UBS מזהה הזדמנות: "החשש מביטול עסקת פוטאש כבר מתומחר בכיל, והמניה כעת אטרקטיבית" - מה האפסייד?

בנק ההשקעות השוויצרי מזהה הזדמנות במחירה הנוכחי של כיל, לאחר הירידות החדות, וסבור שהעלייה בשיעור התמלוגים למדינה מוגבלת
חן דרסינובר | (6)

מניית כיל נסחרת תחת לחץ מכירות כבד, ואיבדה 10% מערכה מאז ששר האוצר יאיר לפיד הודיע על כוונתו להקים ועדה ציבורית לבחינת תקבולי המדינה על משאבי טבע. בנק ההשקעות השוויצרי UBS דווקא סבור כי לאחר מהלך הירידות תמחורה של מניית הכימיקלים הופך לאטרקטיבי, וכי מחירה אינו מתמחר פרמטרים נוספים. בנק ההשקעות מותיר המלצתו על כיל ב"קנייה" ובמחיר יעד של 55 שקל, אפסייד של 31% על מחיר הבסיס של המניה בבורסה.

האנליסט רוני בירון סבור שדבריו של לפיד אומנם מורידים את הסיכויים להשלמת העסקה עם פוטאש, בעוד ששיעור התמלוגים למדינה צפוי להיות מוגבל בשיעורו. בירון סבר שמחירה הנוכחי של כיל לא מתמחר עסקאות מיזוגים מיזוגים ורכישות (M&A) עתידיות, ומהווה נקודת חשיפה מצוינת לעסקיה של כיל מבחינה פונדומנטלית גרידא.

בירון מחזיק בדעה שהעלייה השנייה בשיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה תהיה פופולרית מבחינה פוליטית, אבל תהיה קשה להצדקה לאור הבנצ'מארק הבינ"ל ולאחר שרק לפני כשנה נחתמה עסקת חבילה רגולטורית ע"י ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלה הקודמת.

בהינתן התמלוגים שמשלמת כיל והכוונה של הממשלה לבטל הטבות המיסוי ממנה נהנית החברה, בירון צופה ששיעור התמלוגים למדינה יעמוד על יותר מ-50% על ההכנסות לפני מס ב-2018, שמשקף את הרף העליון ברף המיסוי הבינ"ל על אשלג.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    השיקולים למכירת כיל 17/04/2013 16:52
    הגב לתגובה זו
    ויבין שאין מנוס ממכירה
  • 4.
    אנונימי המקורי 17/04/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
    וכן ימכרו את כיל!!!!!!!!1111111
  • 3.
    אנליסט 17/04/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    שנה אז תקנו ,שוק האשלג צומח ב2% כל שנה כלומר הנייר יקר מאוד
  • 2.
    co007 17/04/2013 15:32
    הגב לתגובה זו
    משם יהיה כדאי להתחיל לאסוף סחורה. למרות שהצלילה תמשיך.
  • חכה הרבה זמן (ל"ת)
    כיל תגיע לשער שקל 17/04/2013 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כיל 17/04/2013 15:25
    הגב לתגובה זו
    אבל בכל זאת הציבור הטיפש שקנה בגבוה מוכר בנמוך אך אומרים פראיירים לא מתים רק מתחלפים
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.