בעלי המניות של נטו מלינדה שמו סוף לסאגת העופות
חרף התנגדות עיקשת מצד מור קופות גמל – העסקה עם טל הל יסכה אושרה ברוב גדול
פרשת עדכון הסכם שיווק העופות של נטו מלינדה נטו מלינדה 0% מגיעה לסיומה, אחרי חודשים ארוכים של מאבקים משפטיים והתנגדויות מצד חלק מבעלי המניות. אמש אישרו בעלי המניות של החברה את העסקה ברוב גורף, מה שסולל את הדרך להמשך
שיתוף הפעולה בין נטו מלינדה לבין חברת טל הל יסכה בתחום שיווק מוצרי העוף.
לפי תוצאות ההצבעה שפרסמה נטו מלינדה, כ-83.4% מבעלי המניות שהשתתפו באסיפה הצביעו בעד אישור העסקה, ובנטרול הצבעת חברת האם, שיעור התמיכה עמד על כ-75.4% - הרבה
מעבר לרוב הדרוש של 50%, ואף גבוה מרף ה־66.6% הנדרש בעסקאות בעלי עניין. התמיכה הגורפת, שהגיעה בעיקר מצד הגופים המוסדיים המחזיקים במניות החברה, העניקה רוח גבית ברורה להנהלה להמשיך את ההתקשרות עם טל הל יסכה.
מור קופות גמל נשארת לבד במאבק
ההתנגדות הבולטת לעסקה הגיעה מצד מור קופות גמל, שניהלה מאבק משפטי ממושך בניסיון למנוע את עדכון ההסכם. מור טענה כי ההסכם אינו
משרת את טובת החברה ואף גורם לה נזקים, וביקשה לאשר תביעה נגזרת בנושא. אך לפי תוצאות ההצבעה, נראה כי מרבית בעלי המניות דחו את הטענות האלו והביעו אמון בהנהלת נטו מלינדה ובחוות הדעת שתמכו בהמשך העסקה. המאבק בין הצדדים לא נולד אתמול – מדובר בעימות מתמשך, כאשר בעבר
פורסמו דיווחים על חילוקי דעות חריפים סביב תנאי העסקה, טענות לניגוד עניינים וניסיונות לטרפד את המשך שיתוף הפעולה. בחברה לא הסתירו את עמדתם כלפי מור קופות גמל, והאשימו אותה בהובלת קו עוין כלפי החברה תוך ניצול לרעה של כוחה כבעלת מניות.
הרקע לפרשה
הסכם השיווק בין נטו מלינדה לחברת טל הל יסכה נחתם בשנת 2018, במטרה לחזק את פעילות נטו מלינדה בתחום שיווק מוצרי העוף בישראל. טל הל יסכה, אשר עוסקת בגידול, עיבוד ושיווק מוצרי עוף טריים וקפואים, הפכה באותה עת לספקית עיקרית
עבור נטו מלינדה. במסגרת ההסכם המקורי, נטו מלינדה קיבלה בלעדיות לשיווק והפצה של מוצרי טל הל יסכה בשוק הקמעונאי, כאשר ההתקשרות בוצעה מול גורמים קשורים שהוגדרו בעלי עניין, ולכן נדרשה גם אז לאישור אסיפות בעלי המניות ברוב מיוחס. העסקה נחשבה לאסטרטגית עבור נטו מלינדה,
שכן היא אפשרה לה להעמיק את אחיזתה בתחום שיווק מוצרי העוף, להגדיל את נתח השוק שלה ולחזק את שרשרת האספקה מול קמעונאים ולקוחות מוסדיים. לאורך השנים, מוצרי טל הל יסכה הפכו לחלק משמעותי מפעילות השיווק של נטו מלינדה, ולפי דיווחי החברה, העסקה תרמה להכנסות השנתיות
ולרווחיות התפעולית. עם זאת, לאורך השנים נשמעו קולות ביקורת מצד משקיעים שטענו כי התנאים שנקבעו בהסכם המקורי לא היו מיטביים לנטו מלינדה, וגררו תלות יתר בספק יחיד ובגורמים קשורים. ביקורת זו התעצמה בעת הדיונים על עדכון ההסכם ב-2024, שהובילו להתנגדות של מור קופות
גמל ולמאבק המשפטי שהתפתח בהמשך.
- 2.אחרי סיום הסאגה אפשר לשחוט כבש (ל"ת)אהוד המכבי 06/03/2025 18:38הגב לתגובה זו
- 1.טוב שנגמר היינו במתח היסטרי (ל"ת)אנונימי 06/03/2025 14:58הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
אבי לוי מנכל קבוצת דיסקונט, צילום: רמי זרנגרדיסקונט: ירידה קלה בתשואה להון ל-13.7%, הרווח הנקי הסתכם ב-1.13 מיליארד שקל
ההכנסות הרבעוניות צמחו ב-1% ל-3.52 מיליארד שקל, תיק האשראי נטו גדל ב-9.1% ל-287 מיליארד שקל; והבנק יחלק דיבידנד בגובה 50% מהרווח כ-565 מיליון שקל
דיסקונט מפרסם את התוצאות לרבעון השלישי על רקע השלמת עסקת מכירת כאל, התרחבות בתיק האשראי ושינוי בתמהיל ההכנסות. הבנק, פועל בתחומי בנקאות קמעונאית, עסקית ובינלאומית באמצעות מרכנתיל, דיסקונט ניו יורק, דיסקונט קפיטל וכאל - הנמצאת כעת בשלבי היפרדות מהקבוצה.
מניית דיסקונט 0% נסחרת בשווי שוק של כ-42.8 מיליארד שקל. במהלך החודש האחרון עלתה ב-5%, ומתחילת השנה עלתה ב-41%, ובסיכום 12 החודשים האחרונים הציגה עלייה של 53%.
תוצאות הרבעון השלישי: יציבות ברווח נקי ההכנסות במגמת עלייה מתונה
דיסקונט מסכם את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 1.13 מיליארד שקל, ירידה של 0.4% לעומת התקופה המקבילה. בנטרול רכיבים חד-פעמיים - בהם המס המיוחד על הבנקים והפרשות הקשורות להפרדת כאל - הרווח הנקי עלה ל-1.248 מיליארד שקל, צמיחה של 4.2%.
סך ההכנסות ברבעון עלה ב-1% ל-3.52 מיליארד שקל. התשואה להון ירדה ל-13.7% לעומת 14.9% אשתקד, בעוד שהתשואה לאחר התאמות עומדת על 15.1%. יחס היעילות הסתכם ב-44% והוצאות השכר ירדו ב-3.9% לעומת הרבעון הקודם. ההוצאות בגין הפסדי אשראי נותרו יציבות ברמה של 197 מיליון שקל.
- דיסקונט ונימבל משיקים פתרון דיגיטלי חדש להקדמת תשלומים לעסקים
- פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הנקי של הקבוצה עלה ל-3.284 מיליארד שקל - גידול של 1.6%. לאחר נטרול רכיבים חד-פעמיים, הרווח הגיע ל-3.611 מיליארד שקל, עלייה של 6.6%.
