צחי סולטן רוכש מפישמן את פעילות המערכות הסולאריות ב-128 מ' ש'

כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן שבשליטת פישמן ירשמו רווח של כ-55 מ' ש'. סולטן ושותפו ניר פלג רוכשים את הפעילות הסולארית באמצעות חב' סולג שכבר מחזיקה בעשרות מערכות סולאריות
יעל גרונטמן | (2)

צחי סולטן וניר פלג, בעלי השליטה בחברה הפרטית סולג, שכבר מחזיקה בפעילות של עשרות מערכות סולאריות, מרחיבים כעת את פעילותם בתחום האנרגיה הסולארית ורוכשים מאיש העסקים אליעזר פישמן עוד 100 מערכות סולריות הממוקמות על גגות של נכסים של פישמן בישראל.

בשיחה עם Bizportal אמר צחי סולטן, "כל יום שהשמש זורחת, הפעילות של המערכות הסולאריות מייצרת חשמל והקופה תופחת" והוסיף, אנחנו כבר פועלים בתחום הזה מזה זמן ונהנים מהיתרונות הגלומים בו במדינה כמו ישראל מרובת ימי השמש. הפניה אלינו נעשתה על ידי קבוצת פישמן ואנחנו ראינו בכך הזדמנות. פישמן ימשיך לקבל מאיתנו כסף גם לאחר המכירה בעבור השכרת הגגות. אני חושב שהם עשו עסקה יפה מאוד". סולטן כמובן נמנע לחשוף את התשואה הגלומה בפעילות המערכות הסולאריות.

נציין כי באמצעות סולג מחזיקים השניים גם בחברה הציבורית פרוקוגניה. בנפרד, מחזיק סולטן ביחד עם IDB שבשליטת דנקנר בשליטה בשותפון חיפושי הגז-נפט מודיעין, שצפויה בקרוב להתחיל בקידוחי האקספלורציה ברשיונות "מירה" ו"שרה".

המוכר, איש העסקים אליעזר פישמן, בעל השליטה בחברות הציבוריות כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן, מוכר את פעילות המערכות הסולאריות שבבעלות אותן החברות בתמורה ל- 128.5 מיליון שקלים. בעקבות העסקה ירשמו החברות שבשליטת פישמן רווח של כ- 55 מיליון שקלים. התזרים הפנוי לשלושת החברות מהמכירה צפוי לעמוד על 122 מיליון שקלים. פישמן לא עוזב את התחום הסולארי בעקבות המכירה לסולטן ופלג, אלא מקים כיום עשרות מערכות סולאריות על גגות נוספות של נכסי הקבוצה.

במסגרת ההסכם ימכרו החברות שבבעלות פישמן למעלה מ- 100 מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו וואט) לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבבעלותן. התמורה לכל אחת מהחברות חושבה ביחס למערכות, על פי פרמטרים קבועים של הספק המערכת, ימי שמש והתעריף המשולם בגין החשמל המיוצר ע"י אותה מערכת.

יצוין שבנוסף לתמורה ממכירת המערכות הסולאריות, שלוש החברות שבבעלות איש העסקים אליעזר פישמן יקבלו דמי שכירות בגובה של כ- 1.88 מיליון שקלים לשנה מחברת סולג, בתוספת הצמדה למדד, וזאת לתקופה של כ- 19 שנה.

לדברי רונית פישמן- אופיר: "בעקבות ההזדמנות העסקית שנוצרה בעת הזו, החלטנו לממש חלק מהפעילות הסולארית, זאת לצד המשך הפעילות האסטרטגית של הקבוצה בתחום האנרגיות המתחדשות. במקביל למכירת המערכות, אנו נמשיך לפתח ולהקים מערכות סולאריות ובימים אלא נבנות עשרות מערכות בגגות הנוספים שבבעלות הקבוצה. בנוסף, ברשותנו רישיונות מותנים למערכות בינוניות, שימומשו לכשיתקבלו האישורים הנדרשים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירוויחו המון על רקע משבר החשמל (ל"ת)
    אנרגיה סולארית 28/05/2012 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שני הפיננסיירים הכי טובים בארץ (ל"ת)
    סולטן ופישמן 28/05/2012 15:55
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.