מבול צפוי של גיוסי אג"ח ממשלתי - מה זה יעשה לתשואה?
מדינת ישראל גייסה חוב בשנים האחרונות בריביות נמוכות מאוד, התשואות על אג"ח ממשלתיות היו נמוכות בזכות התכנסות ליעד הגירעון - כלומר ריסון תקציבי וירידה בהוצאות. זה היה גם בזכות הריבית הנמוכה, היא הגורם העיקרי.
כשהממשלה לא משתוללת בהוצאה התקציבית גם גופי הדירוג בעולם מסתכלים על כך בצורה חיובית והמדינה מקבלת דירוג גבוה - ולכן גם מצליחה לגייס כסף בריבית נמוכה יחסית. ככל שמדינה יותר צמודה ליעד גירעון סביר, כך פרמיית הסיכון של המדינה נחשבת נמוכה ולכן היא יכולה לשלם ריבית נמוכה יותר על הכסף שהיא לווה מהציבור.
בשנה האחרונה היה עודף תקציבי שנבע מכנסות מדינה גבוהות ממסים. הבעיה היא שבחצי השנה האחרונה זה משתנה וזה עלול להביא אותנו כבר בקרוב לגירעון אחרי שהיה עודף (שהלך והתכווץ בחודשים האחרונים).
בנתוני חודש ינואר ראינו את הירידה בהכנסות המדינה ממסים (ירידה של 7.6% וירידה של 10% במסים הישירים). אז נכון שחלק מהסיבה היא גבייה גבוהה בשנה שעברה - הרבה מאוד כסף שזרם למדינה כתוצאה מההייטק, גל ההנפקות של 2021 והשקעות של כספים זרים, לצד הגידול בייצוא הביטחוני, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, מדובר בירידה דרמטית.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בבנק ישראל הזהירו מפריצת מסגרת התקציב אם הממשלה החדשה תוציא עוד ועוד כספים כדי למלא את כל דרישות השותפות הקואליציוניות, כפי שנחתמו בהסכמים הקואליציוניים.
אבל האמת שלשוק האג"ח לא ממש משנה למה תהיה ירידה בהכנסות של המדינה או למה יהיה גירעון בתקציב; בסופו של דבר הסיבה פחות חשובה ומה שרלוונטי זה איך המדינה תסגור את הפער הזה, את הגירעון.
יש שתי אפשרויות - מסים שנראה שזה לא על הפרק וגיוסי חוב. גיוסי החוב צפויים לגדול דרמטית לעומת השנים הקודמות. המדינה תחזור לשוק ההון ותגייס אגרות חוב מהציבור. כבר בחודשים הקרובים לצד ירידה בהכנסות ובהמשך במקביל לעלייה הצפויה בהוצאות, ועלייה בגירעון (יש כאלו שסבורים שהוא יגיע ל-3% מהתוצר) צפוי שיהיו גיוסי חוב גדולים.
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
צריך גם לזכור שהמדינה כבר לא מגייסת באג"ח מיועדות מקרנות הפנסיה. כלומר מכשיר שבו היא גייסה עשרות רבות של מיליארדי מדי שנה נעלם ובמקום המכשיר הזה היא תגייס בשוק. קחו את כל המכלול ותקבלו גיוסים של עשרות רבות של מיליארדים השנה.
- 4.א-ב 17/02/2023 09:52הגב לתגובה זורעיון למדינה בקשר עם גביית מיסים ללא העלאה של שיעורי המס. מבקרי מס הכנסה הם ברמה נמוכה מאד שאינם מבחינים בין ימינם לשמאלם לא מבינים את פקודת המיסים ורק עושים רוח וצלצולים של קשיחות. תיקון פקודת המיסים כך שמבקרי השומה יבינו אותה צמצום סעיפים ועדכון לאלף השלישי כך שיובילו לגביית מס אמת ואוטומטי יזניקו הכנסות המדינה. להשביח את מבקרי המס בצעירי בוגרי ראיית חשבון ולא במצבת האנשים שכיום מאכלסים את הרשות
- 3.בהכל 17/02/2023 07:22הגב לתגובה זוביביהו שחררו אותו ממשפטו והעבירוהו לנבצרות,אז יהיה טוב,הרי ידעתם בבחירות האחרונות שכך יהיה =הרס טוטאלי
- 2.א 14/02/2023 10:38הגב לתגובה זוהעלעת הריבית תגרום להוצות אדירות למשק הישראלי ולעם ישראל,מדובר כמובן באותה ריבית שבנק ישראל מעלה כל חודש.אם רוצים לא להעלות מיסים חייבים לקצץ הוצאות מחר.אני ממליץ על ביטול תקציבי משרד התיירות והקליטה.לי באופן אישי גם ככה אין כסף ללכת למסעדות ובתי מלון בישראל למה צריך כסף ציבורי לתמוך בגופים האלה? הכנסת מטבע זר על ידי תיירים הייתה חשובה מאד באיייטיז היום יש לנו יתרות מט'ח של 200 מיליארד דולר.
- יריב 15/02/2023 09:22הגב לתגובה זוכספי ענק יוצאים מכאן, התיירות יקרה בישראל לעומת השכנות כי שכר העבודה גבוה. המדינה על סף האטה אדירה שתמשך שנים וקשורה ישירות לפוליטיקה. מה שסמוטריץ' שר האוצר לא מבין הוא שסמוטריץ' נער הגבעות הורס לו את הכלכלה. בלי בית משפט עליון עצמאי משקיעים ימשיכו לברוח וזה ייה בכמויות הולכות וגדלות ושום ביבי לא יוכל לעצור את זה במתק שפתיים ושום פגישה של סמוטריץ' עם הבנקאים לא תעזור.
- 1.כמו בתורכיה תשואה השמיים ואת המחיר ישלמו תומכי ביבי (ל"ת)ביבי 13/02/2023 14:19הגב לתגובה זו
- רז 13/02/2023 16:25הגב לתגובה זולעלות. אין לך איזה דגל שחור להניף על גשר? מה אתה עושה מול המחשב?
- אחלה תזמון בדיוק כשהנסדק היה בתחתית של 1100 (ל"ת)2003 15/02/2023 10:11
- לא, זה לא אותו ביבי, זה ביבי אחר (ל"ת)מני 14/02/2023 10:01
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
