צחי סולטן רוכש מפישמן את פעילות המערכות הסולאריות ב-128 מ' ש'

כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן שבשליטת פישמן ירשמו רווח של כ-55 מ' ש'. סולטן ושותפו ניר פלג רוכשים את הפעילות הסולארית באמצעות חב' סולג שכבר מחזיקה בעשרות מערכות סולאריות
יעל גרונטמן | (2)

צחי סולטן וניר פלג, בעלי השליטה בחברה הפרטית סולג, שכבר מחזיקה בפעילות של עשרות מערכות סולאריות, מרחיבים כעת את פעילותם בתחום האנרגיה הסולארית ורוכשים מאיש העסקים אליעזר פישמן עוד 100 מערכות סולריות הממוקמות על גגות של נכסים של פישמן בישראל.

בשיחה עם Bizportal אמר צחי סולטן, "כל יום שהשמש זורחת, הפעילות של המערכות הסולאריות מייצרת חשמל והקופה תופחת" והוסיף, אנחנו כבר פועלים בתחום הזה מזה זמן ונהנים מהיתרונות הגלומים בו במדינה כמו ישראל מרובת ימי השמש. הפניה אלינו נעשתה על ידי קבוצת פישמן ואנחנו ראינו בכך הזדמנות. פישמן ימשיך לקבל מאיתנו כסף גם לאחר המכירה בעבור השכרת הגגות. אני חושב שהם עשו עסקה יפה מאוד". סולטן כמובן נמנע לחשוף את התשואה הגלומה בפעילות המערכות הסולאריות.

נציין כי באמצעות סולג מחזיקים השניים גם בחברה הציבורית פרוקוגניה. בנפרד, מחזיק סולטן ביחד עם IDB שבשליטת דנקנר בשליטה בשותפון חיפושי הגז-נפט מודיעין, שצפויה בקרוב להתחיל בקידוחי האקספלורציה ברשיונות "מירה" ו"שרה".

המוכר, איש העסקים אליעזר פישמן, בעל השליטה בחברות הציבוריות כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן, מוכר את פעילות המערכות הסולאריות שבבעלות אותן החברות בתמורה ל- 128.5 מיליון שקלים. בעקבות העסקה ירשמו החברות שבשליטת פישמן רווח של כ- 55 מיליון שקלים. התזרים הפנוי לשלושת החברות מהמכירה צפוי לעמוד על 122 מיליון שקלים. פישמן לא עוזב את התחום הסולארי בעקבות המכירה לסולטן ופלג, אלא מקים כיום עשרות מערכות סולאריות על גגות נוספות של נכסי הקבוצה.

במסגרת ההסכם ימכרו החברות שבבעלות פישמן למעלה מ- 100 מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו וואט) לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבבעלותן. התמורה לכל אחת מהחברות חושבה ביחס למערכות, על פי פרמטרים קבועים של הספק המערכת, ימי שמש והתעריף המשולם בגין החשמל המיוצר ע"י אותה מערכת.

יצוין שבנוסף לתמורה ממכירת המערכות הסולאריות, שלוש החברות שבבעלות איש העסקים אליעזר פישמן יקבלו דמי שכירות בגובה של כ- 1.88 מיליון שקלים לשנה מחברת סולג, בתוספת הצמדה למדד, וזאת לתקופה של כ- 19 שנה.

לדברי רונית פישמן- אופיר: "בעקבות ההזדמנות העסקית שנוצרה בעת הזו, החלטנו לממש חלק מהפעילות הסולארית, זאת לצד המשך הפעילות האסטרטגית של הקבוצה בתחום האנרגיות המתחדשות. במקביל למכירת המערכות, אנו נמשיך לפתח ולהקים מערכות סולאריות ובימים אלא נבנות עשרות מערכות בגגות הנוספים שבבעלות הקבוצה. בנוסף, ברשותנו רישיונות מותנים למערכות בינוניות, שימומשו לכשיתקבלו האישורים הנדרשים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירוויחו המון על רקע משבר החשמל (ל"ת)
    אנרגיה סולארית 28/05/2012 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שני הפיננסיירים הכי טובים בארץ (ל"ת)
    סולטן ופישמן 28/05/2012 15:55
    הגב לתגובה זו
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות

זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?

מערכת ביזפורטל |


נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל,  הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.