יהודה אינדיג
יהודה אינדיג
ראיוןTV

"תחזית הצמיחה שלנו פסימית מבנק ישראל; הורדנו חשיפה לנדל"ן למגורים"

יהודה אינדיג סמנכ"ל, מנהל מחלקת עמיתים הפניקס השקעות על הערכות לשנת 2025 בשוק המקומי ובארה"ב ועל הסקטורים הבולטים - "הורדנו חשיפה לטכנולוגיה ואנחנו מעדיפים חשיפה לסקטור הבנקאות בארה"ב ואירופה וסקטורים מוטי כלכלה אמריקאית" 

צחי אפרתי | (10)
נושאים בכתבה ריבית אינפלציה


המשק הישראלי צפוי להתמודד עם שנה מאתגרת ב-2025, כאשר השווקים הפיננסיים בארץ ובעולם ניצבים בפני תקופה תנודתית, כך סבור יהודה אינדיג, סמנכ"ל ומנהל מחלקת עמיתים בהפניקס השקעות. אינדיג  צופה האטה בצריכה הפרטית ומעריך כי הצמיחה במשק תהיה נמוכה מתחזיות בנק ישראל. בראיון TV הוא מנתח את ההזדמנויות בשוק ההון המקומי, מציין את הפחתת החשיפה לנדל"ן למגורים בעקבות העליות המשמעותיות בשערי המניות, ומתייחס לתמונת המאקרו והסקטורים הבולטים בארה"ב לקראת כניסתו המחודשת של טראמפ לבית הלבן.



מה הערכות שלך לגבי השנה הקרובה במשק המקומי?

"הערכתנו היא ששנת 2025 תהיה מורכבת יותר מבחינה כלכלית בשוק המקומי. אנו רואים שהצריכה צפויה להיחלש בהמשך השנה, וההכנסה למשק בית צפויה להתמתן באופן משמעותי. בנוסף, בפני המשק ניצבים אתגרים נוספים.

מצד שני, קיימת אפשרות להפחתת ריבית במחצית השנייה של השנה. בנק ישראל צפוי לראות אינפלציה נמוכה יותר, מה שיאפשר לו להפחית את הריבית. התרחיש הריאלי הוא שתי הורדות ריבית. אנו מעריכים תחזית צמיחה פסימית יותר מזו של בנק ישראל, וצופים צמיחה של 3%-3.5%, נמוך מתחזית הבנק העומדת על 4%."

 

איזה סקטורים מעניינים בישראל?

"סקטור הבנקים עלה משמעותית, וכיום הבנקים נסחרים מעל ההון, אך עדיין בתמחור סביר. סקטור הנדל"ן למגורים, לקראת סוף השנה הורדנו חלק מהחשיפה בעקבות העליות המשמעותיות בשערי המניות. כיום, אנו שומרים על חשיפה נמוכה לסקטור זה, עם העדפה לעסקאות לא סחירות.

להערכתנו, השוק המקומי עדיין אינו יקר ביחס לשווקים בחו"ל, ובתיקים שלנו אנו מחזיקים חשיפה גבוהה יותר לשוק המקומי בהשוואה למתחרים."

 

מה הסיכונים לשוק המקומי?

"המצב הכלכלי הוא הסיכון העיקרי לשוק המקומי. זו הולכת להיות שנה מאתגרת יותר, הן בסקטור הנדל"ן למגורים והן בסקטורים אחרים, בדגש על צריכת משקי הבית".

 

נעבור לארה"ב מה הערכות שלך לשנת 2025?

"קיימת אי-ודאות רבה לגבי הצעדים שטראמפ יבצע במהלך כהונתו. הנעלם המרכזי הוא נושא המכסים, ואיננו יודעים מה תהיה ההשפעה בהמשך והאם יוטלו מכסי נגד. אנו מעריכים שהצמיחה בארה"ב תעלה משמעותית, ולכן אנו מעדיפים חשיפה לסקטורים מוטי כלכלה אמריקאית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להערכתנו, האינפלציה תעלה, אך לא באופן משמעותי. ככל שהאינפלציה לא תעלה בצורה ניכרת, נראה הורדות ריבית של הפד, וזה האינטרס של השוק האמריקאי. כיום מתומחרות בשווקים עד שתי הפחתות ריבית, בעיקר במחצית השנייה, וזהו תמחור ריאלי".

  

איזה סקטורים מעניינים בארה"ב?

"החשיפות הגדולות שלנו בתחום הטכנולוגיה היו משמעותיות יותר ב-2024, וכעת הן מתונות יותר בעקבות העליות שראינו בסקטור. אנו מעדיפים את סקטור הפיננסים בארה"ב ובאירופה, וכן את סקטור התעשייה שמוטה יותר לצריכה האמריקאית המקומית.

איננו מגדילים כרגע חשיפה מנייתית באופן משמעותי, מאחר שאנו מעריכים שהשווקים בארה"ב ובעולם יהיו תנודתיים, ובישראל השוק כבר עלה בחדות. עם זאת, עיקר החשיפה המנייתית נותרת לשווקי חו"ל."


וגם על שוק החוב בראיון המלא:



תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    א.י 12/02/2025 16:32
    הגב לתגובה זו
    מדהים צבר הנתונים שמתגלה כל יום יום יום1. מלאי הדירות הלא מכורות 72000...2. רווחיות נמוכה של הקבלנים...3. שיא של כל הזמנים בהנפקות אגח של חברות הנדלן.4. ירידה של לפחות 5% במכירות השנתיות בשנת 2024 למרות שמספרים לנו דברים שונים.המסכנה הנדלן מסוכן
  • 4.
    רועי 02/02/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הזאת היא אנטי צמיחה. שמאל כלכלי שמחלק כספים לחרדים רבנים התנחלויות. ממסים קשות עסקים קטנים שמיצצרים את רוב מקומות העבודה במשק. צריך ללכת לבחירו ולהוריד מיסיעם כדי להחזיר משקיעים ותחרות.
  • 3.
    שגית 02/02/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
    אם נצליח להעיף את הממשלה הכושלת. בה.
  • 2.
    ברוך מראשון . 02/02/2025 08:45
    הגב לתגובה זו
    הייטקיסטים רופאים מהנדסים ובני מעמד הבניינים בורחים מכאן מסיבות ברורות תלויות בביבי לוין שמוטריץ ושות . בעוד כמה שנים הדמוגרפיה צפויה להפוך את ישראל למדינה ענייה חלשה כלכלית ביטחונית וחברתית . עכשיו חייבים כולם לעשות חשבון נפש ולהקדים תרופה למכה לפני שיהיה מאוחר .
  • צפדינה קץ יהלומי 02/02/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בזרם הזה שאת מתארת הוא שהוא חלש מדי. אם יואילו העוזבים לקחת עמם את החומסים הגדולים של הקופה הציבורית שופטי העליון הסגל הבכיר בפקולטות למדעי הרוח והמשפט וכו זה יועיל לנשארים.
  • נשאר 02/02/2025 10:00
    הגב לתגובה זו
    המגמה בדיוק הפוכה. לא היתה תופעה של עזיבה והמעטים שעזבו לחול לא מלקקים דבש וחוזרים.
  • 2024 היתה שנה של זינוק בירידה וזה בעיקר משכילים ובעלי יכולת (ל"ת)
    רועי 02/02/2025 10:44
  • 1.
    שלומי 02/02/2025 08:35
    הגב לתגובה זו
    עם ממשלת החורבן עם ראש ממשלה ושר אוצר פוליטיים ומשיחיים שהישרדותם הפוליטית חשובה להם יותר מהכלכלה והצמיחה אין צאנס .
  • ולכן גם הבורסה עלתה ב2024 יותר מבורסות העולם בגלל הממשלה הכושלת... (ל"ת)
    איציק 04/02/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
  • צפדינה ק. יהלומי 02/02/2025 09:59
    הגב לתגובה זו
    רק יש העניין הקטן הזה עם החלופה ביום הבחירות. והחלופה זה נציגי הממסד הבטחוני לשעבר שקשורים בטבורם לפנטגון.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."