליון שקל - מהם 205 מיליון שקל בידיים אירופאיות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנק דיסקונט: קרן ההשקעות האמריקאית DIMENSIONAL היא הגורם הזר העיקרי שמחזיק במניות הבנק בשיעור של 1.04%. אחריה ברשימה שוב הבנק המרכזי של נורווגיה שמחזיק 0.74% ממניות הבנק. אח"כ VANGAURD עם 0.71%, לשרודרס החזקה של 0.43%, GRANTHAM MAYO מחזיקה 0.41% ו-BLACKROCK עם 0.2%. אחוז ההחזקה הכללי של גורמים זרים עומד על כ-3.5%ששווי השוק שלהם 224 מיליון שקל מהם כ-75 מיליון שקל בידיים אירופאיות.

בנק מזרחי טפחות: הגורמים האירופאים העיקריים שמחזיקים במניות הבנק הם הבנק המרכזי של נורווגיה עם 0.44%, קרדיט סוויס 0.15% וחברת ההשקעות ההולנדית ROBECO שמחזיקה 0.13%. שאר הגורמים הם מארה"ב ושיעור ההחזקה הזר בבנק עומד על 1.8% בלבד - שווי ההחזקה האירופית בבנק היא כ-70.5 מיליון שקל.

בנק הבינלאומי: שיעור ההחזקה של גופים זרים בבנק נמוך בשיעור של 1.02% בלבד כשמתוכם הגורם האירופי היחיד שמחזיקה בנתח משמעותי הוא הבנק הנורווגי כמובן עם 0.2% ששווי השוק שלהם הינו כ-11 מיליון שקל.

בסיכום, שווי ההחזקה של גורמים זרים בבנקים ישראליים עומד היום על 1.7 מיליארד שקל, מהם כ-603 מיליון שקל בידי גופים אירופיים.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    תמשיכו לברוח כשירדו 30 אחוז אני יקנה (ל"ת)
    ראובן 02/02/2014 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    ד.ב.י. 02/02/2014 19:51
    הגב לתגובה זו
    וישראל החזקה והמתפתחת כלכלית לא תיכנע לאיומי החרם הכלכלי הנשמעים משולחנם שלמנהיגי האיחוד האירופי...ועצתנו היא לאיחוד ההולך ומתפורר בעצמו שידאג קודם כל להמשך קיומו שלו ולא להפחדת ישראל.....
  • 15.
    שלומי 02/02/2014 19:26
    הגב לתגובה זו
    קרי יקירנו אל תיגרר להפחדות הנשמעות ממרכזי הכלכלה באירופה ...ומי כמוך יודע שישראל חזה דיי לעמוד כנגד כל חרם המאיים עלינו מכיוונו של האיחוד האירופי ההולך ומתפורר בעצמו....לכן הצהרתו של שר הבטחון שלנו יעלון לפיה לא נוותר אפילו על אינצ' אחד כל עוד לא יובטח קיומנו ובטחוננ....,תקפה שרירה וקיימת...
  • 14.
    אין שום חרם לא היה וגם לא יהיה לעת עתה (ל"ת)
    המהדי 02/02/2014 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עידן,חיפה 02/02/2014 17:47
    הגב לתגובה זו
    בפקיעה יש מחזור יומי של מאות מיליונים לכל בנק.
  • 12.
    חרם שמרם 02/02/2014 17:25
    הגב לתגובה זו
    חרם שמרם הבורסה בישראל מקרטעת בלי קשר למצב הכלכלי הלאומי של המשק (לא של המעמד העובד). כל פעם מוצאים תירוץ מצחיק אחר לקירטוע של הבורסה: פעם התירוץ הוא מפולת בתורכיה, פעם אחרת התירוץ הוא מפולת בארגנטינה, פעם אחרת הוא מציאת נפט על הירח, פעם נוספת היא החרם המדומה על ישראל. אין שום חרם על ישראל, הכל הצגות וניפוח. הייצוא הישראלי בשנים האחרונות הוא בעליה מדהימה, לא קשור לכך שאומות העולם אוהבים אותנו או שונאים אותנו. פשוט יש לנו סחורות שהעולם אוהב לקנות. חוץ מזה, מציאת הגז בחופי ישראל משחררת אותנו מתלות בדלק פוסילי מיובא, יתרות הגז יספיקו לנו עשרות שנים ויישארו עודפים שייוצאו כי איננו יכולים לצרוך את הכל. נכון שהאזרח העובד לא נהנה מהשיגשוג הכלכלי, אבל במישור הכלכלי הלאומי מצבנו הכלכלי הוא הכי טוב שהיה מעולם ויש לנו עתיד מזהיר. החרם האירופאי זו הפרחת בלונים של פרופגנדה מטעם שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי. ג'ון קרי ואובמה הם אילו שמזיזים חברות קש אירופאיות כדי לעורר בנו רושם כאילו החרם הוא אסון כלכלי וכאילו יש לו קשר ליחסינו עם פלשתינים, האמריקאים מומחים בהפעלת לחצים מסוג ז
  • 11.
    אלעד 02/02/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את קרי , מה הוא חושב שיפחיד אותנו בחרמות ? הרי הביטחון שלנו חשוב יותר ממניה כזו או אחרת , כבר היינו במצב של אמברגו צרפתי שבסופו של דבר הוביל אותנו כעם , להיות אומת ההיטק מובילה , אנחנו עם שרק עם הגב לקיר אנו במיטבנו!!!
  • 10.
    רמץ 02/02/2014 16:26
    הגב לתגובה זו
    בהשוואה לייצוא סחורות של כ-60 מיליארד דולרים בשנת 2010, סך הייצוא מישראל עלה בתקופה זו ב-45.2% במצטבר, תוספת של 28 מיליארד דולרים. בפילוח לפי יבשות, הייצוא ליבשת אירופה מהווה 32% מכלל הייצוא הישראלי, הייצוא לארה"ב עומד על 21% מסך הייצוא, והייצוא ליבשת אסיה מגיע ל-25% מסך הייצוא. עוד נתונים המפריכים את גל השמועות על חרמות, מתייחסים ליעדי הייצוא העיקריים של ישראל ב-2013. בראש הרשימה צועדת ארה"ב עם יצוא של 18.8 מיליארד דולרים, ואחריה במקום השני נמצאת הונג קונג עם יצוא של 5.7 מיליארד דולרים. יעדי יצוא בולטים נוספים הם: בריטניה – 3.9 מיליארד דולרים, בלגיה – 3.1 מיליארד דולרים, סין – 2.9 מיליארד דולרים, הודו – 2.3 מיליארד דולרים, גרמניה – 1.8 מיליארד דולרים, צרפת – 1.5 מיליארד דולרים, שוויץ – 1.4 מיליארד דולרים, ספרד – 1.3 מיליארד דולרים, איטליה – 1.1 מיליארד דולרים, קפריסין – 1.1 מיליארד דולרים, ברזיל – מיליארד דולרים, רוסיה – מיליארד דולרים, מלזיה – מיליארד דולרים, סינגפור – 825 מיליון דולרים. היצוא הישראלי חובק עולם ואין כמעט מדינה בעולם שהיצוא הישראלי לא מגיע אליה
  • דוד 03/02/2014 14:41
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים שנגררים (במקום להוביל)לא ימהרו לשנות סדרי עולם עמנו (מה עוד שבקונגרס יש רוב לתומכי ישראל). ממדינות אירופה ישנן מס' מדינות שלא הייתי שם יהבי עליהן,אך גם אם היצוא אליהן יצומצם,איני חוזה מפולת כלכלית עקב כך. בל נשכח שבעתיד הלא רחוק,ישראל תייצא גז ממאגר לוויתן והאירופאים הכבולים בחוזים בעייתים עם חברת הגז הרוסית "גז פרום" ירצו לרכוש גז מישראל שעליה ניתן לסמוך יותר מאשר על פוטין וחבר מרעיו המערבבים אינטרסים כלכליים עם פוליטים.
  • חרם שמרם 02/02/2014 17:28
    הגב לתגובה זו
    לא חרם ולא נעליים. הכל פרופגנדה אמריקאית כדי להפעיל לחצים על ישראל, ישראל משגשגת בצורה מדהימה מבחינת ייצוא סחורות ובכלל מבחינה כלכלית.
  • 9.
    יהודה 02/02/2014 15:54
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם מגיבים 1 ו-2 . אישית אוסף את בנק הפעלים ומזרחי המצב הנוכחי מתאים לקניות, ומהר מאד נחזור לעליות במדד זה.
  • 8.
    יוסי ביטון 02/02/2014 15:53
    הגב לתגובה זו
    שימכרו האירופאים ואז באפט או קרן אמריקאית אחרת יקנו ויעשו קופה של עשרות אחוזים בשנים הקרובות כי קנו בדיסקאונט. שלום עם הפלסטינים לא בטוח שיהיה אבל אולי איזה רגיעה או משהו כזה מגובה ע"י כסף אמריקאי בדמות השקעות מסיביות ברמאללה ובשטחים. קרי נגדנו ודוחף את האף שלו למקומות שלא צריך (כלכלה) או שזה מתוכנן מראש עם המודיעין האמריקאי או סתם נקמה על מה שבוגי יעלון אמר עליו. לא סומך על אף אחד.
  • 7.
    אם האזהרה של ג'ון קרי תתממש אזי מניות הבנקים יהיו הדאגה (ל"ת)
    הכי קטנה 02/02/2014 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אז מה הקשר לאפריקה (ל"ת)
    אבי 02/02/2014 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אופק 02/02/2014 15:13
    הגב לתגובה זו
    קנתי את אידיבי ב10000 והיום הי 53 אגורות האם זה מה שהי הוו או מה שוו הבורסה שלנו שהביאה את המניה למצב הזה אם עשרות מפעלים חצי מדינה אידיבי וזה מה שהי שוו 53 אגורות בורסה של גנבים שקרנים בורסה חולה
  • עידן 02/02/2014 15:47
    הגב לתגובה זו
    אבל החובות של איי די בי שווים יותר מכל החברות ביחד.... זו הבעיה... המניה שלך כלכלית שווה פחות מאפס... אתה חייב כסף... תמכור מהר לפני שיבואו אליך לגבות את הכסף
  • 4.
    אופק 02/02/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    האם יכול להיות כול כך נפילה האם החברות לא שוות כלום האם הבורסה לא תקינה או יש גנבים שישבים בבורסה או הבורסה חולה או המדינה שקרנית אני כבר לא יודעה מה לחשוב על הבורסה
  • עמי 02/02/2014 16:39
    הגב לתגובה זו
    החברה שווה במקסימום 5-6 אגורות לא יותר. רק אם דנקנר יזכה בעירעור היא תתהייה שווה במקסימום 50 אגורות
  • 3.
    תפסיקו להפחיד 02/02/2014 14:57
    הגב לתגובה זו
    התוצאה תהיה הפוכה לכן ארהב תתערב ולא תתן לזה לקרות אז שלא יפחידו אותכם כשמניות הבנקים ירדו ל 800 אני אקנה בכל כספי ואפילו אמכור את דירתי להשקעה חחחחח
  • 2.
    נקנה מניות בנקים בזיל הזול . ונרויח כפול (ל"ת)
    שימכרו 02/02/2014 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע קטן 02/02/2014 14:33
    הגב לתגובה זו
    לפני שבועיים כתבתי לכם שתזהרו הבנקים יוצאים לתיקון ולכן יודעים לפני כולם מה אמור להתרחש בעולם וכך היה ממחר הכל חוזר למסלול הלונג .....
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.