קלינגמן:"לאומי הופך להיות הבנק הפחות מועדף בין הבנקים הישראלים"
הבוקר (ה') זרמו לשוק הישראלי התוצאות הכספיות של 4 מתוך 5 הבנקים הגדולים במשק, שהציבו את בנק הפועלים כמוביל הבלתי מעורער של הענף. צפו מה חושבים האנליסטים המסקרים את הבנקים על התוצאות:
טרנס קלינגמן, אנליסט הבנקים של פסגות התייחס גם לדוחות בנק הפועלים תחת הכותרת "דו"ח חזק הממחיש את היתרון מול רוב המתחרים". לדבריו, "בנק הפועלים הציג תוצאות חזקות ומעבר לצפי. הבנק הרוויח 659 מיליון שקל ברבעון (תשואה להון של 10.91% על בסיס שנתי) לעומת הצפי שלנו ל-561 מיליון שקל (תשואה להון של 9.28%)".
"הפער בין תחזיתנו לתוצאות בפועל, נבע מתוצאות תפעוליות טובות. רמת ההכנסות גבוהה מהצפי והבנק הפגין שליטה קצת יותר טובה מהצפי ברמת ההוצאות. פועלים בולט לטובה ברמה התפעולית בהשוואה ללאומי".
בשורה תחתונה מסכם קלינגמן, "דו"ח חזק המצדיק את העדפתנו לפועלים על פני לאומי. ברמה תפעולית הבנק נהנה מיתרון ניכר מול לאומי ונדמה לנו שמכלול הסיכונים במאזן (תיק האשראי ביחד עם חשיפה לאג"חים של בנקים זרים והשקעות במניות של חברות ריאליות) נמוך מזה של לאומי".
קלינגמן מתייחס גם לדוחות של בנק לאומי תחת הכותרת "דו"ח חלש אם כי יותר טוב מהצפי ברמה התפעולית". לדבריו, בנק לאומי רשם רווח של 431 מיליון שקל ברבעון (תשואה על ההון של 7.3% על בסיס שנתי) לעומת הצפי שלנו ל-404 מיליון שקל (תשואה על ההון של 6.8% על בסיס שנתי).
קלינגמן מסביר כי הפער בין התחזית של פסגות לתוצאות בפועל נבע מתוצאות תפעוליות טובות יותר. "רמת ההכנסות היו גבוהות מהצפי (על אף מחיקה של 59 מיליון שקל בגין ההשקעה במניות פרטנר) והבנק הפגין שליטה טובה יותר מהצפי ברמת ההוצאות. הפסדי חברה לישראל פגע בתוצאות והבנק רשם הפסד בגין חלקו ברווחי חברות כלולות".
"עדיין מדובר בדו"ח חלש. הרווח לפני הפרשות להפסדי האשראי הרווח לפני מס נמוכים מזו של בנק הפועלים. התשואה הנמוכה על ההון לא מאפשר לבנק להגדיל את הלימות ההון בקצב מהר. הלימות ההון של הבנק הסתכמה ב-8.28% בסוף Q1 כאשר בנק דיסקונט ובינלאומי מציגים הלימות הון גבוה יותר וקיים סיכוי גבוה שפועלים יחלוף גם הוא על פני לאומי ב-Q2. משמעות הדבר: פגיעה ביכולת הבנק לחלק דיבידנדים בעתיד".
בשורה התחתונה מסכם קלינגמן את חוות דעתו על בנק לאומי ואומר "הבנק מדווח על התשואה על ההון הנמוכה במערכת ברבעון הראשון. כאשר מנטרלים את תרומת החברות הריאליות הכלולות התשואה על ההון אמנם משתפרת ומגיעה ל-9%. אולם, עדיין מדובר בתשואה על ההון נמוכה מזו של הבנקים הבינוניים (מזרחי, בינלאומי ודיסקונט). כאשר אנו משקללים את החשיפה הישירה הגבוהה של הבנק למשבר באירופה (דרך תיק האשראי בלונדון, תיק האג"חים של בנקים אירופאיים), בנק לאומי הופך להיות הבנק הפחות מועדף במערכת הבנקאית הישראלית".
על דוחות הבנק הבינלאומי אומרים בפסגות, "דוח טוב. יש ריח של דיבידנדים באוויר". קלינגמן מסכם את דו"ח טוב. השוק כבר מעריך היטב את הביצועים המרשימים ואת שמרנות התיחוות דעתו ביחס לבנק ואומר "האשראי ומכפיל ההון כבר יותר גבוה מזה של לאומי. השוק אינו מתמחר כראוי את יכולת הבנק לחלק דיבידנדים גבוהים בשנים הקרובות וזאת בשל החשש מפני לחץ שייווצר כתוצאה ממכירת אחזקות דיסקונט בבנק (26%). להערכתנו, מימוש האחזקות יפתור את בעיית הסחירות במניה ויוביל לתמחור במכפיל הון גבוה יותר. לכן מומלץ להגדיל את החשיפה בהפצות".
אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון מעלה את המלצתו לבנק דיסקונט ל"קניה" עם מחיר יעד של 6.2 שקל המשקפת למניית בנק דיסקונט פרמייה של כ-47% ביחס למחיר הבסיס שלה הבוקר בבורסה שעמד על 4.21 שקל. ואומר "במכפיל הון 0.4 הבנק מאד זול".
גלזר אומר כי התוצאות של דיסקונט היו טובות ברבעון הראשון ומסביר, "הבנק הציג רווח של 247 מיליון שקל, המייצג תשואה על ההון של 9.5%. דיסקונט נהנה ברבעון מהעליות בשווקי ההון, רשם הפרשה סבירה להפסדי אשראי (0.42%), יציבות בהוצאות השכר, ומנגד ירידה קלה בהכנסות התפעוליות וגם ירידה בהכנסות המימון על רקע הקטנת תיק האשראי. בשורה התחתונה, הדו"ח הפתיע לטובה".
לדבריו, "מניית דיסקונט נסחרת במכפיל הון של 0.4 כאשר בשנה האחרונה דיסקונט רשם תשואת חסר משמעותית בהשוואה ליתר מניות הסקטור. דיסקונט נסחר במכפילי הון נמוכים מאד בהשוואה ליתר הבנקים, ובמצב זה נראה שהמחיר משקף חשש להרעה דרמתית בתוצאות, להפרשות ענק ולפגיעה בתיק ניירות הערך. להערכתנו בפועל המצב הרבה פחות רע.
"זה הכל עניין של מחיר: דיסקונט פחות רווחי מהבנקים האחרים, ואנו מניחים כי הוא ימשיך להיות כזה על רקע היעילות הנמוכה בבנק, אולם להערכתנו לא בפערים המשתקפים ממכפילי ההון הנוכחיים, מה עוד שהבנק מבצע מהלכי התייעלות, ובנוסף דיסקונט פעל בשנים האחרונות להקטנת האשראי המסוכן לרבות אשראי ממונף. מסיבה זו, אנו מאמינים כי ירידות השערים במניה מוגזמות ודיסקונט נסחר בזול הן בהשוואה לשוויו הכלכלי והן בהשוואה לסקטור" סיכם גלזר.
- 2.רון נחמן 31/05/2012 15:24הגב לתגובה זושום דוח אינו תקין,ויעלו על זה במאוחר ,כרגיל, שום דוח אינו נכון, ומדוע אם הם מרווחים אינם מחלקים דיבדנדים? כי הם מפסידים,רק שלא מספרים לנו כלום !
- 1.למה אתה מר גלזר לא מדבר על דיבדנד (ל"ת)כל הבנקים משקרים 31/05/2012 15:23הגב לתגובה זו
הפגנת עובדי בנק הפועלים. קרדיט: ארגון עובדי בנק הפועליםידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן
בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".
לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע
במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים
החל מה-17 לחודש ואילך.
הרקע להפגנות
במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה
שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים,
כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה
בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".
בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542
מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון
המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.
למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?
חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4% לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8% מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת
כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?
במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה
בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף
מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53% ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.
כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.
אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85% לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.
לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה
בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.
