בשמים
צילום: Alex Rosario

טעם וריח אפשר לפתח - הסיפור של תורפז

תורפז הפכה משחקן נישתי בישראל לחברה גלובלית בצמיחה מואצת בתחום תמציות הריח והטעם וגם בזכות רכישות בינלאומיות, התאמה תרבותית מדויקת וניהול ערכי יוצא דופן, היא צומחת כמו סטארט-אפ ועם תזרים של תעשייה

תורפז: החברה הישראלית הקטנה שהפכה לאימפריה שקטה – עם טעמים, ריחות, וחזון גלובלי שמתחיל בישראל ומגיע עד יפן, דרום אפריקה ואירופה. בזמן שחברות רבות מחפשות 'לשבור את השוק' עם סיסמאות רועשות, תורפז עושה את זה אחרת: בצעדים מדודים, ברכישות חכמות, ובהבנה עמוקה של התרבות המקומית בכל מדינה בה היא פועלת. טעמים, ריחות, והרבה שאיפות – שמוגשות במדויק לכל לקוח, בכל קצה של הגלובוס.

לפעמים, שוק ההון מצליח להפתיע. מתחת לרדאר של מרבית המשקיעים, מתנהלת דרמה שקטה אך מרתקת: חברה ישראלית בשם תורפז תעשיות צומחת בקצב מסחרר והופכת לשחקנית גלובלית בעולם תמציות הריח והטעם – תעשייה של מיליארדי דולרים שבה שולטים בדרך כלל ענקים אירופאיים ואמריקאים.

אבל הסיפור של תורפז הוא לא רק על מספרים. הוא על אסטרטגיה חכמה, חשיבה ארוכת טווח – והרבה ריח של הזדמנות.

אז מה בכלל עושה תורפז?

תורפז מתמחה בשלושה תחומים עיקריים:


  1. תמציות ריח (Fragrance) – רכיבים שמשתלבים בבשמים, מוצרי טיפוח, נרות, מטהרי אוויר ואפילו סבונים ודטרגנטים.
  2. תמציות טעם (Taste) – תבלינים, תערובות, תמציות מתוקות ומלוחות לתעשיית המזון והמשקאות.
  3. חומרי גלם ייחודיים (Specialty Ingredients) – פתרונות לתעשיית הפארמה, המזון והכימיקלים העדינים.


אם זה נשמע לכם מופשט – תחשבו על תמצית שמדמה טעם של קרמל במעדן חלב, על ניחוח רענן באבקת כביסה או על תבלין סודי של רוטב ברביקיו. תורפז מפתחת, מייצרת ומוכרת את כל אלו – לחברות בכל העולם.

הפרק בפודקאסט שלא עוזב אותי – בזכות אישיות אחת

 את החשיפה הראשונה שלי לתורפז לא קיבלתי מדו"ח או המלצת אנליסט – אלא מפרק של "חצי שעה של השראה" עם ערן גפן.

קרן כהן חזון, מנכ"לית תורפז, התארחה שם – ומהרגע הראשון היה ברור שיש כאן משהו אחר. בלי סיסמאות, בלי רעש – אלא אישיות רגועה, עמוקה, נחושה, שמצליחה לבנות אימפריה תעשייתית בעדינות של מנתחת לב.

באחת מנקודות השיא של השיחה, כהן חזון משתפת: "אני לא נשארת במקום שלא טוב לי – לא בשביל כסף ולא בשביל שום דבר."

ובהקשר אחר, כשהיא מדברת על ניהול ערכי: "אני לא משקרת, לא מתחמנת, לא מרמה – לא את המנהלים שלי, לא את העובדים שלי, לא את הלקוחות שלי."

אלה מילים שלא שומעים כל יום ממנכ"לית של חברה ציבורית עם מאות עובדים.

צמיחה בקצב של סטארט-אפ – עם תזרים של תעשייה

מאז שהונפקה ב-2021, תורפז לא עוצרת. היא רכשה למעלה מ-10 חברות ברחבי העולם – מאנגליה, דרך הונגריה, גרמניה ובלגיה, ועד דרום אפריקה. כל רכישה כזו היא לא רק שורת מספרים – אלא פתיחת דלת לשוק חדש, לתרבות חדשה, למומחיות נוספת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברבעון הראשון של 2025, תורפז הציגה מכירות של 60.4 מיליון דולר – עלייה של 55% תוך שנה. הרווח התפעולי זינק ב-77%, וה-EBITDA הגיע ל-22.6% מהמכירות – נתון נדיר לחברת תעשייה.

אולם חשוב להבין: מרבית הצמיחה הזו נובעת מרכישות. הצמיחה האורגנית – כלומר, מכירות ללקוחות קיימים – עמדה על כ-9% בלבד. החברה בונה את עצמה מהר, אך נשאלת השאלה האם תצליח לממש סינרגיות ולייצר ערך מצטבר – או שתיתקע בשלבי הטמעה.

הרכישות האלו אינן רק אמצעי להתרחבות עסקית – הן גם מהלך אסטרטגי שנועד לגשר על פערים תרבותיים בטעם ובריח. כפי שקרן כהן חזון הסבירה בפודקאסט: “מה שמתוק בישראל, זה לא מה שמתוק ביפן. מה שחריף בדרום אמריקה זה לא מה שחריף בהודו. בשביל לדעת לתת את הפתרונות האלה, אתה צריך אנשים מקומיים. אתה צריך להרגיש את זה.”

מבשמים לרוטב ברביקיו – שינוי עמוק בתפריט

אם בעבר תורפז נחשבה לחברת ריח, כיום היא בראש ובראשונה שחקנית טעם. מעל 70% מהמכירות שלה מגיעות מתעשיית המזון: תמציות, תבלינים, טעמים למוצרים מתוקים ומלוחים. החברה נכנסה גם לעולמות של תמציות להפחתת סוכר ונתרן, והתמקמה בצמתי הבריאות והחדשנות.

אלא שהמהלך הזה גם שוחק את הרווחיות: תחום הריח לרוב רווחי יותר מתחום המזון. המעבר הזה דורש מתורפז לדעת לתמחר נכון, לייצר ביעילות, ובעיקר – לבדל את עצמה מול מתחרות עולמיות.

מצד שני, זה מהלך שמניח תשתית לעתיד. צרכנים בעולם מתרחקים ממוצרים סינתטיים ומתקרבים לתזונה מודעת ובריאה יותר. תורפז שמה את עצמה בדיוק שם – והיא לא לבד.


מה הסיכון? ומה ההזדמנות?

הסיכון: תורפז רוכשת בקצב מהיר. שילוב של עשר חברות מ-15 מדינות דורש שליטה ובקרה. בנוסף, חלק מהרכישות נעשו במינוף – ואם תורפז לא תייצר תזרים מספק, הסיכון הפיננסי גדל.

ההזדמנות: החברה מגוונת – גיאוגרפית ומוצרית. היא פועלת בשווקים צומחים, מפתחת סל מוצרים רחב, ומציגה שילוב בין תעשייה מסורתית לחדשנות. כל עוד תשמור על מיקוד ועל משמעת – היא עשויה להפוך לשם גלובלי של ממש.


שורה תחתונה

תורפז לא צועקת. היא פשוט פועלת. היא לא מסתנוורת מהצלחה – היא מבשלת אותה, מרכיבה אותה בקפידה. יש לה דרך. יש לה הנהגה. ובעיקר – יש לה מוצר שנוגע לכולנו, כל יום.

ועל זה, כנראה באמת אין מה להתווכח.


גילוי נאות: אין כעת החזקה במניית תורפז, אך היא נמצאת ברשימת המעקב של הכותב.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 03/06/2025 12:24
    הגב לתגובה זו
    הצמיחה אינני ככ בטוח! אין צמיחה אורגנית! ואם כן מועטת!
  • 1.
    לרון 03/06/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    ומקווה כפי שזה נראה שזו לא פרוטרום בערוב ימיה! יהודאי עשה שם הייסה בסייסה! חזון נראית ישרהרק שלא תקנה ותקנה ללא אבחנה כי מיזוג דורש זמן וכישורים ואפשר גם ליפול דוגמת טבע אפריקה אלווריון נוקיה ואחרות!
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?