אחרי שנתיים: בנק הפועלים חוזר לחלק דיבידנד רבעוני - 92.2 מיליון שקל

הבנק עדכן את מדיניות חלוקת הדיבידנדים עד לחלוקה של 30% מהרווח הנקי הרבעוני, היום הקובע יהיה ה-22 במאי, מטרת המהלך בין היתר: "החזרת המשקיעים הזרים"

דיקרטוריון בנק פועלים החליט אתמול אחר הצהרים לעדכן את מדיניות חלוקת הדיבדנק של הבנק ולשוב לחלוקת דיבידנדים רבעוניים. לאחר שנתיים בהן לא חילק הבנק דיבידנדים יחלק הפועלים 92.2 מיליון שקלים המהווים כ-0.7% מההון המונפק והנפרע של הבנק. הפעם האחרונה בה חילק הפועלים דיבידנד הייתה ביוני 2011.

סכום הדיבידנד שיחולק בגין כל מניה רגילה בעלת ערך נקוב של 1 שקל יהיה 7 אגורות. מסכומי הדיבידנד שישולמו ינוכה מס במקור, כנדרש על-פי החוק. מיחידים ינוכה מס במקור בשעור של 25%. היום הקובע לצורך קביעת זכאותם של בעלי המניות לקבל את הדיבידנד הנ"ל יהיה 22.7.13. הדיבידנד ישולם לבעלי המניות ביום 5.8.13.

רן עוז, המשנה למנכ"ל, הממונה על החטיבה הפיננסית מסר כי, "מדובר בשינוי מדיניות במסגרתה הבנק קיבל את אישור המפקח על הבנקים למדיניות החדשה במסגרתה ישוב לחלק מדי רבעון 15% מרווחי אותו רבעון. מדובר בבשורה חשובה למשקיעים הזרים שמדירים רגליהם מהשקעות כאן. אנחנו רוצים להעביר מסר מאוד חשוב כיוון שכולם הבינו שחשוב להחזיר לכאן את המשקיעים הזרים".

בהודעת הבנק נכתב כי, "מדיניות חלוקת הדיבידנד שנקבעה עתה על-ידי הדירקטוריון הנה לחלק עד ל-30% מהרווח הנקי הנובע מפעולות רגילות. מדיניות זו תהייה תקפה עד שהבנק יעמוד ביעדי ההון שנקבעו על-ידי המפקח על הבנקים ואומצו על-ידי הדירקטוריון".

הבנק הראשון שהחל בחזרה למדיניות חלוקת דיבידנדים היה הבינלאומי שהחליט ב-4.6.13 לחלק 200 מיליון שקל. הדיבידנד שחולק על ידי הבנק המנוהל על ידי סמדר ברבר צדיק ושנשלט על ידי קבוצת פיבי (48.3%) של צדיק בינו ועל ידי בנק דינסקונט (26.45%), משקף תשואת דיבידנד של כ-3.5% ביחס לשווי השוק הנוכחי של הבנק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פועלים 11/07/2013 08:52
    הגב לתגובה זו
    נדיבה בדיבידנדים. נותנת שוב דיבידנד. וזה עדיף על פועלים העלובה
  • 1.
    חחחח 11/07/2013 08:52
    הגב לתגובה זו
    בועת הנדלן לא תהרוס את הבנקים? מנפלאות הכלכלה הישראלית
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').