נפט במחיר שלילי (X)
נפט במחיר שלילי (X)
היום לפני...

היום לפני 5 שנים - לא תאמינו מה היה אז מחיר הנפט; ומה קרה בדיוק היום לפני 43 שנים

היסטוריה כלכלית - מה קרה היום לפני... האירועים המרכזיים בתחום הכלכלה והשווקים הפיננסים ב-21 באפריל 

צוות ביזפורטל | (1)
נושאים בכתבה מחיר הנפט

היסטוריה כלכלית. זה גם מעניין, גם מלמד וגם עם תובנות לעתיד. מדור חדש של ביזפורטל על "היום לפני" מה קרה היום לפני מספר שנים בתחום הכלכלה והשווקים הפיננסים. מתחילים.   


קריסת מחירי הנפט בעיצומה של מגפת הקורונה – לפני 5 שנים (2020)

בשיאה של מגפת הקורונה, שוק הנפט חווה זעזוע היסטורי. יום קודם לכן, ב-20 באפריל 2020, מחירי הנפט מסוג WTI צנחו לראשונה אי-פעם לערכים שליליים, כאשר החוזים לחודש מאי נסחרו במינוס 37.63 דולר לחבית. איך זה קרה? איך זה אפשרי שאתם קונים נט ובמקום לשלם מקבלים כסף? הסיבה היא עלויות האחסון. משבר הקורונה גרם לפקקי תנועה ענקיים בים, מחסור באוניות, ירידה דרמטית בצריכת נפט וצורך לאחסן אותו. המקומות אחסון התייקרו כי הביקוש היה אדיר, ומי שקנה נפט היה צריך לקחת בחשבון עלויות אחסון מאוד גדולות. אז בנקודה המסוימת והנדירה מאוד (חד פעמית למעשה) הנפט היה במחיר שלילי. אבל אלו היו החוזים על מאי, החוזים על יוני היו חיוביים, אם כי גם הם היו במהלך המסחר סביב האפס, אך סגרו בכ-18-20 דולר.

ב-21 באפריל, החוזים לחודש יוני המשיכו לרדת ב-43% והגיעו ל-11 דולר לחבית. היום הנפט יורד ב-3%, לאזור 60 דולר, אז מי שחושב שהוא היום זול, כדאי שיסתכל בפרספקטיבה של זמן, למרות שהקורונה היתה באמת אירוע מאוד נדיר. 


טריוויה  (התשובה בסוף הכתבה) - מה היה השיא במחיר הנפט ומתי זה היה? 


אישום בסחר לא חוקי לאחר ה"פלאש קראש" – לפני 10 שנים (2015)

בשנת 2015, הרשויות האמריקאיות פתחו פרק חדש בחקירת ה"פלאש קראש" של 2010, כאשר מדד דאו ג'ונס צנח בפתאומיות כמעט 1,000 נקודות תוך דקות. ב-21 באפריל, הוגש כתב אישום נגד הסוחר הבריטי נאווינדר סינג סראו, שהואשם במניפולציה בשוק. סראו השתמש באלגוריתמים לביצוע עסקאות פיקטיביות, שגרמו לתנודות חריגות ולהרוויח כ-40 מיליון דולר ממסחר בחוזים עתידיים. האירוע הזה חשף את הסכנות שבמסחר אלגוריתמי והוביל להחמרת הרגולציה על מסחר בתדירות גבוהה, במטרה להגן על המשקיעים מפני תנודות קיצוניות דומות בעתיד.


רגע, מה זה זה בעצם "פלאש קראש"? "פלאש קראש"  (Flash Crash) הוא מונח שמתאר נפילה חדה ומהירה מאוד בשוק ההון, בדרך כלל במדדי מניות או נכסים פיננסיים אחרים – שמתרחשת תוך דקות או שניות, ולאחריה לרוב מגיעה גם התאוששות מהירה.


הדוגמה המפורסמת ביותר לפלאש קראש היא האירוע המדובר מ-2010. בתוך כ-5 דקות בלבד מדד דאו ג'ונס צנח בכמעט 1,000 נקודות (כ-9%) ואז התאושש כמעט לחלוטין תוך 15 דקות. במהלך הזמן הזה מניות ענק כמו פרוקטר אנד גמבל נסחרו במחיר של סנטים בודדים, ומניות אחרות במחירים מנופחים – בלי קשר לשווי האמיתי שלהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



מסקנות ועדת בייסקי בישראל: רפורמה במערכת הבנקאית – לפני 39 שנים (1986)

ה-21 באפריל 1986 סימן נקודת מפנה במערכת הבנקאית עם פרסום מסקנות ועדת בייסקי. הוועדה חקרה את משבר מניות הבנקים של 1983, שבו הבנקים המרכזיים ניפחו וויסתו באופן מלאכותי את מחירי מניותיהם, מה שהוביל לקריסה של בנקים הגדולים. הוועדה קבעה כי הבנקים פעלו בחוסר אחריות, המליצה על פיטורי בכירים והציעה רפורמות מקיפות, כולל שקיפות גבוהה יותר ופיקוח הדוק על פעילות הבנקים. מסקנות הוועדה שינו את המבנה של המערכת הבנקאית בישראל והפכו לסמל למאבק בשחיתות פיננסית.

וקצת ידע כללי - מי זה בייסקי שעל שמו הוועדה?  מדובר במשה בייסקי שהיה שופט בבית המשפט העליון של ישראל, ונבחר לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית למשבר מניות הבנקים, שנודעה אחר כך בשמה הציבורי – "ועדת בייסקי". בייסקי נולד בפולין ב-1921, היה ניצול שואה שניצל בעזרת אוסקר שינדלר – ובהמשך היה יושב-ראש ועדת חסידי אומות העולם ביד ושם במשך עשרות שנים.



תחילת מסחר בחוזים עתידיים על מדד S&P 500 – לפני 43 שנים (1982)

בשנת 1982, הבורסה לנגזרות בשיקגו (CME) פתחה עידן חדש במסחר פיננסי כאשר החלה ב-21 באפריל במסחר בחוזים עתידיים על מדד S&P 500. המהלך אפשר למשקיעים ולמוסדות פיננסיים לנהל סיכונים בצורה מתקדמת יותר, על ידי חשיפה למדד המוביל מבלי לרכוש את המניות עצמן. החוזים הפכו במהרה לכלי מרכזי בשווקים הפיננסיים, שתרם להגברת הנזילות ולפיתוח שוק הנגזרים. כיום, חוזים אלה נחשבים לאחד מהמוצרים הפיננסיים הפופולריים בעולם.

גרמניה מתחזקת לאחר מלחמת העולם הראשונה – לפני 99 שנים (1926)

בשנת 1926, גרמניה סיפקה סימן של תקווה כלכלית כאשר דיווחה ב-21 באפריל על עודף מסחרי של 240 מיליון מרק בחודש מרץ. העודף הזה היה חלק מתוכנית דאוס, שהחלה ב-1924 ונועדה לייצב את כלכלת גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהקל עליה בתשלומי הפיצויים. הדיווח שיקף התחזקות של הכלכלה הגרמנית והצביע על יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות, מה שהיה צעד בדרך לשיקום המדינה - ואנחנו יודעים מה קרה בהמשך. 




ונחזור לשאלת הטריוויה - 

שאלנו - מה היה השיא במחיר הנפט ומתי זה היה? 

תשובה - ביולי 2008 מחיר חבית נפט נשק ל-150 דולר - שיא של כל הזמנים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אהבתי מעניין (ל"ת)
    אנונימי 21/04/2025 23:51
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.