מבול צפוי של גיוסי אג"ח ממשלתי - מה זה יעשה לתשואה?
מדינת ישראל גייסה חוב בשנים האחרונות בריביות נמוכות מאוד, התשואות על אג"ח ממשלתיות היו נמוכות בזכות התכנסות ליעד הגירעון - כלומר ריסון תקציבי וירידה בהוצאות. זה היה גם בזכות הריבית הנמוכה, היא הגורם העיקרי.
כשהממשלה לא משתוללת בהוצאה התקציבית גם גופי הדירוג בעולם מסתכלים על כך בצורה חיובית והמדינה מקבלת דירוג גבוה - ולכן גם מצליחה לגייס כסף בריבית נמוכה יחסית. ככל שמדינה יותר צמודה ליעד גירעון סביר, כך פרמיית הסיכון של המדינה נחשבת נמוכה ולכן היא יכולה לשלם ריבית נמוכה יותר על הכסף שהיא לווה מהציבור.
בשנה האחרונה היה עודף תקציבי שנבע מכנסות מדינה גבוהות ממסים. הבעיה היא שבחצי השנה האחרונה זה משתנה וזה עלול להביא אותנו כבר בקרוב לגירעון אחרי שהיה עודף (שהלך והתכווץ בחודשים האחרונים).
בנתוני חודש ינואר ראינו את הירידה בהכנסות המדינה ממסים (ירידה של 7.6% וירידה של 10% במסים הישירים). אז נכון שחלק מהסיבה היא גבייה גבוהה בשנה שעברה - הרבה מאוד כסף שזרם למדינה כתוצאה מההייטק, גל ההנפקות של 2021 והשקעות של כספים זרים, לצד הגידול בייצוא הביטחוני, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, מדובר בירידה דרמטית.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בבנק ישראל הזהירו מפריצת מסגרת התקציב אם הממשלה החדשה תוציא עוד ועוד כספים כדי למלא את כל דרישות השותפות הקואליציוניות, כפי שנחתמו בהסכמים הקואליציוניים.
אבל האמת שלשוק האג"ח לא ממש משנה למה תהיה ירידה בהכנסות של המדינה או למה יהיה גירעון בתקציב; בסופו של דבר הסיבה פחות חשובה ומה שרלוונטי זה איך המדינה תסגור את הפער הזה, את הגירעון.
יש שתי אפשרויות - מסים שנראה שזה לא על הפרק וגיוסי חוב. גיוסי החוב צפויים לגדול דרמטית לעומת השנים הקודמות. המדינה תחזור לשוק ההון ותגייס אגרות חוב מהציבור. כבר בחודשים הקרובים לצד ירידה בהכנסות ובהמשך במקביל לעלייה הצפויה בהוצאות, ועלייה בגירעון (יש כאלו שסבורים שהוא יגיע ל-3% מהתוצר) צפוי שיהיו גיוסי חוב גדולים.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
צריך גם לזכור שהמדינה כבר לא מגייסת באג"ח מיועדות מקרנות הפנסיה. כלומר מכשיר שבו היא גייסה עשרות רבות של מיליארדי מדי שנה נעלם ובמקום המכשיר הזה היא תגייס בשוק. קחו את כל המכלול ותקבלו גיוסים של עשרות רבות של מיליארדים השנה.
- 4.א-ב 17/02/2023 09:52הגב לתגובה זורעיון למדינה בקשר עם גביית מיסים ללא העלאה של שיעורי המס. מבקרי מס הכנסה הם ברמה נמוכה מאד שאינם מבחינים בין ימינם לשמאלם לא מבינים את פקודת המיסים ורק עושים רוח וצלצולים של קשיחות. תיקון פקודת המיסים כך שמבקרי השומה יבינו אותה צמצום סעיפים ועדכון לאלף השלישי כך שיובילו לגביית מס אמת ואוטומטי יזניקו הכנסות המדינה. להשביח את מבקרי המס בצעירי בוגרי ראיית חשבון ולא במצבת האנשים שכיום מאכלסים את הרשות
- 3.בהכל 17/02/2023 07:22הגב לתגובה זוביביהו שחררו אותו ממשפטו והעבירוהו לנבצרות,אז יהיה טוב,הרי ידעתם בבחירות האחרונות שכך יהיה =הרס טוטאלי
- 2.א 14/02/2023 10:38הגב לתגובה זוהעלעת הריבית תגרום להוצות אדירות למשק הישראלי ולעם ישראל,מדובר כמובן באותה ריבית שבנק ישראל מעלה כל חודש.אם רוצים לא להעלות מיסים חייבים לקצץ הוצאות מחר.אני ממליץ על ביטול תקציבי משרד התיירות והקליטה.לי באופן אישי גם ככה אין כסף ללכת למסעדות ובתי מלון בישראל למה צריך כסף ציבורי לתמוך בגופים האלה? הכנסת מטבע זר על ידי תיירים הייתה חשובה מאד באיייטיז היום יש לנו יתרות מט'ח של 200 מיליארד דולר.
- יריב 15/02/2023 09:22הגב לתגובה זוכספי ענק יוצאים מכאן, התיירות יקרה בישראל לעומת השכנות כי שכר העבודה גבוה. המדינה על סף האטה אדירה שתמשך שנים וקשורה ישירות לפוליטיקה. מה שסמוטריץ' שר האוצר לא מבין הוא שסמוטריץ' נער הגבעות הורס לו את הכלכלה. בלי בית משפט עליון עצמאי משקיעים ימשיכו לברוח וזה ייה בכמויות הולכות וגדלות ושום ביבי לא יוכל לעצור את זה במתק שפתיים ושום פגישה של סמוטריץ' עם הבנקאים לא תעזור.
- 1.כמו בתורכיה תשואה השמיים ואת המחיר ישלמו תומכי ביבי (ל"ת)ביבי 13/02/2023 14:19הגב לתגובה זו
- רז 13/02/2023 16:25הגב לתגובה זולעלות. אין לך איזה דגל שחור להניף על גשר? מה אתה עושה מול המחשב?
- אחלה תזמון בדיוק כשהנסדק היה בתחתית של 1100 (ל"ת)2003 15/02/2023 10:11
- לא, זה לא אותו ביבי, זה ביבי אחר (ל"ת)מני 14/02/2023 10:01
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
