יונס מכה את רוב התחזיות: רווחי מזרחי טפחות גדלו ב-11.6% ל-280 מיליון שקל

התשואה על ההון: 13.1%. נתח של 37% בשוק המשכנתאות. יונס: "תוצאות Q1 הן המשך ישיר לתוצאות המצוינות בשנת 2012. קלינגמן: "דוחות טובים, אבל קשה למצוא מקום להתייעלות נוספת"
יעל גרונטמן | (7)

בנק מזרחי טפחות ממשיך לבלוט לחיוב במערכת הבנקאות הישראלית. הבוקר הציג הבנק המנוהל על ידי אלי יונס דוחות חזקים לרבעון הראשון, שעקפו את רוב התחזיות של האנליסטים. הרווח הנקי עלה ב-11.6% והסתכם ב-280 מיליון שקל לעומת 251 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, זאת לעומת הצפי של מרבית האנליסטים שהיה לרווח שינוע בין 250 מ' ש' ל-292 מיליון שקל. גם בפרמטר של התשואה על ההון הצליח הבנק לעקוף את התחזיות כשהציג תשואה על ההון העצמי של 13.1%. זאת, לעומת צפי האנליסטים שתשואה זו תנוע בין 11.8% ל-13.04%. בשנים האחרונות מוביל הבנק בקטגוריה זו את המערכת הבנקאית ועל פי התחזיות הוא צפוי להמשיך ולהוביל גם בדוחות הרבעון הראשון. בנק מזרחי טפחות הולך וקרב במהירות ליעד יחס הון רובד 1 של בנק ישראל שעומד על 9%, כשדיווח ברבעון הראשון על עלייה של 15% ביחס זה לרמה של 8.71%. לדברי המנכ"ל יגיע הבנק ליעד של בנק ישראל עוד לפני המועד שנקבע. הבנק המשיך להפגין צמיחה במגוון תחומי הפעילות תוך שליטה הדוקה בכל סעיפי ההוצאה. ההתרחבות בפעילות מתבטאת בגידול של 9.8% בהכנסות המימון מפעילות שוטפת שהסתכמו ב-804 מיליון שקל. גם ההתפתחות בסעיפי המאזן העיקריים מעידים על המשך הצמיחה של הבנק. כך למשל, הגיע האשראי לציבור בסוף הרבעון הראשון ל-130.543 מיליארד שקל - עלייה מרשימה של 8.5% בהשוואה לתקופה המקבילה. פיקדונות הציבור בסוף מארס 2013 הסתכמו ב-130.419 מיליארד שקל - זינוק של 9.1% לעומת הרבעון הראשון של 2012. אל מול התמתנות הפעילות במשק, ממשיך מזרחי-טפחות להרחיב את פעילותו הקמעונאית, הן מול משקי הבית והן מול מגזר העסקים הקטנים, המתאפיינים בפיזור נרחב ובמגוון תחומי פעילות. הצמיחה בפעילות הקמעונאית באה לביטוי גם בצד האשראי וגם בצד הפיקדונות. כך, האשראי למשקי הבית (ללא הלוואות לדיור) עלה ב-7.1% ל-18.161 מיליארד שקל. האשראי לעסקים הקטנים גדל ב-13.7% ל-7.371 מיליארד שקל. מנגד חל גם גידול של 9.1% בהיקף הפיקדונות של הציבור שהסתכמו בסיום הרבעון הראשון של השנה ב-130.419 מיליארד שקל, כאשר מכיוון מגזר העסקים הקטנים זינקו הפיקדונות ב-16% והסתכמו ב-8.396 מיליארד שקל. עוד עולה מהדוחות כי לצד המשך הצמיחה בהכנסות, מצליח מזרחי-טפחות לשמור בקפדנות על שליטה מלאה בצד ההוצאות. הדבר בא לביטוי בגידול מתון של 3.3% בסך ההוצאות התפעוליות והאחרות ברבעון הראשון השנה, לעומת הרבעון המקביל ב-2012 - מתחת ליעד המקסימום שנקבע בתוכנית האסטרטגית של הבנק. גם בהוצאות השכר נרשמה עלייה קלה של 2.5% בלבד, לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וזאת למרות שהרבעון הראשון מדי שנה מתאפיין בהתאמות שכר הסכמיות. הגידול המשמעותי בהכנסות מזה והשמירה ההדוקה על צד ההוצאות מזה, מאפשרים לבנק להמשיך ולהציג יחס יעילות מרשים של 59.4%, ולשמור על מעמדו כבנק היעיל במערכת הבנקאות בישראל. טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות פסגות, הגיב לתוצאות הכספיות של מזרחי: "דוח טוב. ניתן לזהות בדוח שני דברים בולטים: ראשית, ההכנסות מריבית היו נמוכות מהצפי בגלל סביבת הריבית הנמוכה, בעוד שההכנסות שאינן מריבית היו גבוהות מהצפי. הבנק מאוד יעיל, ולא ניתן לצפות להתייעלות נוספת בזמן הקרוב. לראייה, הוצאות השכר בבנק עלו ב-2.5% ברבעון החולף לעומת אשתקד". עוד הוסיף קלינגמן כי "ברבעון השני צפוי הבנק להפריש הפרשה חד פעמית בשל ההוראות החדשות של בנק ישראל בתחום המשכנתאות. תיק האשראי צמח יפה. יש בעייה במרווח האשראי הכולל בגלל סביבת הריבית הנמוכה ויש לחץ על מרווח הפקדונות וזה צפוי להימשך. ההפרשות להפסדי אשראי היו נמוכים באופן משמעותי, והבנק רשם 12.5% תשואה על ההון". "המשך ישיר לתוצאות המצוינות ב-2012" מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס אמר עם פירסום הדוחות: "תוצאות הרבעון הראשון של השנה, ובראשן רווח נקי של 280 מיליון שקל ותשואה להון של 13.1%, הן המשך ישיר לתוצאות המצוינות אליהן הגענו בשנת 2012, ומצביעות על המשך הצמיחה במגוון תחומי הפעילות ושליטה הדוקה בכל סעיפי ההוצאות". "הצלחתו של מזרחי-טפחות לשמור על רמת הרווחיות הגבוהה במערכת הבנקאית ראויה לציון מיוחד שכן, בה-בעת, הגדיל הבנק את בסיס ההון שלו בכ-15% ורשם עליה ביחס הון רובד 1 לרמה של 8.71%. מגמה זו תימשך גם ברבעונים הבאים והבנק צפוי להגיע ליחס הון רובד 1 של 9%, עוד לפני המועד שנקבע על ידי בנק ישראל". "מזרחי-טפחות ממשיך לשמור על מעמדו המוביל בשוק המשכנתאות, חרף התגברות התחרות, ההכבדה הרגולטורית על הענף והתמורות שעוברות על שוק הנדל"ן. ברבעון הראשון של השנה הבנק אף הגדיל את הפער מן המתחרים והגיע לנתח שוק ממוצע של למעלה מ-37% בתחום ההלוואות לדיור (למטרת מגורים כולל הלוואות באחריות המדינה).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אתה דפוק עם קבלות, קנו בנקים,כיל ,ח"ל יעלו חזק (ל"ת)
    לבבר 70 28/05/2013 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אם הדוח טוב למה אין דיבדנד? תחשבו על זה,כך לאומי,פועלים (ל"ת)
    מיכה 28/05/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תיזכרו דוחות שיקריים והבקים לא מחלקים שקל דיבדנד (ל"ת)
    עודד 28/05/2013 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימית 28/05/2013 09:23
    הגב לתגובה זו
    איך לכל טמבל במדינה יש במה .
  • 2.
    אנונימית 28/05/2013 09:21
    הגב לתגובה זו
    להפסדים. כל הכבוד לנגיד שלנו שיודע איך להעלות לנו את ערך הנכסים שלנו. וכל הכבוד לבנק המזרחי שנותן לכל המבקש מליון שח לבניה או למשכנתא אפילו שהוא בן 67 וההכנסה שלו זה בטוח לאומי מספיק תלוש של הבן (שגם לו יש משכנתא) העיקר אכול ושתה כי מחר הבועה תתפוצץ אבל יונס כבר יהיה בפנסיה בקריביים
  • איתמר 29/05/2013 14:11
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שאנשים הם ילדים די גדולים בשביל לקחת אחריות על ההחלטות שלהם
  • 1.
    יעקב 28/05/2013 09:09
    הגב לתגובה זו
    הדוחות טובים אבל המניה תרד אצלנו הכל הפוף
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.