צחי סולטן רוכש מפישמן את פעילות המערכות הסולאריות ב-128 מ' ש'

כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן שבשליטת פישמן ירשמו רווח של כ-55 מ' ש'. סולטן ושותפו ניר פלג רוכשים את הפעילות הסולארית באמצעות חב' סולג שכבר מחזיקה בעשרות מערכות סולאריות
יעל גרונטמן | (2)

צחי סולטן וניר פלג, בעלי השליטה בחברה הפרטית סולג, שכבר מחזיקה בפעילות של עשרות מערכות סולאריות, מרחיבים כעת את פעילותם בתחום האנרגיה הסולארית ורוכשים מאיש העסקים אליעזר פישמן עוד 100 מערכות סולריות הממוקמות על גגות של נכסים של פישמן בישראל.

בשיחה עם Bizportal אמר צחי סולטן, "כל יום שהשמש זורחת, הפעילות של המערכות הסולאריות מייצרת חשמל והקופה תופחת" והוסיף, אנחנו כבר פועלים בתחום הזה מזה זמן ונהנים מהיתרונות הגלומים בו במדינה כמו ישראל מרובת ימי השמש. הפניה אלינו נעשתה על ידי קבוצת פישמן ואנחנו ראינו בכך הזדמנות. פישמן ימשיך לקבל מאיתנו כסף גם לאחר המכירה בעבור השכרת הגגות. אני חושב שהם עשו עסקה יפה מאוד". סולטן כמובן נמנע לחשוף את התשואה הגלומה בפעילות המערכות הסולאריות.

נציין כי באמצעות סולג מחזיקים השניים גם בחברה הציבורית פרוקוגניה. בנפרד, מחזיק סולטן ביחד עם IDB שבשליטת דנקנר בשליטה בשותפון חיפושי הגז-נפט מודיעין, שצפויה בקרוב להתחיל בקידוחי האקספלורציה ברשיונות "מירה" ו"שרה".

המוכר, איש העסקים אליעזר פישמן, בעל השליטה בחברות הציבוריות כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן, מוכר את פעילות המערכות הסולאריות שבבעלות אותן החברות בתמורה ל- 128.5 מיליון שקלים. בעקבות העסקה ירשמו החברות שבשליטת פישמן רווח של כ- 55 מיליון שקלים. התזרים הפנוי לשלושת החברות מהמכירה צפוי לעמוד על 122 מיליון שקלים. פישמן לא עוזב את התחום הסולארי בעקבות המכירה לסולטן ופלג, אלא מקים כיום עשרות מערכות סולאריות על גגות נוספות של נכסי הקבוצה.

במסגרת ההסכם ימכרו החברות שבבעלות פישמן למעלה מ- 100 מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו וואט) לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבבעלותן. התמורה לכל אחת מהחברות חושבה ביחס למערכות, על פי פרמטרים קבועים של הספק המערכת, ימי שמש והתעריף המשולם בגין החשמל המיוצר ע"י אותה מערכת.

יצוין שבנוסף לתמורה ממכירת המערכות הסולאריות, שלוש החברות שבבעלות איש העסקים אליעזר פישמן יקבלו דמי שכירות בגובה של כ- 1.88 מיליון שקלים לשנה מחברת סולג, בתוספת הצמדה למדד, וזאת לתקופה של כ- 19 שנה.

לדברי רונית פישמן- אופיר: "בעקבות ההזדמנות העסקית שנוצרה בעת הזו, החלטנו לממש חלק מהפעילות הסולארית, זאת לצד המשך הפעילות האסטרטגית של הקבוצה בתחום האנרגיות המתחדשות. במקביל למכירת המערכות, אנו נמשיך לפתח ולהקים מערכות סולאריות ובימים אלא נבנות עשרות מערכות בגגות הנוספים שבבעלות הקבוצה. בנוסף, ברשותנו רישיונות מותנים למערכות בינוניות, שימומשו לכשיתקבלו האישורים הנדרשים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירוויחו המון על רקע משבר החשמל (ל"ת)
    אנרגיה סולארית 28/05/2012 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שני הפיננסיירים הכי טובים בארץ (ל"ת)
    סולטן ופישמן 28/05/2012 15:55
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.