בנק לאומי ממזג את לאומי למשכנתאות לתוך פעילות הבנק
הבנקים ממשיכים להתייעל ולצמצם פעילות לאחר שבנק דיסקונט מיזג את פעילות בנק דיסקונט למשכנתאות עם בנק האם, דיווח היום (ב') בנק לאומי על מיזוג בנק לאומי למשכנתאות לתוך פעילות הבנק המרכזי.
ההחלטה למיזוג פעילות בנק המשכנתאות התקבלה בסוף חודש ינואר 2012. בנק לאומי מחזיק ב-1,018,547 מניות רגילות בנות 1 שקל ערך נקוב בבנק לאומי למשכנתאות המהוות כ-99.16% מהון המניות המונפק והנפרע של הבנק. על פי הסכם המיזוג יועברו לבנק לאומי, ללא תמורה, כל הנכסים וההתחייבויות של בנק המשכנתאות.
גליה מאור, מנכ"לית הבנק הפורשת, אמרה: "המיזוג נועד לתכלית עסקית וכלכלית, והוא יאפשר לקבוצת לאומי להעמיק את רמת הסינרגיה הקבוצתית, בין הפעילות הקמעונאית לבין הפעילות בתחום המשכנתאות, ולהרחיב את הפוטנציאל להגדלת הרווח של קבוצת לאומי. בנק לאומי צופה כי מיזוג בנק המשכנתאות עשוי להוביל לחסכון בהוצאות ובעלויות תפעוליות."
בנק לאומי למשכנתאות סיכם את הרבעון השני של 2012 עם רווח נקי של 85 מיליון שקל, זאת לעומת 54 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, זינוק של 57.4%. הבנק סיכם את המחצית הראשונה של השנה עם רווח נקי של 155 מיליון שקל, גידול של 37.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד במהלכה הסתכמו ההכנסות ב-113 מיליון שקל.
הכנסות הריבית נטו לאחר הכנסות בגין הפרשה להפסדי אשראי הסתכמו ב-178 מיליון שקל ברבעון השני, זאת לעומת 133 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 33.8%. הכנסות הריבית נטו במחצית הראשונה הסתכמו ב-324 מיליון שקל, זאת לעומת 265 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 22.3%.
סך ההלוואות שבוצעו במחצית הראשונה של 2012 הסתכמו ב-6.333 מיליארד שקל, זאת לעומת 6.687 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 5.3%. במחצית הראשונה של 2012 כ-39.1% מההלוואות שביצע הבנק היו מעל 60% מימון, לעומת 38.6% בממוצע בכל שנת 2011. האשראי לציבור נטו הסתכם במחצית הראשונה ב-59.088 מיליארד שקל, זאת לעומת 54.12 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 9%.
- 1.חי במינוס 10/09/2012 11:40הגב לתגובה זויותר בתורים הארוכים והבכירים יקבלו בונוס על הרעיון 'המבריק'.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
