צחי סולטן רוכש מפישמן את פעילות המערכות הסולאריות ב-128 מ' ש'

כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן שבשליטת פישמן ירשמו רווח של כ-55 מ' ש'. סולטן ושותפו ניר פלג רוכשים את הפעילות הסולארית באמצעות חב' סולג שכבר מחזיקה בעשרות מערכות סולאריות
יעל גרונטמן | (2)

צחי סולטן וניר פלג, בעלי השליטה בחברה הפרטית סולג, שכבר מחזיקה בפעילות של עשרות מערכות סולאריות, מרחיבים כעת את פעילותם בתחום האנרגיה הסולארית ורוכשים מאיש העסקים אליעזר פישמן עוד 100 מערכות סולריות הממוקמות על גגות של נכסים של פישמן בישראל.

בשיחה עם Bizportal אמר צחי סולטן, "כל יום שהשמש זורחת, הפעילות של המערכות הסולאריות מייצרת חשמל והקופה תופחת" והוסיף, אנחנו כבר פועלים בתחום הזה מזה זמן ונהנים מהיתרונות הגלומים בו במדינה כמו ישראל מרובת ימי השמש. הפניה אלינו נעשתה על ידי קבוצת פישמן ואנחנו ראינו בכך הזדמנות. פישמן ימשיך לקבל מאיתנו כסף גם לאחר המכירה בעבור השכרת הגגות. אני חושב שהם עשו עסקה יפה מאוד". סולטן כמובן נמנע לחשוף את התשואה הגלומה בפעילות המערכות הסולאריות.

נציין כי באמצעות סולג מחזיקים השניים גם בחברה הציבורית פרוקוגניה. בנפרד, מחזיק סולטן ביחד עם IDB שבשליטת דנקנר בשליטה בשותפון חיפושי הגז-נפט מודיעין, שצפויה בקרוב להתחיל בקידוחי האקספלורציה ברשיונות "מירה" ו"שרה".

המוכר, איש העסקים אליעזר פישמן, בעל השליטה בחברות הציבוריות כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן, מוכר את פעילות המערכות הסולאריות שבבעלות אותן החברות בתמורה ל- 128.5 מיליון שקלים. בעקבות העסקה ירשמו החברות שבשליטת פישמן רווח של כ- 55 מיליון שקלים. התזרים הפנוי לשלושת החברות מהמכירה צפוי לעמוד על 122 מיליון שקלים. פישמן לא עוזב את התחום הסולארי בעקבות המכירה לסולטן ופלג, אלא מקים כיום עשרות מערכות סולאריות על גגות נוספות של נכסי הקבוצה.

במסגרת ההסכם ימכרו החברות שבבעלות פישמן למעלה מ- 100 מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו וואט) לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבבעלותן. התמורה לכל אחת מהחברות חושבה ביחס למערכות, על פי פרמטרים קבועים של הספק המערכת, ימי שמש והתעריף המשולם בגין החשמל המיוצר ע"י אותה מערכת.

יצוין שבנוסף לתמורה ממכירת המערכות הסולאריות, שלוש החברות שבבעלות איש העסקים אליעזר פישמן יקבלו דמי שכירות בגובה של כ- 1.88 מיליון שקלים לשנה מחברת סולג, בתוספת הצמדה למדד, וזאת לתקופה של כ- 19 שנה.

לדברי רונית פישמן- אופיר: "בעקבות ההזדמנות העסקית שנוצרה בעת הזו, החלטנו לממש חלק מהפעילות הסולארית, זאת לצד המשך הפעילות האסטרטגית של הקבוצה בתחום האנרגיות המתחדשות. במקביל למכירת המערכות, אנו נמשיך לפתח ולהקים מערכות סולאריות ובימים אלא נבנות עשרות מערכות בגגות הנוספים שבבעלות הקבוצה. בנוסף, ברשותנו רישיונות מותנים למערכות בינוניות, שימומשו לכשיתקבלו האישורים הנדרשים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירוויחו המון על רקע משבר החשמל (ל"ת)
    אנרגיה סולארית 28/05/2012 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שני הפיננסיירים הכי טובים בארץ (ל"ת)
    סולטן ופישמן 28/05/2012 15:55
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.