חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ
מניית השנה

מה יקרה לנקסט ויז'ן אם היא תונפק בנאסד"ק ולמה הערכנו לפני חודשים שהמניה תזנק?

פעם שנייה ברציפות שאתם בוחרים בחן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן כאחד מאנשי השנה - מחר בוועידת ההשקעות הוא ידבר על השנה שהיתה הציפיות קדימה ועל שוק הרחפנים

רוי שיינמן | (5)

נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0%   מספקת את הסחורה כל שנה. היא הייתה אחת ממניות השנה בשנה שעברה, לפני שנתיים ולפני שלוש שנים. היא מניית השנים האחרונות. בדרך למעלה יש גם ירידות, אבל בסיכום שנתי הנתונים מרשימים, מאז ההנפקה לפני שלוש וחצי שנים מדובר ביצירת ערך פנומנלית - פי 14 לשווי של כ-5.7 מיליארד שקל. כל שנה מחדש מבינים שמה שעלה יכול להמשיך לעלות. זה לא עניין טריוויאילי להרבה מאוד משקיעים. 


התורה אומרת - "שכחו מהעבר, כל יום הוא יום חדש, תבחנו כל יום מחדש את התיק שלכם ואפשרויות השקעה. אבל יש רבים שלא מסוגלים לקנות מניה אחרי שזינקה פי 3. היא מבחינתם יקרה מדי. הם מעדיפים את המניות שירדו ושהערך שלהן גבוה מהמחיר בשוק. היופי בשוק ההון שאין חוקים. הכל יכול להיות - פעמים רבות מה שעלה הרבה גם יצנח, אבל אם מדובר בחברה שהיא בתוך סייקל ארוך וגדול, היא יכולה להמשיך לעלות.


דווקא צעירים מתחברים לגישה של לקנות את המניות העולות. הם מתמחים בזה בהשקעות בוול סטריט - 7 המופלאות נעשו מופלאות גם (לא רק) מכספים שהגיעו למניות האלו אחרי שהן כבר זינקו, וככה יש מעגל גדול מאוד של משקיעים שמזרימים כספים, שמעלים את המחירים, שמלהיבים את אלו שלא נכנסו, שמחליטים להשקיע וחוזר חלילה.


ויש את תמונת הראי. מה קורה כשמניה יורדת. יש כאמור כאלו ששמים אותה על הרדאר, יש כאלו שרוכשים אם התמחור נראה להם נוח ויש כאלו שמבחינתם זו "סכין נופלת" והם לא נוגעים. בסוף מה שקובע את התנהגות השוק אלו המספרים בדוחות והפוטנציאל להמשך, אבל בדרך הארוכה הכל יכול לקרות - עליות, ירידות, רכבת הרים. מה שלמדנו בשנים האחרונות שהגישה של מומחים רבים השתנתה - לא קונים מניות רק בגלל ערך. קונים מניות גם כי זה טרנדי, זה עולה, זה רווחי. כן, יש תורה כזו והיא הולכת וצוברת תאוצה, והיא ההסבר ל-7 המופלאות. לא קונים את טסלה ואנבידיה כי החברות רווחיות עכשיו והערך שלהן מוצדק. אלא כי הן משנות את העולם, הן ייצרו רווחים גדולים בעתיד וזה מה שחשוב.


הבעיה בתפיסה הזו שבעבר כשהיו עליות ותמחורים חריגים, גם מצאו תירוצים וכופפו את החוקים וזה נראה מאוד דומה למה שעשו אז. מחפשים הסברים לתמחור כי אי אפשר במקרים מסוימים להסביר אותו, ונסייג, כי התמחורים בחלק גדול מהמקומות הוא בהחלט סביר. אנבידיה במכפיל 30 לשנה הבאה בהינתן הצמיחה שלה, זו אולי לא בועה.


נקסט ויז'ן - סייקל ארוך של צמיחה

נקסט ויז'ן היא חברה שנמצאת במקום הנכון ובזמן הנכון. היא מייצרת אלמנטים חשובים מאוד למצלמות רחפנים שמאפשרים לרחפן ומטוסים ללא טייס לשמור על יציבות. זו תכונה מאוד חשובה ונדרשת וזה מביא לביקושים גדולים לחברה. על הדוחות הכספיים שלה והצבר אתם מוזמנים לקרוא כאן, וגם על ההערכה כאן שהיא יכולה לזנק בשווי: 


קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאז עברו רק חודשיים המניה זינקה ב-60%. מאז היא גם פרסמה את התחזית לשנה הבאה: 




אם וכאשר הרווח יעלה ואף יגיע ל-500-600 מיליון שקל (ראו בטקסט ובכתבה למעלה) המשקיעים יצטרכו לשאול את עצמם איזו חברה היא נקסט ויז'ן. האם היא חברת תעשייה ביטחונית צומחת, אבל מאוד ברורה בפעילות שלה, חברה עם שוק ברור וגם עם תחרות ברורה שהולכת וגדלה. או שמדובר בחברת חלום - חברה שהשמיים הם הגבול. אם זו חברה ביטחונית צומחת בשוק ברור ועם תחרות, המכפיל יהיה נדיב, אבל לא כמו של חברת חלום. אם המשקיעים יחשבו שמדובר בחברת חלום, כי האמת שהתוצאות שלה הן חלום, הצמיחה שלה חלום והפוטנציאל בתחום הרחפנים הוא חלום, אז הם יכולים לתמחר אותה כחברת חלום ואז עשויה להיות עליית מדרגה נוספת. רק שחשוב להבין את הסיכונים:


הראשון: אין תחום ללא תחרות וככל שהתחום רווחי יותר כך התחרות מתחזקת ושוחקת את הרווחים. זו עובדה כלכלית היסטורית. נקסט ויז'ן ברווחיות חריגה לטובה, אי אפשר לרוב להרוויח לאורך זמן ממושך (בשיעורי רווח) במספרים כאלו. השאלה היחידה היא האם העלייה במכירות תהיה כזאת שתביא בכל זאת לעלייה ברווח למרות השחיקה העתידית ברווחיות.


השני: טכנולוגיה. למרות קצב המכירות, למרות הרווחים, ולמרות שברור שיש מוצר אמיתי וחזק, לא ברור מה הטכנולוגיה והייחוד ההנדסי שיש לחברה והאם הוא יכול להחזיק. הם יודעים לעשות משהו חשוב מאוד טוב, אבל מה יקרה אם אחרות יעשו גם? זהו? כל היתרון הולך לאיבוד? הכל נשען על היכולת לייצב את הרחפן, בדרך נוספו כמובן יכולות נוספות, אבל זה הבסיס. להסתמך על יכולת כזו בודדת, זה יכול להיות מסוכן, אולי זו הסיבה שהחברה מבקשת ורוצה להתרחב דרך רכישות.  


לצד שני הסיכונים האלו ויש כמובן סיכונים נוספים: יש מכירות של בעלי עניין, למרות שהם מכרו כבר מזמן והמניה המשיכה לעלות. יש תלות במנהלים ועוד, אבל יש גם פוטנציאל מעין חיצוני להשבחה. אולי רכישה, אבל אנחנו מתכוונים למשהו אחר -  בבורסה שלנו אין חלומות, בארה"ב יש. בישראל אין חברות שמקבלות ערכים על החלום שלהם. ליתר דיוק כמעט ואין. וגם אם יש זה לתקופה קצרה. חלומות יש בעיקר בוול סטריט. עברנו על רשימת החברות בתחום הרחפנים בוול סטריט, רובן מפסידות, רובן קטנות, חלקן שוות יותר מנקסט ויז'ן. הן חברות חלום. אם נקסט ויז'ן תגיע לשם יכול להיות שיגדירו אותה כחברת חלום. אין בטוח, זה תלוי גם במימד האישי - איך הנהלת החברה תיראה לאנליסטים בוול סטריט? פוטנציאל יש, אבל לא כל אחד יודע לדבר ולהציג "חלומות".


הנהלת החברה הצהירה שזה הכיוון. היא מכוונת לנאסד"ק. אין יעד, אבל יש כיוון. אם וכאשר זה יקרה, זה יכול לשנות את ההתייחסות אליה. אולי זה מסביר חלק מהזינוק בחודשיים האחרונים, כך או אחרת - חן גולן, יו"ר הקבוצה שנבחר על ידכם להיות אחד מאנשי השנה יתראיין מחר ב-12 בוועידת ההשקעות של ביזפורטל - נשאל אותו גם על השנה הקרובה, הציפיות, השוק, ועל נאסד"ק (פרטים ורישום לוועידת ההשקעות)


"אנו מדווחים על יעד הכנסות של 160 מיליון דולר לשנת 2025, המשקף צמיחה של כ-45% מיעד ההכנסות של שנת 2024 (אשר עמד על 110 מיליון דולר)", מסר חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן. "מדובר ביעד מאתגר המשקף המשך צמיחה שנתית משמעותית לנקסט ויז'ן. הצמיחה מתבססת על המשך הגידול בביקושים למוצרי החברה, לצד רכישה מתמדת של לקוחות חדשים. אנו גאים על כך שכבר בעת הנפקת החברה, בשנת 2021, הצגנו בפני המשקיעים תוכנית יעדים ארוכת טווח והצלחנו לעמוד בכל היעדים שהצבנו לחברה, ואף לעקוף אותם. היתרון הטכנולוגי של נקסט ויז'ן בא לידי ביטוי בפיתוח פתרונות חדשים ומתן מענה מלא ומיטבי לצרכיי הלקוחות, המאפשר לנו להמשיך ולהגדיל את נתח השוק ולחזק את מעמדנו בכל שווקי היעד המרכזיים. נקסט ויז'ן תמשיך ליישם את אסטרטגיית הצמיחה הרווחית בשנת 2025, ומעבר לה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איגל 22/01/2025 23:32
    הגב לתגובה זו
    הסיכון שלהם זה אישורי יצאו של משרד הביטחון ביום אחד הם יכול לעצור את החברה והכול יקרוס.
  • 4.
    פיטוסי 20/01/2025 18:13
    הגב לתגובה זו
    אני התחברתי אליהם בדיסקורט aur זו אחת מהמניות שהם נתנו לפני שבועיים עשיתי עליה 20% ועוד אמורה לתת עוד תשואה . תבדקו אותם כדי לכם
  • 3.
    יאיר3 20/01/2025 15:06
    הגב לתגובה זו
    לא צריך חול רק שתמשיך לצמוח המחיר יכול לעלות פי כמה
  • 2.
    ש.ב 20/01/2025 14:33
    הגב לתגובה זו
    תחום דומה בנאסדק שווה בדיקה
  • 1.
    נ 20/01/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    מה זה אם המשקיעים יחשבו כך או יחשבו כךכל המשקיעים חושבים אותו דברכאן יש סימן שאלה אבל סימני הפיסוק נמחקים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס

אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע  . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת. 

במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.

תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.

אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.

מצגי השווא והדגלים האדומים