לאור המומנטום השלילי: אלוביץ' רכש היום מניות בזק ב-5.35 מיליון שקל
שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק רכש היום מניות בזק ב-5.35 מיליון שקל, כך דיווחה הערב חברת התקשורת לבורסה. הרכישות בוצעו באופן ישיר על ידי אלוביץ' ולא על ידי חברת האם בי קומיוניקיישנס המחזיקה ב-31% ממניות בזק. אלוביץ' רכש מיליון מניות לפי מחיר ממוצע של 5.35 שקלים שהם כ-0.04% מסך מניות בזק.
- 7.אחד חכם 11/05/2012 20:21הגב לתגובה זולא מחזיק בנייר.
- 6.אני רק שאלה 11/05/2012 12:34הגב לתגובה זומה המשמעות לגבי אינטרנט זהב?
- 5.אפחד 11/05/2012 09:31הגב לתגובה זויש מצב לעליות יפות בקרוב.
- 4.aaa 11/05/2012 09:27הגב לתגובה זואומנם 5 מש" ח הינו כסף קטן עבורך אך קח עצה מאדם פשוט מניותייך נמצאות בשוק דובי כל עליה תהיה לצורך ירידה חזקה יותר
- ערן 11/05/2012 10:20הגב לתגובה זוכל אחד שיודע מה החברה שלו או שהוא מושקע בה באמת שווה, רוכש לרוב דווקא בירידות וככל שהן מחריפות, ומוכר אח" כ בעליות. העדר המטומטם הוא זה שבורח מהבורסה בקריסה וחוזר בשיאים, כמו כל המנתחים הטכניים הטפשיים, אם השוק יעבור את השיא הרב שנתי, אולי זה יעיד על שינוי מגמה וכדאיות לפוזיצית לונג, או בזמן עליות, אם השוק ישבור את השפל הרב שנתי זה אולי יהיה סימן לשינוי מגמה. בקיצור פשוט שטויות! למי שיש הבנה, שכל, מעוף, זמן וקור רוח, אין שום בעיה להשקיעה בכל זמן ולהנות מתשואה ממוצעת סבירה עד טובה בקלות יחסית ועם מעט מאוד מאמץ (ובעיקר מעט פעולות שהן אוייב הרווח מס' 1) של כ-10-15% בממוצע, כולל שנות שפל וגאות. משקיע פשוט שאינו מבין במיוחד, כמובן שאינו רוצה לעבוד קשה מידי בלמידת המצב וכו' , רצוי שיבחר חברות טובות שלא יזנקו אבל גם לא יקרסו ופשוט ישב עליהן עשרות שנים (ואז ישיג 5-10% תשואה לרוב). משקיע נמהר, שבטוח שהוא גאון ולא מסתפק בפחות מ-20-25% תשואה, לא מסוגל לחכות למניה ולהחזיק חברות ערך/צמיחה אלא רק ספקולציות, ורוצה לראות רווח מיידי ותמידי, אין שום סיכוי. הוא תמיד יפסיד. העדר שנשמע לכל ההמלצות בתקשורת, תמיד יפסיד בכל מקרה. כך ששוק דובי זה זמן מושלם לרכישה ושוק שוורי זה זמן מושלם לדילול (אני בעד החזקה תמידית במניות, רק במקרי קיצון למכור מניות, כגון הערכה מוגזמת לחלוטין כמו במקרה של פייסבוק לדעתי שתסחר במכפיל 70-80 ואף יותר מכך...).
- 3.בר 11/05/2012 08:15הגב לתגובה זואם הוא התחיל לקנות סימן שהתחתית קרבה או שהיא כבר כאן.המנייה במומנטום שלילי .העדר מוכר כאילו היא אידיבי עם חובות עצומים בלי יכולת החזר ופה הטעות של כולם .רק לפני שבועיים התנפלו כולם על המנייה כשמשרד התקשורת הודיע שהוא מבטל את ההפרדה המבנית כשהחברה תגיע להבנות עם חברה אחרת לגביי שימוש בתשתיות.מה השתנה מאז?כלום ולכן הפאניקה במנייה לא מובנת מתי ישתנה המומנטום השלילי אף אחד לא יודע אבל לפי הנתונים היבשים גם עם ירידה של עוד 20 אחוז ברווח השנתי המנייה במחיר מצחיק וכשיתחילו באמת המוסדיים והזרים לקנות וזה לא רחוק תראו טיסה במנייה סטייל מלאנוקס טוב אולי הגזמתי בוא נגיד סטייל פריגו שנה שעברה.
- 2.גם הוא רוצה למצע הפסדים (ל"ת)אה 10/05/2012 23:04הגב לתגובה זו
- 1.רק במליון אחד (ל"ת)גם אני קניתי 10/05/2012 22:33הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
