אג"ח לאן? : "שוק האג"ח המקומי עוקב יתר על המידה אחר מהלך עליית התשואות האמריקאי"
באי.בי.אי סבורים שאין קשר מוחלט בין התשואות בארה"ב לישראל; הראל פיננסים: דרמה באג"ח הנדל"ן האמריקאי תחזק אג"ח ישראלי בדירוגי A"; יונתן כץ, לידר: "אם אג"ח ממשלתי אמריקאי ימשיך עם התשואה שזוחלת כלפי מעלה, זה סיכון על האג"ח הישראלי לטווח הקצר"
אג"ח קונצרני או אג"ח ממשלתי? והאם בכלל שווה להשקיע בשוק אגרות החוב בזמן הקרוב?
רשות ני"ע פרסמה הוראה לפיה קרנות הנאמנות יידרשו להתייחס לדירוג הגלובלי של אגרות חוב בחברות ללא זיקה לישראל (הרחבה כאן), כאשר התאמת הדירוג נועדה להתאים את הרכב נכסי הקרנות לסיכון הפוטנציאלי של אגרות חוב שהנפיקו חברות ללא זיקה לישראל.
בשנים האחרונות, ניכר גידול בהנפקות וברישום למסחר של אג"ח על ידי חברות ללא זיקה לישראל. חברות אלה מדורגות על ידי חברות הדירוג הישראליות על פי סולם מקומי ולא על פי סולם גלובלי. כלומר, הדירוג משקף את הערכת סיכון האשראי של חייב ביחס לכל החייבים בישראל בלבד. אותן אגרות חוב ללא זיקה לישראל מדורגות בדירוג מקומי וזאת על אף מאפייניהן הגלובאליים והסיכונים הנלווים לפעילותן. החלק הארי של חברות אלה התאגד באיי הבתולה הבריטיים, (חברות ה- BVI ) ואילו פעילותן מתמקדת בארה"ב.
בית ההשקעות הראל פיננסים ציינו בסקירתם השבועית: "דרמה באג"ח הנדל"ן האמריקאי תחזק אג"ח ישראלי בדירוגי A. עונת מדדים חיוביים לפנינו ומי שחושש מעליית תשואות בחלק הארוך, צריך לבחון להערכתנו את האפיק הצמוד הקונצרני בדירוגים גבוהים ובמח"מ קצר, שבו התשואה חיובית בניגוד לאג"ח ממשלתי במח"מ זה".
"יש בהחלט סיכון מסוים שאג"ח ממשלתי אמריקאי ימשיך עם התשואה שזוחלת כלפי מעלה. זה סיכון על האג"ח הישראלי לטווח הקצר" אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון: "אם מסתכלים על יותר השקעה לטווח ארוך, ישראל נבדלת ושונה מארה"ב בסביבת האינפלציה שבישראל נמוכה יותר ותישאר כך. ולכן המשמעות שגם אם הפד יעלה עוד שנתיים את הריבית, פה לא יעלו את הריבית. האינפלציה תישאר באזור של 1-1.5%, ביעד הנמוך של האינפלציה. מי שקנה אג"ח ממשלתי במח"מ של 9 שנים או אפילו ארוכים יותר, יצליח ליהנות מתשואה אבסולוטית יחסית נאה ואפילו עם אפשרות רווח הון".
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפי גוזלן, כלכלן ראשי בIBI בית השקעות, ציין בסקירתו השבועית כי "שוק האג"ח המקומי עוקב יתר על המידה אחר מהלך עליית התשואות האמריקאי וזאת למרות שונות גבוהה בסביבת האינפלציה, במדיניות הפיסקאלית ובעוצמת השקל שמגבילה את היכולת של בנק ישראל לעקוב אחר ה-FED".
גוזלן הוסיף כי קיימת רגישות גבוהה של נכסי הסיכון לעליית התשואות בשוק האג"ח: "השווקים הפיננסיים התאפיינו בשבוע האחרון בתנודתיות גבוהה בהשפעת עליית התשואות בשוק איגרות החוב האמריקאי. בסיכום שבועי התאוששו מרבית המדדים המובילים בארה"ב ובאירופה מהירידות בשבוע הקודם, וזאת בהובלת הענפים המחזוריים (בעיקר האנרגיה והפיננסים) לעומת המשך ביצועי החסר של מניות הטכנולוגיה. זאת, על רקע הצפי להתאוששות גלובלית, העלייה במחירי הנפט ועליית התשואות ותלילות העקום האמריקאי. עליית התשואות האחרונה בארה"ב ממשיכה למשוך את השוק המקומי למרות שבשווקים המובילים באירופה נרשמה בשבוע האחרון ירידת תשואות קלה. כך העקום המקומי ממשיך להיות קרוב יותר לאמריקאי, ולתמחר העלאת ריבית במועד זהה לזה שבארה"ב (סוף 2022), למרות השונות בסביבת האינפלציה, המדיניות הפיסקאלית וכמובן עוצמת השקל שהקשתה בשנים האחרונות על בנק ישראל לעקוב אחר העלאת הריבית של ה-FED. להערכתנו הצפי להתבססות התשואות בארה"ב סביב רמתן הנוכחית (גם אם יימשך הלחץ לעלייה בתקופה הקרובה) ורמת ציפיות גבוהות לאינפלציה מקומית מהוות הזדמנות נוחה להארכה הדרגתית של מח"מ תיק האג"ח, ולמשקל עודף לאפיק השקלי על הצמוד לכל אורך העקום".
כידוע, הבחירה בין הממשלתי לקונצרני הוא שאלה של רמת סיכון מול תשואה: באג"ח ממשלתי התשואה לפדיון נמוכה יותר מאג"ח קונצרני (אג"ח המונפק על ידי חברות), מכיוון שרמת הסיכון הנמוכה. אולם, קיים סיכון קטן יותר בפירעון ההתחייבות כלפי הלווים באג"ח ממשלתי. לעומת הממשלתי, באג"ח קונצרני יש סיכון גבוה יותר עקב מצוקת נזילות של החברות וקושי בפירעון האג"ח שהונפק. כאשר אג"ח ממשלתי המושפע מהדולר מושפע ישירות מהמתרחש בשוק העולמי, לרבות בארה"ב.
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
- 1.gnux 09/03/2021 11:34הגב לתגובה זושקלי 0303 נותן 0.96% צמוד 1131 נותן -0.47% אין פה שום סיכוי רק סיכון
המדריך למשקיע הסולידי: פק"מ, קרן כספית, מק"מ, אג"ח או קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת
קרנות כספיות - מה התשואה שהן מניבות?
הקרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל - 4.75% (אבל בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה יותר ולכן בפועל הן צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.4%). יתרון של קרן כספית לעומת פיקדון בבנק, הוא שבקרן כספית המס הוא רק על הרווח הריאלי (25%), לעומת מס של 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. וזה אומר שבקרן כספית תשלמו קצת פחות מס לעומת פיקדון, לפחות בסביבת האינפלציה הנוכחית. יתרון חשוב נוסף של הקרנות הכספיות הוא שהריבית עולה יחד עם ריבית בנק ישראל. אם הכנסתם כסף לפיקדון כשהריבית הייתה 3% זה מה שתקבלו. בקרן הכספית אתם נהנים מעליית הריבית גם אחרי שהפקדתם את הכסף. בכל מקרה, גם פיקדון וגם קרן כספית הם מכשירים שבעיקר נועדו לשמור על ערך הכסף שלכם. הם לא מייצרים לכם תשואה ריאלית משמעותית (כשמקזזים את האינפלציה - 4.1% כעת בישראל).
מק"מ - אגרת חוב שקלית לשנה
מק"מ - מלווה קצר מועד לתקופה של שנה אחת, שאותו מנפיק בנק ישראל בכל חודש. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, בגלל הסיכון הנמוך, אבל קיים, במקמ 914 לחודש ספטמבר 2024 (עוד שנה) אתם תקבלו ריבית של 4.793%, קצת יותר מריבית בנק ישראל. רק תזכרו - כאן המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח (ולא 25% על הרווח הריאלי כמו בקרן כספית).
אג"ח של בנקים
אפשרות נוספת היא להשקיע באיגרות חוב של בנקים. כאן יש לכם סיכון גבוה יותר לכאורה, הסיכון שבנק ייפול. זה סיכון נמוך מאוד, אבל קיים. כזכור, הבנק למסחר נפל לפני שני עשורים ובתחילת שנות ה-80 מדינת ישראל נאלצה להלאים את הבנקים אחרי הרצת המניות - ההפקרות של הבנקים באותם ימים. אז זה יכול לקרות, אבל - האם סביר שכיום אחד הבנקים הגדולים בישראל יקרוס בקרוב? כנראה שלא.
ומעבר לכך, אין בישראל ביטוח על פיקדונות, כך שאם בנק קורס המדינה לא תהיה חייבת 'להציל' לכם את הפיקדון. יש סבירות מסוימת שהיא תעשה זאת, אבל בעצם המשמעות היא שהסיכון שקול - אם אתם חוששים שבנק בישראל ייפול אז מה זה משנה אם שמתם את הכסף בפיקדון אצל הבנק או באג"ח של הבנק? פער מסוים יכול להיות במצב שבו המדינה תחליט להציל את כספי המשקיעים אבל לא את המשקיעים באגרות החוב של אותו בנק. אבל שוב - צריך להודות ביושר - כל התרחיש של נפילת אחד הבנקים הגדולים בישראל הוא די קיצוני. הפיקוח על הבנקים בישראל הוא אולטרה שמרני, הוא בעיקר דואג ליציבות הבנקים ופחות לתחרות במערכת הבנקאית. אז אם השתכנעתם שהבנקים הגדולים בישראל כנראה יישארו פה בעשורים הבאים, אתם יכולים לשקול קנייה של אג"ח של הבנקים. יש אמנם הבדלים בתקופה (השם הרשמי - מח"מ, משך חיים ממוצע) ובהתאם בתשואות. אבל באופן כללי ניתן למצוא שם איגרות חוב עם תשואות הנושקות ל-5%. לדוגמא, במסלול השקלי אג"ח של בנק לאומי 178 מעניק תשואה של 4.85% עם מח"מ של חצי שנה. גם אג"ח ארוכות יותר נותנות תשואה דומה. במסלול שצמוד למדד מדובר על תשואה ברוטו של 2.3%. מדובר על אג"ח ש'זזות' יחד עם האינפלציה - אם היא תישאר גבוהה יותר תקבלו ריבית גבוהה יותר, אבל אם היא תהיה נמוכה יותר גם התשואה שלכם בפועל תהיה נמוכה יותר. בשוק צופים אינפלציה בעוד שנה של כ-2.7%-3.2% וזה אומר שהריבית שלכם במסלול הזה יכולה לעמוד על 5.5% ואולי אפילו 6%. כך למשל אפשר להסתכל על אג"ח של מזרחי טפחות מז טפ הנפק 46 עם מח"מ 3.93. שם התשואה ברוטו היא 2.34%. אצל לאומי מדובר למשל על אגח 182 עם תשואה ברוטו של 2.27 (מח"מ 4.16). בבינלאומי יש את בינל הנפק אגח י עם תשואה ברוטו של 2.32% ומח"מ 1.96. בכל מקרה, גם כאן יש מס רווחי הון של 25%. ואם נחזור למה שפתחנו בו, יש עוד נקודה מעניינת - הכלכלנים ושוק ההון (גם בארץ וגם בעולם) מאמינים שהריבית של הבנקים המרכזיים בעולם תתחיל לרדת בשנה הבאה. אמנם התחזית הזו נדחית לחצי השני של השנה (ולכו תדעו, זה יכול גם להידחות ל-2025). אבל הנקודה היא שאם וכאשר הריביות בעולם יתחילו לרדת המחיר של אגרות החוב צפוי לרשום עליות ולכן מי שיחזיק את האג"ח (לתקופות הארוכות יותר) גם צפוי להרוויח מקפיצת מחיר האג"ח (רווחי הון). כלומר, אם אתם מאמינים שהריביות בעולם יירדו בשנים הבאות - זו עוד סיבה הגיונית להפנות, לפחות חלק מהכסף, לאג"ח לתקופה של יותר משנה אחת. לא ניכנס כאן לכל ההיבטים של האג"ח אבל נציין שככל שמשך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך צפויים בה רווחי הון יותר גדולים כאשר הריבית תרד (בשנה האחרונה כשהריביות בעולם עלו - אגרות החוב הארוכות יותר 'נפלו' יותר מאשר האגרות הקצרות. זה הסיכון שכרוך באגרות החוב הארוכות, אבל זה גם הסיכוי בהן). מה שבטוח הוא, שאם לאורך השנים האחרונות אגרות החוב היו לא מעניינות - לא היה איך לייצר שם תשואה בסביבת ריבית אפסית - היום הן כבר הרבה יותר רלוונטיות ומעניינות להשקעה למשקיע הסולידי.