הרשות לניירות ערך ממשיכה להסדיר את קו התפר בין הפיקוח על השקעות משותפות לפיקוח על תאגידים מדווחים. בעמדת סגל משפטית שפרסמה היום (יום ב') מבהירה הרשות כי חברות שמבקשות לגייס הון מהציבור ולהיסחר בבורסה, אך מרבית פעילותן אינה פעילות ריאלית אלא השקעה משותפת בניירות ערך לצורך השאת תשואה למשקיעים לא יוכלו לעשות זאת במסגרת חוק ניירות ערך. חברות אלו ייחשבו להשקעה משותפת ולפיכך ככל שירצו לגייס כספים מהציבור יאלצו לעשות זאת בהתאם להוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות ולפיקוח החל על קרנות הנאמנות.

עמדת הסגל תחול באופן מיידי על חברות המבקשות לגייס הון לראשונה מהציבור ולהיסחר בבורסה ואילו על חברות שנסחרות זה לא מכבר בבורסה תיבדק תחולת העמדה בעוד שנתיים וזאת כדי לאפשר להן לפעול לתיקון המצב ולעמוד במבחנים הקבועים בעמדה. העמדה לא תחול על גופים פיננסיים הנסחרים בבורסה, כמו בנקים ובתי השקעות, שפעילות ההשקעות היא חלק מהפעילות הריאלית שלהם, וכן לא תחול על שותפויות מו"פ, שהן הסדר מיוחד המפוקח באמצעות חוק ניירות ערך.

ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך, אמר: "עמדת הסגל מבהירה כי תאגיד המעוניין להנפיק את מניותיו לציבור, ומרבית פעילותו היא השקעת הכסף באפיקי השקעה פסיביים – לא יוכל לעשות זאת תחת רגולציה הגילוי החלה על תאגידים מדווחים שאינה מתאימה למקרים שכאלה. כאשר גוף מנהל בפועל השקעה משותפת בניירות ערך עבור משקיעים עליו להיות מפוקח בהתאם לכללי חוק השקעות משותפות בנאמנות ועליו לשאת בכל החובות החלות על קרן נאמנות. עמדה זו מצטרפת למהלכים נוספים שנקטנו בשנה האחרונה, המבהירים את כללי ההתנהלות בכל הנוגע לביצוע השקעות משותפות, כגון הבהרת הכללים והמגבלות החלים על תיווך השקעות אלטרנטיביות למשקיעים לא כשירים והבהרת הכללים בנוגע לשיווק מכשירים אלה על ידי מנהלי הקרנות האלטרנטיביות".

עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, אמר: ""עמדת הסגל נועדה לספק ודאות רגולטורית לתאגידים ולשוק ההון ולסייע בזיהוי החוק החל על פעילותם בעת גיוס כספים מהציבור. זאת, במטרה להבטיח הליך הנפקה תקין, שקוף ומותאם למסגרת החוקית הרלוונטית, תוך הגנה על ציבור המשקיעים".

• רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
• אייסקיור מדיקל הסתירה מידע מהמשקיעים; הרשות לני"ע תממן תובענה ייצוגית נגדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העמדה מציגה עקרונות וקריטריונים ברורים לבחינת מהות פעילותו העסקית של התאגיד. הדגש המרכזי הוא בשאלה האם פעילות התאגיד היא עסקית ואקטיבית, ולכן חוסה תחת חוק ניירות ערך, או שמדובר בהסדר השקעה משותפת פאסיבית, המוסדר תחת חוק השקעות משותפות.

במקרים בהם ייקבע, לפי הקריטריונים המפורטים בעמדה, כי פעילות התאגיד מהווה הסדר השקעה משותפת, לא יינתן לו היתר לפרסום תשקיף לפי חוק ניירות ערך, לרבות תשקיף מדף או דו"ח הצעת מדף הטעון היתר.

הקריטריונים שנקבעו כוללים, בין היתר, את רמת המעורבות של התאגיד בניהול והכוונת הפעילות (ניהול אקטיבי לעומת השקעה פסיבית), מטרות ההשקעה וכן מידת הדמיון בין מאפייני הפעילות לבין אלה של הסדר השקעה משותפת, כדוגמת קרנות נאמנות. כאשר תאגיד פועל במספר תחומים, פעילותו תיבחן לפי "מבחן עיקר הפעילות", בהתבסס על נתוני הדו"חות הכספיים.

• ברוב מוחץ: בעלי המניות אישרו את מיזוג מטריקס ומג'יק
• פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

העמדה מתייחסת גם למקרים של שינוי מהותי בפעילות תאגיד מדווח, אשר הביא לכך שעיקר פעילותו הפכה להסדר השקעה משותפת. במקרים אלה, יעמדו לרשותו של התאגיד 12 חודשים להתאמת פעילותו. לאחר תקופה זו, תחול העמדה על המשך פעילותו, והתאגיד לא יהיה זכאי להיתר תשקיף לפי חוק ניירות ערך. אם ברשותו היתר תשקיף מדף קודם, התאגיד יידרש לפנות בבקשה מחודשת לפרסום דו"ח הצעת מדף, אשר תיבחן לפי אמות המידה שנקבעו בעמדה.

כאמור, העמדה לא תיושם למשך תקופה של שנתיים מיום פרסומה, ביחס לתאגידים המדווחים לפי חוק ניירות ערך, אשר נכון למועד זה עיקר פעילותם כבר מהווה הסדר השקעה משותפת.